Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Human metapneumovirus (בקיצור: hMPV, בתרגום מאנגלית: נגיף מטא-פנאומוניה אנושי) הוא נגיף השייך למשפחת נגיפי ה-Paramyxoviridae, אליה שייכים בין היתר נגיפי חצבת, חזרת, hRSV ו-Human parainfluenza viruses. כיום מוכרים 2 סוגים גנטיים (Types) של hMPV; סוג A ו-B, כשכל אחד מהם כולל 2 תת-סוגים גנטיים (Subtypes); A1/2 ו-B1/B2[1].
Human metapneumovirus | |
---|---|
תרשים סכמטי המתאר את מבנה hMPV | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | Orthornavirae |
מערכה: | Negarnaviricota |
קבוצה: | קבוצה V (נגיפי RNA חד-גדילי שלילי) |
מחלקה: | Monjiviricetes |
סדרה: | Mononegavirales |
משפחה: | Paramyxoviridae |
תת־משפחה: | Pneumovirinae |
סוג: | Metapneumovirus |
מין: | Human metapneumovirus |
שם מדעי | |
Human metapneumovirus | |
הנגיף בודד וזוהה לראשונה בשנת 2001 בהולנד[2] ומאז נמצא בתפוצה כלל עולמית ומוכר כגורם למגוון רחב של מחלות בדרכי הנשימה בעיקר בקרב תינוקות וילדים קטנים, אם כי ידוע גם כגורם למחלות בקרב אוכלוסיית המבוגרים ומדוכאי מערכת החיסון[3]. hMPV הוא הנציג היחיד סוג Metapneumovirus, אשר ידוע כגורם למחלות בבני האדם.
hMPV חולק קרבה גנטית עם Avian metapneumovirus, שהוא נגיף נוסף השייך לסוג Metapneumovirus, הגורם למחלות בדרכי הנשימה של עופות. נגיף זה כולל 4 סוגים גנטיים (Types), A, B, C ו-D, כשסוג גנטי C חולק עם hMPV את הקרבה הגנטית הגבוהה ביותר.
לנגיף hMPV מעטפת ליפידית חיצונית וקפסיד מעגלי בגודל של nm150. הנגיף מכיל גנום RNA חד גדילי בעל מובן שלילי, בגודל של כ-13,000 נוקלאוטידים, ולכן על מנת לשכפל עצמו בתא המאכסן, עליו להכיל את האנזים הויראלי RNA dependent RNA polymerase) RdRP). אנזים זה הופך את ה-RNA הנגיפִי בעל מובן שלילי ל-RNA נגיפִי בעל מובן חיובי בעת ההדבקה. RNA בעל מובן חיובי משמש מעין תבנית ממנה ניתן לשכפל גנום ויראלי חדש בעל מובן שלילי, או מנגד לסנתז חלבונים נגיפיים על ידי ריבוזומים תאיים[4][5].
נגיפי hMPV עטופים במעטפת ליפידית המכילה גליקופרוטאינים אופייניים למשפחת ה-Paramixoviridae[5]:
hMPV חולק קרבה גנטית רבה עם נציג נוסף במשפחת ה-Paramixoviridae - נגיף ה-hRSV, אולם בניגוד אליו מכיל 8 מסגרות קריאה פתוחות המאורגנות בצורה מעט שונה מאלה הקיימות ב-hRSV, וכמו כן משולל 2 גנים לא מבניים, NS1 ו-NS2[5][8].
לאחר הצמדות ה-hMPV אל תאי האפיתל במערכת הנשימה, באמצעות חלבוני G, חודר הנגיף אל תוך התא ועובר שלב של השלת קפסיד (Uncoating). על ידי כך חושף הנגיף את תכולתו בציטוזול. אנזים ה-RdRP הופך את גנום ה-RNA בעל המובן השלילי ל-RNA בעל מובן חיובי, אשר ממנו תחל סינתזת חלבוני הנגיף. תהליך הסינתזה של החלבונים מתרחש בריבוזומים של תא המאכסן, כשחלבוני המעטפת מסונתזים בריבוזומים שעל גבי הרשתית האנדופלזמתית ואילו חלבוני המבנה והקפסיד מסונתזים בריבוזומים החופשיים שבציטוזול. ברגע שמסונתזים מספיק חלבוני NP, מתחיל אנזים ה-RdRP לשכפל את הגנום עצמו. גדילי RNA חדשים שזה עתה סונתזו מונחים על גבי חלבוני M, המהווים מעין פלטפורמה לאריזה נכונה של הנגיף. ברגע שהנגיף נארז בצורה נכונה בקפסיד הוא עובר לתא אפיתל שכן, הודות לאיחויים בין קרומי התאים להם גורם חלבון F, בעודו רוכש חלבוני מעטפת ויראליים שנשתלו מבעוד מועד על פני הקרום של תא המאכסן. תהליך השכפול הנגיפי מתרחש, על כל שלביו, בציטוזול של התא המודבק[5][9].
באזורי אקלים ממוזג ההדבקה ב-hMPV מתאפשרת, במהלך חודשי החורף והאביב (באזורי אקלים טרופי במהלך חודשי האביב והקיץ[10]), בעקבות חשיפה לארוסולים המכילים בתוכם את חלקיקי הנגיף. תקופת הדגירה נמשכת בין 3-5 שבועות כשלאחר מכן גורם הנגיף, בדומה ליתר נגיפי משפחת ה-Paramyxoviridae, למגוון מחלות בדרכי הנשימה. hMPV הוא גורם נפוץ למחלות בדרכי הנשימה התחתונות בקרב תינוקות וילדים, מבוגרים ואוכלוסיית חולים מדוכאי מערכת החיסון (הנגיף עלול להיות הגורם השני בשכיחותו, מיד לאחר hRSV, למחלות בדרכי הנשימה התחתונות בקרב תינוקות וילדים קטנים), כשהנפוצות בהן הם: דלקת סימפונות, דלקת סימפונונות, דלקת ריאות ואף אסתמה[2][4][11][12][13].
תסמיני ההדבקה בנגיף מזכירים מאוד את אלה המתרחשים בעת הדבקה ב-hRSV[12]:
בקרב תינוקות וילדים קטנים הדבקה ב-hMPV מלווה, לעיתים תכופות, בהדבקה עם hRSV (הדבקה כפולה). מצב זה של הדבקה עלול לגרום לביטוי קשה יותר של המחלה[14]. תחלואה, כתוצאה מהדבקות בנגיף, עלולה להתרחש מספר פעמים במהלך החיים[15].
באוכלוסייה המבוגרת, המוגדרת תחת הקטגוריה של קבוצה בסיכון מוגבר לחלות בנגיף, עלול אחוז התמותה לעלות לכדי 50%[2]. מנגד, בקרב האוכלוסייה הצעירה הדבקות ב-hMPV מובילה לעיתים רחוקות בלבד לתחלואה ועל פי רוב היא אסימפטומטית[2].
בהיותו נגיף העטוף במעטפת ליפידית חיצונית מפגין hMPV רגישות גבוהה למגוון חומרי חיטוי דוגמת: תמיסת אתנול בריכוז 70%, תמיסת נתרן תת-כלורי בריכוז של 1%, תמיסת גלוטראלדהיד בריכוז של 2%, Sodium dodecyl sulfate בריכוז של 0.25%, פורמלין וכן ממסים אורגניים שונים. היות שהנגיף מועבר דרך האוויר על ידי תרסיס, שמירה על היגיינה נאותה, הכוללת שטיפת ידיים קבועה וכיסוי הפה והאף ברגע שיעול ועיטוש, מהווה אמצעי יעיל ביותר לשמירה בפני הידבקות.
לעובדי מעבדות סיכון מוגבר להדבקות עקב חשיפתם לריכוזים גבוהים של הנגיף על בסיס יומי ולכן חייבים להצטייד בביגוד מגן הכולל כפפות, חלוק, מסכת פנים ומשקפי מגן. היות שנגיף ה-hMPV מועבר באמצעות אירוסולים, פרט לביגוד מגן ייעודי רצוי להשתמש במנדף ביולוגי מתאים.
hMPV הוא נגיף בעל תפוצה כלל עולמית עם נטייה להדבקה בעיקר בחודשי החורף. בעונה זו אחראי הנגיף ל-15% מכלל מקרי ההצטננות בילדים. מחקרים סרולוגיים הראו כי למעשה כמעט כל הילדים המאושפזים בני 5 נחשפו ל-hMPV בשלב מסוים במהלך חייהם[2][12]. בנוסף לכך מחקרים סרולוגיים ומולקולריים הראו כי כל שנה נדבקים מחדש בנגיף בין 1-9% מבוגרים בממוצע[2].
כיום נהוג להשתמש במספר שיטות לזיהוי הנגיף, הן סרולוגיות והן שיטות של וירולוגיה קלאסית:
נכון להיום (2014) לא קיים טיפול תרופתי אפקטיבי כנגד הנגיף, כך שעיקר הטיפול כנגדו מתבסס על מתן טיפול תומך[12][15].
יחד עם זאת מחקרים הראו כי לתרופת ה-Ribavirin קיימת השפעה אנטיוויראלית על hMPV[15]:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.