שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
אוניברסיטאות בישראל
רשימת ערכים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
עשר אוניברסיטאות ישראליות עוסקות במחקר ובמתן השכלה גבוהה. כולן מפוקחות על ידי המועצה להשכלה גבוהה.
לצד האוניברסיטאות בישראל פועלות 48 מכללות אקדמיות, העוסקות במתן השכלה גבוהה, אך לרוב אינן עוסקות במחקר תאורטי וקליני כתחום עיקרי. האוניברסיטאות והמכללות בישראל פועלות בפיקוח המועצה להשכלה גבוהה[1] ועל כן מוגדרות כגוף דו מהותי.
הקריטריונים המרכזיים המשמשים את האוניברסיטאות בישראל למיון ולסינון המועמדים הם תעודת בגרות והבחינה הפסיכומטרית למעט האוניברסיטה הפתוחה[2].
Remove ads
האוניברסיטאות בישראל
סכם
פרספקטיבה
קיימות עשר אוניברסיטאות מחקר בסך הכול:
חיפה היא העיר היחידה בארץ שלה קמפוסים ראשיים של שתי אוניברסיטאות שונות: הטכניון, ואוניברסיטת חיפה.
בשנת 2005 ממשלת ישראל קיבלה החלטה להקים אוניברסיטה חדשה בגליל[8][9]; בהמשך החלה אוניברסיטת בר-אילן בהקמת בית ספר לרפואה, והחל משנת הלימודים תשע"ב (2011) פועלת הפקולטה לרפואה בצפת מטעם בר-אילן[10].
נכון ל-2021, תשע מתוך עשר האוניברסיטאות בישראל הן אוניברסיטאות ציבוריות, הנהנות בין היתר מתקציב מהמדינה המועבר להן על ידי הוועדה לתכנון ולתקצוב שפועלת במסגרת המועצה להשכלה גבוהה בישראל[11]. בשנת 2021 הפכה אוניברסיטת רייכמן לאוניברסיטה הפרטית הראשונה והיחידה בישראל.
בשנת 2020 בעקבות תקופת מגפת הקורונה בישראל והכרח ההתקדמות של מערכת החינוך הישראלית לשימוש בטכנולוגיות למידה, הוקם מיזם "קמפוס ג'וניור". מיזם שמטרתו להרחיב את הלימוד האוניברסיטאי והסטנדרט האוניברסיטאי לילדי מערכת החינוך[12].
ב-2018 הונחה אבן הפינה להקמת הקריה האקדמית של אשדוד[13][14].
במאי 2024 אישרה המועצה להשכלה גבוהה את הפיכתה של המכללה האקדמית תל-חי לאוניברסיטה. המכללה נמצאת בגליל העליון וברמת הגולן.[15]
Remove ads
מספר הסטודנטים הכולל בישראל
נכון לשנת 2018, 49.9% מהאוכלוסייה בין הגילאים 25 עד 64 מחזיקים בתואר אקדמי (כולל מכללות). לפיכך, ישראל היא במקום השלישי מבין המדינות המשכילות בעולם[16].
ארגוני הסטודנטים שותפים ב"התאחדות הסטודנטים בישראל".
Remove ads
מסלולים מיוחדים
סכם
פרספקטיבה
באחדות מהאוניברסיטאות בישראל מתקיימים, בצד מסלולי הלימוד הרגילים, מסלולים מיוחדים:
- מסלולי לימוד מיוחדים ומקוצרים פתוחים בפני אנשי מערכת הביטחון, הממומנים על ידי שרותי הביטחון. אנשי אקדמיה מתחו ביקורת על מסלולי הלימוד הייחודיים לקצינים, בטענה שהם רק הסדר נוח לשיפור תנאי השירות, ואינם חושפים את הלומדים לעושר הדעות באוניברסיטה ולקושי אקדמי אמיתי[17].
- בקורס טיס משולבים לימודים אקדמיים, ובסיומו מקבלים הבוגרים גם תואר ראשון מטעם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, כמו כן בתום קורס חובלים ניתן למסיימים תואר ראשון בלימודים רב תחומיים, מטעם אוניברסיטת חיפה. בתוכנית חבצלות מקבלים הבוגרים תואר ראשון מטעם האוניברסיטה העברית, ובתוכנית תלפיות מסיימים הבוגרים תואר ראשון מורחב בפיזיקה, מתמטיקה ו/או מדעי המחשב מטעם האוניברסיטה העברית[18].
- בנוסף, במסגרת העתודה האקדמית מספר תוכניות עיליות המאפשרות מסלול לימודים מיוחד. בין תוכניות העילית: תוכנית ברקים, בה מסיימים הבוגרים תואר ראשון ושני בהנדסת מכונות מטעם הטכניון ותואר כפול בהנדסה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב[19], תוכנית גבישים, בה מסיימים הבוגרים תואר ראשון ושני עם תזה בהנדסת חומרים מטעם הטכניון, תוכנית פסגות, בה מסיימים הבוגרים תואר ראשון בהנדסה מטעם הטכניון, אוניברסיטת תל אביב או אוניברסיטת בן-גוריון, וכן תוכניות לתחומים נוספים כגון תוכנית סילון להנדסת אווירונאוטיקה וחלל ותוכנית אלונים להנדסת נתונים.
- במרבית בתי הספר למנהל עסקים קיימות תוכניות לימוד מואצות חוץ תקציביות במסלולי מנהלים, בהן שכר הלימוד גבוה מהרגיל. תוכניות דומות קיימות גם בבתי הספר למינהל ציבורי. נגד תוכניות אלו נטען כי הן מובילות להפרטה של האקדמיה ולמכירת תארים[20].
- מרבית הפקולטות לרפואה מפעילות תוכניות חוץ תקציביות לסטודנטים אמריקאים, בהן שכר הלימוד דומה לשכ"ל בארצות הברית. במסגרת תוכניות אלו הסטודנטים המשלימים את לימודי הרפואה בישראל בתוכניות המותאמות למערכת הרפואית בארצות הברית[21].
עובדי האוניברסיטאות
נכון לשנת 2019, היו כ-56 אלף עובדים וכ-34 אלף משרות באוניברסיטאות ובמכללות.[22] 38% מהמשרות במערכת ההשכלה הגבוהה מרוכזות באוניברסיטת בן-גוריון, האוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת תל אביב.[22] כמעט חצי מעובדי מערכת ההשכלה הגבוהה הועסקו בפחות מחצי משרה, בהם תלמידים לתארים מתקדמים שעובדים במקביל ללימודים, עובדי מחקר בפרויקטים זמניים ומרצים מן החוץ.
חברי הסגל האקדמי הבכיר מחלקים לדרגות של מרצה, מרצה בכיר, פרופסור חבר ופרופסור מן המניין. קיימת שונות בהתפלגות הדרגות בין תחומים אקדמיים שונים, כשבשנת 2019 שיעור הפרופסורים מן המניין במדעי המחשב עמד על כ-55% ושיעור הפרופסורים מן המניין במדעי הרוח עמד על 22%.[22]
על מנת לעודד גיוס חברי סגל חדשים, מקצות האוניברסיטאות סל קליטה למרצים חדשים ששוויו הממוצע הוא כ-240 אלף ש"ח.[22]
ארגוני העובדים
ארגוני הסגל האקדמי הבכיר של האוניברסיטאות מאוגדים ב"מועצה המתאמת של הסגל האקדמי הבכיר", ארגוני הסגל האקדמי הזוטר שותפים ב"פורום המתאם של ארגוני הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטאות".
Remove ads
ראו גם
לקריאה נוספת
- עמי וולנסקי, אקדמיה בסביבה משתנה: מדיניות ההשכלה הגבוהה של ישראל 2004-1952, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2005.
- לין חלוזין־דברת, יוסי שורץ, הגר קוטף, איל חוברס ושי לביא (עורכים), לחשוב על האוניברסיטה: ידע, פוליטיקה ואקדמיה בישראל, ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב, 2024.[23]
קישורים חיצוניים
- סטודנטים באוניברסיטאות ובמוסדות אחרים להשכלה גבוהה, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
- השכלה גבוהה בישראל, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
- דן בן דוד, חזון אקדמי והיפוכו, באתר הידען, 14 בנובמבר 2009
- נעמי הימיין-רייש, מדד ההשכלה הגבוהה, פרלמנט 54, 8 ביוני 2007
- אורי קירש, אוניברסיטאות ישראל - היבטים ייחודיים בעולם המשתנה, מוסד שמואל נאמן, פברואר 2018
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads