שיכון פאג"י
שכונה חרדית בירושלים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שכונה חרדית בירושלים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שיכון פאג"י היא שכונה חרדית קטנה בתוך שכונת סנהדריה בירושלים.
מבט על המשעול בין שני בנייני השכונה | |
מידע | |
---|---|
עיר | ירושלים |
תאריך ייסוד | 1946 |
על שם | פאג"י |
קואורדינטות | 31°47′56″N 35°13′18″E |
תוכנית השכונה ממזרח לשכונת סנהדריה גובשה בשנת 1945[1]. אבן פינה לשכונה הונחה ב-21 במרץ 1946[2]. היא נבנתה על ידי קבוצת משתכנים חרדים, מאנשי פאג"י, בראשותו של אברהם זאב טרגר (שלעתיד הקים שכונות נוספות בירושלים: נוה פאג"י בבית וגן, נוה צבי ברחוב בר-אילן, שכונת עזרת תורה, בתי טרגר בשכונת רמות), ועמו אברהם אליהו מוקוטובסקי (הוא אליהו כי טוב, מחבר ספר התודעה), ובסיוע הרב יצחק אביגדור אורנשטיין ועוד.
השכונה תוכננה על ידי האדריכל יוסף שנברגר. בדצמבר 1946 תוארה השכונה[3]:
ביוזמת מקימי השכונה הוקמו בשכונה מפעל דפוס ומאפיית לחם. בסוף 1946 נסלל רחוב הרב בלוי המחבר את השכונה לרחוב שמואל הנביא[4][5].
לאחר כיבוש בית הספר לשוטרים על ידי הלגיון הירדני נסוגו לוחמי האצ"ל לשיכון פאג"י ומיקמו בו את עמדותיהם הקדמיות. תושבי השכונה פונו ממנה ובימים שלאחר מכן יצאו מבית הספר לשוטרים כוחות של הלגיון לתקוף את סנהדריה ושיכון פאג"י, אך נהדפו[6]. ב-22 בפברואר 1949 חזרו תושבי השכונה לבתיהם[7]. לאור הקרבה לקו העירוני, חלק מן המתיישבים לא חזרו לגור בה והעדיפו לגור בשכונות שנכבשו מן הערבים, כשכונת קטמון. במקומם באו לגור בשכונה ניצולי שואה מהונגריה. במרץ 1950 חגגו בשכונה את שיקומה לאחר הקרבות[8].
עד למלחמת ששת הימים נחשבה השכונה כשכונת ספר בירושלים ובינה לבין בית הספר לשוטרים הוקמו ביצורים[9]. לאחר מלחמת ששת הימים נבנו סביב שיכון פאג"י השכונות רמת אשכול ומעלות דפנה.
רבני השכונה היו הרב בנימין זאב יעקובזון, הרב יעקב בלוי וכיום הרב חיים יוסף בלוי.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.