קאפ-האיסיין
עיר בהאיטי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קאפ-האיסיין (בקריאולית האיטית: אוקפ (Okap) או קאפ אאיסיין (Kap Ayisyen), בצרפתית: Cap-Haïtien, בשמותיה הקודמים קאפ פראנסה, קאפ אנרי, ולה קאפ) היא עיר בצפון-מזרח האיטי, המשמשת כבירת מחוז נורד, ומדורגת במקום השביעי במדינה לפי מספר התושבים בה.
 | |
| מראה העיר | |
| מדינה |
 האיטי |
|---|---|
| מחוז | נורד |
| נפה | קאפ-האיסיין |
| ראש העיר | ז'אן רנו |
| תאריך ייסוד | 1670 |
| שטח | 53.5 קמ"ר |
| גובה | 0 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 190,289 (2013) |
| ‑ צפיפות | 3,600 נפש לקמ"ר (2013) |
| קואורדינטות | 19°45′N 72°12′W |
| אזור זמן | אזור זמן מזרחי |
| http://caphaitien.info/ | |
|
(למפת האיטי רגילה)  | |
.jpg)
.jpg)
בתקופה הקולוניאלית הייתה לעיר חשיבות רבה, והיא שימשה כבירת המושבה הצרפתית סן דומנג (Saint-Domingue). בשנת 1770 החליפה פורט-או-פרנס את קאפ-האיסיין כבירת המושבה. לאחר מרד העבדים בהאיטי, שימשה העיר כעיר הבירה הראשונה של ממלכת צפון האיטי, תחת שלטונו של אנרי כריסטוף.
בשל המרחק הרב מפורט-או-פרנס הבירה, יחד עם תשתיות התחבורה הרעועות במדינה, הופכת העיר לעיתים קרובות לבסיס למהפכנים ותנועות מחאה נגד הממשלה. לדוגמה בין ה-5-29 בפברואר 2004, נכבשה קאפ-האיסיין על ידי חמושים שהתנגדו לשלטונו של הנשיא ז'אן-ברטראן אריסטיד[1].
העיר שוכנת כ-19 קילומטרים צפונית מהעיירה ההיסטורית מילו שבה ארמון סנסוסי החרב. כ-28 קילומטרים דרומית לעיר שוכנת מצודת לה פרייר.
במשך אלפי שנים ישבו באזור עמים ילידים, שהיגרו לשם ממרכז ודרום אמריקה. במאה השש עשרה יישבו את האי הכובשים הספרדים, המחלות הזיהומיות שהביאו עימם המתיישבים החדשים, גרמו להידלדלות מהירה של האוכלוסייה המקומית.
בשנת 1492 ייסד כריסטופר קולומבוס על החוף הסמוך לעיר, את היישוב הראשון שלו בעולם החדש. חורבות היישוב שנקרא לה נבידד (La Navidad), התגלו על ידי ארכאולוגים בשנת 1977[2].
בתחילת המאה השמונה עשרה כבשו הצרפתים מידי הספרדים חצי מהאי היספניולה, שם נטעו מטעים גדולים של קני סוכר במישורים הצפוניים, ויבאו אלפי עבדים אפריקאים. קאפ-פרנסיס הייתה לעיר חשובה בתקופה הקולוניאלית הצרפתית באי, והיא שימשה כבירת המושבה סן דומנג, מאז היווסדה בשנת 1711 ועד לשנת 1770, אז הועברו מוסדות השלטון לפורט-או-פרנס שבדרום-מערב האי.
בשנת 1807, התפצלה האיטי לשני חלקים, החלק הדרומי בהנהגת אלכסנדר פטיון, והחלק הצפוני תחת שלטונו של אנרי כריסטוף. כריסטוף, שחשש שיתנקשו בחייו, הקים יחד עם תומכיו את ממלכת צפון האיטי, והוא קרא לעיר הבירה על שמו; קאפ-אנרי. כריסטוף, חולה וחושש מהפיכה, התאבד ב-8 באוקטובר 1820, בנו ויורשו ז'אק ויקטור הנרי, אז בן שש עשרה, נרצח על ידי המהפכנים עשרה ימים לאחר מכן. ז'אק פייר בויאר, אז מנהיג הדרום, הצליח לאחד בין חלקי המדינה ללא קרב.
מרכז העיר שוכן בין המפרץ להרים ממזרח וממערב, אזורים אלו מלאים בשכונות עוני. מרבית הרחובות צרים ומסודרים כרשתות, שריד לכיבוש האמריקאי בהאיטי בין השנים 1915–1934.
רעידת האדמה בקאפ-האיסיין, 1842
ב-7 במאי 1842 פקדה את האי רעידת אדמה שהיקפה מוערך ב-8.1 בסולם ריכטר. באסון נהרסו ערים רבות בהאיטי וברפובליקה הדומיניקנית השכנה, וכחמשת אלפים ושלוש מאות בני אדם נהרגו[3]. אחד המבנים שחרבו בעיר הוא ארמון סנסוסי שלא הוקם שוב.
רעידת האדמה בהאיטי, 2010
ערך מורחב – רעידת האדמה בהאיטי (2010)
בעקבות האסון שהתרחש ב-12 בינואר 2010, נהרסו מתקני הנמל הימי הגדול במדינה בפורט-או-פרנס, שימש הנמל בעיר להעברת סיוע הומניטרי למדינה.
תשתיות מעטות בקאפ-האיסיין נפגעו מהרעש, ותושבים רבים מרחבי המדינה התיישבו בעיר. שדה התעופה המקומי שנפגע, תוקן על ידי חיילים צ'יליאנים המשתייכים לכוח האו"ם במדינה. כמה מאות חיילים מכוח המשימה של האו"ם להאיטי (UNSTAMIH), מוצבים בעיר.
לאחר האסון הקימה ישראל יחידת מיון וטראומה בעיר[4].
נמל לבאדי (Labadee), אתר נופש סמוך לקאפ-האיסיין המוחכר לחברת הספנות רויאל קריביאן אינטרנשיונל, נהרס ברעש, ושוקם לאחר מכן. במסגרת השיקום, נבנה מזח בטון חדש, המאפשר לספינות גדולות במיוחד לעגון באתר.
התפוצצות מכלית דלק, קאפ-האיסיין, 2021
- ערך מורחב – התפוצצות מכלית הדלק בקאפ-האיסיין
ב-14 בדצמבר 2021 התפוצצה מכלית דלק בצפון העיר קאפ-האיסיין[5]. מכלית דלק, שניסתה להימנע מהתנגשות באופנוע התהפכה, דבר שגרם לפיצוץ ולשרפה שהרגו 75 אנשים ופצעו מעל ל-100 נוספים. ראש ממשלת האיטי, אריאל אנרי, הכריז על שלושה ימי אבל לאומיים בשל האירוע[6].
קאפ-האיסיין ידועה כמרכז המונומנטים היסטוריים הגדול במדינה, יחד עם החופים הציוריים והשקטים שבה, הפכו אותה ליעד תיירותי חשוב לבני המעמד הגבוה במדינה. קאפ-האיסיין השוכנת בצפון היציב מושכת גם תיירים בין-לאומיים, החוששים מחוסר היציבות בדרום האי.
בעיר שפע מבנים הבנויים בסגנון האדריכלות קולוניאלית הצרפתית שנשתמרו היטב. במהלך ההפיכה במדינה, ולאחריה, עזבו צבעוניים רבים לניו אורלינס שבלואיזיאנה, שהייתה אז בשליטת צרפת. כתוצאה מכך יש לשני הערים קווי דמיון רבים בסגנון האדריכלי.
לבאדי
לבאדי (Labadee) הוא אתר נופש השוכן כשישה קילומטרים צפונית-מערבית למרכז קאפ-האיסיין, ומשמש לחניות ביניים קצרות לקרוזים של חברת רויאל קריביאן אינטרנשיונל. האתר מוחכר לרויאל קריביאן עד לשנת 2050, ומניב את החלק הגדול מתיירות במדינה משנת 1986. האתר מעסיק כשלוש מאות מקומיים, מאפשר לכמאתיים נוספים למכור את מרכולתם באתר. כמו כן נהנית ממשלת האיטי מתמלוגים של שישה דולרים מכל תייר המבקר באתר[7].
האתר מקושר לעיר באמצעות כביש. בין האטרקציות באתר: שוק מקומי, חופים, מתקני ספורט מים, גלישה זוויתית ועוד.
Vertières
אתר בו נערך קרב Vertières, הקרב האחרון במרד העבדים, התרחש ב-18 בנובמבר 1803. שבעת אלפי חיילי הצבא הצרפתי שנותרו בהאיטי, נסוגו לאחר התקפות המורדים בראשות ז'אן-ז'ק דסאלין (Jean-Jacques Dessalines), והממשלה המהפכנית הכריזה על עצמאותה.
במהלך הקרב האחרון אחד ממובילי המאבק, פרנסואה קפויס (François Capois) שנודע כקפויס-לה-מורט (Capois-La-Mort), הפך לגיבור המהפכה, לאחר שהמשיך ללחום למרות קליעים שהרגו את סוסו והעיפו את כובעו. מאז, הפך ה-18 בנובמבר לחג לאומי בהאיטי.
מצודת לה פרייר
- ערך מורחב – מצודת לה פרייר
מצודת לה פרייר הידועה גם טירת אנרי כריסטוף שוכנת בפסגת הר בונה א ל'אווק, כ27 קילומטרים דרומית לקאפ-האיסיין וכ-8 קילומטרים דרומית לעיירה מילו. המבצר הוא המבצר הגדול ביותר בחצי הכדור המערבי, ובשנת 1982 הוכרזה כאתר מורשת עולמית יחד עם ארמון סנסוסי הסמוך[8].
המצודה נבנתה בין השנים 1805 ו-1820 על ידי אנרי כריסטוף, מנהיג במרד העבדים, ומלך צפון האיטי בהמשך. המצודה נחשבת כסמל לאומי בהאיטי.
בואיס סאיימן
בואיס סאיימן (Bois Caïman) שוכן כ-1.9 קילומטרים דרומית לעיר, באתר בוצעו טקסי וודו תחת עץ פיקוס בתחילת מרד העבדים. המקומיים מאמינים כי האתר בעל כוחות מיסטיים.
מורן רוז'
מורן רוז' (Morne Rouge) שוכן כ-5 קילומטרים דרומית לקאפ האיסיין. באתר מטע קני סוכר בשם "Habitation Le Normand de Mezy", שבו הועבדו כמה מהעבדים אשר הובילו את המרד נגד הצרפתיים.
שדה התעופה המקומי הקרוי על שם נשיא ונצואלה לשעבר, הוגו צ'אווס, הוא שדה התעופה השני בגודלו בהאיטי. בעיר גם נמל ימי, השני בגודלו במדינה.
- הכביש הלאומי מס' 1 - מקשר את קאפ-האיסיין עם פורט-או-פרנס, ועוברת דרך רצועת החוף והעיר סינט-מארק.
- הכביש הלאומי מס' 3 - מקשר אף הוא את קאפ-האיסיין עם פורט-או-פרנס, דרך הרמה המרכזית והערים מיריבלאיס (Mirebalais) והינצ'י (Hinche).
התחבורה הציבורית מוגשת באמצעות מוניות, אופנועים, וטאפ טאפ; אוטובוסים, מיניבוסים וטנדרים צבעוניים הנעים על גבי מסלול קבוע.
לקאפ-האיסיין שלוש ערים תאומות:
ניו אורלינס, לואיזיאנה, ארצות הברית
סן חואן העתיקה (אנ'), פוארטו ריקו- פורטלנד, מיין, ארצות הברית
אתר האינטרנט הרשמי של קאפ-האיסיין- קאפ-האיסיין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
