אילנית סוויסה

אילנית סוויסה (נולדה ב-1973) היא, מחזאית ובמאית תיאטרון וקולנוע ישראלית, אשת תקשורת ומפיקה.

אין תמונה חופשית

ביוגרפיה

סוויסה נולדה ב-1973 וגדלה ברובע ב' באשדוד, הבכורה מבין ארבעה ילדים להורים שעלו ממרוקו. בילדותה למדה באולפנה בעיר, והשתתפה בתיאטרון הנוער של אשדוד במתנ"ס ד^[1].

בוגרת תואר ראשון בתיאטרון מאוניברסיטת תל אביב, וכבר בשנתה הראשונה בלימודים עלתה הצגה שכתבה בתיאטרון צוותא.

סויסה הפכה לפעילה בתחומי התרבות באזור הדרום ועוטף עזה לאחר שעברה לגור בשדרות. ב-2015 השלימה תואר שני בקולנוע במכללת ספיר. לאחר סיום לימודיה שימשה גם כמרצה במכללה.

ב-2017 הייתה שותפה להפקת פסטיבל קולנוע דרום, ב-2019 זכתה במלגת קרן גרשוני לפיתוח אומנות ויצירה בשער הנגב וב-2022 הייתה שותפה להקמת אנסמבל התיאטרון באשדוד לצד ג'רום ארוש^[2].

בשנים 2016–2017 הגישה ברשת ב' תוכנית שבועית במסגרת "שניים בשתיים" עם דודו סעדה^[3], ולאחר מכן עברו השניים להגיש את התכנית "סוגרים פינות" בגלי צה"ל^[4].

קריירה מקצועית

• האביר על הסוס הלבן - פסטיבל תיאטרון קצר בכיכובה של יעל לבנטל
• שיר פרידה - מחזה פרי עטה של סוויסה בבימויה של קארין סיגל ובהשתתפות אילן דר וחגית דסברג. בית ליסין, 2006^[5]
• 100% רייטינג - מונודרמה מקורית בתיאטרונטו בבימויה של שרית וינו אלעד, 2013^[6]
• נמש בת שמש - מחזה המשלב שחקנים בשר ודם עם דמויות מצוירות בבימויו של יעקב אמסלם. תיאטרון הנגב, 2016^[7]
• בטעם של פעם - ניהול אומנותי להפקה נוסטלגית שקישרה בין האוכל של פעם לשל היום במסגרת חגיגות ה-60 לעיר אשדוד, 2016^[8]
• מדינה קטנה - בימוי מחזמר המבוסס על שירי כוורת. אנסמבל התיאטרון היבנאי, 2020
• בביוף הראשון - דרמטורגיה למחזה מאת איסי ממנוב נוריאל. תיאטרון הנגב, 2021^[9]
• הברכה של יאמנה - סרט דוקומנטרי על יאמנה איבגי, מחוללת ניסים מהעיר שדרות. HOT8 ופסטיבל דוקאביב, 2021^[10]
• אנא מן אל-יהוד - עיבוד של סויסה ליצירתו של אלמוג בהר בבימוי של סיני פתר. התיאטרון הערבי-עברי ביפו, 2021^[11]
• המנגינה היא שקובעת - מחזמר משירי הגשש החיוור ובהשראתם. אנסמבל התיאטרון היבנאי, 2022^[12]

חיים אישיים

אביה הביולוגי של סויסה לא היה נוכח בחייה. הוא סבל מבעיות נפשיות ותקף את אימה, שברחה ממנו וביקשה להתגרש.

האם נישאה בשנית, ועד גיל שש חשבה סויסה שבעלה של אמה הוא אביה. את אביה הביולוגי פגשה רק חמש פעמים בחייה.

בגיל 21 התחתנה סויסה עם אהוב ילדותה, ובגיל 28 התגרשה. את בן זוגה לחיים, חזי בוצר, שהיה מנהל אגף התרבות במועצה האזורית שער הנגב, הכירה לאחר שעברה לשדרות והחלה לעבוד שם כמדריכת תיאטרון.

השניים התגוררו בכפר עזה עד לפינויה במסגרת מלחמת חרבות ברזל ומגדלים את ביתם (לחזי שלושה ילדים מנישואיו הקודמים)^[13].

קישורים חיצוניים

• אילנית סוויסה, ברשת החברתית פייסבוק
• אילנית סוויסה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• אילנית סוויסה, ברשת החברתית אינסטגרם
• אילנית סוויסה, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• קובי סלע, פרק 67: "אז את על תקן ה'סמולנית'?", באתר ערוץ 7, 24 בפברואר 2017
• כאן חדשות, שאלה תשובה עונה 4 | פרק 17 - אילנית סוויסה וינאי יעקב ליין
• שדרונט, ראיון עם הבימאית אילנית סוויסה שיצרה את הסרט "הברכה של יאמנה", ‏2 ביולי 2021