קארדיף

**קארדיף**
**Cardiff**
סמל קארדיף סמל קארדיף	דגל קארדיף דגל קארדיף
	קולאז' תמונות של קארדיף
	קולאז' תמונות של קארדיף
מדינה	הממלכה המאוחדת
אומה	ויילס
שפה רשמית	ולשית, אנגלית
תאריך ייסוד	1081
על שם	טף (ויילס)
שטח	75.72 קמ"ר
גובה	41 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	362,400 (2021)
‑ במטרופולין	1,097,000
קואורדינטות	51°29′07″N 3°11′12″W
אזור זמן	UTC
	www.cardiff.gov.uk
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת קארדיף רגילה) קארדיף לחצו כדי להקטין חזרה

קארדיף (באנגלית: Cardiff, ‏האזנה^ⓘ‏^Ⓘ‏; בוולשית: Caerdydd; קירדיד') היא עיר הבירה של ויילס, אחת מארבע האומות המרכיבות את הממלכה המאוחדת. היא ממוקמת בדרום-מזרח ויילס על חוף ימה של ויילס, באזור בו מתחבר הנהר טף עם תעלת בריסטול.

עובדות מהירות מדינה, אומה ...

סגירה

קארדיף הוכרזה כעיר בשנת 1905 וכבירת ויילס בשנת 1955. בעבר הייתה חלק ממחוז גלמורגן, ובין השנים 1974–1996 סאות' גלמורגן. החל משנת 1996 העיר מהווה מחוז עירוני.

עד לתחילת המאה ה-19 הייתה קארדיף יישוב קטן יחסית, אך היא התפתחה במהירות בגלל תעשיית הפחם בשטחי ויילס מסביבה. פחם ממכרות ויילס הובא לקארדיף בתחילה בסירות שהפליגו במורד הנהר טף ולאחר מכן ברכבת. הפחם הובא לנמל של קארדיף ומשם יוצא ליעדים רבים. בעקבות הפחם הוקמה בקארדיף בורסת הפחם והתפתחה תעשיית ברזל ופלדה. בהמשך התפתחו מפעלי תעשייה בענפים נוספים, בין השאר הנדסה, כימיקלים וחלקי מכוניות. הנמל של קארדיף היה לאחד הנמלים השוקקים ביותר ונמל הפחם החשוב בעולם.

בשנת 1954 נפתח נמל התעופה של קארדיף.

בשנות השמונים של המאה ה-20 נסגרו רבים ממכרות הפחם של ויילס וקארדיף ירדה מגדולתה בתעשיית הפחם. הנמל שהוזנח במשך מספר שנים עבר להוות מרכז לבילויים, אומנים וחיי לילה. על מוצא הנהר אל הים נבנה החל ב-1994 סכר שמפריד בין המים המתוקים למי הים המלוחים, דבר שתרם להתפתחות העיר.

אתרי התיירות של קארדיף כוללים מצודה נורמנית משוחזרת, מרכז עירוני מטופח שבו נמצאים בנייני הפרלמנט הוולשי, בניין עיריית קארדיף, בניין בית המשפט של קארדיף, אוניברסיטת ויילס והמוזיאון הלאומי של קארדיף. בנמל המחודש נמצא גם מרכז מבקרים המוקדש לסדרת הטלוויזיה "דוקטור הו". העיר העתיקה של קארדיף נפגעה קשה במסגרת הפצצות הבליץ של גרמניה במלחמת העולם השנייה, שיקומה לאחר המלחמה היה מודרני.

בשנים 1972–1996 העיר הייתה חלק ממחוז שמור סאות' גלמורגן.

לאחר תקופה של ירידה בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20, אוכלוסיית קארדיף גדלה שוב. היא הגיעה ל-362,400 תושבים במפקד האוכלוסין 2021, לעומת 346,100 תושבים במפקד האוכלוסין 2011. בין אמצע 2007 לאמצע 2008, קארדיף הייתה הרשות המקומית בעלת הצמיחה הכי מהירה בוויילס, עם צמיחה של 1.2%. על פי נתוני מפקד האוכלוסין של 2001, קארדיף הייתה האזור העירוני ה-21 בגודלו בבריטניה. באזור העירוני הגדול של קארדיף יש 841,600 תושבים, ה-10 בגודלו בבריטניה. באזור המטרופולין של קארדיף ודרום ויילס יש אוכלוסייה של כמעט 1.1 מיליון תושבים.

