ריקי גל - Wikiwand

ריקי גל (נולדה ב-7 ביולי 1950) היא זמרת-יוצרת ושחקנית ישראלית, מן הנשים הבולטות בנוף הרוק הישראלי^[1]^[2].

עובדות מהירות לידה, מדינה ...

ריקי גל

לידה	7 ביולי 1950 (בת 75) ירושלים, ישראל
מדינה	ישראל
מוקד פעילות	ישראל ישראל
תקופת פעילות	מ-1966
עיסוק	זמרת
סוגה	רוק • פופ רוק • בלוז • בלוז רוק • פופ • זמר עברי
שפה מועדפת	עברית
שיתופי פעולה בולטים	מתי כספי, יהודה פוליקר
בן זוג	דניאל שוהם אורי כהן אהרונוב ישראל פוליאקוב
פרופיל ב-IMDb

Remove ads

ביוגרפיה

גל נולדה בשכונת בית ישראל במאה שערים בירושלים, בשם רבקה בן מנחם (מנשה)^[3]^[4] ע"ש הסבא מצד האב, הרב מנחם מנשה (שכתב את ספרי "אהבת חיים"). מגיל שנתיים ועד גיל צבא גדלה במוסדות וקיבוצים במסגרת עליית הנוער ("אונים" בכפר-סבא, המיסיון הפינלנדי ברחוב הנביאים ובית צעירות מזרחי).

בהיותה בת שנתיים התגרשו הוריה, לאחר הגירושים עברה לחזקת אביה בתל אביב ומשם ל"אחוזת שרה" בבני ברק. חזרה לתל אביב, למדה בבית- הספר ה"כרמל", ובגיל 10 נשלחה לקיבוץ ניר-דוד בעמק בית שאן. בזמן שהותה שם נשלחה ללמוד בלט מודרני אצל גרטרוד קראוס בחיפה.

כעבור חמש שנים עברה לקיבוץ ברעם בגבול הצפון ובפרוץ מלחמת ששת הימים חזרה לתל אביב.

Remove ads

קריירה מוזיקלית

סכם

פרספקטיבה

שנות ה-60 וה-70: תחילת הקריירה ושירותה הצבאי

בתקופת מלחמת ההתשה, חברה עם שלמה ארצי, איתו הופיעה כ"צמד סיני", ויחד התגייסו ללהקת חיל הים, עם רבקה זוהר, דבל'ה גליקמן ועוד. בלהקה גילה אותה משה וילנסקי והקליט אותה בשירה הראשון "מפרש בודד".

עם סיום השרות בצה"ל בשנת 1970 הכירה גל את ישראל (פולי) פוליאקוב ונישאה לו. בתקופה זו הופיעה גל במסגרת "פרס כינור דוד", שם גילה אותה יעקב אגמון וציוות אותה להפקה של "שירי ז'אק ברל". עם צוות ז'אק ברל (דני ליטני, ישראל גוריון ואביבה שוורץ) נסעו להופעות באולם "האולימפיה" בפריז. לאחר מכן הצטרפה גל למחזמר "אל תקרא לי שחור" מאת דן אלמגור^[5].

בתקופת נישואיה לפוליאקוב, נסעה גל עם הגשש החיוור להופעות בארצות הברית^[6].

בפרוץ מלחמת יום הכיפורים ב-1973, גל הצטרפה לצוות הווי שכלל את דני ליטני, קובי אושרת וצוות נגנים שהופיעו בכל גזרות הלחימה בזמן אמת, מדרום וצפון. במקביל הקליטה את השיר "שמור לי" שהפך ללהיט בִּן-יוֹם ושימש כג'ינגל לשמירת הסודיות בגלי צה"ל^[7].

כעבור ארבע שנות נישואין התגרשה ונסעה לארצות הברית במסגרת "הפסטיבל החסידי", שם המשיכה את לימודיה, משחק ושירה ב-סטודיו אייץ' בי ובביה"ס למחול של "לואיג'י" בניו-יורק וכן שיעורים פרטיים בפיתוח קול. גל השתתפה במחזמר "Don’t Step on My Olive Branch" שעלה בברודוויי בשיתוף פעולה ישראלי אמריקאי, וזכתה לביקורות נלהבות ממבקר התיאטרון סטיוארט קליין.

