רובים, חיידקים ופלדה
ספר מאת ג'ארד דיימונד משנת 1997 מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ספר מאת ג'ארד דיימונד משנת 1997 מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רובים, חיידקים ופלדה: גורלותיהן של חברות אדם (באנגלית: Guns, Germs, and Steel: The Fates of Human Societies) הוא ספר משנת 1997 מאת ג'ארד דיימונד, פרופסור לפיזיולוגיה, שהתמחה בחקר האבולוציה של ציפורי גינאה החדשה. הספר מנסה לענות על השאלה מדוע הציוויליזציה האירופית-אסיאתית היא זו שפיתחה טכנולוגיה מתקדמת מוקדם יותר משאר חלקי העולם[1].
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | ג'ארד דיימונד |
| שפת המקור | אנגלית |
| סוגה |
מסה  |
| נושא |
גאוגרפיה, היסטוריה |
| הוצאה | |
| הוצאה |
ו. ו. נורטון אנד קומפני |
| תאריך הוצאה | 1997 |
| מספר עמודים | 376 |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה | הוצאת עם עובד |
| תאריך | 2002 |
| תרגום | עתליה זילבר |
| פרסים | |
|
פרס פוליצר לספרי עיון כלליים (ג'ארד דיימונד, 1998) | |
| סדרה | |
| ספר קודם |
Why Is Sex Fun? |
| הספר הבא |
התמוטטות |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 002289086 |
  | |
על מנת לענות על שאלה זו סוקר דיימונד את ההיסטוריה האנושית ב-15,000 השנים האחרונות, תוך שימת דגש על הגאוגרפיה בכל אזור והשפעותיה על התפתחות האוכלוסייה במקום. לדבריו, ההבדלים בהתפתחות היבשות, אינם נובעים מעליונות שמקורה בתבונה עדיפה, אלא מצירוף של גורמים, כגון ביות מוקדם של בעלי חיים וצמחים שהתאפשר בגלל התנאים הגאוגרפיים, אשר הובילו לקדמה טכנולוגית וליתר חסינות בפני מגפות. זאת בניגוד לחברות אשר המשיכו להתבסס על מודל של "ציידים-לקטים". בתקופה מאוחרת יותר, הובילה הקדמה הטכנולוגית לייצור רובים ופלדה, לקולוניאליזם, ולהשתלטות האירופית על יתר יבשות העולם[1].
דיימונד מציע גישה של דטרמיניזם גאוגרפי: הוא מסביר שינויים בחברות האנושיות וביחסים ביניהן בהיסטוריה באמצעות ההבדלים הצורניים והאקולוגיים בין יבשות ואזורים שונים. בספר מתוארים ההיסטוריה של כדור הארץ והאנושות ב-15,000 השנים האחרונות, מאז תחילת המהפכה הנאוליתית, וההבדלים בין היבשות השונות מבחינת אקלים, פאונה (החי) ופלורה (הצומח)[1].
דיימונד נותן כמה רמות של תשובות והסברים לתהליכים של ההיסטוריה האנושית. 11 מתוך 13 מיני החיות הגדולים הניתנים לביות מצויים באירואסיה (סוסים, חזירים, פרות, עזים, גמלים וכבשים, שביחד מספקים מזון, בשר, חלב, כוח עבודה ורכיבה) לעומת לאמות ואלפקות באמריקה. כמו כן, סוגי הזרעים שמהם ניתן לקבל את מרב הפחמימות והחלבונים, כגון חיטה, שעורה ואורז, נמצאים באירואסיה במצב כמעט תרבותי באופן טבעי. זאת בניגוד לאמריקה, שבה הדגן שניתן לגידול למזון, התירס, היה צריך לעבור כמה שינויים גנטיים חריפים כדי שיהיה ניתן להפיק ממנו כמות פחמימות המספיקה לתזונה אנושית, ובנוסף, הוא דל בחלבון. יבשת אוסטרליה סבלה אפילו יותר, בלי שום צמח מתאים.
נוסף על כך, אירואסיה היא היבשת הגדולה ביותר שכיוונה הוא מזרח-מערב. תנאי אקלים נוטים להיות דומים לאורכם של קווי רוחב. עובדה זו מאפשרת למינים של צמחים ושל בעלי חיים להתפשט מזרחה ומערבה, או להיות מועברים בהצלחה על ידי האדם. התוצאה היא שבאירואסיה התפשטו הצמחים בעלי ערכים תזונתיים גבוהים באופן מהיר בהרבה מאשר באמריקה או באפריקה הנמתחות לאורך קווי אורך ארוכים, וכך גם הבהמות הגדולות הניתנות לביות. דיימונד מודד את הזמן שלקח לתירס לעבור ממקסיקו לארצות הברית לעומת הזמן שלקח לחיטה לנדוד מיפן עד פורטוגל. כלומר, ניתן יתרון נוסף לחברות הגדולות של אירואסיה להתפתח לעומת שאר החברות.
כתוצאה מכך, נוצרה האפשרות לאגירת עודפי מזון, והאדם התפנה ליצירת ציוויליזציות רבות עוצמה ולפיתוחים טכנולוגיים. בין היתר, הפקת מתכות איכותיות (פלדה) וייצור כלי נשק משוכללים (רובים).
דיימונד מדגיש כי הוא אינו רואה בחברות מסוימות עליונות תבונית טבעית על חברות אחרות. כך לדוגמה הוא מציין שהפלדה פותחה באפריקה אלפיים שנה לפני שפותחה באירופה, אך הדבר לא סייע לאוכלוסייה המקומית, בטווח הארוך, מפני שגודל החברה ויכולת התמיכה הטכנולוגית שלה היו מצומצמים מדי.
תוצאה נוספת של ביות בעלי חיים הייתה מגפות חוזרות ונשנות שמקורן בבעלי החיים המבויתים. אלה ששרדו היו חסינים יחסית לאותן מחלות. כאשר פגשה הציוויליזציה האירופית בציוויליזציות האחרות (במיוחד אמריקה, אבל גם אפריקה ואוקיאניה), היא הכריעה אותן בכוח הטכנולוגיה (פלדה ורובים), ובאמצעות המחלות שגרמו להרג רב באוכלוסייה המקומית הבלתי מחוסנת (חיידקים).
דיימונד מטפל גם בהיווצרות המדינה מתוך החברה הפרהיסטורית ונותן הסבר להיווצרות המדינה והבירוקרטיה. המדינה והבירוקרטיה תמכו בבניית צבאות וספינות שהשתלטו על תחומים חדשים.
בחלקו השלישי של הספר מביא דיימונד סקירה על השתלטותן של אומות שונות על שטחים בעולם. כך הוא מספר על עליית הבנטו בכל אפריקה בעקבות הטכנולוגיה המשופרת של פלדה, על התפשטות האומה האסטרונזית מטייואן לפיליפינים, לאינדונזיה ולכלל האוקיינוס השקט, בעקבות התפתחות טכנולוגית בספינות ועל ההתפשטות של סין דרומה. טענה זו מצטרפת לטענה הקודמת שלו מהספר השימפנזה השלישי, על ההודו-אירופים שהתפשטו בזכות הסוס לכל המרחב האירואסיאתי. בכל הטענות האלה מצויה הטענה הבסיסית כי הדבר שקידם את בני האדם היה המקרה בלבד. התפתחויות טכנולוגיות מקריות או מיקום בקרבת סוסים סייעו לעמים מסוימים להתפשט יותר מאחרים.
הסקירה של דיימונד בחלק זה בספר היא נרחבת. היא עוסקת גם באבוריג'ינים ובאינדיאנים, באומות השמיות ובקוהיסנים. חלק זה מקנה בפעם הראשונה סקירה על התהליכים העמוקים של ההיסטוריה האנושית. במקום לעסוק בדמויות ובגיבורים, הוא עוסק בתהליכי עומק של חברות שגירשו חברות אחרות כברבריות וטבחו בהן, בהתפתחויות הטכנולוגיות שאפשרו את המהלך הזה ואת ההסבר למראה העכשווי של העולם.
כך למשל הוא מוסיף ומסביר מדוע היו אלה האירופים ולא הסינים שהשתלטו על העולם. ההסבר שנותן דיימונד קשור לגאוגרפיה השונה של סין ושל אירופה. לדעתו הגאוגרפיה המבותרת של אירופה מנעה מצב של שלטון אחד מרכזי (בניגוד לסין השטוחה, המקושרת על ידי עמקי נהרות, שבה התאפשר שלטון אחד מרכזי). ריבוי המדינות יצר לדעתו תחרותיות. כך, אימוץ טכנולוגיה על ידי ישות אירופית אחת, הביא לאימוצה במוקדם או במאוחר על ידי מתחרותיה, לבל יוותרו מאחור. תחרות זו היא גם שהביאה לכך שהמדינות האירופיות השונות שלחו אוניות לתור את העולם, כדי לזכות ליתרונות על מתחרותיהן, וכך היו האירופים הראשונים להגיע ליבשות רחוקות.
ההיסטוריון הצבאי ויקטור דייוויס הנסון בספרו "ניצחון המערב" מותח ביקורת על התזה של דיימונד וטוען כי הסברים גאוגרפיים וביולוגיים לא יכולים לספק לבדם הסבר לעליונות הצבאית הכמעט בלעדית של המערב לאורך כל שנות קיומו. הנסון מדגיש את הסיבות התרבותיות כגורמות לעליונות הצבאית של המערב. הוא טוען כי הימנעותו של דיימונד מההסברים התרבותיים והיצמדותו לדטרמיניזם הטבעי באים יחד עם דטרמיניזם ביולוגי ואמונה בנחיתות ביולוגית של הגזע המערבי[2].
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
