קוס
אי יווני מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קוֹס (ביוונית: Κως, בטורקית İstanköy) הוא אי יווני בים האגאי, חלק מקבוצת האיים הדודקאנסיים, השוכן בפתחו המערבי של מפרץ גקובה. נכון ל-2001 התגוררו באי כ-31,000 תושבים. אורכו של האי הוא 40 קילומטרים, רוחבו 8 קילומטרים והוא מרוחק 4 קילומטרים מחוף בודרום שבטורקיה. מבחינה מינהלית שייך האי לחבל דרום הים האגאי ובירתו היא העיר קוס.
 | |
| נמל העיר קוס | |
| נתונים גאוגרפיים | |
|---|---|
| מיקום | הים האגאי |
| קואורדינטות | 36°51′0″N 27°14′0″E |
| ארכיפלג | האיים הדודקאנסיים |
| שטח | 290.3 קילומטר רבוע |
| גובה מרבי | 843 מטר |
| נתונים מדיניים | |
| מדינה |
 יוון |
| אוכלוסייה | 33,388 (2011) |
| אזור זמן | UTC+2 |
| עיר ראשית | קוס |
 | |
  | |
העת העתיקה
לפי המיתולוגיה הרומית ביקר הרקולס באי קוס. יחידות צבא מקוס השתתפו במלחמת טרויה. במהלך המאה ה-11 לפנה"ס כבשו הדורים את האי ויישבו אותו במתיישבים שהובאו מאפידאורוס. במהלך המאה ה-7 לפנה"ס הצטרפו תושבי האי לליגה אמפיקטיונית שכללה שישה איים יווניים ובשלהי המאה ה-6 לפנה"ס נכבש האי בידי צבא הממלכה האחמנית.
ב-479 לפנה"ס השתחרר האי מעול הפרסים ובהמשך הצטרפה הנהגתו לליגה האטית-דלית. ב-412 לפנה"ס, במהלך המלחמה הפלופונסית מרדו תושבי קוס באתונה, אך המלחמה הסתיימה בניצחון הליגה הפלופונסית ובפירוק הליגה האטית-דלית. קוס נודע בעולם ההלניסטי כמרכז רפואי אליו היו מביאים הצדדים הלוחמים (בים) את הפצועים כדי שיקבלו טיפול או המתת חסד. באי נולד היפוקרטס אבי הרפואה המערבית.
ב-335 לפנה"ס נכבש האי על ידי צבאו של אלכסנדר הגדול מלך מוקדון ולאחר מותו נשלט על ידי תלמי הראשון עד לכיבושו בידי צבא הרפובליקה הרומית. ב-395 עם חלוקת האימפריה הרומית נשלט האי בידי האימפריה הביזנטית.
לאורך העת העתיקה התקיים באי מסחר פיניקי פורה, כפי שמעידים ממצאי כדים וצלמיות מהלבנט שנמצאו באי.[1][2]
ימי הביניים וראשית העת החדשה
האי נשלט לחלופין על ידי הרפובליקה של ונציה והרפובליקה של ג'נובה וב-1315 נמכר למסדר האבירים ההוספיטלרים. ב-1523 נכבש האי על ידי צבאו של סולימאן הראשון סולטאן האימפריה העות'מאנית והעות'מאנים שלטו בקוס עד ראשית המאה ה-20. במהלך המאה ה-16, במסגרת תהליך אסלום המחוזות העות'מאניים יושבו בקוס תושבים מוסלמים ובמהלך המאה ה-17 היו כמחצית מתושבי האי מוסלמים סונים אשר התרכזו בעיקר בערים ומחציתם נוצרים אורתודוקסים שהתרכזו בעיקר באזורים הכפריים. במהלך מלחמת העצמאות היוונית הטילו השלטונות העותמאנים מגבלות על תושביו הנוצרים של האי.
העת החדשה המאוחרת
באוקטובר 1912, במהלך המלחמה האיטלקית-עות'מאנית נכבש האי קוס על ידי צבא ממלכת איטליה ואף על פי שבמסגרת הסכם אוצ'י הסכימו האיטלקים להשיב את האי לשליטת העות'מאנים, הם התחמקו מביצועו והאי נותר בחזקתם גם לאחר חתימת הסכם לוזאן ב-1923. ב-1933 אירעה בקוס רעידת אדמה חזקה שגרמה לכ-200 הרוגים.[3] במהלך רעידת האדמה חרבו מבנים רבים מהתקופות ההוספיטלרית והעות'מאנית והשלטונות האיטלקים ביצעו פעולות בנייה והקמת תשתיות מודרניות בעיר קוס.[4]
ב-1943, במהלך מלחמת העולם השנייה ולאחר כניעתה של איטליה, חברו כוחות בריטים לכוחות האיטלקים במטרה להגן על האי מפני כוחות הצבא הגרמני. מערכת הדודקאנס שניהלו הבריטים באיים נכשלה, כשהאי נפל לבסוף לידי הגרמנים והיה בשליטתם עד 1945. לאחר מלחמת העולם השנייה הפך קוס לשטח חסות בריטי עד 1947 עת הועבר לחזקת יוון. באי קוס נולדה זמרת הרמבטיקו הנודעת מריקה פאפאגיקה (1890-1943).
בקוס שורר אקלים ים תיכוני מתון. הטמפרטורה השנתית הממוצעת היא 18oc וערכי הקיצון הממוצעים נעים מ-10.7oc בפברואר ועד 26oc ביולי. כמות המשקעים השנתית הממוצעת עומדת על 602 מילימטרים והחודש הגשום בשנה הוא דצמבר בו יורדים בממוצע 120 מילימטרים של גשם.
| אקלים באי קוס | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| חודש | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר | שנה |
| טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) | 13.6 | 13.2 | 15.0 | 18.8 | 23.3 | 28.0 | 30.4 | 30.0 | 27.4 | 23.0 | 17.8 | 14.8 | 21.3 |
| טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) | 8.8 | 8.1 | 9.5 | 12.3 | 15.8 | 19.6 | 21.7 | 21.8 | 19.9 | 16.6 | 12.8 | 10.2 | 14.8 |
| משקעים ממוצעים (מ"מ) | 91 | 86.9 | 86.4 | 31.9 | 11.1 | 9.5 | 2.2 | 26 | 19.4 | 36.1 | 81.9 | 119.9 | 602.3 |
| מקור: האי קוס, באתר dafni.net.gr (באנגלית) | |||||||||||||
ב-1905, אחרית תקופת שלטונו של עבדול חמיד השני סולטאן האימפריה העות'מאנית נערך באי מפקד אוכלוסין ובו נמנו 13,052 תושבים, קרוב למחציתם מוסלמים, מחציתם נוצרים ומקצתם יהודים. ב-1909, לאחר הפיכת הטורקים הצעירים החלה הגירת מוסלמים מקוס לאסיה הקטנה וכמות האוכלוסין החלה לרדת בהדרגה. ב-1912 נכבש האי על ידי ממלכת איטליה ובמועד זה 94% מאוכלוסיית קוס הייתה נוצרית. ב-1947, לאחר איחוד האיים הדודקאנסיים עם יוון נערך מפקד ובקוס נמנו 18,545 תושבים. בעת ההיא התבססה כלכלת האי על חקלאות והתמ"ג לנפש בקוס היה נמוך יחסית.
בין 1967 ל-1973 שררו ביוון חוסר יציבות פוליטית ומשבר כלכלי, לאחר הפיכת הקולונלים וביטול המלוכה. לעניין נודעה השלכה על אוכלוסיית האי שהחלה להגר ממנו. ב-1971 נמנו בקוס 16,650 תושבים, 11.32 אחוזים פחות מב-1951. החל מאמצע שנות ה-70, עם התייצבות המערכות השלטונית והכלכלית ביוון החלה התאוששות הדרגתית גם בכלכלת האי ומאזנו הדמוגרפי. הכלכלה המבוססת על חקלאות פינתה את מקומה לטובת כלכלה המבוססת על ענף התיירות והנושא הביא לעלייה משמעותית בתוצר המקומי הגולמי וכמות התושבים, בשל מאזן הגירה חיובי לקוס, בעיקר הגירת עבודה.[4] בין 1981 ל-2001 גדלה אוכלוסיית האי קוס ב-52.06 אחוזים.
