Loading AI tools
גלקסיית עדשה בצביר הבתולה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
NGC 4477 היא גלקסיית עדשה בקבוצת הכוכבים שערות ברניקי, הנמצאת במרחק של כ-63 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לצביר הבתולה.
NGC 4477 בתמונה של סקר השמים הדיגיטלי של סלואן | |
נתוני תצפית | |
---|---|
קבוצת כוכבים | שערות ברניקי |
מגלה | ויליאם הרשל |
תאריך גילוי | 8 באפריל 1784 |
סוג | גלקסיית עדשה |
בהירות נראית | 10.42[1] |
סיווג מורפולוגי | SB(s)0[2] |
עלייה ישרה | 12ʰ 30ᵐ 02.2ˢ |
נטייה | 11.2″ 38′ 13°+ |
מאפיינים פיזיים | |
בהירות מוחלטת | 20.93- |
מרחק[2] |
62,700,000 שנות אור 19,223,693.89 פארסק |
קוטר | 69,320[2] שנות אור |
מסה | 1.3×1011[3] ☉M |
הסחה לאדום |
1,338[2] ק"מ/שנייה 0.004463 |
לגלקסיה בהירות נראית מדרגה 10.4 והיא התגלתה ב-8 באפריל 1784 על ידי האסטרונום ויליאם הרשל, שכלל אותה ברשימת הערפיליות שפרסם בשנת 1786 תחת הציון II.115. הוא ציין רק שניתן להבחין בכוכבים בתוכה ושהיא סמוכה לערפילית נוספת, אותה ציין כ-II.116 (כיום NGC 4479).[4] בנו, ג'ון הרשל, צפה בה גם כן והכניס אותה לקטלוג הכללי של ערפיליות וצבירי כוכבים שפרסם בשנת 1864 תחת הציון GC 3025, כשהיא מתוארת כבהירה מאוד וגדולה למדי.[5] בשנת 1888 ג'ון דרייר הכניס אותה לקטלוג הכללי החדש, תחת הציון NGC 4477, כאשר היא מתוארת כדי בהירה וגדולה למדי.[6]
הגלקסיה נמצאת מעט מצפון למרכזו של צביר הבתולה בחלק שגולש לקבוצת הכוכבים שערות ברניקי, על הגבול עם קבוצת הכוכבים בתולה, כ-8.3 מעלות ממערב-צפון-מערב לכוכב וינדמיאטריקס, כ-10 מעלות ממזרח לכוכב הבולט דנבולה וכ-10.4 מעלות מדרום-מערב לכוכב α בשערות ברניקי. כ-13 דקות קשת מעלות מדרום-דרום-מערב לה נמצאת NGC 4473, מאחוריה באותו הכיוון כחצי מעלה מ-NGC 4477 נמצאת NGC 4461, כ-0.8 מעלות מדרום-מערב לה נמצאות "העיניים" - NGC 4435 ו-NGC 4438 וכ-35 דקות קשת או 0.6 מעלה מצפון-מערב לה נמצאת NGC 4459. במרחק זוויתי של מעלה וחצי מצפון מזרח ל-NGC 4477 נמצאת M91, כ-0.8 מעלה מצפון-צפון-מזרח לה נמצאת M88, כ-1.2 מעלות ו-1.4 ומעלות ממערב-דרום-מערב לה נמצאות בהתאמה M86 ו-M84, כמעלה ורבע מדרום-דרום-מזרח לה נמצאת M87, כ-1.7 מעלות מדרום-מזרח לה נמצאת M89 ובמרחק דומה ממזרח-דרום-מזרח לה נמצאת M90, כולן גלקסיות השייכות גם כן לצביר הבתולה.
אורכה הזוויתי של NGC 4477 הוא כ-3.8 דקות קשת, שממרחקה שקול לקוטר של כ-70,000 שנות אור, מעט יותר משני שלישים מהקוטר של שביל החלב, מסתה מוערכת בכ-1.3×1011 מסות שמש, כרבע ממסת שביל החלב, כאשר כ-70% ממסתה או כ-8.9×1010 מסות שמש, היא מסת הכוכבים שבגלקסיה.[3] בדומה לגלקסיות אחרות מסוגה, בגלקסיה יש מעט גז ואבק, ולכן יצירה של כוכבים חדשים מתרחשת בקצב נמוך יחסית שמוערך בכ-3 מאיות של מסת שמש בשנה, או מסת שמש בכ-34 שנים.[3] בהתאם לכך, אוכלוסיית הכוכבים בגלקסיה היא די זקנה וגילה הממוצע מוערך בכ-13 מיליארד שנים והמתכתיות של הכוכבים היא רק כ-70% מזו של השמש.[7] במרכזה של הגלקסיה יש מבנה דמוי מוט שאורכו הזוויתי כ-45 שניות קשת השקול ממרחקה לאורך של כ-13,900 שנות אור ושמייצר כ-8% מעוצמת ההארה של הגלקסיה.[8] בליבת הגלקסיה נמצא חור שחור על-מסיבי שמסתו מוערכת בכ-78 מיליון מסות שמש.[9]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.