חדרה
עיר בישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חֲדֵרָה היא עיר במחוז חיפה שבמדינת ישראל, השוכנת בשרון הצפוני, ומשיקה לים התיכון. היא נוסדה כמושבה על ידי אנשי העלייה הראשונה ב-1891, והוכרזה כעיר בשנת 1952. העיר חברה בארגון פורום ה-15, וכיום היא העיר השנייה בגודלה במחוז חיפה. בנוסף משמשת כבירת נפת חדרה.
 | |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
| מדינה |  ישראל | ||||||||||||||||||||||||
| מחוז | חיפה | ||||||||||||||||||||||||
| מעמד מוניציפלי | עירייה | ||||||||||||||||||||||||
| ראש העירייה | ניר בן חיים | ||||||||||||||||||||||||
| גובה ממוצע[1] | 19 מטר | ||||||||||||||||||||||||
| תאריך ייסוד | 1891 | ||||||||||||||||||||||||
| סוג יישוב | עיר 100,000–199,999 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף נובמבר 2024 (אומדן)[1] | |||||||||||||||||||||||||
| - אוכלוסייה | 107,107 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
| - מתוכם, תושבי ישראל | 105,499 תושבי ישראל | ||||||||||||||||||||||||
| - דירוג אוכלוסייה ארצי[2] | 17 | ||||||||||||||||||||||||
| - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] | 0.88 אלפי תושבים | ||||||||||||||||||||||||
| - צפיפות אוכלוסייה | 2,102 תושבים לקמ"ר | ||||||||||||||||||||||||
| - דירוג צפיפות ארצי[2] | 112 | ||||||||||||||||||||||||
| תחום שיפוט[4] | 50,950 דונם | ||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי[2] | 47 | ||||||||||||||||||||||||
(למפת הכרמל רגילה)   חֲדֵרָה  מצפון: __ מועצה אזורית חוף הכרמל, __ אור עקיבא ממזרח: __ מועצה אזורית מנשה, __ פרדס חנה-כרכור מדרום: __ אליכין, __ מועצה אזורית עמק חפר ממערב: הים התיכון | |||||||||||||||||||||||||
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[5] |
6 מתוך 10 | ||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי[2] | 108 | ||||||||||||||||||||||||
| מדד ג'יני לשנת 2019[4] |
0.4079 | ||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי[2] | 116 | ||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
|
פרופיל חֲדֵרָה נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||
| www.hadera.muni.il | |||||||||||||||||||||||||
בדצמבר 2021 שרת הפנים איילת שקד הכריזה על העיר חדרה כרשות איתנה.[6]
שם
מקור השם חדרה בערבית, الخضيرة (תעתיק מדויק: אל-חְ'צֵֿירַה, "הירקרקה"), על שם צבען של האצות בביצות הרבות שהיו בשטחה. הבלשן אבשלום קור הציע כי השם הערבי הוא גלגול של השם העברי "גדרה",[7] שהיה שמו של יישוב קדום ליד קיסריה.[8] גדרה זו מוזכרת בתוספתא כ"גדרה של קיסרין"[9] ומזוהה בתל גדור.[10][11]
הצלבנים כינו את המיקום ליקטרה[12]. שם זה היה בשימוש מועדף על ידי הצבא הבריטי במהלך מלחמת העולם הראשונה .[13]
לפני ההתיישבות היהודית היה זה אזור דליל אוכלוסין, המיושב בידי קבוצות אתניות וחברתיות מגוונות: טורקמנים, פלאחים מקומיים ומהגרים ממוצא נובי, מצרי ומחצי האי ערב. ברבע האחרון של המאה ה-19 הפך אזור חדרה למרחב התיישבות עבור קבוצות מהגרים טרנס-לאומיות: בשנת 1878 הוקמה במקומה של צומת אלונים הנוכחית מושבה צ'רקסית בשם מֶז/ח'רבת סכרס ובשנת 1880 החלה הקמת העיירה הבוסנית בחורבות קיסריה.[14]
רכישת האדמות
בשנים 1880–1882, בעקבות פרעות הדמים ברוסיה "סופות בנגב", התארגנה תנועת "חובבי ציון" במטרה לרכוש אדמות להתיישבות בארץ ישראל. אדמות חדרה נקנו עבור נציגי אגודות "חובבי ציון" מליטא ולטביה (האחת מאלקסוט שבקובנה, השנייה מריגה והשלישית מווילנה). משלחת של חמישה שליחים מטעם אגודות אלה, שיצאו לקנות אדמות בארץ ישראל, קנו בהמלצתו ובתיווכו של יהושע חנקין את אדמות חדרה בשנת 1890,[15] מהאפנדי סלים ח'ורי שהקרקע הייתה בבעלותו. היקף הרכישה היה 30,000 דונם.[16] זוהי רכישת הקרקע הגדולה ביותר להתיישבות בארץ עד אז.[17]
חנקין התחייב לייבש את כל הביצות שבאדמות אלה והוחלט שהכסף עבור הקרקעות וגם שטרי הבעלות על הקרקע (קושאנים) יופקדו עד הייבוש בידי זאב טיומקין. חנקין לא עמד בדיבורו, ובכל זאת, קבל ממנו הן את הכסף והן את הקושאנים. לבסוף, לאחר משא ומתן עם הרב משה מרדכי אפשטיין, שהיה נציגן של אגודות אלה, העביר חנקין את רוב הקרקעות לרב אפשטיין, אך הותיר לעצמו חלק מן האדמות.
העלייה לקרקע וקשיי התושבים
בט"ו בשבט ה'תרנ"א (1891) עלו התושבים לקרקע. היו אלה עולים מהערים ריגה, וילנה וקובנה. המתיישבים גרו תחילה בחאן ובסביבתו, מבנה עותמאני שהיה בשטח היישוב וקיים עד היום בעיר כאתר מורשת היסטורית של ההתיישבות במקום. המתיישבים סבלו תחילה מתנאים קשים של ביצות וקדחת (כאמור לעיל, הביצות לא יובשו למרות התחייבות חנקין).[18] בשנת 1891 מפרסם עיתון "האור" (מאוחר יותר שמו שונה להצבי) ידיעה: "רוב האנשים אשר התיישבו שם נחלו בקדחת רעה, ולב בעלי האחוזה מר מאד ומבקשים למכור את אחוזתם ואין קונה".[19] בשנת 1896 מפרסם עיתון הצבי ידיעה: "העבודה במושבה הזאת ליבש הבצות, אשר לקח עליו הנדיב, הולכת בזריזות: מאתים אלף אילני אקליפטוס יטעו שמה במרחק חמישה עשר מטר בין אילן לאילן, למען יוכלו לזרוע בין האילנות".[20] בעקבות זאת עזבו זמנית רוב התושבים את המושבה, וצ'רקסים מהסביבה השתלטו על האדמות. עם חזרת היהודים סירבו הצ'רקסים להשיב את האדמות לאיכרי חדרה ומריבות פרצו באופן תדיר בין איכרי חדרה והצ'רקסים סביב סכסוך האדמות. בשנת 1910 התנהלה בוררות בין הצ'רקסים ואיכרי המושבה ונקבע שהאדמות יוחזרו למעט חלק קטן מהן, עליהן כבר בנו הצ'רקסים בתים.[21] בכך לא תמו ההתנגשויות וקרב נוסף סביב חלקה של 20 דונם פרץ בתחילת שנת 1914.[22]
בעזרת כספי הברון רוטשילד נטעו במערב המושבה עצי אקליפטוס במחשבה שאלה ייבשו את הביצות בזכות צריכת המים הגבוהה שלהם. מאוחר יותר גילו שהאקליפטוסים שולחים את שורשיהם אל עומק האדמה ולכן לא עזרו בייבוש הביצות. אקליפטוסים אלה מהווים כיום את אחד מיערות האקליפטוסים הגדולים בארץ ישראל, יער חדרה. הפתרון שנמצא לבעיית הביצות היה חפירת תעלות שניקזו את המים לים. שרידים לביצות חדרה ניתן לראות היום בבריכת עטא בפארק השרון ובשמורת ביצת זיתא במזרח העיר. בשל הקדחת נאלצו המתיישבים לעבור לאזור גבעת אולגה של היום אך חזרו לאחר ייבוש הביצה.
ממלחמת העולם הראשונה ועד ימינו
בחדרה התגוררו כמה מחברי ניל"י ובהם אבשלום פיינברג, שאנדרטה לזכרו ניצבת בפארק נחל חדרה. בעת מלחמת העולם הראשונה סבלו התושבים מנחת זרועם של הטורקים, אך עם תחילת המנדט הבריטי שפר מצב המושבה והוקמה בה תחנת רכבת בקו תל אביב-חיפה - דבר שתרם לפיתוח העיר. המושבה סבלה מהתקפות של ערבים במאורעות תרפ"א, מאורעות תרפ"ט ומאורעות תרצ"ו-תרצ"ט. בשנת 1934, הוכרזה חדרה כמועצה מקומית על ידי הנציב העליון הבריטי.
בעקבות פרוץ מלחמת העולם השנייה ב-1939, הקימו הבריטים ארבעה מחנות צבא בעיר ובסביבתה - בחולות שפת הים, באגרובנק, בגן המייסדים וצפונית לכפר ברנדייס. למחנות נסללו כבישי גישה מבטון. מחנות הצבא שימשו מקור כלכלי חשוב למושבה.[23] עם השנים גדלה המושבה וסופחו אליה היישובים חפציבה, כפר ברנדייס ונווה חיים אשר שכנו סביב המושבה. לאחר קום המדינה נבנו שכונות חדשות כמו בית אליעזר במזרחה וגבעת אולגה במערבה. בשנת 1952 הוכרזה חדרה כעיר במדינת ישראל. לכבוד ההכרזה כעיר נכתב המנון העיר. באותם ימים זכתה לכינוי "בירת השומרון".[24][25][26][27]
בעת העלייה מאתיופיה ומברית המועצות לשעבר בסוף שנות ה-80 ושנות ה-90, הגיעו עולים רבים לחדרה והעיר הגדילה משמעותית את אוכלוסייתה.
בעיר פועל המרכז הרפואי הלל יפה על שם ד"ר הלל יפה, אחד מחלוצי הרפואה בארץ ישראל. בית החולים משמש את חדרה ואת היישובים הסמוכים (פרדס חנה, קיסריה, זכרון יעקב, בקה אל-גרבייה ועוד). כיום יש בחדרה מבני תעשייה רבים (בהם מפעלי נייר חדרה ומפעל הצמיגים "אליאנס") וכן נמצאת בה תחנת הכוח אורות רבין, שהיא תחנת הכוח הגדולה בישראל.
ב-3 במאי 2005 התקיימו בחירות מיוחדות לראשות העיר, שבהן נבחר חיים אביטן (ברוב של 84%) לראש העיר לאחר שראש העיר הקודם, ישראל סדן, התפטר עקב הגשת כתב אישום נגדו ונגד כחמישה חברי מועצת העיר על עבירות שוחד, ונידון לשמונה חודשי מאסר בפועל בכלא. ב-4 באוגוסט 2006, בימי מלחמת לבנון השנייה (בין חזבאללה לישראל), פגעו רקטות בפרברי העיר, לראשונה בתולדות חדרה.
בשנת 2010 פוזרה מועצת העיר, ובמקומה פעלה בעיר ועדה קרואה מטעם משרד הפנים, לצידו של ראש העיר, בשל אי העברת התקציב בזמן הכפוף לחוק.[28] ביוני 2013 פשטו חוקרי משטרה על בניין העירייה וראש העירייה אביטן נעצר לחקירה פלילית בתחום השחיתות, שלבסוף נסגרה ב-2015. בבחירות שנערכו באוקטובר אותה שנה, הובס אביטן על ידי צבי גנדלמן שניצח בסיבוב הראשון ונבחר לכהן כראש העיר.
בשנת 2017 נפתח המלון הראשון בעיר בשכונת גבעת אולגה, במתחם כפר הים על חוף ימה של העיר.[29]
באוקטובר 2021 הואשם גנדלמן בעבירות אחדות, בהן מרמה והפרת אמונים, ובעקבות זאת הושעה בינואר 2022 מכהונתו כראש עיריית חדרה, למשך חצי שנה.[30]
חדרה שוכנת לחוף הים התיכון. הרצועה הראשונה שבין חוף הים לכביש החוף נקראת חדרה-מערב ובו שכונות גבעת אולגה, עין הים וקדמת ים. בחלק הצפוני של העיר נמצא אזור התעשייה של חדרה. במערב העיר חדרה נמצאת תחנת הרכבת חדרה מערב אשר שוכנת בקרבת יער חדרה. בסמוך לכביש 2, בצידו המערבי, נמצא פארק נחל חדרה ותחנת הכוח אורות רבין. בצדו המזרחי של הכביש נמצאת שכונת חפציבה ולידה פארק ושמורת חפציבה. ממזרח לכביש 2 נמצא פארק השרון, פארק טבעי המחובר ליער חדרה והכניסה אליו היא דרך תחנת הרכבת חדרה מערב. מרכז חדרה נמצא באזור רחובות הנשיא, הרברט סמואל, רוטשילד והגיבורים. ברחוב רוטשילד נמצא גן יד לבנים, אותו עיצב דני קרוון ולידו הספרייה העירונית חדרה. מול הגן נמצא קניון. ברחוב הרברט סמואל ממוקם השוק העירוני והפיאצה של חדרה, כיכר עירונית גדולה, שבעבר הייתה חסומה כליל לתנועת מכוניות ומשנת 2007 נפתחה בה דרך לכלי רכב. הכיכר היא המרכזית בעיר ובה נערכו בעבר אירועים ציבוריים.
בינואר 2013 חוותה העיר הצפות נרחבות שגרמו לנזק רב.[31] ברבעון השני של שנת 2014 נפתח כביש 9 שמחבר את חדרה ישירות לכביש 6. בשנת 2015 החלו העבודות להקמת מתחם סינמה סיטי בעיר, במתחם העסקים Mixx שעתיד היה להפתח בסוף 2018, אך עקב שרפה אשר פרצה במקום וכילתה את המבנה שבו תוכנן הקולנוע, הפתיחה נדחתה.[32] סניף הקולנוע נפתח בפברואר 2020.
כמו כן קיימת תוכנית להקמת מרינה בחדרה, התכנון הוא שהמרינה תוכל להכיל כ-1,000 מקומות עגינה ולצידה יוקמו טיילת ואזורי מסחר ואף ישודרגו הכניסות לכיוון כביש החוף. עלותה הכוללת של התוכנית צפויה להסתכם בכ-90 מיליון דולר.[33][34][35]
לקראת 2019 תוכנן להפתח פארק כרישים סמוך לשפך נחל חדרה ולאתר אורות רבין, ממנו יוכלו מבקרים לצפות בלהקות הכרישים המגיעות למקום.[36] למרות פעילות ומבקרים במקום, הפארק עדיין לא נפתח ואף עמדת ההסברה אינה פועלת. [37]
בינואר 2020 אושרה תוכנית להרחבת שכונת הפארק (במרכזה מצוי פארק בשם "אקו פארק"), במסגרת ההרחבה יוקמו כ-4,300 יחידות דיור, קריית חינוך על שטח של כ-2,000 מ"ר ואף הרחבת הפארק הקיים כיום בצפון השכונה.[38]
בדצמבר 2021, הכריזה שרת הפנים איילת שקד על חדרה, כרשות איתנה, לאחר שנמצאה ללא גירעון שוטף וללא מענק איזון, התנהלותה תקינה ונמצאה כמסוגלת לנהל את כל עניינה באופן עצמאי. בכך הצטרפה ל-28 רשויות איתנות במדינה ול-7 רשויות נוספות שהוכרזו יחד איתה.[6]
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף נובמבר 2024 (אומדן), מתגוררים בחדרה 107,107 תושבים, מתוכם 105,499 תושבי ישראל (מקום 17 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-2022) היה 71.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 10,597 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[39]
להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בחדרה:
החאן ובית הכנסת הגדול
ערכים מורחבים – מוזיאון החאן, בית הכנסת הגדול (חדרה)
בניין בית הכנסת הגדול של העיר שוכן במקום ממנה צמחה העיר חדרה. במקום ניצב מבנה החאן, מבנה חקלאי ערבי ישן, שנירכש על ידי יהושע חנקין בשנת 1890. בשנת 1891 כבר עלו ראשוני מתיישבי חדרה למקום, ובשל כך שלא התקבל אישור להקמת מבני קבע, נאלצו להתגורר במבנה החאן.
עם השנים נשכח המבנה, אך העובדה כי הקרקע עליה נבנה מוקמה באחת מהנקודות הגבוהות בעיר, הובילה לבחירת השטח כמקום להקמתו של בית הכנסת הגדול של העיר בשנת 1933. לאחר שהוכרזה תחרות אדריכלית למבנה, תחרות בה זכתה האדריכלית יהודית שטולצר-סגל, נאספו התרומות הנדרשות להקמת הבניין וכן הוטל מס מיוחד על תושבי חדרה לשם הקמת הבניין. בניין בית הכנסת נבנה בין השנים 1936–1940. האדריכלית יהודית שטולצר-סגל (1990-1904) הייתה נשואה לאדריכל איגון שטולצר ושניהם עבדו במשרדו של האדריכל אוסקר קאופמן. תוכניתה של שטולצר-סגל, מאופיינת בסגנון הבינלאומי שהיה מקובל מאוד אז בארץ, אך ישנן בה נגיעות המקדימות את זמנן, עובדה המשביחה את ערכו הארכיטקטוני של הבניין.
בניין בית הכנסת נבנה בטון כולו, וכבר בתחילת הקמתו הוחל בהריסת מבנה החאן הישן לצורך הקמת הבניין החדש. לאחר מאבק של תושבים אשר קראו לשמר את הבניין ההיסטורי, נפסקו עבודות ההרס, ובניין החאן שולב בחצר הבניין הקיים. לימים נפתח בו המוזיאון לתולדות העיר חדרה. ראשיתו של אוסף המוזיאון הייתה בשנות ה-60 של המאה ה-20. מתוך תחושת אחריות כלפי עדויות העבר, אספו מתנדבים, תושבי חדרה, כלים חקלאיים גדולי ממדים מראשית המאה ה-20, והעבירו אותם למתחם החאן ולחצרות פרטיות. בהדרגה, הלך האיסוף והתמקד גם באובייקטים קטנים, ונעשה רב-תחומי באופיו. לאחר ארבעה עשורים נוספים של פעילות איסוף, מייצג האוסף כיום את התמורות הכלכליות, התעסוקתיות והדמוגרפיות, שהתחוללו בחדרה מאז ייסודה. במוזיאון סיורים ממודרכים וסרטים בעוסקים בתולדות העיר.
מרבניה הראשונים של חדרה היה הרב יוסף חיים אורנשטיין.
מוזיאונים ואתרים היסטוריים
- בית חנקין - בית יהושע ואולגה חנקין על שפת הים בחדרה. במקום פעלו מוזיאון ומסעדה, אך הם נסגרו עקב סכנת התמוטטות של מצוק הכורכר. חנקין רכש את אדמות גבעת אולגה כדי לבנות במקום עיר נופש הוא בנה את ביתו במקום בולט כדי למשוך אנשים להשתקע במקום. הוא לא זכה לגור בבית זה. לאחר מותו הוזנח הבית והתפורר עד ששוקם. הבית צופה על "מפרץ בנימין" הנקרא על שם הברון רוטשילד שספינתו עגנה באותו מפרץ בשנת 1914 וממנה ירד לביקור בחדרה.
- בית פיינברג - אחד מבתיה הראשונים של חדרה שנבנה בידי ישראל פיינברג ונפגע במאורעות תרפ"א. הוא שוחזר ונפתח לקהל הרחב בשנת 2008. במקום פועל מוזיאון ומסעדה.
- חוות חפציבה
- יד לבנים - יד לבנים שוכן מול הכניסה הראשית לקניון לב חדרה בשדרת רוטשילד. בגן הסמוך, שעוצב על ידי דני קרוון, ישנם פסלים, בריכות מים, דגים, גשרים ומוזיאון לזכר בני ובנות חדרה שנפלו במערכות ישראל. בנוסף, בכניסה למקום ניצבת הספרייה העירונית של חדרה, בה נמצאים כ-10,000 ספרים.
- כפר הנופש של האגודה למען החייל - בתוך כפר הנופש נמצא בניין משטרת החופים הבריטית. הבניין הוקם ביחד עם בניין דומה בסידנא עלי כדי לגלות ספינות מעפילים. תחנות משטרה אלה צוידו בראדאר. ב-25 בנובמבר 1945 הותקפו בו-זמנית תחנות משטרת החופים בגבעת אולגה ובסידנא עלי על ידי יחידות הפלמ"ח. המתקנים פוצצו. הבריטים שיקמו במהרה את התחנה בגבעת אולגה ולכן הוחלט לפוצצה שנית. ב-20 בינואר 1946 הוחדר חומר הנפץ בעזרת אנשי פלמ"ח שהתחזו לצבּעים והכניסו את חומר הנפץ מוחבא בחביות צבע. הבריטים הוזהרו בהודעה טלפונית לפנות את הבניין ולהתרחק ממנו אך לא עשו זאת. בהתפוצצות נפצעו 17 אנשים ואחד הפצועים, חייל בריטי, נפטר מפצעיו.
אתרים אחרים
- בית החולים הלל יפה - שוכן בסמוך לצומת חרושת. בית החולים נקרא על שם הלל יפה, רופא מושבות האזורי בתקופת העלייה הראשונה. הרופא הזה ריפא את החולים בעת הקמת העיר חדרה כאשר חלו במחלת המלריה.
- פארק השרון ויער חדרה - בפארק חוות חקלאיות רבות[דרוש מקור], ומסלולי טיולים. החלק המערבי שוכן סמוך לחוף הים של שכונת גבעת אולגה, והחלק המזרחי סמוך לכביש החוף ונמשך לאורכו לכיון עמק חפר. יער חדרה שוכן סמוך לתחנת הרכבת חדרה-מערב. ביער במה, חניון, ומקומות מסודרים בחלקו הצפוני ומופעים מדי פעם.
- תחנת הכוח אורות רבין - סיורים מודרכים ומסודרים בתחנה, השוכנת לגדות נחל חדרה וסמוך לעיר חדרה. התחנה היא תחנת הכוח הגדולה בישראל. התחנה מוכרת בנוסף בזכות תופעת הכרישים בחדרה, במסגרתה כל שנה בעונת החורף, מתקבצים כמה עשרות, לרוב 20–30, כרישים במים הרדודים שסביב תחנת הכוח. בהמשך, הוקמה מרפסת תצפית לכרישים בצמוד לתחנה.
- פארק נחל חדרה - פארק השוכן לגדות הנחל מול תחנת הכוח "אורות רבין"
- אקו פארק - פארק אקולוגי עם אגם מלאכותי ומתקני משחקים וספורט בשכונת הפארק, שנחנך ב-2017[40]
- טכנודע חדרה - מרכז ייחודי לחינוך מדעי וטכנולוגי הנמצא בשכונת גבעת אולגה.
- קניון לב חדרה - קניון לב חדרה שוכן בלב העיר ברחובות רוטשילד-הגיבורים.
- מול החוף וילג׳ - מתחם קניות פתוח, שמעליו בנייני משרדים, שהוקם על שטח המעברה אגרובנק בסמוך לכביש 2. נחנך ב-2018
- מלון ריזורט חדרה מרשת מלונות ג'ייקוב (מלון רמדה לשעבר) - המלון הראשון והיחידי (נכון ל-2018) בחדרה, הממוקם במרכז רצועת החוף של העיר, לצד מתחם הנופש "כפר הים"
- בית הספר הדמוקרטי בחדרה - בשכונת ברנדס נמצא בית הספר הדמוקרטי הראשון בארץ ובעולם, ובשכונת גבעת אולגה נמצא בית הספר גבעול, בית ספר דמוקרטי נוסף.
- ישיבת אור יוסף - ישיבה תורנית בשכונת גבעת אולגה בראשות רב העיר שמעון ח. ביטון.
- מתחם MIXX - הנקרא גם מתחם סינמה סיטי, זה מתחם קניות גדול שנמצא בצפון מזרח העיר בכביש 65 הסמוך זה מתחם המבוקר ביותר בעיר, בפועל וישנו במתחם סניף של בית קולנוע סינמה סיטי חדרה.
- שערי חדרה - מתחם קניות הנמצא בסמוך לכניסה לעיר מכביש 4
- מתחם כיכר אלופים - מתחם קניות בחדרה, הנמצא דרומית לאזור התעשייה בעיר
- קניון גני הדרים - קניון הנמצא במזרח העיר, בשכונת בית אליעזר
- מתחם "מול החוף" או פארק אנרג'י חדרה - מתחם קניות חדש מול גבעת אולגה, במתחם קיימות מגוון רחב של רשתות אופנה, בריכת גלים וכן מסעדות רבות.
- כיכר התשעה - ברחוב הנשיא ויצמן, בכניסה המזרחית לחדרה. לזכר קרבנות הפיגוע בצומת מגידו ב-5 ביוני 2002. בפיגוע נהרגו 17 איש, מתוכם תשעה בני חדרה. האנדרטה בנויה מתשעה חלקים לזכר תשעת הנספים.
- ישיבת כנסת יצחק - ישיבה תורנית בשכונת שלמה. לומדים בה כ-400 בחורים, שרובם המכריע אינו תושבי העיר.
- בית אליעזר (ע"ש אליעזר קפלן), שנוסדה בשנת 1951, היא שכונה בחלקה המזרחי של העיר. השכונה הוקמה בשנות החמישים ונקראת על שם שר האוצר הראשון אליעזר קפלן. לרוב בתי השכונה היו משקי עזר אשר הוקמו על ידי עולים מרומניה, מרוקו ותימן. בשכונה היה בית קולנוע קטן ואולם מופעים מקומי. לימים הפכה שכונת וילות בורגנית. בית אליעזר הורחבה בשנות השבעים ונבנו "נווה אליעזר" ו"שיכון יוגוסלבים". בשנות התשעים נבנתה "בית אליעזר החדשה". כיום מונה השכונה למעלה מ-25 אלף תושבים.
- נווה חיים (ע"ש חיים ארלוזורוב) היא שכונה של בתים צמודי-קרקע בצפון העיר אשר נוסדה בשנת 1935 כאגודה שיתופית. לרוב בתי השכונה היו משקי עזר לעזרה בפרנסת המשפחה. מרכז השכונה היה מגדל המים, אשר שומר עד היום. בשכונה היה בית קולנוע קטן, לא-מקורה. על השכונה נכתב הספר "שכונה צומחת בחולות".[41] בו ניתן לקרוא על שנותיה של שכונת נווה חיים משנת 1935 ועד קום מדינת ישראל.
.jpg)
- גבעת אולגה (ע"ש אולגה חנקין) היא שכונה במערב העיר. השכונה הוקמה בשנת 1949 וקרויה על שם אולגה חנקין, אשתו של גואל אדמות חדרה יהושע חנקין. השכונה נמצאת על חוף הים התיכון. בשנותיה הראשונות התיישבו בשכונה בעיקר עולים חדשים, מפוני מעברת אגרובנק. כיום השכונה מורכבת מן האזור הוותיק ומבניה חדשה העוטפת את השכונה. בשכונה כפר נופש לחיילי צה"ל "אולגה על הים".
- נחליאל - שכונה בצידו הצפון-מזרחי של מרכז העיר. נוסדה כיישוב נפרד על ידי עולים מתימן ומעדן עוד בשנת 1912, ובהמשך סופחה לעיר. עולים אלה הגיעו מתוך ערגה לציון ועברו את מסעם מדרום מערב חצי האי ערב באמצעי תחבורה מסורבלים שונים.
- שכונת עין הים היא שכונה חדשה שהוקמה בתחילת שנות ה-2000,[42] השכונה הבנויה בדרום-מערב העיר השוכנת בצפון עם שכונת גבעת אולגה ומדרומה עם שמורת הטבע גדור. השכונה ממשיכה לגדול ובליבה נמצא ה"פארק הים", השכונה מונה כ-1,900 יחידות דיור.
- גבעת ביל"ו - בסמוך לשכונת נחליאל התפתחה שכונה של עולים מתימן, שהגיעו והתיישבו שם מעט אחרי קום המדינה ב"מבצע על כנפי נשרים". סמוך לגבעת ביל"ו המיושבת הייתה גבעה גבוהה יותר שעוררה עניין ארכאולוגי אצל משה דיין, שהיה פוקד מעת לעת את המקום חופר ומחפש שרידים ארכאולוגיים. לימים הוקם במקום זה מטווח.
- חפציבה היא שכונה קטנה וצפונית בעיר שהוקמה בשנת 1946. תוכננה במקור על ידי חברת הכשרת היישוב בשנת 1939.[43] השכונה מאוכלסת בתושבים בעיקר מיוצאי תימן. בשנת 1992 רכשה חברת החשמל בהשקעה של 20 מיליון שקל את חוות חפציבה. כיום חוות חפציבה הוא פארק גדול ומרהיב אשר פתוח לציבור הרחב.
- שכונת האוצר היא שכונה שכללה במקור בתים צמודי קרקע בלבד, והוקמה בשנת 1937. בשכונה מספר בנייני מגורים גבוהים שנבנו בתחילת המאה ה-21. מקור שמה בחברת: "אוצר התיישבות היהודים" שנוסדה ביוזמתו של יהושע חנקין, אשר גאלה את אדמות השכונה בתחילת המאה ה-20. במרכז השכונה נמצא פארק "גן יהושע" ע"ש גואל אדמות חדרה יהושע חנקין, שנחנך בשנת 1952.
- שכונת כפר ברנדייס (ע"ש לואי ברנדייס) היא שכונה של בתים צמודי קרקע בדרום העיר, אשר הוקמה ב-1928 כ"כפר ברנדייס" - יישוב נפרד מחדרה, אשר לאחר קום המדינה סופח לעיר. בשכונה נמצא בית הספר הדמוקרטי בחדרה.
- שכונת ניסן נבנתה במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20. שכונה מעורבת של בתי קרקע ובניינים משותפים, הממוקמת בדרום-מזרח העיר, בין השכונות "ברנדייס" ו"בית אליעזר", וקרויה ע"ש ניסן רוטמן, חבר מחתרת ניל"י אשר על אדמותיו נבנתה השכונה. עד לבנייתה היה אזור זה פרדסים ומטעים. כיום (שנות ה-2000) ממשיכה השכונה להתרחב לכיוון מזרח.
- שכונת אפרים היא שכונה שנוסדה בשנת 1930 וקרויה על שם אפרים צ'יזיק, שנפל במאורעות תרפ"ט. השכונה נמצאת בצדה הצפון מזרחי של העיר, בסמוך לכביש היציאה מחדרה לכיוון כביש 65, וגובלת בשכונת יוספטל.
- שכונת ויצמן היא שכונה שנקראת על שם נשיאה הראשון של מדינת ישראל חיים ויצמן. תחילה היה שמה "אגרובנק" שכן השטח היה בבעלותה של חברת קרקעות מיסודו של בנק "אגרובנק", ובסמוך אליה שכנה המעברה בשם זה.
- שכונת הפארק היא שכונה חדשה שנוסדה בעשור השני של המאה ה-21, הבנויה בדרום-מזרח העיר, בין שכונת ניסן לשכונת בית אליעזר. השכונה ממשיכה לגדול ובליבה נמצא ה"אקופארק", פארק אקולוגי גדול עם אגם. בנוסף, בשנת 2019 הוקם אזור מסחרי המיועד לרווחת תושבי השכונה.
- שכונות נוספות הקטנות בגודלן; הן שמשון, קלרין (חדרה הצעירה), ביאליק, שלמה, פאר, גני אלון, יוספטל, גזית, הזיתים, בית"ר, הפועל המזרחי, יצחק, קדמת ים ונווה עובד.
בשנת 1989 נפתח במרכז העיר "קניון לב חדרה".
באמצע שנת 2021, נפתח ברחוב תרנ"א מרכז מסחרי בשם: "ויוה" שבו מספר רשתות מוכרות. קניונים קטנים נפתחו בהמשך גם סמוך לכביש 4 (צומת המשטרה), ובשכונת בית אליעזר. בעיר נפתחו מתחמי קניות פתוחים: מתחם "שערי חדרה" על כביש 4 ומתחם "מיקס" בכניסה המזרחית לעיר. בניגוד לנהוג במרכז העיר, במתחמים אלה ישנם עסקים הפתוחים בשבתות. בשנת 2018 נפתח בעיר מתחם הקניות "מול החוף וילג'".[44]
הגוף התרבותי הגדול ביותר בעיר חדרה היא להקת "צבעי מחול" להקת המחול הייצוגית של העיר חדרה. הלהקה עטורת פרסים ושבחים ומייצגת את העיר ברחבי הארץ והעולם. מייסד הלהקה הוא הכוריאוגרף והמנהל האומנותי איציק כהן יליד העיר.
כדורגל:
- הפועל חדרה - אשר נוסדה בתחילת שנות ה-30 של המאה ה-20 וכיום משחקת בליגת העל.
- בעבר הייתה מכבי חדרה, שהוקמה ב-1914 ופורקה ב-2004 היא קבוצת הכדורגל הראשונה בעיר.
- מכבי חדרה - קבוצת הנשים בעיר. משחקת בליגת העל בכדורגל נשים. הקבוצה נוסדה בשנת 2004.
כדורסל:
- מכבי חדרה - המשחקת בליגה הארצית בכדורסל.
כדורעף:
- מכבי חדרה - קבוצת כדורעף נשים, המשתתפת בליגת העל בכדורעף נשים.
כדורגל חופים:
- הפועל חדרה - קבוצת כדורגל חופים, המשחקת בהליגה הישראלית בכדורגל חופים.
מתקני ספורט
בחדרה ישנם שני מגרשי כדורגל:
- אצטדיון הכדורגל הישן בעיר - מונה כ-3,000 מקומות ישיבה. לא מאושר למשחקי ליגת העל ועל כן משחקת הקבוצה בנתניה. בשנת 2021 הסתיימה בניית האצטדיון החדש, היכל האנרבוקס חדרה, ובמקום אצטדיון הכדורגל הישן, ייבנה מתחם בניינים בעשור הקרוב, (לפי עיריית חדרה). מדי שנה, בכל ערב יום כיפור, מתכנסים רבנים, כגון: הרב יצחק בצרי, הרב הראשי לעיר חדרה, הרב ישראל מאיר ביטון, רב קהילת יודעי בינה בעיר חדרה, הרב יניב עשורי, ואלפי שומרי מצוות/ מסורת מהעיר או מהסביבה, ומתפללים שם את סליחות יום הכיפורים.
- מגרש גבעת אולגה - מגרש סינתטי המכיל 800 מקומות ישיבה.
היכלי ספורט:
- היכל האנרבוקס חדרה - הוא היכל רב תכליתי לאירועי תרבות, ספורט וכנסים מונה כ-2,582 מושבים. נפתח ב-2021.
את תושבי חדרה משרתת תחנת הרכבת חדרה מערב, שנמצאת בחלקה המערבי-מרכזי של העיר בסמוך לאזור התעשייה. התחנה המרכזית של חדרה נמצאת במרכז העיר בסמוך לצומת חדרה שעל כביש 4. מתחנה זו יוצאים קווי אוטובוס עירוניים ובין עירוניים.
במסגרת הקמת המסילה המזרחית מתוכננת הקמת תחנת רכבת נוספת אשר תשמש את תושבי העיר, תחנת הרכבת חדרה מזרח.
בזאנסון, צרפת (מ־1964)
טומר, פורטוגל (מ־1983)
נירנברג, בוואריה, גרמניה (מ־1995)
ז'יג'או (אנ'), שאנדונג, הרפובליקה העממית של סין (מ־1995)
ביג ספרינג, טקסס, ארצות הברית (מ־2001)
דרבנט, דאגסטן, רוסיה (מ־2006)- שארלוט, קרוליינה הצפונית, ארצות הברית (מ־2009)[45]
- אל פאסו, טקסס, ארצות הברית (מ־2015)[46]
פאס, מרוקו (מ־2022)
ראשי ועד מתיישבים / מוכתרים
|
|
ראשי המועצה
- שלמה מאירסון (1927–1946) נבחר ב-1936 לראש המועצה המקומית הראשון.
- דוד ברמן (1946–1954) נבחר ב-1952 לראש העירייה הראשון.
ראשי העירייה
|
|
- חוברות המחקר "הח'אן: אסופה לחקר חדרה והמושבות. בהוצאת מוזיאון החא'ן לתולדות חדרה.
- אהרן עבר הדני, חדרה - ששים שנות קורותיה, 1951
- מנחם תלמי ואפרים תלמי, כל הארץ-לכסיקון גאוגרפי של ישראל, הוצאת "עמיחי", ספטמבר 1966, ערך: חדרה, עמוד 251–252
- בוטקובסקי, צבי. מצב המושבה בהוה ודרכי התפתחותה, חדרה, תרפ"ד
- משה סמילנסקי, חדרה, 1981
- אברהם יערי, זכרונות ארץ ישראל - כרך ב': רשימת מאמרים:
פרק ס"ו, ייסוד המושבה חדרה, משה סמילנסקי, 1891 - פרק ס"ז, מדמויות המתיישבים הראשונים בחדרה, 1891
- פרק ס"ח, רופא בארץ, הלל יפה, 1891 - 1893
- אות מאבשלום, נאוה מקמל-עתיר. על אבשלום פיינברג
- יהודה זיו, תרמיל-צד - אתרים ושבילים במבט שני, בית הוצאה כתר, ירושלים, 1988, פרק: "עיר מתוך הביצות - חדרה", עמודים 173–184
- מנחם בר, תולדות חב"ד בחדרה, לדמותם של חסידי חב"ד מייסדי העיר ובוניה.
- עירית זהרוני (עריכה), דרך ארץ - עם חייו בנופיו, יהודה זיו, "חדרה עיר מתוך הביצות", קצין חינוך ראשי - "במחנה", משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1984, עמוד 256–261
- נינה רודין ואריה אמיר (עריכה), חדרה מאה שנה ועוד., מוזיאון החאן והעמותה למען מוזיאון חדרה, הוצאת אריאל, (הספר בקטלוג ULI)1993
- חיליק מדור-חיים, "חדרה - ביצות ממאירות שהפכו לגן פורח", בתוך: זאב ענר (עורך), סיפורי מושבות: סיפורן של חמישים ושתיים המושבות בא"י, תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1996 (הספר בקטלוג ULI).
- מרדכי נאור, עורכת: חנה עמית, "עת־מול - עיתון לתולדות ארץ ישראל ועם ישראל", הוצאת יד יצחק בן-צבי, לא נעזוב את חדרה, אדר ב' תשס"ג, מרץ 2003, כרך כ"ח, גיליון 4 (168), עמוד 10–12.
- 'חדרה', בתוך: לכו ונלכה, סיורים במושבות העלייה הראשונה, רן אהרנסון, 2004
- אלישיב אורן, מבחר ספרים על חדרה, בקטלוג הספרייה הלאומית
- איילה ברודצקי-תמרי, התשוקה לאדמה, חדרה מכפר לעיר, 1891 - 1952, הוצאת אריאל, 2018
אתר האינטרנט הרשמי של חדרה
חדרה, ברשת החברתית פייסבוק
חדרה (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
- פרופיל חדרה נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס
- מידע על אתר חדרה, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
- המנון העיר חדרה
- האתר העירוני לתיירות ובילוי בחדרה
- פרויקט חידוש מרכז העיר חדרה (כולל מצגת), באתר LCUD, אוניברסיטת תל אביבנדב מן, ביקור בית: מסע בין המבנים הישנים של חדרה, באתר ynet, 4 במרץ 2011
- מנחם תלמי, על ביצות יושבת עיר, מעריב, 8 ביולי 1966
- נעמה ריבה, כך פיספסנו עיר: איך קוראים למקום שנמצא ליד מחלף חדרה?, באתר Xnet, 18 באוגוסט 2013
- אמיתי גזית, חדרה: עיר עם אנרגיה שלילית, באתר כלכליסט, 12 ביולי 2017
עדי כהן, "לא נהיה פח זבל, אלה לא רק 8,000 דירות - זו מכה לחדרה כולה", באתר TheMarker, 6 בינואר 2019- חקר מקור היסטורי: מפת חדרה, באתר החינוך של הספרייה הלאומית
- צילום אוויר של חדרה, 1945, 1:10,000, כולל אינדקס אתרים, אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית
- מיכאל יעקובסון: סיבוב בתחנה המרכזית בחדרה בתכנון דן איתן, באתר 'חלון אחורי', 8 בפברואר 2020
- מיכאל יעקובסון, עם ראשי עיר שמסתבכים עם החוק, בית המשפט של חדרה צמוד לעירייה, באתר Xnet, 21 ביולי 2020
- יעל דראל, "יש מושבניקים שמוכרים בתים ב–15 מיליון שקל וקונים כאן - וכאלה שעברו מת"א כדי לגור ליד הים", באתר TheMarker, 6 באוגוסט 2021
- חדרה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- מפת גושים של חדרה, 1947, עם רשימת שמות הגושים (באנגלית) - אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית
חדרה בשנת 1913, סרטון באתר יוטיוב
חגיגת פתיחת תחנת אגד בחדרה, 1939, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים- מידע על חדרה בקטלוג הספרייה הלאומית
- ארכיון אסף תעודות ומכתבים על יסוד המושבה חדרה, בספרייה הלאומית
- מפת אזור חדרה, 1911, מתוך ירחון 'המאיר' בעריכת ישראל בלקינד. עם ציון אדמת אגודת דורשי ציון, בריכת עטה, חוות חפציבה, בריכת בטיח, שייח חילו (שייך חילו), מינת אבו זבורה (נמל ששימש לייצוא אבטיחים). באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
