שמעון

שִׁמְעוֹן הוא דמות מקראית בספר בראשית, בנם השני של יעקב ולאה ואבי שבט שמעון. מעמדו במשפחה נפגע לאחר שספג, יחד עם לוי בן יעקב, ביקורת על התנהגותו בשכם, כאשר נקמו את כבוד אחותם דינה בת לאה.

ערך זה עוסק בדמות מקראית. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו שמעון (פירושונים).

שמעון

ציור מאת פרנסיסקו דה סורבראן סביבות 1640
לידה	חרן
מקום קבורה	חברון (זיהוי מהמאה ה-2 לפנה"ס) ארץ ישראל (זיהוי מהמאה ה-2) ארבל (זיהוי מהמאה ה-12) מנדא (זיהוי מהמאה ה-14) מצרים (זיהוי מהמאה ה-15)
אב	יעקב
אם	לאה
בן או בת זוג	דינה
ילדים	ימואל, ימין, אוהד, יכין, צוחר, שאול בן הכנענית
מספר ילדים	6

שמעון ולוי טובחים באנשי שכם; איור של גררד הואט (Gerard Hoet), המאה ה-17

לפי סדר עולם רבה, שמעון נולד בשנה התשיעית להיות יעקב אבינו בחרן, שנת ב'קצ"ד - 2,194 לבריאת העולם. לפי הילקוט שמעוני^[1] שמעון נולד בכ"ח בטבת ומת בן 120. לפי ספר היובלים^[2] ומדרש תדשא^[3] שמעון נולד בכ"א בטבת ומת בן 127.

מקורו של השם

לאה אמו בוחרת לו את השם שמעון :”כִּי-שָׁמַע ה' כִּי-שְׂנוּאָה אָנֹכִי וַיִּתֶּן-לִי גַּם-אֶת-זֶה”^[4]. רבי עובדיה ספורנו קושר את בחירת השם עם מתן השם לראובן בן יעקב. אצל ראובן כתוב: ”וַתִּקְרָא שְׁמוֹ רְאוּבֵן כִּי אָמְרָה כִּי-רָאָה ה' בְּעָנְיִי כִּי עַתָּה יֶאֱהָבַנִי אִישִׁי” (ל"א). על ד"ה בְּעָנְיִי הוא כותב: ”שֶׁהָיָה בַּעֲלִי חושְׁדֵנִי שֶׁהִסְכַּמְתִּי לְהַטְעותו, וּתְמוּרַת הַחֲשָׁד נָתַן הָאֵל יִתְבָּרַךְ לִי זֶרַע, כָּעִנְיָן בְּסוטָה” הרי לגבי שמעון היא אומרת: ”כִּי שְׂנוּאָה אָנכִי”. והספורנו כתב: ”ּתְמוּרַת הַשִּׂנְאָה הַמְּסֻבֶּבֶת מִן הַחֲשָׁד נָתַן לִי גַּם אֶת זֶה”. לאה רואה בפרי בטנה פיצוי על היחס שהיא זוכה מבעלה.

מדרש רבה רומז לפרשת זִמְרִי בֶּן-סָלוּא נְשִׂיא בֵית-אָב לַשִּׁמְעֹנִי, אשר פנחס בן אלעזר הכה אותו לאחר מגעו עם המדינית^[5]. וכך המדרש אומר, "זה עתיד להעמיד שונא" - הוא זמרי - ומי מרפא מכתו? גם את זה פינחס, שהוא עתיד לעמוד מלוי.

מעשה דינה

ערכים מורחבים – מעשה שכם ודינה, מעשה שמעון ולוי

שמעון ולוי הרגו את שכם בן חמור וכל זָכָר מתושבי שכם בהיותם בני שלש עשרה שנים. הנימוק היה כבוד המשפחה והחשש מחילול השם. יעקב חשש מתגובת הכנעני והפריזי יושבי הארץ: ”וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל שִׁמְעוֹן וְאֶל לֵוִי עֲכַרְתֶּם אֹתִי לְהַבְאִישֵׁנִי בְּיֹשֵׁב הָאָרֶץ בַּכְּנַעֲנִי וּבַפְּרִזִּי וַאֲנִי מְתֵי מִסְפָּר וְנֶאֶסְפוּ עָלַי וְהִכּוּנִי וְנִשְׁמַדְתִּי אֲנִי וּבֵיתִי”. אולם הם השיבו לו ”וַיֹּאמְרוּ הַכְזוֹנָה יַעֲשֶׂה אֶת אֲחוֹתֵנוּ” .

לפי המדרש ענו שמעון ולוי ואמרו: לא יאה שייאמר בכנסת ישראל – ערלים טמאו לבתולה, ועובדי עבודה זרה טינפו את בת יעקב, אלא כך נאה שיאמר: ערלים נהרגו בגלל בתולה, ועובדי עבודה זרה בגלל בת יעקב, ולא יהיה שכם בן חמור מגלגל עלינו הוצאת שם רע^[6].

מסירות נפשו של שמעון באה לידי ביטוי בהתנהגותו כלפי דינה: "אמר רב הונא, אמרה (דינה): ואני אנה אוליך את חרפתי (וסרבה לצאת עמהם)! עד שנשבע לה שמעון שנוטלה (שנושא אותה לאשה)^[7]."

מכירת יוסף

לפי המדרש שמעון השתתף באופן פעיל במעשה מכירת יוסף הצדיק - הוא השליך אותו לבור. לכן גם הוא נבחר על ידו להישאר במצרים. כשבני יעקב יורדים למצרים מתנכר אליהם יוסף ומדבר אתם קשות: "וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מְרַגְּלִים אַתֶּם לִרְאוֹת אֶת עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם"^[8]. ואכן יוסף לוקח "מֵאִתָּם אֶת שִׁמְעוֹן וַיֶּאֱסֹר אֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם"^[9].

המדרש מוסיף כי יוסף לא נקט נגדו "מידה כנגד מידה" וכאשר היה אסור במצרים העניק לו יחס מיוחד^[10].

למרות הסבל שהוא גרם ליעקב אבינו, הוא מזכיר אותו^[11]:"וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יַעֲקֹב אֲבִיהֶם אֹתִי שִׁכַּלְתֶּם יוֹסֵף אֵינֶנּוּ וְשִׁמְעוֹן אֵינֶנּוּ וְאֶת בִּנְיָמִן תִּקָּחוּ עָלַי הָיוּ כֻלָּנָה".

ברכתו

יעקב אבינו מנבא לשמעון וללוי לפני מותו את הגורל, המבוסס על אופיים: "שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם. בְּסֹדָם אַל-תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל-תֵּחַד כְּבֹדִי כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ-שׁוֹר. אָרוּר אַפָּם כִּי עָז וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל"^[12]. כוונתו היא שעקב אופיים הסוער והלוחמני, הם זקוקים לשליטה חיצונית. לכן שבט לוי התפזר בין כל השבטים ושבט שמעון קיבל את נחלתו בתוך נחלת שבט יהודה.

בעקבות האזכור המקראי של "שאול בן הכנענית",^[13] אחד מצאצאיו של שמעון, נזכרת בספר היובלים^[14] "אדיבה הכנענית", אשת שמעון.^[15]

עץ משפחה

עץ משפחה המציג את הדורות הקודמים:

עץ משפחה האבות עד השבטים

אילן יוחסין של בני נח                               תרח תרח                                                   קטורה קטורה             אברהם אברהם   שרה שרה     הרן הרן                                                     זמרן זמרן   יקשן יקשן     הגר הגר   נחור נחור   מילכה מילכה   יסכה יסכה   לוט לוט                             מדן מדן   מדין מדין   ישמעאל ישמעאל         בתואל בתואל                                 ישבק ישבק   שוח שוח     יצחק יצחק       רבקה רבקה   לבן לבן                                                                               מקרא   הורות[16]   נישואין גברת ← שפחה   גבר   אישה   אחד משלושת האבות   אחת מארבע האמהות   אבי אחד משבטי ישראל בשמת בשמת   עשו עשו רחל רחל         יעקב (ישראל) יעקב (ישראל)         לאה לאה             בלהה בלהה       זלפה זלפה                                                                             אסנת אסנת   יוסף יוסף בנימין בנימין דן דן     גד גד שמעון שמעון   ראובן ראובן                                       אפרים אפרים   מנשה מנשה נפתלי נפתלי אשר אשר יהודה יהודה   לוי לוי                   זבולון זבולון יששכר יששכר דינה דינה ראו גם: אילן יוחסין של דמויות ספר בראשית

מקום קבורתו

ערכים מורחבים – קבר שמעון

מקום קברו של שמעון הוא נושא שנוי במחלוקת. מקום קבורתו של שמעון וכן של שאר אחיו השבטים (מלבד יוסף) אינו מתואר בתנ"ך, וקיימות מספר מסורות לגביו: בחברון (זיהוי מהמאה ה-2 לפנה"ס), ארץ ישראל (זיהוי מהמאה ה-2), ארבל (זיהוי מהמאה ה-12), מנדא (זיהוי מהמאה ה-14), מצרים (זיהוי מהמאה ה-15), מג'דל צדק (זיהוי מהמאה ה-20), מחלף אייל (זיהוי מהמאה ה-20) וגבעת גד (זיהוי מהמאה ה-21).

ראו גם

• שבט שמעון
• עץ משפחה של דמויות מקראיות - מתרח ועד שלמה

לקריאה נוספת

• מרדכי ברויאר, פרקי בראשית, הוצאת תבונות, תשנ"ט, הפרק "נקמת שמעון ולוי באנשי שכם", עמ' 571–581.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שמעון בוויקישיתוף

• שמעון (בן יעקב אבינו), דף שער בספרייה הלאומית