HDTV

ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית

HDTV (ראשי תיבות של High-Definition TeleVision) בעברית: טלוויזיה בהפרדה גבוהה, הוא פורמט שידור טלוויזיוני שבו רזולוציית השידור יכולה להיות גבוהה עד פי ארבעה משיטות השידור שהיו מקובלות עד ל-HDTV (בעיקר טלוויזיה בהבחנה רגילה).

Logo_HDTV.jpg
Video_Standards.svg
תרשים השוואתי המציג את הממדים בין התקנים שונים

בתחילת השימוש בטכנולוגיה היה השידור אנלוגי (יפן ואירופה), אך עם התפתחות הטכנולוגיה הפך לפורמט שידור דיגיטלי (מצריך רוחב סרט קטן יותר). הטכנולוגיה הדיגיטלית החלה להיכנס לשימוש בארצות הברית בתחילת שנות ה-2000. ההגדרה של הפורמט היא: 1080 קווים אופקיים (בסריקה פרוגרסיבית (p) או שזורה (i)) או 720 (בסריקה פרוגרסיבית), כאשר יחס המידות (רוחב מול גובה) של המסך הוא 16:9 (מסך רחב). לשם השוואה השידור הסטנדרטי הקודם היה משודר ב-576 קווים אופקיים (בשיטה האירופית והישראלית) או 484 קווים (בשיטה האמריקאית) כאשר יחס המידות של המסך הוא 4:3. כעבור מספר שנים פותחה טכנולוגיה חדשה בשם Ultra HDTV שבהדרגה הפכה להיות הסטנדרט הביתי. פיתוח טלוויזיות HD הופסק ויש עוד ועוד תכנים שתומכים ב-4K כמו Netflix בלו ריי'ס ב-4K קונסולות Xbox one s, PS4 pro וכולי.

Oops something went wrong: