אולם ספורט

אולם ספורט הוא אולם המיועד לפעילות ספורט.

אולם ספורט למשחקי כדוריד

אולם הספורט בקיבוץ הרדוף

אולם ספורט צאלים אילת במימון מפעל הפיס צילום: איל תגר

עיצוב אולם הספורט תואם את הפעילות המתוכננת בו. לעיתים מיועד אולם ספורט לפעילות מסוימת, כגון כדורסל, ולעיתים היו מיועד לקשת רחבה יותר של פעילויות, כגון כדורסל, כדוריד, כדורעף והתעמלות, תוך אפשרות לערוך את ההתאמה הנדרשת לכל פעילות. בנוסף למתקנים המשרתים את הספורטאים, פעמים רבות כולל אולם ספורט גם מקומות ישיבה לצופים בפעילות הספורט, בעיקר כאשר האולם מיועד גם לספורט תחרותי.

אולמות ספורט נבנים לשימושם של קהלים מגוונים:

• אולם ספורט בבית ספר: משמש בשעות הלימודים את תלמידי בית הספר, ולאחר שעות הלימודים הוא משמש לעיתים את דיירי הסביבה.
• אולם ספורט עירוני: נועד בעיקר לשימושן של קבוצות ספורט עירוניות.
• אולם ספורט אזורי: נועד למופעי ספורט המושכים קהל מאזור נרחב, ברדיוס של עשרות קילומטרים מסביב לאולם. באולם כזה יש חשיבות רבה לחלק האולם המשמש את קהל הצופים. אולם כזה קרוי היכל ספורט.

מאפייניו של אולם הספורט מאפשרים לעשות בו שימוש גם שלא למטרות ספורט, כגון כנס רב משתתפים או מופע בידור, המנצלים את יכולתו של האולם לשרת קהל צופים גדול.

בישראל נבנו אולמות ספורט רבים במימונם של המועצה להסדר ההימורים בספורט ומפעל הפיס.

היכלי ספורט בישראל

ערך מורחב – היכלי כדורסל בישראל

היכלים סגורים בישראל המכילים כ-2,000 מקומות ישיבה (או הכילו בעבר).

שם	גודל	עיר	הקמה	קבוצות	הערות
פיס ארנה	11,000	ירושלים	2014	הפועל ירושלים	האולם הרב תכליתי היחיד שיכול להכיל אף משטח הוקי קרח תקני של 1,800 מ"ר
היכל מנורה מבטחים	10,383	תל אביב	1963	מכבי תל אביב	פעל כאצטדיון פתוח עם 5000 מקומות מ-1963, בשנים 1968–1971 הורחב ל-10,000 מקומות והותקן גג בשנים 2005–2007 נבנה בו מחדש היציע העליון והורחב בכ-1000 מקומות, נוספו תאי צפייה ועבר מודרניזציה
היכל טוטו חולון	5,500	חולון	2015	הפועל חולון	לצידו קיים אולם אימונים מחופה פרקט
היכל הספורט רוממה	5,000	חיפה	1976	הפועל חיפה, מכבי חיפה	ב-2012 הורחב מ-3,400 מקומות ושופץ באופן נרחב
היכל קבוצת שלמה	3,504	תל אביב	2014	הפועל תל אביב
היכל הספורט העירוני אשקלון	3,000	אשקלון	1999	אליצור אשקלון
אולם הקונכייה	3,000	באר שבע	2014	הפועל באר שבע
אולם הפחים	2,800	חולון	1985		פעל כמגרש כדורסל מ-1953, הפך להיכל מקורה ב-1985, משמש כאולם אימונים עירוני. ב-2021 הוצגה תוכנית להריסתו
היכל אנרבוקס	2,582	חדרה	2020	מכבי חדרה	בהופעות יכול להכיל עד 3,414 צופים[1]
אולם עין שרה	2,500	נהריה	2002	עירוני נהריה
היכל הספורט בית מכבי	2,500	ראשון לציון	2008	מכבי ראשון לציון, מכבי ראשון לציון (כדוריד)	1,500 בכדוריד
אולם הקריה	2,200	אשדוד	2001	מכבי אשדוד, מכבי בנות אשדוד	הורחב ב-2014 מ-1,200 מקומות
היכל הספורט גן נר	2,057	גן נר	2008	הפועל גלבוע גליל	הורחב מ-900 מקומות ב-2010
היכל הספורט מלחה	2,000	ירושלים	1985	בית"ר ירושלים	הכיל בעבר 2,242 מקומות ללא יציעי עמידה ו-2,826 צופים עם יציעי עמידה
אולם קריית מנחם	2,000	רמלה	2004	אליצור נווה-דוד רמלה, אליצור רמלה (כדורסל נשים)
היכל הספורט נעמן	1,500	עין המפרץ	1968	הפועל מטה אשר עכו	משמש לכדורעף וכדורסל, ב-2021 צומצמה הקיבולת מכ-1,900 ל-1,500 מקומות
אולם פיס כפר בלום	1,360	כפר בלום	1988	הפועל גליל עליון-קריית שמונה	הכיל בעבר 2,200 צופים

ראו גם

• זירה

לקריאה נוספת

• איתמר לויטין, אולמות ספורט בישראל, ההוצאה לאור של מכון וינגייט, 1993

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אולם ספורט בוויקישיתוף

• מתקני ספורט, דף שער בספרייה הלאומית