שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
אוליה זילברמן
מבקרת מוזיקה ישראלית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
אוֹלְיָה זילברמן (? – סוף 1981) הייתה מבקרת מוזיקה ישראלית שפעלה במשך חמישים שנה. מראשית שנות ה-30 פרסמה ביקורות בעיתונים, תחילה ב"הארץ" ואחר כך ב"על המשמר" (במשך כ-25 שנה) וב"מעריב" (עד מותה).
Remove ads
ביוגרפיה
סכם
פרספקטיבה
אוליה (אורליה) זילברמן נולדה במשפחה יהודית ציונית[1] אמידה בעיר פּרוֹסקוּרוֹב[2] שבדרום-מערב האימפריה הרוסית (כיום נקראת חמלניצקי, באוקראינה). לאחר שסיימה את לימודיה בקונסרבטוריון בסנקט פטרבורג[3] נסעה לווינה, שם הוכשרה כפסנתרנית[4] ועברה בחינה ממשלתית כמורה לפסנתר,[3] ונוסף על כך שהתה במרכזי מוזיקה בגרמניה.[2]
עלתה לארץ ישראל בראשית שנות ה-30, ובה המשיכה לשמש במשך שנים מורה לפסנתר.[2] במקביל, מראשית דרכה בארץ חברה למבקר המוזיקה דוד רוזוליו בעיתון "הארץ".[4] פרסמה בכתבי עת נוספים, כגון "במה". בשנת 1944 החלה לפרסם ביקורת מוזיקה בעיתון "משמר" (לימים "על המשמר"). ב-1956 החלה לפרסם במקביל גם בעיתון "מעריב", שבו השתתפה עד מותה ב-1981.
זילברמן הייתה ערירית.[5] התגוררה ברחוב קרליבך 2 בתל אביב. נפטרה בסוף שנת 1981, וציוותה את גופה למדע.[6] ב-1986 נפטרה אחותה, מניה זילברמן, מוזיקאית. כיוון שהשתיים היו עריריות ביקשה האחות בצוואתה מקרן התרבות אמריקה-ישראל להקדיש את כל עיזבונן להקמת קרן על שמן לתמיכה ביצירתם של מלחינים ומבצעים בארץ.[5]
בהספד שכתב איש "על המשמר" יעקב רבי, עמד על מעלותיה כמבקרת מוזיקה:
- מי שקרא את רשימות הביקורת של אוליה התרשם מן הידע המוסיקולוגי המופלג שהיה משוקע בהן. מן הפתיחות לחידושים ביצירה העולמית והארץ-ישראלית, ובאינטרפרטאציה של מלחינים ראשונים ואחרונים, ומעל לכל – מן הלהט הכובש של כתיבתה, בחינת "כל עצמותי תאמרנה". רוב השנים היתה אוליה זילברמן מורה לפסנתר, וסגולה של פדגוג מעולה ניכרה גם בביקורתה – בשקידתה להצביע על הדרך הנאותה שבה יכול יוצר-מוסיקה ומבצע-מוסיקה לתקן ולחנך ולהשביח את עצמו, מתוך ניצול מלוא הסגולות החבויות בו. היא לא היססה להשמיע דברים קשים כגידים, אך מה רבה היתה שמחתה כשיכלה לברך ברכת הנהנין ולהלל ולשבח ללא סייג.[2]
במלאת שנה למותה של זילברמן תיארה אותה עמיתתה, מבקרת המוזיקה רות גוטמן בן-צבי, כ"צעירה ברוחה ומלאת מרץ עד יומה האחרון. אורליה, כפי שכולנו קראנו לה, הייתה [...] בעלת ידע מעמיק, אופקים נרחבים ויושר בלתי-מעורער. היא גילתה ותמכה בכישרונות צעירים. היא תבעה רמת ביצוע גבוהה בארץ והמשכיות למיטב המסורת היהודית. מעל לכל הייתה יקרה לליבה היצירה הישראלית. כל חייה נאבקה בעד הקידמה. בכל התחומים".[6] המוזיקאי פרופ' עודד זהבי מנה את זילברמן בין הדור הראשון של מבקרי מוזיקה בישראל, ש"קבעו רף גבוה מאוד של כתיבה אינטליגנטית על מוסיקה". לדבריו, דרכה בביקורת הייתה כתיבה בהירה ומנומקת, והיא לא היססה לשבח את מושאי כתיבתה. הביקורות של זילברמן "מפורטות וחדות" ו"מעידות על יכולת משובחת להבדיל בין עיקר וטפל".[7]
Remove ads
קישורים חיצוניים
ממאמריה:
- על המוסיקה הסמפונית: (התזמורת הארץ-ישראלית), מאזנים, יב,ג (סה) (תש"א 1940), עמ' 183–186, באתר JSTOR (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- הקונצרט השמיני למנויים של התזמורת הארצישראלית: יצירתו החדשה של המחבר הארצישראלי פ. בן-חיים, משמר, 14 במרץ 1944
- המלחין יצחק אדל: במלאות 30 שנה לפעולתו המוסיקלית בארץ, מעריב, 22 באפריל 1960
- מכתבים על מוזיקה באירופה | הפצת מוזיקה שהיא מוזנחת אצלנו, על המשמר, 25 בנובמבר 1960, המשך
- מנצח מתלהב ומלהיב, מעריב, 28 במאי 1961 (על זובין מהטה, עם ראשית כהונתו כמנצח התזמורת הפילהרמונית הישראלית)
ריאיון עמה בסוף ימיה:
Remove ads
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads