Loading AI tools
שכונה בירושלים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שכונת הבוכרים היא שכונה בלב ירושלים, שנבנתה בשנת 1894 על ידי יהודי בוכרה. שכונת הבוכרים שוכנת בחלקו הצפוני של מרכז ירושלים, וגובלת בשכונות בית ישראל ממזרח, ארזי הבירה, שמואל הנביא, נווה צבי, מחניים ותל ארזה בקשת ממזרח-צפון למערב וכרם אברהם וגאולה מדרום.
 | |
| שלט שכונת הבוכרים בירושלים | |
| מידע | |
|---|---|
| שם נוסף | רחובות |
| עיר | ירושלים |
| תאריך ייסוד | 1894 |
| מייסדים | יהודי בוכרה |
| על שם | ספר בראשית, פרק כ"ו, פסוק כ"ב |
| קואורדינטות | 31°47′35″N 35°13′07″E |
| שכונות נוספות בירושלים | |
 | |
  | |
החל משנות ה-70 של המאה ה-19 ובמיוחד בשנות ה-1880–1890 עלו יהודי בוכרה לירושלים.
הרב זאב יעבץ תיאר את העולים מבוכרה בשנת 1888, ערב הקמת השכונה: "בימים האחרונים החלו לבוא רבים מאחינו מבוכרה, גם הם חרוצים מאוד מאוד במסחר, ובעלי הון ועוסקים בעסקי ממונות... יש בהם בעלי תורה ויראה, נקיי הדעת ובעלי נימוס. ויחידים יש בהם הנוטים גם לאהבת הלשון העברית ולאהבת המדע"[1].
בשנת 1889, עם הגעת מספר חברי הקהילה לכ-200 איש, התאגדו יהודי בוכרה בחברה ושמה "חברת ציון מקהילת-קודש בוכארה וסביבותיה"[2]. הם החליטו להקים שכונה לקהילה בעיר, אשר תיקרא "רחובות", בעקבות הפסוק מספר בראשית: "ויחפר באר אחרת ולא רבו עליה ויקרא שמה רחובות ויאמרו כי עתה הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ". לשם בניית השכונה שלחו חברי הקהילה איגרת מיוחדת ליהודי בוכרה ובה ביקשו את תרומתם על מנת ש"שם קהילתנו יגדל ויתנוסס תוך עיר קדשנו ותפארתנו".
בשנת 1891 נקנו כ-65 דונמים ממערב לשכונת בית ישראל, במקום שהיה מבודד יחסית מציר ההתפתחות של העיר לאורך רחוב יפו. הבנייה החלה כעבור 3 שנים, עם בנייתו של בית הכנסת מוסיוף. על רקע הבנייה היהודית הפשוטה בירושלים של אותה תקופה, נחשבה שכונת הבוכרים לשכונה היהודית המפוארת ביותר והגדולה ביותר בעיר, אשר על פי התוכנית כללה 300 יחידות דיור[3]}. כוונתם של מייסדיה (בהם הרבנים יוסף כוג'הינוף ושלמה מוסיוף) הייתה להקים עיר במתכונת אירופית, ואכן רחובותיה הרחבים של השכונה נבנו בצורת שתי וערב, ולצידם הוקצה שטח לנטיעת עצים, מה שלא היה נפוץ בירושלים של אותה תקופה.[4] השכונה נודעה בבתיה הגדולים וחצרותיהם רחבות הידיים. רבים מעשירי יהדות בוכרה קנו בתי-קיץ בשכונה, אליהם הגיעו בעיקר בתקופה שבין חג הפסח לחג השבועות.
בצפון השכונה נבנתה תת-שכונה לאנוסי משהד שנקראה "גבעת שאול", השכונה נבנתה על ידי משפחת שאולוף לזכר אבי המשפחה שאול גול.
במהלך מלחמת העולם הראשונה חוותה השכונה משבר, כאשר הגברים נדרשו להתגייס לצבא הטורקי, וחלקם ברחו מהארץ. בנוסף נותקה השכונה מהמקורות הכספיים שלה בבוכרה, לאחר שהאימפריה הרוסית נלחמה נגד האימפריה העות'מאנית. לאחר המלחמה החלו רבים מעשירי השכונה לעזוב, הבתים פוצלו למספר דירות והושכרו למשפחות עניות, בעיקר ליוצאי כורדיסטן וצפון אפריקה[5].
עוד מהשפעותיה של מלחמת העולם הראשונה והעוני הרב הייתה הפגיעה במוסדות החינוך. רבים מתלמודי התורה פשטו רגל וכן גם מוסדות החינוך של העדה הבוכרית[6]. לעזרתם נחלץ הרב ישראל פורת מראשי היישוב בירושלים. הוא גייס אל משימה זו את הרב משה פרוש. למרות שהמשכורת הייתה מועטת נענה הרב פרוש בגלל שראה בדבר זה אידיאל.[7]
במחצית השנייה של המאה ה-20 איבדה שכונת הבוכרים מזוהרה, רבים מבנייניה המפוארים הוזנחו וחלקם נהרסו[8]. ב-1951 אף קרס בית וארבעה מדייריו נהרגו[9]. הקהילה הבוכרית, עזבה ברובה את השכונה לטובת השכונות החדשות שנבנו בירושלים[5]. את מקומה החליפו תושבים חרדים, עם זאת רוב התושבים עדיין היו חילוניים[10], והחלה מתיחות בין שתי הקהילות[11].
בשנת 1968 יזמה עיריית ירושלים תוכנית לשיקום השכונה, שכללה הריסת כמחצית מהבתים ובנייה מחדש[12]. תוך ניסיון לשימור מספר מהמבנים ההיסטוריים[13]. בשנת 1979 הצטרפה השכונה לפרויקט שיקום שכונות[14]. אך ריבוי הבעלויות על הבתים הקשה על קידום שיקום השכונה[15].
בשנות ה-80 של המאה ה-20 החלו התושבים החרדים בשכונה להתנכל לתושבים החילוניים, במטרה לשנות את אופי השכונה ולהפוך אותה לחרדית[16]. בין השאר הם הפריעו למשחקי כדורגל בשבת[17], הציתו את החמאם הטורקי שפעל בשכונה ופגעו בחנות של המשפחה שהפעילה אותו[18], ואף זרקו בקבוק תבערה על בית של משפחה חילונית[19].
שוק הבוכרים הוא שוק תוסס עם מקומות מיתולוגיים כגון חנות הפלאפל של שלמה ומאפיית אשתנור של אליהו כהן וכן מספרת עדין של אברהם יצחקי ז"ל שהיה מקום עלייה לרגל למרבית אנשי השכונה בו הסתפרו הרבנים עובדיה יוסף, הרב כדורי, הרב אבא שאול ועוד.
בתחילת שנות ה-2000 יזם משרד השיכון תוכנית נוספת לשימור ושיקום השכונה באמצעות אישור תוספות בנייה, שבאמצעותן ניתן יהיה לממן את שיקום השכונה כולה. התוכנית כללה את שימור החזיתות הפונות לרחוב וניצול גג הרעפים שבבתים לתוספת קומה שלישית, תוך הוספת כ-150 יחידות דיור בסך הכל, חלק גם באמצעות בנייה חדשה. בנוסף תוכננה הקמתו של מרכז מסחרי ומרכז קהילתי לתושבי השכונה[20]. בשנת 2008 החליטה הוועדה מחוזית לתכנון ולבנייה על עדכון תוכנית השימור של השכונה על ידי הוספת 12 מבנים נוספים ל-45 מבנים קודמים שהוכרזו כמבנים לשימור, וקביעת 10 מבנים כמונומנטים שכונתיים. הוחלט גם על עיבוי ועדכון של דרישות השימור, תוך מתן הנחיות לתוספות בנייה בנושא חזיתות, מרפסות, פתחים, סורגים, מעקות, מרזבים, סגנון ושיפוע גגות הרעפים, חזית מסחרית והנחיות לכניסות למבנים ולחצרות[21].
בדצמבר 2019 עדכנה הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה את מדיניות התכנון של השכונה, שכוללת בנייה עד 6 קומות בצירים ראשיים, בנייה עד 5 קומות ביתר השכונה והשארת רק מספר בניינים בודדים בקטגוריה לשימור מחמיר, שאינה מתירה תוספת קומות. זאת במקום התוכנית הקודמת שאפשרה בינוי של רק עד 3 קומות וקומת גג רעפים, מאחר שתוכנית זו לא נאכפה ומרבית המבנים שנבנו בשנות ה-2000 הגיעו לגבוה של עד 6 קומות[22].
במרץ 2021 הסתיימו עבודות לשדרוג שוק הבוכרים שיזמה עיריית ירושלים, במסגרתן הותקן קירוי חדש לשוק, הוחלף הריצוף, בוצע ניקוי לחזיתות, ושדרוג מערכת התאורה לאורך הרחוב[23].
בשכונת הבוכרים מצויות מספר פנינים ארכיטקטוניות ובהן:
שכונת הבוכרים (ירושלים, ישראל), דף שער בספרייה הלאומיתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