בתחילת 1974 הוציאה לרדיו את "אולי אני טועה", למילים של רימונה די-נור ולחן של קובי אושרת. באמצע 1974 הקליטה עם יגאל בשן את "כוכבים לא משקרים" לפסקול הסרט "שרית" של ג'ורג' עובדיה.

בקיץ 1974 הוציאה את השיר "השמש היא האור של העולם"^[8] שכתב יהונתן גפן, ללחן ולעיבוד של קובי אשרת. השיר זכה להצלחה במצעד הפזמונים הישראלי, ומסמל את תחילת הקריירה העצמאית של גל.

בתקופת שהותה בניו יורק הופיעה גל כזמרת הבית של " מועדון סירוקו" בבעלותו של אריס סאן והופיעה ברחבי ארצות הברית . גל נישאה למסעדן ג'ורג' מרקוס, בעל מסעדת "לה בו פר" בשדרה השמינית בווילג' במנהטן, איתו ניהלה את המסעדה. בנוסף הקימה מועדון גלריה ב"גרמסי פארק" שם הציגה תמונות וקיימה ערבי כישרונות צעירים למוזיקאים, זמרים ורקדנים מכל העולם.

כעבור ארבע שנים התגרשה מג'ורג' מרקוס וקיבלה הצעה להשתתף באופרת הרוק "בני בום" וחזרה לארץ בעקבות ההצעה.

במהלך העשור השתתפה גל בפרויקטים מוזיקליים שונים, בהופעות בתוכניות טלוויזיה ובהקלטות לתוכניות רדיו וטלוויזיה שונות, אחת המוכרות שבהן היא "הצריף של תמרי", שבה ביצעה גל את שיר הפתיחה. באותן שנים גל הקליטה מספר שירים, אבל טרם הוציאה אלבום שלם. היא ביצעה את "על אם הדרך עץ עומד" של איציק מאנגר, בתרגום מחודש מאת בני נגרי, בפסטיבל שירי משוררים לילדים, בשנת 1974.

בשנת 1978 השתתפה באופרת הרוק "בני בום" שכתבו אהוד מנור וקן גלובוס, לצידם של ויקי תבור (אתו ביצעה את השירים "אני רוצה אותך" ו"זה אני") ואריה מוסקונה. הלהיט הגדול של גל במופע היה "[[ילד רע{בני ילד רע]]". עוד באותה שנה הוציאה גל מיני אלבום שכלל גרסאות דיסקו לשירים חסידיים דוגמת "עוד אבינו חי" ו"שמע ישראל". את שירי האלבום עיבד בני נגרי, ובהקלטות השתתפו חברי להקת "ברוש". כמו כן השתתפה גל באותה שנה כזמרת ליווי בהקלטות אלבומו המצליח של צביקה פיק - "מוזיקה". באותה התקופה השתתפה בפסטיבל הזמר החסידי בארצות הברית, שם המשיכה בלימודי משחק ושירה.

בינואר 1979 השתתפה לראשונה בפסטיבל הזמר והפזמון עם השיר "תודה רבה" (מילים: אבי קורן, לחן ועיבוד: בני נגרי), שהגיע למקום השביעי, והפך ללהיט. בהמשך השנה הקליטה לפסקול הסרט "דיזנגוף 99" את השיר "לגור איתו" (מירית שם אור/צביקה פיק) שזכה להצלחה גדולה, ביצעה את השיר "אוהבת סמבה" (מילים ולחן: שייקה פייקוב, עיבוד: אלדד שרים) ב"פסטיזמר", וכן השתתפה בקולות ליווי בהקלטות אלבומו של צביקה פיק - "המראה". בדצמבר אותה שנה ביצעה בפסטיבל שירי הילדים מספר 10 את השיר "אמת או חובה" (מילים: שמרית אור, לחן ועיבוד: קובי אושרת) שהגיע למקום השני, והצליח גם כן.

גל השתתפה בקדם האירוויזיון 1979 עם השיר "תודה רבה" וב-1980, עם השיר "אהבת אמת".

שנות ה-80

במרץ 1980 השתתפה בפעם השנייה ברציפות בפסטיבל הזמר והפזמון עם השיר "אהבת אמת" (מילים: אהוד מנור, לחן: מיכל היינברג, עיבוד: אילן מוכיח), עמו הגיעה למקום ה-10 בתחרות. עוד בשנת 1980 הקליטה גל לפסקול הסרט "חמש חמש" את השיר "דיסקו כפר" (מילים: אבי קורן, לחן ועיבוד: בני נגרי), וכן כתבה את מילות השיר "הנכון בין השגיאות", שביצעה עדנה לב, ללחן של צביקה פיק. השיר שזכה להצלחה הזכיר בקצב שלו את שירה של גל "לגור איתו". עוד באותה שנה שרה קולות בהקלטות אלבומו של אריק איינשטיין "ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ד' - משירי סשה ארגוב".

בשנת 1981 הקליטה גל את אות הפתיח החדש של התכנית "עוד להיט" (עיבוד: אילן מוכיח). בדצמבר אותה שנה השתתפה גל בפסטיגל מספר 1 עם השיר "רוק'נרול חתול" (מילים: שוקי וגנר, לחן ועיבוד: אילן גלבוע), שהגיע למקום השני.

בדצמבר 1982 השתתפה בשנית בפסטיגל עם השיר "סוד כמוס" (מילים: אהוד מנור, לחן ועיבוד: קובי אושרת). עוד באותה שנה השתתפה במופע הטלוויזיוני ובאלבום "עמק הנהר האדום" בבימוי דן בירון.

גל השתתפה במחזמר "עלובי החיים" ובמחזה "גטו". שנה לפני פרוץ מלחמת שלום הגליל, שיחקה את תפקיד שרה אימנו לצידו של אריק סיני בהצגה "אברהם אחד", לאחר מכן השתתפה בהפקת הבידור "הללויה הוליווד" שם גילו אותה מנהלי תיאטרון חיפה, שליהקו אותה לתפקיד חיהל'ה בהצגה " גטו" מאת יהושע סובול בבימויו של גדליה בסר. עם ההצגה נסעה לייצג את ישראל בפסטיבל התיאטרון של ברלין ולסיבוב הופעות ברחבי גרמניה (ההצגה שיחקה 600 פעם). גל המשיכה בתיאטרון חיפה בתפקיד אוורדיקה המלכה בהצגה "אנטיגונה" בבימוי של בארני סיימון. משם עברה גל לתיאטרון בית לסין כדי לשחק בהצגה "פן" המבוססת על חייו של אלכסנדר פן.

עוד בשנת 1982 השתתפה גל בקולות ליווי לאלבומו של שלמה גרוניך "צמר גפן מתוק" בהפקתו של מתי כספי.

במרץ 1983 השתתפה גל בתחרות הקדם אירוויזיון עם השיר "פנים" (מילים ולחן: יגאל בשן, עיבוד: קובי אושרת), שאף על פי שהגיע למקום התשיעי, עדיין היה להיט ברדיו. באותה שנה החלה גל לעבוד על אלבום בכורה בהפקת יגאל בשן וגרי אקשטיין. גל הספיקה להקליט שני שירים שיצאו כתקליטי שדרים, בלחן ובעיבוד של גרי אקשטיין: "אל תוך הלילה" (מילים: עלי מוהר), ו"תן לי מקום" (מילים: ריקי גל וגליה ישי). האלבום עצמו נגנז בעקבות קשיי תקציב של חברת הד ארצי.

בדצמבר 1984 השתתפה בפסטיגל בשני שירים: "ילדה של כרמל" (מילים: חמוטל בן-זאב, לחן ועיבוד: קובי אושרת), ו"כמו חתול ועכבר" (מילים: אבי קורן, לחן ועיבוד: רוני וייס) שביצעה עם יגאל בשן.

לקדם-אירוויזיון של 1985 כתבה עבור קורין אלאל את מילות השיר "בכל יום". בדצמבר אותה שנה השתתפה בפסטיגל עם השיר "על הנילוס" (מילים: משה דיין, לחן: קורין אלאל, עיבוד: קובי אושרת).

בדצמבר 1986 השתתפה פעם נוספת בפסטיגל עם השיר "טוב לצחוק" (מילים תלמה אליגון-רוז, לחן: מתי כספי).

בשנת 1987 שיחקה גל את התפקיד, פאנטין, במחזמר "עלובי החיים" בבימויו של סטיבן פימלוט, שעלה בתיאטרון הקאמרי ושיחק 400 הצגות. סטיבן פימלוט הבמאי המליץ לתיאטרון האנגלי "רויאל שייקספיר תיאטר" לקבל את גל לתפקיד, חיהל'ה, במחזה "גטו" שעלה בלונדון, אך איגוד השחקנים האנגלי לא איפשר זאת.

בשנת 1985 החלה את הקלטת אלבומיה הראשונים עם מתי כספי. במרץ 1987 יצא אלבום הבכורה של גל, שנקרא "ריקי גל", בהפקתו המוזיקלית של מתי כספי, שגם הלחין ועיבד את כל שירי האלבום. האלבום היה ברובו בסגנון רוק, וכלל להיטים כ"הנה פתחתי חלון" שכתב נתן זך, "מערבה מכאן" שכתבה תרצה אתר,"טוקיו גדולה" ו"ילד אסור ילד מותר" שכתב יעקב גלעד. כמו כן פתח את האלבום שיר פרובוקטיבי בשם "נערת הרוק" שהלחין כספי למילים של יצחק לאור. השיר נפסל לשידור בתחנות הרדיו בעקבות תוכנו, המכיל ביטויים מיניים בוטים (למרות תוכנו, ואולי בשל כך, זהו אחד השירים המזוהים ביותר עם גל)^[9]. רק מאוחר יותר הותר לתחנות הרדיו להשמיע את השיר. האלבום זכה לתקליטי זהב ופלטינה.

במאי 1988 יצא אלבומה השני של גל, "מה זאת אהבה...", שגם הוא הולחן כולו והופק מוזיקלית על ידי מתי כספי. בין שיריו המצליחים של האלבום היו הדואט של גל וכספי "מה זאת אהבה", "ילד שלי", "על ראש שמחתי" (למילים של נעמי שמר), "מקום לדאגה" והשיר "אילו יכולתי" ("אמא") למילים של אהוד מנור. שיר נוסף מהאלבום שזכה להצלחה הוא "בצער לא רב, ביגון לא קודר" שכתב חנוך לוין. בעקבות הצלחת האלבום יצאו ריקי גל ומתי כספי למופע משותף בשם "מה זאת אהבה". כספי עיבד את שירי המופע וגם ניגן בפסנתר חשמלי. הרכב הנגנים במופע כלל גם את שמוליק בודגוב בגיטרות, קובי כהן בבס, איקי לוי בתופים, ולואיס קרלוס בכלי הקשה. הופעות "מה זאת אהבה" תועדו גם בקלטת וידאו שביים עדי בנימינוב והפיק סידני דולב בשיתוף עם "אקורד הפקות".

גל המשיכה עם התיאטרון הקאמרי במחזה "אמא קוראז' וילדיה" מאת ברטולד ברכט, בתפקיד הזונה, לצידם של זהרירה חריפאי, יוסף כרמון, ענת וקסמן ואחרים. זכתה לביקורות נלהבות על תפקידה זה.

בשנת 1989 שיחקה גל את אוויטה במחזמר "אוויטה", בתיאטרון העממי של פשנל, בבימויו של קנט ארמסטון. ההצגה שיחקה מאה פעמים באולמות הגדולים בישראל. גל זכתה לשבחים גדולים על תפקיד זה^[10].

שנות ה-90

בשנת 1991 נישאה גל לכתב החדשות בערוץ הראשון, אורי כהן אהרונוב. גל ואהרונוב אימצו את בתם לירי וכעבור שלוש שנים נפרדו.

ב-1992 עלה מופע משותף נוסף של ריקי ומתי כספי שנקרא "לפעמים ביחד". כמו כן השתתפה בדרמה הטלוויזיונית "כידונים ואורכידאות" שכתבה סביון ליברכט, לצידו של אסי דיין. בנוסף השתתפה גל בסרטו של עמוס גיתאי "זיכרון דברים" על פי ספרו של יעקב שבתאי.

בספטמבר 1993 יצא אלבומה השלישי של גל, "חפש בי", בהפקתו של לואי להב ועיבודים מאת גיל פלדמן. את רוב שירי האלבום הלחין יהודה פוליקר, ובהם "היי שקטה" למילים של רחל שפירא, ו"תפילות הילדים (מילים: צרויה להב, שבא סלהוב) שלושה שירים נוספים מהאלבום שהפכו ללהיטים היו: "יש לי חולשה לרקדנים" (יענקל'ה רוטבליט/צוף פילוסוף), "ראש השנה שלך" (צרויה להב/שלמה ארצי), "היי שקטה" (רחל שפירא/יהודה פוליקר), תפילות הילדים (צרויה להב ושבא סלהוב/יהודה פוליקר) ו"צופייה" (חנוך לוין/שם טוב לוי). כמו כן, עבדה על מופע הסולו הגדול שלה, שנקרא על שם האלבום.

בדצמבר אותה שנה, השתתפה בפסטיגל עם השיר ""אייל החתיך" (מילים: חנה גולדברג, לחן ועיבוד: עובד אפרת).

בשנת 1994 הפיקה זכיינית ערוץ 2 טלעד את הסרט "הנה פתחתי חלון" על חייה והופעתה הבימתית בבימויו של יגאל סרנה. בדצמבר אותה שנה השתתפה גל בפסטיגל עם השיר "כשעצוב לי" (מילים: אהוד מנור, לחן: עובד אפרת).

ב-1995 יצא אלבום הופעה של גל בשם "מבחר שירים בהופעה", בהפקת לואי להב. באותה שנה שיחקה בסרט "זכרון דברים" בבימויו של עמוס גיתאי.

באלבומה השלישי "אוהבת אותך יותר" שהוקלט בלוס אנג'לס ושיצא באוגוסט 1996, שבה גל לשתף פעולה עם מתי כספי כמעבד ומפיק מוזיקלי. כספי השתתף באלבום בדואט "היא שלו והוא שלה" שהלחינה אשתו, רחל כספי (מילים: אהוד מנור). שירים נוספים מתוך האלבום שהצליחו היו שיר הנושא, "הו בנות בנות", שהלחין כספי למילים של יהונתן גפן, ו"אזהרה שקטה". באלבום זה נכללו לראשונה גם שירים שגל כתבה בעצמה את מילותיהם. באותה שנה דיבבה גל את הדמות של אזמרלדה בגרסה העברית של הסרט "הגיבן מנוטרדאם" של חברת וולט דיסני.

ב-1997 הקליטה לפרויקט ולאלבום "עבודה עברית" חידוש ל"בגלל הרוח" של שלומי שבת, לעיבוד והפקה מוזיקלית של גיל פלדמן.

ב-1998 התארחה גל באלבומה של גליקריה - "עצב מתוק" ושרה עימה בדואט את "קחי אותי" (לחן: סטליוס פוטיאדיס).

במשך כל השנים האלה ריקי גל הופיעה במופע יחיד שלה עם להקת נגנים בכל רחבי הארץ, בתוכניות טלוויזיה ופסטיבלי ילדים. השירים המוכרים מתוכם הם: "אמת או חובה", "ג'ינג'ית", "רוקנרול חתול", "ילדה של כרמל", "על הנילוס" שכתב משה דיין ו"אייל החתיך". גל זכורה לרבים מתוכנית הילדים "הצריף של תמרי", ששיר הנושא בוצע על ידה.

בנוסף, זכורה מביצוע שיר הנושא לסרט "דיזנגוף 99" "לגור איתו" שהפך ללהיט ענק.

העשור הראשון של המאה ה-21

בשנת 2000 הקימה גל את כיתת הפרפורמנס/ביצוע שירה והופעה על במה בבית הספר "רימון" שם לימדה כ-6 שנים. בין תלמידיה היו מירי מסיקה, קרן פלס, דין דין אביב ואחרות. משם עברה גל ללמד בבית הספר "אוברטון" שם העבירה כיתות אומן וסדנאות שירה וביצוע. מאז גל מעבירה כיתות אומן, מפגשים והרצאות בכל רחבי הארץ. בנוסף מעבירה גל סדנאות מטעם אקו"ם, משמשת כמדריכה ומייעצת ליוצרים חדשים בדרכם להקלטות והופעות.

במאי 2001 יצא אלבומה החמישי "אין לזה סוף", בהפקתם המוזיקלית של גיל פלדמן ובני נגרי, שעבד עמה בתחילת דרכה. מלבד נגרי, עיבד גיל פלדמן 3 שירים מתוך האלבום. את רוב שירי האלבום הלחין דניאל סלומון. בחלק מהם השתתפה גל בכתיבה ובלחן. מתוך האלבום הצליח השיר "כשאני איתך" (דניאל סלומון), וכן החידוש ל'שיר בן ערביים', שביצע במקור שלמה יידוב. עוד שירים מתוך האלבום היו הדואט "גלגלו" עם יואב יצחק, ו"במירוץ נגד הזמן" שכתב והלחין שלמה ארצי. בהקלטות האלבום השתתפו גיל פלדמן בקלידים, פסנתר ותכנותים, ישראל נחום בתופים, אלון נדל בבס, אבי סינגולדה בגיטרות, זהר פרסקו בכלי הקשה, אמיר גבירצמן בסקסופון, אמיר שהסאר בחליל פרסי, דין דין אביב ומומי לוי בקולות, ונגני מיתרים נוספים.

ב-2002 שיחקה בסרט הקולנוע "השיבה מהודו" של מנחם גולן, לצידם של אקי אבני ואסי דיין, ושבו גם שרה את שיר הנושא, שנקרא "אהבה בלתי אפשרית". לצורך הצילומים, שהתה גל כחודשיים בהודו, ובמקביל צולמה שם לתוכנית "פספורט" בהנחייתו של ניר כחלילי.

ב-2003 ביצעה את שיר הנושא של הטלנובלה "משחק החיים" (מילים: מירית שם-אור, לחן: צביקה פיק, עיבוד: אלדד שרים).

ב-2004 השתתפה במחזמר "שיקגו" בתפקיד הסוהרת, מאמא מורטון, בתיאטרון בית לסין.

בשנת 2004 ביצעה גרסת כיסוי לשיר "חשמל בכפות ידיך"^[11] (מילים: יורם טהרלב, לחן: נורית הירש) שבוצע במקור על ידי רותי נבון. גרסה זו, בעיבוד והפקה מוזיקלית של יונתן בר גיורא, שימשה שיר הנושא לסרט הקולנוע "מדורת השבט".

באותה שנה שיחקה בתפקיד אורח בסדרה "אהבה מעבר לפינה" בתפקיד נעמה דביר, אמא של ליאור דביר (יהודה לוי), ובדרמה המוזיקלית "השיר שלנו" בתפקיד שופטת בית המשפט רבקה נחשול.

בשנים 2004–2005 השתתפה גל כשופטת בתוכנית המציאות "כוכב נולד" בעונות השנייה והשלישית, ונודעה בסגנון שיפוטה הקשוח. בעקבות זאת זכתה לחיקוי ב"ארץ נהדרת" על ידי עלמה זק. כמו כן השתתפה בעונה השנייה של תוכנית הטלוויזיה "רוקדים עם כוכבים", כבת זוגו של הרקדן אורון דהן, והודחה בשלב השלישי.

בשנת 2005 השתתפה גל בפסטיבל הג'אז בתל אביב, בניהולה של טל השילוני, עם אוסף שירים רובם באנגלית וצרפתית, מהם הושפעה בנעוריה. ואף הפיקה אלבום הופעה חיה מאירוע זה, שנקרא "אמצע בלוז", בו היא מבצעת שירים שלה ושל אחרים. כמו כן, לקחה חלק במופע שיר נולד.

בפברואר 2009 יצא אלבומה של גל "רואים את השנים", בהפקתם המוזיקלית של לירן נדל ושמוליק דניאל. את כל שירי האלבום, פרט לאחד כתב והלחין נדל. הסינגל הראשון מהאלבום, "בסוף היום אני צריכה אותך" נכתב על ידי גל ונועם יעקובסון והולחן על ידי נדל. כמו כן נכללו באלבום השיר "מכל המלחמות" ופרלוד בספרדית בביצוע דינה נר-גאון, אמה של גל (ששרה את קולות הרקע). מיד עם צאת האלבום יצאה גל לסיבוב הופעות חדש שנקרא " 20 שנה לנערת הרוק".

בשנת 2010 הוזמנה גל להיות זמרת הבית בבית הנשיא, ביום העצמאות של שנה זו, באירוחו של נשיא מדינת ישראל שמעון פרס.

העשור השני של המאה ה-21

במאי 2011 השתתפה גל בדואט שגם צולם לקליפ "אהבה עושה לך טוב" עם זאב נחמה למילים ולחן שלו. השיר ראה אור בחודש יוני באותה השנה במסגרת אלבומה של להקת אתניקס, "געגועים".

בשנה זו הצטרפה גל לתיאטרון באר שבע שם שיחקה את ג'ואן במחזמר "קומפני" של סטיבן זונדהיים. במקביל, הקליטה את ספרה של ענת טלשיר "אם אשכחך", עבור " Audio Book- i Cast".

בשנת 2012 חידשו גל וכספי את המופע "מה זאת אהבה...". המופע נפתח בהיכל "נוקיה" והמשיך באולמות הגדולים ברחבי הארץ. לכבוד המופע יצא חידוש של השניים לשירו של כספי "לא ידעתי שתלכי ממני".

בשנת 2014 הכירה גל את דניאל שוהם, בעל משרד לניהול פרויקטים בענף הבנייה, גרוש ואב לתמיר וירדן. גל ודניאל נישאו באפריל 2019 ו"גל" שונה ל "גל שוהם".

בשנת 2015 יצא אלבומה "ענבים כחולים" בהפקתו המלאה של יהודה פוליקר. כל הלחנים והעיבודים היו של פוליקר, וגל עצמה כתבה ארבעה שירים מתוך האלבום. בין שאר הכותבים באלבום היו צרויה להב, יענקל'ה רוטבליט, אילנה בוגומולני ונועה בלחסן. באלבום בלטו השירים: "רגע לפני כותרת בעיתון" ו"ניצוצות". השיר "ניצוצות" הגיע למקום התשיעי במצעד השבועי של מדיה פורסט^[12].

בשנת 2019 כיכבה במחזמר "פלאשדנס", אשר הוצג על ידי תיאטרון תל אביב. באותה שנה הייתה מועמדת לפרס אופיר לשחקנית המשנה הטובה ביותר על תפקידה בסרט המוזיקלי "מאמי", סרטה של קרן ידעיה בהשתתפות נטע אלקיים, דודו טסה ויובל בנאי, המבוסס על אופרת הרוק "מאמי".

באוקטובר 2020, מתוך הפרויקט המוזיקלי "צו השעה", שוחרר החידוש לשיר "תחנה סופית" בביצועם של גל וחברי להקת "מוניקה סקס", שגם עיבדו את השיר.

העשור השלישי של המאה ה-21

באפריל 2021 הוציאה את השיר "עד שהגעת" שאותו כתבה בעצמה, עם לחן, עיבוד והפקה מוזיקלית של שחר אבן-צור (שגם ניגן במרבית הכלים).

בשנת 2024 הוציאה את הסינגל "ואום כלת'ום שרה" אותו כתבה והלחינה קורין אלאל^[13].

במרץ וביולי 2024 קיימה גל שתי הופעות בהיכל התרבות בתל אביב לציון 55 שנות קריירה. ביולי 2025 התקיים גם מופע נוסף לכבוד יום הולדתה ה-75^[14].

ב-10 בדצמבר 2024 הוקרנה בהוט 8 בכורת הסרט הדוקומנטרי על ריקי, "ריקי גל נערת רוק", שבוים על ידי ציפי ביידר^[15]^[16]^[17]^[18]^[19]^[20].

Remove ads

חיים אישיים

לאחר שסיימה את שירותה הצבאי בלהקת חיל הים ב-1971, נישאה לישראל פוליאקוב (פולי) משלישיית "הגשש החיוור". בשנת 1975 התגרשו השניים. לאחר מכן נסעה גל לניו יורק, שם נישאה בשנית למסעדן ג'ורג' מרקוס. השניים התגרשו ב-1979 והיא חזרה לישראל.

בין השנים 1991–1994 הייתה נשואה לעיתונאי והכתב לענייני משטרה של ערוץ 1 אורי כהן אהרונוב. בעקבות הגילוי שגל סובלת מתופעה בשם "אינוורסיה כרומוזומלית" (אנ') שמונעת ממנה ללדת תינוק חי, אימצו השניים בת, שנולדה ב-1991^[21].

משנת 1994 ואילך תמכה גל בנפגעות תקיפה מינית, שפנו אליה לאחר שתיארה כיצד נאנסה בגיל חמש על ידי מכר של אמהּ^[22].

באפריל 2019 נישאה גל ברביעית, לדניאל שוהם, גרוש ואב לבן ובת^[23].

גל מתגוררת בתל אביב.