שפת הסימנים הישראלית
שפת סימנים המשמשת בעיקר במדינת ישראל / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
שפת הסימנים הישראלית או בראשי תיבות שס"י היא שפת הסימנים העיקרית המשמשת את קהילת החירשים בישראל. היא התפתחה משפת הסימנים הגרמנית בעקבות הקמת בית ספר לחירשים בירושלים ב-1932 בידי מורים יהודים שהתמחו בבית הספר היהודי-גרמני לחירשים מייסודו של מרכוס רייך (גר'). בישראל יש כשבע מאות אלף כבדי שמיעה וחירשים (כ-8% מן האוכלוסייה), מתוכם כעשרים אלף איש משתמשים בשפת הסימנים הישראלית במידה זו או אחרת, והיא משמשת שפת אם לחלק ניכר מהם, בפרט לצעירים שבהם שהתחנכו במערכת החינוך הישראלית. שפת הסימנים הישראלית מוכרת בישראל כשפה המשמשת במערכת החינוך לחירשים, וכשפת התקשורת בין חירשים לשומעים.
תרגום בשפת הסימנים הישראלית במפגש ויקיפדיה העברית בסינמה סיטי בירושלים, 11 בינואר 2019. מימין לשמאל: מיכל לסטר, מנכ"לית ויקימדיה ישראל; מתורגמנית; איציק אדרי, יו"ר ויקימדיה ישראל. | |
מדינות | ישראל |
---|---|
אזורים | ישראל |
דוברים | 20,000 (הערכה, לא ידוע מספר מדויק)[דרוש מקור] |
שפת אם | 10,000 (הערכה, לא ידוע מספר מדויק)[דרוש מקור] |
משפחה | התפתחה משפת הסימנים הגרמנית |
לאום | מוכרת בישראל באופן חלקי |
ארגון | אגודת החרשים בישראל, המרכז הישראלי ללימודי חירשות |
קוד ISO 639-3 | isr |
ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
בצד שפת הסימנים הישראלית משמשות בישראל גם שפות סימנים אחרות בעיקר בקהילות של חירשים מקרב ערביי ישראל או בקרב עולים חדשים. המפורסמת שבהן היא שפת הסימנים של שבט א-סייד שהיא מוקד למחקר בלשני. שאילה של מילים ומבנים תחביריים משפות סימנים אחרות המדוברות בישראל, היא אחת הסיבות להתרחקות שפת הסימנים הישראלית משפת הסימנים הגרמנית.
בישראל קיימת גם שפה מסומנת (manually coded language) שמשמשת להוראת עברית לחירשים או כאמצעי תקשורת בין שומעים לחירשים. על אף הדמיון החיצוני בין השפה המסומנת לשפת הסימנים הישראלית, אין קשר ישיר ביניהן. השפה המסומנת היא שפה מלאכותית, שמקודדת מילים ומבנים תחביריים בעברית לסימנים חזותיים. שפת הסימנים הישראלית היא שפה טבעית בעלת תחביר משלה השונה מהתחביר העברי.