העת העתיקה
ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו מציין בספרו קדמוניות היהודים כי יהודים התגוררו באי קוס בתקופת בית שני. בין יתר המקורות מתבסס בן מתתיהו על כתביהם של ההיסטוריונים סטראבון[5] ודיודורוס סיקולוס. האי קוס מוזכר גם בספר מקבים א[6] וכפי הנראה בתקופתו של הורדוס התקיימה מערכת סחר ענפה בין האי קוס לארץ ישראל. מתקופה זו בחיי הקהילה לא נותרו עדויות ארכאולוגיות באי.[7]
ימי הביניים וראשית העת החדשה
עדויות כתובות לקהילה יהודית רומניוטית מצויות מהמאה ה-14 עת שלטו ההוספיטלרים על האי. מן העדויות עולה כי אוכלוסיית הקהילה מנתה כ-1,500 נפשות וב-1502 גורשו כל בני הקהילה לניס.[7]
לאחר כיבוש האי בידי העות'מאנים הורשו היהודים להתיישב בקוס ובראשית המאה ה-18 תועדו באי מספר משפחות יהודיות ממוצא איטלקי. ב-1747 נבנה בית הכנסת המרכזי באי. במחצית השנייה של המאה ה-19 תועדו בקוס 40 משפחות יהודיות, אך מספרן ירד בהדרגה בשל הגירה מהאי לאנטוליה וב-1910 מנתה הקהילה רק 4 משפחות.[5] ב-1850 אירעה בקוס עלילת דם במסגרתה הואשמו היהודים במעשה רצח לאחר ביצוע טקס ברית מילה ומספר מבני הקהילה גורשו על ידי הואלי העות'מאני לרודוס.[7]
מהמאה ה-20 ועד ימינו
לאחר מלחמת טורקיה-יוון הגיען לקוס פליטים יהודים רבים מאנטוליה ורודוס ואוכלוסיית הקהילה גדלה לכדי 160 נפשות. ב-1933 חרב בית הכנסת במהלך רעידת אדמה ושנה מאוחר יותר הוקם בית הכנסת החדש "קהל שלום". בני הקהילה עסקו במסחר ובייצוא פירות ובדים. בשלהי שנות ה-30 הטיל המשטר הפשיסטי מגבלות על יהודי קוס.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה מנתה אוכלוסיית האי 20 משפחות. ב-3 באוקטובר 1943 כבשו הגרמנים את האי. שמונה משפחות הצליחו להימלט מקוס לטורקיה ו-120 היהודים הנותרים נעצרו, הובלו בספינה לנמל פיראוס וממנו, ביחד עם יהודי רודוס למחנה הריכוז חיידרי. ב-3 באוגוסט 1944 הועלו יהודי קוס על רכבות בקר והובלו למחנה ההשמדה אושוויץ. ב-16 באוגוסט 1944 הגיעו בני הקהילה לאושוויץ ורובם נרצחו שעות ספורות לאחר הגעתם,.[8][9] ארבעה מבני הקהילה שוחררו מאחר שהחזיקו באזרחות טורקית ו-12 מבניה שרדו את השואה.[5]
במהלך שנות ה-60 התגוררה בקוס משפחה יהודית אחת, משפחת מנשה.[10] ב-1995, לאחר שהיהודי האחרון יליד קוס מיכאל מנשה הלך לעולמו, נסגר בית הכנסת במקום והפך למרכז תרבות וספרייה. ב-2010 בוצעו פעולות שיקום בבית העלמין היהודי החרב בקוס על ידי מתנדבים מישראל.[11] ביולי 2013 חולל בית העלמין באי ונגרמו נזקים לקברים ולמצבות.[12]
- קוס, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
אתר האינטרנט הרשמי של קוס (ביוונית ובאנגלית)- אתר האי קוס
- קוס מדריך טיולים הרשמי
- אתר האי קוס בעברית
- טל כהן, הכל כלול בה: חופשה רגועה בקוס, באתר nrg, 9 ביולי 2011
- עיינה לי, קוס: לראות את חצי הכוס המלאה של יוון, באתר ynet, 20 ביוני 2012
- עידן סגל, כבר לא שוברים צלחות: טיול לאי קוס, באתר nrg, 30 ביוני 2012
- פרשת האי היווני: מדריך לנופשים באי קוס, יוון, באתר וואלה, 15 באוגוסט 2013
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