לקארדיף יש אוכלוסייה מגוונת מבחינה אתנית בשל קשרי מסחר בעבר, הגירה לאחר מלחמת העולם השנייה ומספר רב של סטודנטים זרים הלומדים באוניברסיטאות בעיר. ההרכב האתני של אוכלוסיית קארדיף במפקד האוכלוסין 2011 היה: 84.7% לבנים, 1.6% מעורבים לבנים ושחורים אפריקאים/קריביים, 0.7% מעורבים לבנים ואסייתים, 0.6% מעורבים אחרים, 8.1% אסייתים, 2.4% שחורים, 1.4% ערבים ו-0.6% קבוצות אתניות אחרות. המשמעות היא שכמעט 53,000 תושבים מקבוצה אתנית שאינה לבנה מתגוררים בעיר. מגוון זה, במיוחד זה של הקהילות האפריקאיות והערביות הוותיקות בעיר, תועד בתערוכות ובאירועי תרבות, לצד ספרים שפורסמו בנושא זה.

קארדיף היא ביתם של ארבעה מוסדות עיקריים להשכלה גבוהה: אוניברסיטת קארדיף, אוניברסיטת מטרופוליטן קארדיף, אוניברסיטת דרום ויילס והקולג' המלכותי למוזיקה ודרמה.

בעיר יש גם שני קולג'ים להשכלה נוספת: קארדיף ווייל קולג' (CAVC) והקולג' הקתולי של סנט דייוויד. השכלה נוספת מוצעת גם ברוב בתי הספר התיכוניים בעיר. לקארדיף יש שלושה בתי ספר ממלכתיים, 98 בתי ספר יסודיים ממלכתיים ו-19 בתי ספר תיכוניים ממלכתיים.

בנוסף למוסדות אקדמיים, קארדיף היא גם ביתם של ארגוני חינוך ולמידה אחרים כמו Techniquest. קארדיף היא גם ביתו של המשרד האזורי הגדול ביותר של ארגון הבגרות הבין-לאומית (IB).

כעיר הבירה של ויילס, קארדיף היא מנוע הצמיחה העיקרי בכלכלה הוולשית. למרות שאוכלוסיית קארדיף היא כ-10% מהאוכלוסייה הוולשית, כלכלת קארדיף מהווה כמעט 20% מהתמ"ג הוולשי ו-40% מכוח העבודה של העיר הם יוממים מאזור דרום ויילס שמסביב.

לתעשייה יש חלק מרכזי בהתפתחותה של קארדיף במשך מאות שנים. הזרז העיקרי להפיכתה מעיירה קטנה לעיר גדולה היה הביקוש לפחם הנדרש לייצור ברזל ומאוחר יותר פלדה, שהובא לים בסוסי משא ממרת'ר טידוויל. זה הושג לראשונה על ידי בניית תעלת מים באורך 25 מייל (40 ק"מ) ממרת'ר (510 רגל או 160 מ' מעל גובה פני הים) לשפך מפרץ קארדיף. בסופו של דבר החליפה רכבת העמק של קארדיף את דוברות התעלות ומחסנים מסיביים צצו עם פיתוח רציפים חדשים בקארדיף - הכל בעקבות הביקוש הגואה בעולם לפחם מעמקי דרום ויילס.

בשיאו, אזור הנמל של קארדיף, המכונה טייגר ביי, הפך לנמל העמוס ביותר בעולם ולמשך זמן מה - לנמל הפחם החשוב בעולם. בשנים שקדמו למלחמת העולם הראשונה, יותר מ-10 מיליון טונות של פחם יוצאו מדי שנה מרציפי קארדיף. לאחר תקופה של ירידה, עקב ביקוש נמוך לפחם, נמל קארדיף החל לצמוח שוב - למעלה מ-3 מיליון טונות של מטען עברו דרך הרציפים ב-2007.

קארדיף כיום היא מרכז הפיננסים והשירותים העסקיים העיקרי בוויילס, עם ייצוג חזק של שירותי פיננסים ועסקים בכלכלה המקומית. מגזר זה, בשילוב עם מגזרי המינהל הציבורי, החינוך והבריאות, היוו כ-75% מהצמיחה הכלכלית של קארדיף מאז 1991. העיר זכתה לאחרונה למקום השביעי הכללי ב-50 הערים האירופאיות המובילות ברשימת ערי העתיד של ה-fDI 2008 שפורסמה על ידי המגזין "מודיעין fDi", ודורגה במקום השביעי מבחינת משיכת השקעות זרות. חברות בולטות מפעילות מטה לאומי או אזורי ומרכזים גדולים בעיר, חלקם מבוססים במגדלי המשרדים של קארדיף כמו מגדל קפיטל ובית ברונל. ב-1 במרץ 2004, קיבלה קארדיף מעמד של יישוב סחר הוגן.

קארדיף היא אחד מיעדי התיירות הפופולריים ביותר בבריטניה, אירחה 18.3 מיליון מבקרים בשנת 2010 והפיקה 852 מיליון ליש"ט לכלכלת העיר. תוצאה אחת היא שאחד מכל חמישה עובדים בקארדיף מתבסס במגזר ההפצה, בתי המלון והמסעדות, מה שמדגיש את תעשיות הקמעונאות והתיירות הצומחות בעיר. בעיר יש מלונות רבים בגדלים ובסטנדרטים משתנים, המספקים כמעט 9,000 מיטות זמינות.

לקארדיף יש מספר פרויקטים של התחדשות, כמו מרכז סנט דייוויד 2 והאזורים הסובבים את מרכז העיר, וכפר הספורט הבין-לאומי בשווי 1.4 מיליארד ליש"ט במפרץ קארדיף, שמילא חלק באולימפיאדת לונדון 2012. הוא כולל את בריכת השחייה האולימפית היחידה בוויילס, הבריכה הבין-לאומית של קארדיף, שנפתחה ב-12 בינואר 2008.

לפי איגוד הרוגבי הוולשי (WRU), אצטדיון המילניום תרם מיליארד ליש"ט לכלכלה הוולשית בעשר השנים שלאחר פתיחתו ב-1999, כשכ-85% מזה נשארו באזור קארדיף.

לקארדיף, באזור הממוזג הצפוני, יש אקלים ימי (שיטת קפן: Cfb) המאופיין במזג אוויר נוח כשלעתים קרובות הוא מעונן, רטוב וסוער. הקיץ נוטה להיות חמים ושטוף שמש, עם מקסימום ממוצע בין C°‏ 19 ל-C°‏ 22. החורף רטוב למדי, אך כמות גשמים מוגזמת כמו גם כפור נדירים. האביב והסתיו דומים והטמפרטורות נוטות להישאר מעל C°‏ 14 - גם הטמפרטורה השנתית הממוצעת בשעות היום. גשם בלתי צפוי בכל עת של השנה, אם כי הממטרים נוטים להיות קצרים יותר בקיץ.

החלק הצפוני של המחוז, בהיותו גבוה יותר ובפנים הארץ, נוטה להיות קריר ורטוב יותר ממרכז העיר.

ממוצע הטמפרטורות החודשיות המקסימליות והמינימליות של קארדיף הן C°‏ 21.5 (יולי) ו-C°‏ 2.1 (פברואר). בוויילס, הטמפרטורות בממוצע הן C°‏ 19.1 (יולי) ו-C°‏ 1.1 (פברואר).

לקארדיף יש 1,518 שעות שמש בשנה ממוצעת (וויילס 1,388.7 שעות). קארדיף היא שטופת שמש ביותר ביולי, עם ממוצע של 203.4 שעות במהלך החודש (וויילס 183.3 שעות), ופחות שמש בדצמבר עם 44.6 שעות (וויילס 38.5 שעות).

קארדיף חווה פחות גשמים מהממוצע בוויילס. הוא יורד 146 ימים בשנה ממוצעת, עם כמות גשמים שנתית של 1,151.9 מ"מ. דפוסי גשם חודשיים מראים כי מאוקטובר עד ינואר, כמות המשקעים החודשית הממוצעת בקארדיף עולה על 100 מ"מ בכל חודש, החודש הרטוב ביותר הוא דצמבר עם 125.3 מ"מ והיבש ביותר מאפריל עד יוני, עם כמות גשמים חודשית ממוצעת עקבית למדי, בין 65 ל-75 מ"מ.

מידע נוסף אקלים בקארדיף, חודש ...

אקלים בקארדיף
חודש	ינואר	פברואר	מרץ	אפריל	מאי	יוני	יולי	אוגוסט	ספטמבר	אוקטובר	נובמבר	דצמבר	שנה
שיא טמפרטורה מרבית (C°)	15.0	18.3	21.6	26.9	28.9	32.1	33.6	34.5	29.7	27.1	18.7	16.7	34.5
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°)	8.6	9.2	11.3	14.4	17.4	20.1	21.8	21.4	19.1	15.3	11.6	9.1	15.0
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°)	2.5	2.5	3.9	5.7	8.5	11.1	13.1	12.9	10.7	8.0	4.9	2.8	7.3
שיא טמפרטורה מזערית (C°)	−16.7	−11.1	−8.9	−4.8	−2.0	1.0	4.5	3.6	0.5	−3.4	−8.7	−10.1	−16.7
משקעים ממוצעים (מ"מ)	127.0	93.0	85.3	72.1	78.5	73.5	83.6	104.8	86.3	129.1	130.7	139.6	1,203.5

סגירה

בקארדיף נמצאת קהילה יהודית מאז 1840. רבה הראשון של הקהילה היה הרב אשר גרוניס שהוזמן לקארדיף בשנת 1921 וכיהן בתפקידו עד פטירתו ביולי 1937. בשנת 1968 מנתה הקהילה היהודית בעיר כ־3,500 יהודים שלהם היו שני בתי כנסת אורתודוקסים וקהילה רפורמית אחת.

הערים התאומות של קארדיף הן: