Loading AI tools
ספר מאת שניאור זלמן מלאדי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שולחן ערוך הרב (נקרא גם שולחן ערוך אדמו"ר הזקן או שו"ע הגר"ז[1]) הוא ספר הלכה שנכתב בידי רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד, שנודע בכינויים "האדמו"ר הזקן", "בעל התניא" ו"הרב".
צילום דף השער של ח"ב שנדפס בוורשה ב-1875 | |
מידע כללי | |
---|---|
מאת | אדמו"ר הזקן |
שפת המקור | עברית |
תורגם לשפות | אנגלית |
סוגה | ספרות תורנית - הלכה |
הוצאה | |
הוצאה | קה"ת |
תאריך הוצאה | 1816-1814 - ה'תקע"ד-ה'תקע"ו |
מספר עמודים | א': 638, ב': 755, ג': 496, ה': 239, ו': 227, עירובין ויו"ט: 542 |
סדרה | |
ספר קודם | ספר התניא |
קישורים חיצוניים | |
הספרייה הלאומית | 990023323700205171 |
בהיות אדמו"ר הזקן בגיל עשרים ואחת הורה לו המגיד ממזריטש לכתוב שולחן ערוך חדש שיכלול את כל ההלכות שאינן מופיעות בשולחן ערוך של הבית יוסף. עבודת הכתיבה נעשתה בין השנים תקל"א-תקל"ב (1771–1772), כפי שכתבו בני המחבר בהקדמתם לחיבור:
"...משמיא אסכימו על ידי הרב הקדוש הנ"ל ["המגיד"] לחפוש בחפש מחופש בתלמידיו למצוא איש אשר רוח אלקים בו להבין, להורות הלכה ברורה . . ולסדר כל פסקי דינים הבאים בשו"ע ובכל האחרונים בלשון צח מילתא בטעמא, ויבחר בכבוד אאמו"ר ז"ל ["הרב"] והפציר בו עד בוש, ואמר לו אין נבון וחכם כמוך לירד לעומקה של הלכה לעשות מלאכה זו מלאכת הקודש, להוציא לאור תמצית ופנימית טעמי ההלכות הנזכרים, כל דברי הראשונים והאחרונים, זקוקים שבעתיים, כל דבר על אופניו בלי בלבול ותערובות, ופסק ההלכה המתברר ויוצא מדברי כל הפוסקים כל חכמי זמננו."
בשנת תקנ"ד הדפיס הרב את הלכות תלמוד תורה בעילום שם המחבר. הספר יצר עניין בעולם היהודי, כיוון שהלכות אלו לא נערכו בשולחן ערוך של הבית יוסף והאחרון שכתב אותם בחטיבה אחת היה הרמב"ם בספרו משנה תורה.
את חלקו הראשון של החיבור - שכלל את הלכות ציצית ואת הלכות פסח - כתב עוד בחיי רבו ואת השאר כתב לאחר פטירתו.
הרב כתב את חיבורו על כל ארבעת חלקי "שולחן ערוך". אך בשנת ה'תק"ע (1810), לפני שהספיק להביא אותו לדפוס, בהיותו הרחק מביתו, פרצה בעירו לאדי שרפה שכילתה את כל כתבי היד ורק שליש מהחיבור נותר בידי מעתיקים שהעתיקוהו קודם השרפה. מכתבי יד אלו הובא החיבור לדפוס לאחר פטירתו.
החסידים מחשיבים את סדור השולחן ערוך כאחת מעשר הזכויות שזכה בהן הרב ואילו את הקשיים בהכרעת הדינים הלכה למעשה, הם מחשיבים בין עשרת הייסורים שהיו לו[דרוש מקור].
שולחן ערוך הרב נדפס בשישה כרכים. ארבעת הראשונים הם על חלק 'אורח חיים' שנכתב על פי סדר הסימנים ב'שולחן ערוך'. הכרך האחרון כולל 19 סימנים מתוך 403 הסימנים שב'שולחן ערוך' 'יורה דעה' וכן 15 נושאים ('הלכות') ב'חושן משפט' שאינם על פי סדר הסימנים ב'שולחן ערוך'.
חידושו של שולחן ערוך הרב הוא: א. ליקוט הלכות מפוסקים, ראשונים ואחרונים ומקובלים שאינם מופיעים בשולחן ערוך של הבית יוסף. ב. הצגת ההלכות בטעמיהם. הבית יוסף לא הביא את טעמי ההלכות והרב הביא את טעמה של כל הלכה.
לאחר סיום החיבור החל אדמו"ר הזקן לחבר מהדורה שנייה לחיבור. בכתיבת המהדורה השנייה ביקש הרב לשלב את פסיקת הקבלה ומנהגיה על סדר השולחן ערוך. זאת, בשונה מהמהדורה הראשונה אשר נכתבה על פי המסורת ההלכתית הסטנדרטית של החבורים ההלכתיים המקובלים. בכך הייתה אמורה לשמש מהדורה זו חיבור ראשון מסוגו אשר משלב באופן סדור את עקרונות הפסיקה הקבלית ואת מנהגי הקבלה בתוך ספר הלכתי הבנוי על סדר השולחן ערוך.
מהמהדורה השנייה, הגיעו לידינו ארבעת הסימנים הראשונים של חלק אורח חיים בלבד אשר נחשבים כ'משנה אחרונה' מול המהדורה הראשונה. בהתאם לכך ידועה בקרב חסידי חב"ד אפיזודה שסיפר הרב הלל הלוי[2]: שאלו את רבי שניאור זלמן כיצד לנהוג בשעה שהקבלה והשולחן ערוך סותרים זה לזה, ענה רבי שניאור זלמן: "מן הסתם יש לנהוג כפי הכרע המקובלים". שאלו שוב, והרי בשולחן ערוך שלו[3] פסק הרב שבמצב של מחלוקת יש לנהוג כפי השולחן ערוך ולא כמקובלים? וענה רבי שניאור זלמן, שהשולחן ערוך נכתב על פי הפוסקים ולא המקובלים, והפוסקים סבורים שבמצב של מחלוקת יש לפסוק כמותם[4], ולכן כתב כך, אבל למעשה יש לנהוג כמקובלים, שהם פסקו שבמצב של מחלוקת צריך לנהוג כפי הכרע הקבלה.
לבירור הכרעות הדינים ולהוכחתם, כתב הרב להלכות מסוימות 'קונטרס אחרון', בו הוא דן בשיטות השונות בהלכה ומסביר את שיקוליו ונימוקיו להכרעה. הקונטרס אחרון נדפס בתחתית עמודי הספר.
בניגוד לשפה המבוארת והקלה לקריאה והבנה, בה כתב את ההלכות בשולחן ערוך שלו, הוא כתב את ה'קונטרס אחרון' בשפה למדנית, קצרה ותמציתית. דוגמה לקיצור ותמצות (הלכות שאלה סעיף קטן ו): "נימוקי-יוסף, ש"ך, וצריך עיון בגמרא ובשיטה-מקובצת ובמעדני-מלך דלא כרש"י".
השולחן ערוך הרב נכתב לפי סדר הסימנים של הטור והשו"ע. בסימני השו״ע בחלקים אורח חיים ויורה דעה (לבד מריבית ות״ת) נשאר הרב נאמן לחלוקה של הטור והשו״ע, אולם הרחיב והוסיף סעיפים רבים. חלק חושן משפט אינו מסודר בסדר סימני השו״ע. לפנינו מצויים הסימנים דלהלן:
חלק ראשון כולל ד' סימנים ״מהדורא בתרא ועוד קפ״ג סימנים (א-קלא, קנה-קנו, קנח-קסח, קעד, [קעה-קעו נעתקו מהסידור], קעז-רז, ריב-רטו).
חלק הלכות שבת ועירובין כולל קס״ו סימנים (רמב-שג, שה-שכא, שכג-תח).
חלק הלכות פסח כולל ס״ו סימנים (תכט-תצד).
חלק הלכות יו״ט, ר״ה, יו״כ, סכות ולולב כולל ק' סימנים (תצה-תקכט, תקפב-תרכט, תרלא, תרלו-תרנא).
חלק יורה-דעה כולל ז סימנים בהלכות שחיטה (א, ב, יח, כג-כו), ג' סימנים בהלכות טריפות (לא-לג), הלכות רבית (פ' סעיפים), ט' סימנים בהלכות נדה (קפג-קצא), דיני תקוני המקוה ועשייתה, והלכות תלמוד תורה (נ״ד סעיפים בד' פרקים).
חלק חושן משפט (הלכות הצריכות), בו י״ג סימנים (הלוואה, עדות, שטרות ושלישות, מכירה ומתנה ושליח ואפוטרופוס, אונאה וגניבת דעת, מדות ומשקלות והפקעת שערים, מציאה ופקדון, עוברי דרכים וצער בעלי חיים, הפקר והשגת גבול, גזילה וגניבה, נזקי ממון, נזקי גוף ונפש, שמירת גוף ונפש ובל תשחית, שאילה שכירות וחסימה) ובין כולם שנ״א סעיפים.
בסידור שחיבר כתב רבי שניאור זלמן גם כן פסקי דינים, במקומות שיש סתירה בין שולחן ערוך הרב לפסקי הסידור מקובל אצל חסידי חב"ד לנהוג כמו פסקי הסידור, זאת בגלל שהסידור נכתב מאוחר יותר ומסיבות נוספות[5].
בשל ההיקף הרחב של הספר, שבו מופיעים לצד פסקי ההלכה עצמם גם יסודות ההלכה ונימוקיה, נחשב הספר לפורץ דרך בתחומו, ומחברים מאוחרים כמו המשנה ברורה והבן איש חי עשו בו שימוש רב וציטטו אותו לעיתים קרובות. בדורות הראשונים לאחר הדפסתו היה "שולחן ערוך הרב" מקור הסמכות ההלכתי עבור כל החסידים, אך בשל מחסור בספרים עברו רבים לפסוק בעיקר לפי המשנה ברורה[דרוש מקור]. כיום שבו רבים מהחסידים לפסוק על־פי הספר[דרוש מקור].
חטיבות הלכות השייכות גם לילדים נדפסו במהדורה מנוקדת ומפוסקת עם ביאור דבר שהקל על רבים מ"תלמודי התורה" החסידיים שלימדו את שולחן ערוך הרב לילדים.
בשנים האחרונות התרחבה תפוצת הספר, לאחר שנסדר מחדש ויצא לאור במהדורה מוערת שיצאה בין השנים ה'תשס"א לה'תשס"ח בתוספת מקורות, מראי מקומות והערות על ידי הוצאת קה"ת של חסידות חב"ד. על המהדורה החדשה עבדו הרב שלום דובער לוין והרב אברהם אלאשווילי. מהדורה מתוקנת אחרת יצאה על ידי הוצאת "עוז והדר" בשנת תשנ"ג. מהדורה מנוקדת יצאה לאור בשנת תשס"ז על ידי הוצאת "אבן ישראל" בעריכת הרב ישראל יעקב וידובסקי[6]. חלק מהספר תורגם בידי קה"ת לאנגלית שמוציא אותו לאור מ-2002.
באדר ראשון תשפ"ב, בעקבות שספריית חב"ד פרסמה את אוסף הכתבי יד שאצלה, התגלה כתב יד מהטקסט המקורי של החיבור, העתקה מכתב יד המחבר, שלא היה ידוע וחלקים ממנו לא נדפסו מעולם[7], הכתב יד הגיע כמה שנים קודם לכן ממכון שוקן. מסימנים קנ"ה וקנ"ו. פורסם בשבועון כפר חב"ד[8]. כחודש לאחר מכן הוציאו הוצאת ספרים קה"ת חוברת של שולחן ערוך סימנים אלו, עם פיענוחי החומר[9].
כמו כן הספרייה פרסמה באותו חודש כרך כתב יד של השולחן ערוך[10], מכתב יד זה הגיהו את הספר במהדורה החדשה.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.