Loading AI tools
פילוסוף אמריקאי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תומאס סמואל (שמואל) קון (באנגלית: Thomas Samuel Kuhn; 18 ביולי 1922 – 17 ביוני 1996) היה היסטוריון ופילוסוף של המדע, יהודי-אמריקאי.[1] נחשב לאחד מהפילוסופים של המדע החשובים ביותר במאה ה-20. בשנת 1962 יצא לאור ספרו "המבנה של מהפכות מדעיות" שזכה להשפעה הן בחוגים האקדמיים והן בחוגים העממיים, שבו הציג את המונח "תהליך שינוי פרדיגמטי". זהו אחד הספרים הפילוסופים המצוטטים ביותר בכל הזמנים[2].
תומאס קון, על כריכת ספר מאת אלכסנדר בירד | |
לידה |
18 ביולי 1922 סינסינטי, אוהיו, ארצות הברית |
---|---|
פטירה |
17 ביוני 1996 (בגיל 73) קיימברידג', מסצ'וסטס, ארצות הברית |
מקום לימודים | אוניברסיטת הרווארד, Hessian Hills School, Taft School, אוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת הרווארד |
מנחה לדוקטורט | ג'ון הסברוק ון ולק |
מוסדות | |
מונחה לדוקטורט | John L. Heilbron, Michael Sean Mahoney |
זרם | פילוסופיה אנליטית |
תחומי עניין | פילוסופיה של המדע, היסטוריה של המדע |
עיסוק | פיזיקאי, פילוסוף של המדע, היסטוריון של המדע, מרצה באוניברסיטה |
הושפע מ | פלק, פופר, ראסל, קוויין, ויטגנשטיין |
השפיע על | מרבית הפילוסופים של המדע לאחר 1962 |
מדינה | ארצות הברית |
יצירות ידועות | המבנה של מהפכות מדעיות, The Copernican Revolution |
פרסים והוקרה |
מלגת גוגנהיים (1954) מדליית ג'ורג' סארטון (1982) פרס ג'ון דזמונד ברנל (1983) |
בן או בת זוג | |
קון הציע שהתפתחותו של המדע מורכבת מתקופות של צמיחה יציבה שביניהן ישנן מהפכות מדעיות. הוא ניסח מספר טענות בנוגע להתקדמות הידע המדעי: התחומים המדעיים עוברים "שינויים פרדיגמטיים" תקופתיים שאינם מתפתחים בצורה ליניארית ומתמשכת בלבד, והשינויים האלו פותחים גישות חדשות לצבירת והבנת ידע שמדענים קודמים לא יכולו להשיג בעצמם.
בנוסף, לפי קון, הרעיון של האמת המדעית, אינו יכול להיקבע רק על ידי קריטריונים אובייקטיביים, אלא הוא מוגדר גם על ידי "הסכמה" של הקהילה המדעית. פרדיגמות מתחרות הן לעיתים קרובות בלתי ניתנות להשוואה או לשיפוט; כלומר, הן תיאור בלתי מתפשר או מוסכם של המציאות. לפיכך, הבנתנו שלנו את המדע לעולם אינה יכולה להסתמך על "אובייקטיביות" בלבד. המדע חייב להסביר גם פרספקטיבות סובייקטיביות, שכן כל המסקנות האובייקטיביות מבוססות בסופו של דבר על התניה סובייקטיבית של החוקרים או על השקפת עולמם והזווית התרבותית של חוקריה ומשתתפיה.
עם הזמן הורחב השימוש בטענותיו ובמיוחד במילה פרדיגמה שהחלה לשמש גם בתחומים אחרים שאינם מדעיים. הגדיל לעשות ממשל בוש הראשון כשקרא לתוכנית כלכלית "כלכלת הפרדיגמה החדשה". המונחים והרעיון שבאופן מעשי ומוצהר קיימות גם במדע דעות משוחדות ונגיעה אישית אומצה במיוחד בידי חוקרים האוחזים בתפישת רוויזיוניזם היסטורי הנחשבת בדרך כלל קיצונית וביניהם כאלו שטוענים כלפיהם שהם משכתבים את ההיסטוריה באופן מעוות ביותר על פי מטרותיהם.[3]
בראיון איתו שנערך שנים אחר כך, טען שלא הובן כראוי, ושלדעתו אכן יש אמת מדעית חשובה שאליה אנו חותרים. החתירה אל אמת זו חיונית לקיום האדם ולהתפתחותו. לדבריו, כוונתו הייתה להצביע על הכשלים הרבים המקשים על כך, ועל הגורמים הרבים "המזהמים" לעיתים את תהליך גילויו של האמת המדעית הצרופה. זאת בשונה מהאופן בו נתפשו דעותיו בעיני רבים, כאילו אין אמת כלל או שאין טעם לחתור אליו.[3] לגבי המונח פרדיגמה שהשימוש בו נפוץ בעקבות פרסום ספרו, המראיין כותב:
בשנת 1949 קיבל תואר דוקטור לפיזיקה מאוניברסיטת הרווארד, בהנחייתו של ג'ון ואן ולק. מ-1948 ועד 1956 לימד היסטוריה של המדע באוניברסיטה זו. לאחר שעזב את הרווארד, עבר קון ללמד באוניברסיטת ברקלי עד 1964 ומונה לפרופסור להיסטוריה של המדע ב-1961 (בברקלי הוא כתב את ספרו, מבנה המהפכות המדעיות). לאחר מכן הצטרף קון לאוניברסיטת פרינסטון וכיהן כפרופסור לפילוסופיה והיסטוריה של המדע עד 1979. לאחר מכן כיהן במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) בתור פרופסור לפילוסופיה עד 1991.
קון ראיין והקליט את הפיזיקאי הדני נילס בוהר יום לפני מותו של בוהר.[4]
קון כיהן כנשיא החברה להיסטוריה של המדע מ-1969 עד 1970. [5]
עיקר פרסומו של קון בא מספרו המבנה של מהפכות מדעיות, העוסק בהתפתחות המדע בראי היסטורי. ספר זה חולל מהפכה בפילוסופיה של המדע.
"מבנה המהפכות המדעיות" פורסם במקור כמאמר ב"אנציקלופדיה הבינלאומית למדע מאוחד", שפורסם על ידי הפוזיטיביסטים הלוגיים מקבוצת החוג הוינאי. הוצגה בו לראשונה תאוריה כוללנית המתארת את ההתפתחות המדעית כרצף של מהפכות עוקבות (פרדיגמות), ולא כגידול מצטבר וליניארי של הידע המדעי, תוך למידת מידע חדש ותיקון שגיאות העבר, כפי שהיה מקובל לחשוב עד אז. לטענתו של קון, בעקבות התפתחות זו אופי החקירה המדעית בתוך תחום מסוים יכול להשתנות בפתאומיות. ככלל, המדע מתפרק למספר שלבים שונים ומובחנים:
קדם-מדע, אשר חסר פרדיגמה מרכזית, מגיע ראשון.
אחריו מגיע "מדע נורמלי", כאשר מדענים מנסים להרחיב את הפרדיגמה המרכזית בו על ידי פתירת חידות. בהנחיית הפרדיגמה המרכזית, המדע הנורמלי הוא הפרודוקטיבי ביותר: "כשהפרדיגמה מוצלחת, המקצוע יפתור את בעיותיו בצורה שמדעניו לא יכולו לדמיין כלל ולעולם לא היו נוקטים אילולא המחויבות לאותה פרדיגמה".
בנוסף, טבע קון את המושג מדע תקני, מדע המתבסס על יסודות של פרדיגמה קיימת תוך ניסיון לשכלל ולדייק בה. קון הראה כיצד לא פעם מוביל המדע התקני למהפכה מדעית, והראה בדרך זו כיצד נוצרות פרדיגמות חדשות.
ההשפעה העצומה של הספר נמדדת בשינויים שצצו בלקסיקון של פילוסופיית המדע: פרט ל"שינוי הפרדיגמה", קון גרם לפופולריזציה למילה "פרדיגמה" עצמה; ממונח המשמש תיאור בבלשנות (ובעבודתו של הרופא הגרמני גיאורג ליכטנברג) למשמעות הנוכחית הרחבה הרבה יותר.
הוא טבע את המונח "מדע נורמלי" כדי להתייחס לעבודה השגרתית, היומיומית של מדענים העובדים בתוך מרחב פרדיגמטי, והיה אחראי במידה רבה לשימוש במונח "מהפכות מדעיות" בלשון רבים, המתרחשת בתקופות שונות של זמן ובדיסציפלינות שונות, בניגוד לתפיסה שהייתה מהפכה מדעית אחת בתקופת הרנסאנס.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.