Loading AI tools
תפילות מיוחדות בנוסחן ובאורכן הנאמרות בראש השנה היהודית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בכל יום מימי ראש השנה מתפללים ארבע תפילות: ערבית, שחרית, מוסף ומנחה. בתפילות משולבים קטעי תפילה ופיוטים רבים המביעים את המלכת ה', ובמהלך תפילת מוסף תוקעים בשופר. התפילות נאמרות בדרך כלל במתינות ובניגונים מיוחדים.
תפילות ראש השנה הן מהתפילות הארוכות ביותר ביהדות (מלבד יום כיפור). הדבר נובע מנוסח התפילה הארוך המכיל פיוטים רבים, ובשל הנוהג לאומרן במתינות ובניגונים מיוחדים. אצל חלק מיהדות תימן נוסח התפילה קצר יחסית, והתפילות אורכות מעט יותר מתפילות שבת רגילה.
בתפילות עשרת ימי תשובה ישנם מספר שינויים והוספות בתפילת העמידה, שינויים אלה קיימים אף בתפילות ראש השנה, שכן ימי ראש השנה הם בכלל עשרת ימי תשובה.
בתלמוד בבלי מוזכרים שני שינויים: הראשון בחתימת ברכת קדושת השם - ”המלך הקדוש” במקום "האל הקדוש", והשני בחתימת ברכת המשפט - ”המלך המשפט” במקום "מלך אוהב צדקה ומשפט". וכך אמרו בתלמוד:
כל השנה כולה אדם מתפלל "האל הקדוש", "מלך אוהב צדקה ומשפט", חוץ מעשרה ימים שבין ראש השנה ויום הכפורים שמתפלל "המלך הקדוש" ו"המלך המשפט".
בזמן הגאונים הנהיגו להוסיף בעשרת ימי תשובה עוד הוספות מעניין ימי הדין:
בסדר רב עמרם גאון[3] מובא לפני וכתוב לחיים תוספת ארוכה: ”זכור רחמיך וכבוש כעסך וכלה דבר וחרב ומשחית ומגפה ויצר הרע ושנאת חינם ועבודה זרה וחלול השם וכל מחלה וכל תקלה וכל קטטה וכל גזרה רעה מעלינו ומעל כל בני בריתך” ואחר כך אומרים ”ועל כולם... תמיד שמך מלכנו לעולם ועד” ואז מוסיפים ”וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך.” כך היה נהוג גם בנוסח צרפת, מנהג דומה השתמר בנוסח איטליה. לפי מנהג אשכנז המזרחי אומרים את הנוסח "זכור רחמיך" בחזרת הש"ץ של מוספי ראש השנה, ושל תפילות יום כיפור לפני "וכתוב לחיים".[4]
היו מהגאונים שהתנגדו להוספות אלו,[5] משום שהם נוגדים את הכלל שאין אומרים בקשות בג' ברכות ראשונות וג' ברכות אחרונות, והיו שהנהיגו כפשרה לומר זאת רק בראש השנה וביום הכיפורים, אולם למעשה נהוג לאמרם בכל עשרת ימי תשובה. חוץ מובכן תן פחדך שכנראה בשל ארכו נהוג ברוב קהילות ישראל לאמרו רק בראש השנה ויום כיפור, אמנם בנוסח הרמב"ם וכן מנהג תימן וארם צובא נהוג לאמרו כל עשרת ימי תשובה.
בברכת קדושת השם מוסיפים מספר פסקאות ("ובכן תן פחדך") המבטאות את שלטון ה' על עולמו ואת אימת הבריות מפניו.
בברכת אתה קדוש יש שנהגו להוסיף קטע זה, (גם אצל מי שלא נהג להוסיף "ובכן תן פחדך") "קדוש אתה ונורא שמך ואין אלוה מבלעדיך". יש קהילות שאמרו נוסח זה[דרושה הבהרה] במקום הנוסח הרגיל של ברכת "קדושת השם", ויש שאמרו נוסח אחר "לדור ודור המליכו לאל".
בכל הנוסחאות מוסיפים בחתימה את הפסוק "ויגבה ה' צבאות במשפט והאל הקדוש נקדש בצדקה". ומקדימים לו "ככתוב" או "ונאמר".
בתפילת עמידה שבתפילות ערבית, שחרית ומנחה מברכים שבע ברכות, כבכל יום טוב.
הברכה האמצעית, המכונה ברכת קדושת היום, פותחת כבכל יום טוב בפסקאות 'אתה בחרתנו', 'ותתן לנו' ו'יעלה ויבא'. לאחריהם ממשיכה הברכה בפסקה 'מלוך על כל העולם', המבטאת את הציפייה להופעת מלכות ה' על העולם:
אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מְלוֹךְ עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדֶךָ, וְהִנָּשֵׂא עַל כָּל הָאָרֶץ בִּיקָרֶךָ, וְהוֹפַע בַּהֲדַר גְּאוֹן עֻזֶּךָ עַל כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל אַרְצֶךָ, וְיֵדַע כָּל פָּעוּל, כִּי אַתָּה פְעַלְתּוֹ, וְיָבִין כָּל יְצוּר, כִּי אַתָּה יְצַרְתּוֹ, וְיֹאמַר כֹּל אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְאַפּוֹ: יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מֶלֶךְ, וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה:
— הברכה הרביעית בתפילות ראש השנה ויום כיפור
הברכה מסיימת בפסקת 'קדשנו במצותיך', כבכל יום טוב, וחותמת במשפט הבא:
כִּי אַתָּה אֱלֹהִים אֱמֶת וּדְבָרְךָ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, מְקַדֵּשׁ (לשבת: הַשַּׁבָּת וְ)יִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַזִּכָּרוֹן:
— הברכה הרביעית בתפילות ראש השנה ויום כיפור
כאשר חל היום השני של ראש השנה במוצאי שבת, מוסיפים לאחר 'אתה בחרתנו' פסקה המתחילה במילים 'ותודיענו' המהווה הבדלה בין שבת ליום טוב (בדומה ל'אתה חוננתנו'), כבכל יום טוב שחל במוצאי שבת.
בתפילת מוסף של ראש השנה מברכים תשע ברכות בניגוד לתפילת מוסף בשבת ויום טוב שהיא של שבע ברכות, מוסיפים את אמירת מלכויות זכרונות ושופרות.
מקור ההוספה הוא על פי האמור בתלמוד במסכת ראש השנה:
אמר רבה: אמר הקדוש ברוך הוא: אִמרו לפני בראש השנה מלכיות זכרונות ושופרות. מלכיות – כדי שתמליכוני עליכם, זכרונות – כדי שיבא לפני זכרוניכם לטובה, ובמה? בשופר.
ברכת מלכויות, מציינת את המלכת האל, ברכת זכרונות, את העלאת זכרונם של ישראל לפני הקדוש ברוך הוא, וברכת שופרות מציינת את מצוות תקיעת שופר.
לפי המנהג המקובל משלבים את ברכת המלכויות יחד עם ברכת "קדושת היום", כדעת רבי עקיבא.
בתוך כל אחת מהברכות אומרים לפחות עשרה פסוקים הקשורים לנושא הברכה, שלשה פסוקים מהתורה שלושה מהכתובים ושלושה מהנביאים, ומסיימים בפסוק נוסף מהתורה.[6]
כבכל יום טוב, בקהילות אשכנז נהוג להוסיף בתפילת מוסף בסוף ברכת העבודה את נוסח ותערב.
בשני ימי ראש השנה מוציאים שני ספרי תורה בין תפילת שחרית למוסף. בשעת הוצאת ספר תורה נוהגים לומר י"ג מידות של רחמים ותפילה מיוחדת לימים הנוראים, בשבת לא מוסיפים את שתי התוספות הללו. בשני הימים קוראים בתורה בפרשת וירא, ביום הראשון על הולדת יצחק, גירוש הגר וישמעאל והברית עם אבימלך וביום השני על עקידת יצחק. בשני הימים קוראים בספר השני בפרשת פנחס על הקורבנות המוקרבים בבית המקדש בראש השנה. לאחר קריאת התורה המפטיר קורא בנביא, ביום הראשון בספר שמואל א' בפרק א' על הולדת שמואל וביום השני בספר ירמיהו בפרק ל"א. נהוג לתקוע את התקיעות הראשונות (תקיעות דמיושב) לפני שמחזירים את ספרי התורה לארון הקודש.
מפני אורך התפילה, בקהילות אשכנזיות רבות נהוג לערוך הפסקה לקידוש בין קריאת ההפטרה לתקיעות הראשונות.
באשכנז הקדומה, נהגו בחלק מן הקהילות להוסיף פיוטי מערבית כמו בשאר ימים טובים. מנהג זה נתבטל בתקופה קדומה יחסית, ונשאר רק בקהילת וורמייזא.[7]
בקהילות אשכנז נהוג להוסיף בברכות קריאת שמע ובחזרת הש"ץ פיוטים שונים, הפיוטים התחברו בתקופות קדומות מאוד, ומכונים בשמות לפי מקומם בתפילה: "יוצר" "אופן" "מגן" "מחיה" "סילוק"[8] ועוד. הפיוטים הנאמרים בברכות מלכויות זכרונות ושופרות נקראים "תקיעתא".
כיום מקובל ברוב קהילות יוצאי מזרח אירופה שלא לומר פיוטים בתוך ברכות קריאת שמע, או בתוך הקדושה, ואף בפיוטי חזרת הש"ץ מדלגים על פיוטים רבים.
בין הפיוטים הנאמרים בחזרת הש"ץ נמצאים:
בקהילות אשכנז נהוג שהחזן אומר לפני תפילת מוסף את תפילת "הנני העני ממעש",[9] ובקצת מקומות הוא נאמר (בלחש) גם על ידי החזן לשחרית קודם ברוך שאמר.[10]
בקהילות ספרד נוהגים לומר בליל ראש השנה את הפיוט אחות קטנה, ולפני תקיעת שופר אומרים את הפיוט עת שערי רצון להפתח. ביום השני של ראש השנה אומרים בערבית את הבתים האחרונים של הפיוט בת אהובת אל (הבתים המתחילים במילים "חון תחון"), ולפני התקיעות את הפיוט אם אפס רבע הקן (ויש הנוהגים לומר שוב "עת שערי רצון"). בנוסף, בשני הימים נהוג לומר מספר פיוטים לפני ברוך שאמר או לפני פתיחת ההיכל (ביום הראשון- אלהי אל תדינני כמעלי, רעה בשבטך, שואף כמו עבד, שופט כל הארץ וידי רשים. ביום השני- שפל רוח, אדני יום אערך לך תחינה ו-יה שמך ארוממך).
אחרי התפילה אומרים בראש השנה את התפילה הקדומה[11] אבינו מלכנו.[12] בקהילות האשכנזים, אין אומרים אותו בשבת.
יש הנוהגים לומר בראש השנה תפילה מיוחדת הנקראת תשליך ונאמרת כמקובל על המים. וכוללת מספר פסוקים. כיום נהוג לומר עם תפילה זו תפילה נוספת שמקורה בספר חמדת ימים. אולם יש הנמנעים מלאמר תפילה זו. ביהדות פרס אף נהגו לתקוע לאחר התשליך: תשרת, תשת, תרת. ולאחר מכן תרועה גדולה.
ישנם מנהגי תפילה מיוחדים הנוהגים רק בתפילות ראש השנה.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.