שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
ספרי הגר"א
ספרים מתורתו של הגאון מוילנא מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
כתביו של רבי אליהו מווילנה (הגאון מווילנה או הגר"א) מורכבים מכתבים שכתב בעצמו, לצד כתבים שכתבו תלמידיו לפי מה ששמעו מפיו. הן כתיבתו והן דיבורו לתלמידיו התאפיינו לרוב בדייקנות ובקיצור מופלג.
רבי ישראל משקלוב העיד כי חיבר למעלה משבעים חיבורים, כאשר עד גיל 40 כתב בעצמו, ואחר כך רק תלמידיו כתבו מפיו:
שחיבר יותר משבעים חיבורים וכל דבריו בלישנא קיטא וקצרה ככוכבים אשר ברקיע השמים... וכל החיבורים חיבר הכל עד היותו ארבעים שנה ואחר כך לא כתב ולא חיבר כי אם על ידי תלמידיו כי היו מעין נובע שבלתי אפשר היה למי ומי לכתבן[1]
הספר עלית קיר הנדפס בסוף עליות אליהו[2] מפרט חמישים וארבעה מספריו.
בימי חייו לא פורסם בכתב דבר מכתביו (מלבד מכתבים בודדים, כגון החרמות על החסידות). הספר הראשון מכתביו הודפס בשנת תקנ"ח, כמה חודשים לאחר פטירתו, והוא פירושו לספר משלי.[3] כיוון שנאמרו בעל פה לתלמידים שונים, חלק מהפירושים פורסמו במהדורות שונות, לפי מה ששמע כל תלמיד מפי הגר"א, ומה שהבין ממנו.
Remove ads
ספרי פירושים על התנ"ך
סכם
פרספקטיבה
אדרת אליהו על התורה
פירוש לחלקים מהתורה. בחלק מהמהדורות של מקראות גדולות מודפס בסוף כל פרשה. הספר כולל פירושים בדרך הפשט הרמז והסוד. על חלקים שנכתבו בדרך הסוד נכתבו פירושים על ידי בנו רבי אברהם בן הגר"א ועל ידי רבי יצחק אייזיק חבר בשם באר יצחק.
קיצור מכילתא וקיצור תורת כהנים
קיצור מכילתא וקיצור תורת כהנים, בהם עיבד וקיצר הגר"א את המכילתא ותורת כהנים לפי סדר הפסוקים. נדפס בספר אדרת אליהו - על חלקים מחומש שמות וויקרא. קיצור תורת כהנים נדפס בשנת תקע"ט עם פירוש בשם ביאור מהרי"ל.
אדרת אליהו על נביאים וכתובים
פירוש לחלקים מהנ"ך. בחלק מהמהדורות של מקראות גדולות מודפס בצמוד לפירוש רש"י ורד"ק. הספר כולל פירושים לספר יהושע, לתפילת חנה (שבו ישנם שתי נוסחאות הקצר [שקים ברוב הדפוסים] ונוסח הארוך שהודפס בספר ליקוטי תורה (ששם מופיע חידושים נדירים להגר"א) להגר"א [מכי"ק] וכן הודפס בביאור הגר"א לנ"ך לגר"א מוסד הרב קוק) (שמואל א' ב'), לבנין הבית בספר מלכים, לחלקים מספרי ישעיהו ויחזקאל ועוד.
פירוש על מזמור ק"ד בתהלים על דרך הסוד
פירוש על תהילים ק"ד נדפס בסוף ספר ברית יצחק לרבי יצחק אייזיק חבר עם ביאור באר יצחק.
פירוש על ספר משלי
פירוש על ספר משלי חובר על ידי תלמידו של הגר"א רבי מנחם מנדל משקלוב, על פי שעורים ששמע מפיו. נחשב בין ספרי המוסר בעולם הישיבות. יצא לאור במהדורה מתוקנת על פי כתבי יד על ידי הרב משה פיליפ.
פירוש על ספר יונה
פירוש על ספר יונה על דרך רמז ומשל לגוף ונשמה. בדרך זו פירש הגר"א גם את מגילת אסתר, מלבד פירושו על דרך הפשט, וכן חלק ממגילת איכה.
פירוש על שיר השירים
פירוש מקיף על מגילת שיר השירים בדרך משל על הקב"ה ועם ישראל. מהדורה חדשה יצאה לאור על ידי מכון הגר"א, וכן חלק א' על ידי מוסד הרב קוק עם הערות מראש ישיבת חברון הרב דוד כהן. כמו כן יצאה מהדורה מבוארת ומורחבת בארבעה כרכים על ידי הרב שלמה ברעוודה.
פירוש על מגילת אסתר
הגר"א פירש את מגילת אסתר בשלשה פירושים אחד ארוך על דרך הפשט, השני על דרך הרמז, והשלישי על דרך הסוד. מהדורה חדשה של הפירושים יצאה לאור יחד עם פירוש יוסף לקח, ומהדורה נוספת על ידי מוסד הרב קוק.
פירוש על מגילת רות
פירוש מיוחס להגר"א על מגילת רות, אולם יצאו עוררין על יחוס הפירוש להגר"א, וכנראה משולבים בו גם פירושים מרבי חיים מוולוז'ין ובנו רבי יצחק מוולוז'ין. ליקוט מפירושי הגר"א ותלמידיו על מגילת רות כולל הפירוש המיוחס לו, יצא לאור על ידי מכון הגר"א.
צורת הארץ לגבולותיה סביב ותוכנית הבית
פירוש על פרקים מספרי יהושע מלכים ויחזקאל העוסקים בגבולות הארץ ומבנה בית המקדש. נדפס לראשונה בתקס"ב (1802) וצורפו לו מפת צורת הארץ לגבולותיה, וציור בית המקדש לפי חזון יחזקאל, תחת הכותרת "מהגאון רבינו זצוק"ל מווילנא" אם כי סבורים שהם צוירו למעשה על ידי תלמידיו.
Remove ads
פירוש על המשנה
חידושי הגר"א על המשניות - נעתק מכתב ידו של הגר"א. החיבור יצא לאור על ידי הרב אבא קליינרמן, ובשנת תשנ"ט על ידי הרב דוד סופר עם הוספות. כחלק מסדרת "אור אליהו" הוציא לאור הרב אוריאל שלמוני פירוש על ביאורי הגר"א למשנה: כרך ראשון על סדרים זרעים, מועד, נשים, נזיקין, קדשים (תשס"א; מהדורה חדשה על מסכת שקלים נדפסה בשנת ה'תשפ"א, לצד הגהותיו על התלמוד הירושלמי של מסכת זו). כעבור כעשור נדפס הכרך במהדורה חדשה ומורחבת בהוצאת מכון הר ברכה, בה נוסף חלק מן הביאור על סדר טהרות (תשע"ב). כרך שני נדפס על מסכתות פרה ומקוואות (תשס"ז).
סדר זרעים
שנות אליהו על סדר זרעים, נכתב על ידי תלמידיו. לחלק מהמסכתות יש שתי מהדורות.
מסכת שבת
שנות אליהו על מסכת שבת נדפס לראשונה על ידי רבי נפתלי הערץ הלוי בתוך סידור הגר"א שהוציא לאור.
מסכת אבות
פירוש הגר"א לפרקי אבות כולל מקורות מהתורה לדברי המשנה.
סדר קדשים
ביאור הגר"א על מסכתות תמיד, מידות וקינים.
סדר טהרות
ביאור הגר"א ו אליהו רבא על סדר טהרות. פירושים אלו נכתבו על ידי תלמידים. יש המייחסים את כתיבת החיבור לרבי יעקב כהנא.[4]
כמו כן יצאו ספרי ליקוטים לביאור הגר"א על סדר הש"ס כשהבולט שבהם הוא הספר שדה אליהו מהרב שמואל דוד מובשביץ.[5]
Remove ads
תלמוד בבלי
הגהות הגר"א על התלמוד הבבלי
הגהות הגר"א על התלמוד הבבלי שנדפסו בכל מהדורות הש"ס, בהן תיקוני נוסח וביאורי שיטות הראשונים. ההגהות נדפסו מחדש בסדרת "אור אליהו" בעריכת הרב אוריאל שלמוני, בתוספת פירוש, הערות ותיקונים. כרך ראשון - תחת השם "יד אליהו" - על מסכת ערכין (תשנ"ח). כרך שני - על מסכת בבא מציעא (תשע"ו). כרך שלישי - על מסכתות ראש השנה, ביצה, תענית, מגילה, מועד קטן וחגיגה (תשע"ז). כרך רביעי - על מסכתות ברכות, שבת, עירובין, פסחים, יומא וסוכה (תשע"ט). כרך חמישי - סדרי נשים (מלבד מסכת סוטה), נזיקין, קודשים (מלבד מנחות, חולין, מעילה ותמיד) וטהרות (תשפ"א).[6] הפירוש על מסכת ערכין נדפס בשנית בכרך זה. החל מהכרך השני יוצאת הסדרה לאור במכון הר ברכה.
אמרי נועם
פירוש על מסכת ברכות וחלקים נוספים מהתלמוד הבבלי.
וכן ישנו ביאור על מסכת שבת מהגר"א שלכאורה מאותו מחבר
ביאורי אגדות
ביאורי אגדות למסכת ברכות ובבא קמא אגדות רבב"ח ועוד.
יד אליהו
ביאור הגר"א על גמ' מסכת ערכין. נדפס בש"ס ווילנא (בחלק מהמהדורות בסוף מסכת נדה ובמהדורות היותר מאוחרות אחרי המסכת). בשנת תשנ"ח יצא לאור במהדורה חדשה עם פירוש אור אליהו על ידי הרב אוריאל שלמוני.
תלמוד ירושלמי
פירוש על סדר זרעים
הגר"א כתב ביאור מקיף לסדר זרעים בתלמוד הירושלמי, ובו פירושים מקוריים המתאימים לפשט התלמוד, ומבוסס גם על הגהות ותיקונים בטקסט.
הגהות
הגר"א כתב הגהות על מסכתות ברכות, שביעית (בהוצאת רבי דוד לוריא) ושקלים. מהדורה חדשה, מוערת מוגהת ומפורשת על הגהותיו על מסכת שקלים מאת הרב אוריאל שלמוני, יצאה לאור בשנת ה'תשפ"א במסגרת סדרת "אור אליהו" של מכון הר ברכה.
בנוסף, בשנת ה'תשס"ז יצאו לאור לראשונה הגהותיו על מסכת ביכורים, בידי הרב ידידיה הלוי פרנקל וצוות תלמידי חכמים, מתוך טופס הירושלמי המקורי, דפוס אמשטרדם, שנחשף בידי הרב פרנקל, עליו רשם הגאון את הערותיו. הספר כולל, בין השאר, פקסימילים צבעוניים של המקור, מבוא והערות מאת המו"ל.
Remove ads
ספרי הלכה
סכם
פרספקטיבה
הביאור על השו"ע
מטרתו
הגר"א כתב ביאור על כל ארבעת חלקי השולחן ערוך. באופן כללי, תפקיד הפירוש הוא למצוא את מקורות הדינים של השולחן ערוך, אולם בניגוד לבאר הגולה (שקדם לו) המציין לדברי הפוסקים הראשונים מהם שאב השולחן ערוך את דבריו, הגר"א בביאורו מציין להסבר סוגיית התלמוד לפירושים אלו, או למקורות נוספים (גמרא במקום אחר, תוספתא, תלמוד ירושלמי וכדומה). פעמים רבות רומז הגר"א לפרשנות חדשה בסוגיית הגמרא, לדעות אלו. הראי"ה קוק בהרצאת הרב הגדיר את פעולתו של הגר"א בחיבור זה - כפעולה לחיבור הלימוד התלמודי עם זה ההלכתי, בניגוד להיפרדות שחלה ביניהם במרוצת הדורות.[7]
סגנונו והפירושים עליו
הביאור מתאפיין בקצרנות רבה ולפעמים הוא רק מציין מראה מקום. משום כך קשה לעיתים לפענח את כוונתו. ומפני כן נכתבו עליו פירושים רבים. בין הפירושים שנכתבו על ביאור הגר"א לשו"ע קיימים דמשק אליעזר[8] על כל אורח חיים, מאת הרב אליעזר לנדא (וילנה תרכ"ח), באר אליהו על תחילת חושן משפט (שני כרכים) מאת הרב קוק, ברכת אליהו על אבן העזר, אורח חיים, וחלק מחושן משפט, מאת הרב ברוך רקובר, וכן עדות ביהוסף על הלכות עדות ונחפה בכסף על הלכות אבדה ומציאה, שניהם מאת הרב יונה פודור, ועוד חיבורים רבים על חטיבות הלכות שונות.[9]
על בעיה זו בלימוד ביאור הגר"א והצורך בפתרונה, עמד בהרחבה הראי"ה קוק בהרצאת הרב וקרא לעשות כן: ”צָרִיךְ לָשׂוּם לֵב לַהַשְׁלָמָה שֶׁל בֵּאוּרֵי הַגְּרָ"א עַל אַרְבָּעָה חֶלְקֵי שֻׁלְחָן עָרוּךְ... כְּבָר אָמַרְתִּי שֶׁהַשִּׁמּוּשׁ בְּבֵאוּר הַגְּרָ"א בְּחוּג הַלּוֹמְדִים הוּא כָּל כָּךְ מְמֻעָט מִפְּנֵי קִצּוּרוֹ הַגָּדוֹל, וְהִנֵּה חַיָּבִים אֲנַחְנוּ לְהַרְחִיבוֹ לְפָרְשׁוֹ וּלְבָאֲרוֹ בְּשָׂפָה בְּרוּרָה עַד שֶׁיּוּכַל גַּם תַּלְמִיד חָכָם בֵּינוֹנִי לַעֲסֹק בְּלִמּוּד חֶלְקֵי הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ עִם בֵּאוּרֵי הַגְּרָ"א מִבְּלִי שֶׁיִּצְטָרֵךְ לְהִתְיַגֵּעַ הַרְבֵּה וּלְקַבֵּץ הֲמוֹן סְפָרִים... עַד שֶׁיַּעֲמֹד עַל הַכַּוָּנָה שֶׁל דִּבְרֵי הַגְּרָ"א בְּבֵאוּרָיו, צְרִיכִים אֲנַחְנוּ לְהַרְחִיב וּלְפָרֵשׁ אֶת הַבֵּאוּרִים בְּלָשׁוֹן בָּרוּר בְּהַעֲרָכָה מְבֹרֶרֶת וּמְדֻיֶּקֶת מִכָּל הָעִנְיָנִים הַצְּרִיכִים לַהֲבָנַת הָעִנְיָן וְלַהֲפָצַת אוֹרָה שֶׁל בֵּאוּר פָּשׁוּט בַּמְּקוֹמוֹת הָרַבִּים שֶׁהָעִנְיָן דּוֹרֵשׁ כָּךְ, וְאָז יֵצֵא לָנוּ אוֹר גָּדוֹל, וְהַהִתְחַבְּרוּת שֶׁל הַפּוֹסְקִים עִם שְׁנֵי הַתַּלְמוּדִים וְהָרִאשׁוֹנִים בְּשִׁיטוֹתֵיהֶם - יִהְיֶה מֵאִיר וּמַבְרִיק לְעֵינֵינוּ לְהַרְחִיב אֶת הַדַּעַת וּלְהַעֲלוֹת אֶת הַלּוֹמְדִים שֶׁל הַדּוֹר...”
חיבורו של הראי"ה קוק עצמו - באר אליהו, כרוך הוא עם קריאתו זו. וכן גם החיבור "ברכת אליהו" שבא בעקבותיו והמשיך את מפעלו.
כמו כן יצא לאור ספר פסקי הגר"א מאת הרב צבי הירש למפרט להוציא את ההוראות למעשה מתוך ביאור הגר"א.
מעשה רב
חיבור שבמקורו הראשון נכתב בידי רבי סעדיה תלמיד הגר"א, ונערך על ידי רבי יששכר בר בן תנחום, מו"צ בווילנה, ובו הוא מספר את מנהגיו ההלכתיים של הגר"א בפועל. ספר זה נחשב, לצד הביאור על השולחן ערוך, כעדות האותנטית ביותר על דעתו ההלכתית של הגר"א, ופסקיו מצוטטים במשנה ברורה כדעת הגר"א הלכה למעשה. תלמידו המובהק של הגר"א ר' חיים מוולוז'ין מעיד בהסכמה לספר כי הרבה מן הנאמר בו הוא לא ראה, אולם מה שראה הוא מכוון (לבד שני דברים אשר ייתכן כי הגר"א שינה את דעתו).
וכן ספר זה קיבל הסכמה מבעל החיי אדם
השמטות מספר מעשה רב
נדפסו בסוף ספר זכר לחיים וכן בסוף ספר צוואת יחזקאל (לא אותם השמטות) השמטות מספר מעשה רב, מקורם הראשון ככל הנראה הוא מכ"י הנהגות וחידושים.
ליקוטים על הרמב"ם
ליקוט על משנה תורה לרמב"ם על הלכות שבת, נזקי ממון, גנבה ועוד, נדפס בסוף ספר הפרנס למהר"ם מרוטנבורג.
Remove ads
ספרי קבלה
סכם
פרספקטיבה
פירוש לספרא דצניעותא
ספרא דצניעותא הוא חיבור קטן הכלול בתוך ספר הזוהר, והזוהר נוהג להסתמך עליו במספר מקומות. ביאור הגר"א לספרא דצניעותא הוא פירוש ארוך וייחודי, שנחשב לאחת מאבני היסוד של שיטת הגר"א בקבלה, לצד הפירוש לתיקוני הזוהר. בתוך פירוש הספרא דצניעותא דן הגר"א במקום אחד בגילוי הקץ ומשביע את מי שיודע את הסוד שלא יגלהו. לספר נספח הקדמה מתלמיד הגר"א רבי חיים מוולוז'ין, ומרביתה עוסקת בסיפור שבחי הגר"א וגדלותו העצומה.
פירוש לספר יצירה
ספר יצירה - עם פירוש הגר"א[10]
הגאון ר' חיים מולאוזין מספר בהקדמה, שכבר קודם לי"ג שנה הגר"א ידע את ספר היצירה והתחיל לברוא גולם, עיי"ש מדוע לא עשה בסוף.
פירוש תיקוני זוהר
ביאור ארוך על ספר "תיקוני הזוהר" ועל "תיקוני זוהר חדש".
יהל אור
פירוש על ספר הזוהר
ליקוטי הגר"א
חיבור בנושאים כלליים בקבלה, יש הסוברים כי חיבור זה הוא חלק מפירוש הגר"א לספר משנת חסידים.
ביאור על היכלות
פירוש על ההיכלות שבספר הזוהר מפרשת בראשית ופקודי.
ביאור על רעיא מהימנא
הדרת קודש
על מדרש הנעלם למגילת רות.
ספר קול התור
ערך מורחב – קול התור
צאצאי רבי הלל ריבלין משקלוב, טוענים שסבם חיבר ספר זה על פי תורת רבו הגר"א בנושא תהליכי הגאולה על פי הקבלה. פרסומו הראשון של הספר היה בשנות העשרים של המאה ה-20, אף על פי שרעיונות רבים בספר מופיעים כבר בפזמוניו של רבי יושעה ריבלין.
מסר מרכזי בספר הוא כי הגר"א ראה את עצמו ניצוץ משיח בן יוסף, שתפקידו לדאוג לבניין הארץ, ולצורך כך שלח את תלמידיו. מוטיב מרכזי נוסף הוא עניין שני משיחין ו"עוד יוסף חי", שעניינו הוא שישנם שני משיחים: משיח בן יוסף ומשיח בן דוד. משיח בן יוסף יפעל בימי עקבתא דמשיחא, וענינו הוא קירוב הגאולה על ידי מעשי ישראל בדרך טבעית שמעוררת הנהגה אלוקית ניסית נסתרת. לעומת זאת משיח בן דוד יפעל בימות המשיח, וענינו הוא הגאולה עצמה על ידי מעשים עם ניסים גלויים. נאמר שנגזר על משיח בן יוסף שימות על ידי ארמילוס הרשע (שר הערב רב) הגר"א הבטיח שהגזירה נתבטלה (על ידי אורך הגלות, ייסוריו שסובל, המעשים שנעשים על ארץ ישראל, חבלי משיח ותפילותינו בעד חייו).[11]
Remove ads
סידורים
ישנם מספר סידורים בשם סידור הגר"א:
- סידור הגר"א - של רבי נפתלי הערץ הלוי, רבה של יפו
- סידור אישי ישראל - של רבי יצחק מלצן
- סידור מאור אליהו - עם לקט פירושי הגר"א על הסידור
- סידור אזור אליהו - עם נוסחאות ומנהגי הגר"א
- סידור תפילת אליהו - בהוצאת מוסד הרב קוק
- סידור על פי נוסח הגר"א - בהוצאת מוסד הרב קוק
- סידור קול אליהו - בהוצאת "כרם אליהו", המכון להוצאת ספרי הגר"א
כמו כן יצא לאור סדרת מחזור הגר"א של הרב צבי יהושע לייטנר עם לקט פירושי הגר"א על המחזור.
Remove ads
ספרי דקדוק
דקדוק אליהו
על שיטת הגר"א בדקדוק, נקרא גם ספר דקדוק קטן.
דקדוק על התורה
פירוש על התורה על פי דיוקים לשוניים.
ספרים נוספים
סכם
פרספקטיבה
איל משולש
מתמטיקה, אסטרונומיה וגאומטריה - ספר זה מיוחד בכך שבעוד שכל הספרים האחרים נכתבו או כהגהות עד שהצטרפו כספר, או כסיכום שיעורים על ידי תלמידיו. אייל משולש הוא היחידי שנכתב כספר ממש על ידי הגר"א. הספר לא הודפס מחדש תקופה ארוכה ובשנת תשס"ד נדפס שוב עם פירוש בשני חלקים.[12]
הגהות
הגר"א כתב הגהות על רוב התלמוד הבבלי, ירושלמי, משנה, תוספתות, לזוהר מסכתות קטנות וספרי. מכיוון שספרי התוספתא והירושלמי היו לא מוגהים עד תקופתו חיזק למעשה הגר"א את הלימוד בספרים אלו על ידי הגהותיו.[13]
קול אליהו
ליקוט מפירושיו השונים של הגר"א המפוזרים בכתבי תלמידיו על התנ"ך, הגמרא והגדה של פסח. הליקוט נכתב על ידי הרב חנוך העניך ארזהן בשנת תרס"ה. הרב חנוך הוסיף בספר זה גם את הגהותיו והערותיו על פירושי הגר"א. במהדורה הישנה של הספר נוסף חלק קטן של ליקוטים אשר הושמט מסיבה כלשהי במהדורות החדשות.
אבן שלמה
ספר על תיקון המידות ודרכי התורה והעבודה. נלקט מספריו השונים של הגר"א (בעיקר מפירושו על הנ"ך) על ידי הרב שמואל ב"ר אברהם מאלצאן מסלוצק. יצא לאור על ידי בנו ותלמידו הרב יצחק מאלצאן. (שם הספר מרמז על המחבר אליהו בן שלמה).
מעשה תורה
עריכת מימרות של תנאים ואמוראים לפי סדר מספרים. לדוגמה פירוט כל המימרות הקשורות למספר חמש וכן הלאה. כפי הידוע מתלמידי הגר"א ספר זה נכתב באחרית ימיו של הגר"א.
כללי הגר"א
נדפס בסוף מדרש תדשא.
ביאור סדר עולם רבא
ביאור על סדר עולם רבא וזוטא.
לקריאה נוספת
- ישעיהו וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א ביבליוגרפיה מקיפה לכתבי הגר"א, ירושלים, תשס"ג
- ישורון (מאסף תורני) כרכים ד, ה, ו.
- יוסף אביב"י, קבלת הגר"א, ירושלים תשנ"ג
- דב אליאך, הגאון, שלושה כרכים
- יהודה לייב מימון, תולדות הגר"א, מוסד הרב קוק, מהדורה שנייה תשט"ו
- עליות אליהו, על חייו ופועלו של הגאון מאת יהושע העשיל הלוי
קישורים חיצוניים
|
ספרי פירושים על התנ"ך: פירוש על המשנה: |
ספרים נוספים:
|
עוד
- אברהם קוסמן, באור הגר"א לשו"ע – חשיבותו וייחודו של באור הגר״א לשו״ע., מאסף "ישורון", תשנ"ט, כרך ד'
Remove ads
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads