NGC 4435

NGC 4435 (נקראת לפעמים ביחד עם NGC 4438 הסמוכה גלקסיות העיניים) היא גלקסיית עדשה בקבוצת הכוכבים בתולה, הנמצאת במרחק של כ-55 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לצביר הבתולה.

NGC 4435

NGC 4435 (ימין למטה) ו-NGC 4438 (מרכז) בתמונה של הטלסקופ הגדול מאוד
NGC 4435 (ימין למטה) ו-NGC 4438 (מרכז) בתמונה של הטלסקופ הגדול מאוד
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים	בתולה
מגלה	ויליאם הרשל
תאריך גילוי	8 באפריל 1784
סוג	גלקסיית עדשה
בהירות נראית	10.8[1]
סיווג מורפולוגי	SB(s)0[2]
עלייה ישרה	12ʰ 27ᵐ 40.5ˢ
נטייה	‏44.5″ ‏04′ ‏13°‏+
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת	20.3-
מרחק[2]	55,400,000 שנות אור 16,985,528.57 פארסק
קוטר	37,900[2] שנות אור
מסה	‎5.6×1010‎‏[3] ☉M
הסחה לאדום	791[2] ק"מ/שנייה 0.002638 ${\displaystyle z}$

היסטוריה

לגלקסיה בהירות נראית מדרגה 10.8, והיא התגלתה ב-8 באפריל 1784 ביחד עם NGC 4438 הסמוכה על ידי האסטרונום ויליאם הרשל, שכלל אותן ברשימת הערפיליות שפרסם בשנת 1786 תחת הציון המשותף I.28. הוא תיאר את שתיהן כבהירות וגדולות למדי.^[4] בנו, ג'ון הרשל, צפה בה גם כן מספר פעמים ובטעות זיהה אותה כ-M86 שגם כן נמצאת באותה סביבה, וייחס את גילויה לשארל מסיה, אך הקואורדינטות שרשם תואמות את המיקום של NGC 4435. הוא הכניס אותה לקטלוג הערפיליות שפרסם בשנת 1833 תחת הציון 1274, כשהיא מתוארת כבהירה מאוד ועגולה, וכן שהיא המערבית מבין שתיים, כאשר השנייה (NGC 4438) קיבלה את הציון 1275 וזוהתה בתור I.28 שגילה אביו, ויליאם הרשל. את M86 עצמה, זיהה ג'ון הרשל כערפילית חדשה וציין אותה בקטלוג כ-1253.^[5] יותר מאוחר הוא זיהה את הטעות והכניס את הגלקסיה לקטלוג הכללי של ערפיליות וצבירי כוכבים שפרסם בשנת 1864 תחת הציון GC 2991, כאשר M86 הוכנסה תחת הציון GC 2961.^[6] בשנת 1888 ג'ון דרייר הכניס אותה לקטלוג הכללי החדש, תחת הציון NGC 4435, כאשר היא מתוארת כבהירה מאוד, גדולה למדי, עגולה והצפון-מערבית מתוך שתיים.^[7]

תצפית

בין שתי הגלקסיות מפרידות רק 4.4 דקות קשת ששקולות למרחק של כ-65,000 שנות אור, כך שהן באותו שדה הראייה כאשר צופים בהן באמצעות טלסקופ חובבים. הן נמצאות במרכז צביר הבתולה, כ-8.7 מעלות ממערב-צפון-מערב לכוכב וינדמיאטריקס וכ-9.5 מעלות ממזרח לכוכב הבולט דנבולה. M86 ו-M84 נמצאות במרחק זוויתי של 0.4 ו-0.6 מעלות בהתאמה ממערב-דרום-מערב ל-NGC 4435,‏ NGC 4459 נמצאת כמעלה מצפון-צפון-מזרח לה, NGC 4473 ו-NGC 4477 נמצאות כ-0.6 מעלה ו-0.8 מעלה בהתאמה מצפון-מזרח לה, כשליש מעלה ממזרח צפון-מזרח לה נמצאת NGC 4461‏, M87 נמצאת כמעלה מדרום-מזרח לה וכ-0.6 מעלה מדרום מערב לה נמצאת NGC 4388, כולן גלקסיות השייכות גם כן לצביר הבתולה.

תכונות

אורכה הזוויתי של NGC 4435 הוא כ-2.3 דקות קשת, שממרחקה שקול לקוטר של מעט פחות מ-40,000 שנות אור, כ-40% מהקוטר של שביל החלב, מסתה מוערכת בכ-‎5.6×10¹⁰‎ מסות שמש, כעשירית ממסת שביל החלב, כאשר למעלה מ-70% ממסתה או כ-‎4.1×10¹⁰‎ מסות שמש, היא מסת הכוכבים שבגלקסיה.^[3] בדומה לגלקסיות אחרות מסוגה, בגלקסיה יש מעט גז ואבק, ולכן יצירה של כוכבים חדשים מתרחשת בקצב נמוך למדי שמוערך בכ-2 מאיות של מסת שמש בשנה, או מסת שמש בכ-50 שנים.^[3] לעומת זאת במרכז הגלקסיה יש אוכלוסיית כוכבים צעירה יחסית שגילה מוערך בכ-190 מיליון שנים בלבד, ונראה שהגלקסיה עברה תקופה של יצירת כוכבים אינטנסיבית, ייתכן בעקבות אינטראקציה עם NGC 4438 הסמוכה.^[8] מתנועת הכוכבים סביב מרכז הגלקסיה, נראה שבמרכזה נמצא חור שחור על-מסיבי קטן יחסית עם מסה של לכל היותר 7.5 מיליון מסות שמש.^[8] תצפיות בחשיפה ארוכה העלו שמצידה הצפוני של NGC 4435 יש רצועה של תווך בין-כוכבי וכוכבים שככל הנראה נפלטו ממנה בעקבות המפגש בינה ובין NGC 4438.^[9] אך ניתוח ספקטרוסקופי של האור היוצא מהרצועה מראה שייתכן ומדובר בערפילית בתוך שביל החלב, שרק במקרה נמצאת על אותו קו ראייה אל NGC 4435, ואין שום קשר בין הרצועה ובין הגלקסיה.^[10]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא NGC 4435 בוויקישיתוף

• NGC 4435, בבסיס הנתונים SIMBAD לגרמי שמיים אסטרונומיים