הרב שמחה עלברג (נכתב גם אלברג; תרע"א, 1911 - ח' בחשוון ה'תשנ"ו, 1 בנובמבר 1995) היה יו"ר אגודת הרבנים בארצות הברית ועורך הביטאון התורני הפרדס.
 | |
| לידה |
1911 ה'תרע"א וורשה, פולין |
|---|---|
| פטירה |
1 בנובמבר 1995 (בגיל 84 בערך) ח' בחשוון ה'תשנ"ו |
| מקום קבורה | הר המנוחות |
| מקום פעילות | ארצות הברית |
| תקופת הפעילות |
?–1995  |
| רבותיו | רבי מנחם זמבה, הרב אברהם ויינברג, הרב משה פיינשטיין |
קורות חיים
נולד בוורשה לרב אהרון שמעון וגיטל עלברג. בילדותו חונך אצל סבו, הרב אליהו יהודה ליפשיץ, אב"ד בעיר גריצה בפולין. למד במחזור הראשון של ישיבת חכמי לובלין. התקרב לרבי מנחם זמבה ולרב אברהם ויינברג (בעל ה"ראשית בכורים"). למד אצל הרב נתן שפיגלגלס בכולל "עמק הלכה" בוורשה.
בתרצ"ו הדפיס את ספרו הראשון, "מנחת ביכורים", עם הסכמותיהם של הרב זעמבא, הרב שפיגלגלס, האדמו"ר מסוקולוב ועוד.
בתקופת מלחמת העולם השנייה עבר לישיבת סלבודקה בעיר קובנה. בהמשך המלחמה הגיע לשאנגחאי. נשא לאשה את מרים בת רבי יהודה זעליג סלוצקר, רב העיר חרבין שבסין.
בתש"ז הגיע לארצות הברית, שם היה עוזרו של הרב משה פיינשטיין. כחמישים שנה שימש כחבר פעיל באגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה ושימש גם כיו"ר האגודה. ערך את הירחון התורני הפרדס. בה'תשנ"ה (1995), ייסד את מתיבתא "בית אברהם ועמק הלכה", על שם רבו הרב וינברג.
נפטר בח' בחשוון ה'תשנ"ו ונטמן בהר המנוחות בירושלים.
היה מקורב לחסידות חב"ד ולאדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון[1].
ספריו
- מנחת ביכורים, רעיונות,הגיונות,חידושים והערות בכמה מקצועות תוה"ק, תרצ"ו
- וורשה של מעלה, תיאור חיי היהדות התורנית וגדוליה בתקופה שלפני השואה, תשכ"ט
- אמרי שמחה, מאמרים בענייני הגות ומחשבה, 2 כרכים, ניו יורק, תשמ"ט-תשנ"ג
- שלמי שמחה (חמשה כרכים), חידושים וביאורים בהלכה, בעיקר בסדר קדשים, ניו יורק, תשכ"ד - תשנ"א
- עקדת-טרעבלינקע געדאנקען און רעפלעקסן. מחשבות והרהורים פילוסופיים על מחנה ההשמדה טרבלינקה. שאנגחאי, 1946
קישורים חיצוניים
- ספרו מנחת ביכורים באתר היברו בוקס
- ספרו שלמי שמחה א' באתר היברו בוקס
- ספרו שלמי שמחה ב' באתר היברו בוקס
- ספרו שלמי שמחה ה' באתר היברו בוקס
- ספרו אמרי שמחה באתר היברו בוקס
- מרדכי מנשה לאופר, הגאון הרב שמחה עלברג, בתוך: התקשרות, גיליון א'קנ, עמ' 8–11
- תולדות חייו
שמחה עלבערג (1910-1995), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
