שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
איסמעיליה (מחזה)
מחזה של הלל מיטלפונקט מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
איסמעיליה הוא מחזה מאת הלל מיטלפונקט המגולל את סיפור חברותם של שלושה גברים: מיקי הגינקולוג, עמי העיתונאי וקריץ השיפוצניק, שראשיתה בעת שירותם הצבאי במלחמת יום כיפור, וקיצה עשרים וחמש שנים מאוחר יותר, בסלון וילה בפרבריה העירוניים האמידים של ישראל. "חייהם של השלושה: עבודתם, נישואיהם, בגידותיהם, הבטחות הנעורים שהבטיחו פעם איש לרעהו ואיש איש לעצמו עמדו תמיד בסימן המלחמה ההיא".[1]
המחזה הוצג לראשונה בשנת 2002 בתיאטרון בית ליסין, בבימויו של מיטלפונקט, עם ששון גבאי, נתן דטנר ואבי אוריה[2] ולאחר מכן ב-2017 בתיאטרון הקאמרי, גם הפעם בבימויו של מיטלפונקט ועם עמוס תמם, מיכה סלקטר ואלון דהן.
Remove ads
תמצית העלילה
המחזה נפתח בפגישה מקרית בין קריץ, אדם נע-ונד בחופים בחו"ל בחיפוש עצמי לבין מיקי, גינקולוג מצליח. השניים שירתו יחד במלחמת יום הכיפורים עם חבר שלישי, עמי. מאוחר יותר נפגשים השלושה בביתו של מיקי הנמצא בשלבי שיפוץ, ובמסגרת הדיאלוג המשולש ביניהם נפתחים פצעי העבר המשותף. אף שלכאורה עמי הוא זה שיצא פגוע מהמלחמה, הרי שמתברר שהן קריץ, הלוזר והן מיקי המצליחן יצאו ממנה פגועים לא פחות. במהלך הפגישה הטעונה מתברר כי קריץ הציל במלחמה את חייו של מיקי, אבל מיקי אינו מכיר לו טובה על כך. לאחר המלחמה הרס למעשה עמי את הקריירה של קריץ בעקבות כתבה שעשה עליו. בנוסף, מיקי מעורב בפרשיית שחיתות של מסחר בביציות, וגם בוגד עם אשתו של עמי, חברו הטוב. עמי, שהפך לאלכוהוליסט לאחר שאיבד את מעמדו בעיתון, מגלה באיחור את הבגידה של אשתו עם חברו הטוב, ולבסוף נוקם קריץ, הנדמה בתחילה כדמות החביבה ביותר, בשני חבריו. שלושת הגברים מציגים "חתך רוחב של גבריות ישראלית בגיל הביניים, שבו החיים כבר לא נראים כמו סיפור אגדות, וקשה כבר להחביא את הכישלונות, הבגידות והפחדים. לא פלא שבמצב כזה הזיכרונות של ימי המלחמה יחזרו כמו חלום רע ויערבלו את חייהם".[3]
המחזה מבוסס בעיקר על דיאלוגים שנונים ועל מיומנות ההצגה של שלושת השחקנים היחידים.
Remove ads
הפקות
המחזה הועלה לראשונה בהפקת תיאטרון בית ליסין בעונת 2002, בבימויו של מיטלפונקט[4] וב-2017 הועלה המחזה מחדש בבימויו של מיטלפונקט, והפעם על במת הקאמרי.
פרסים
- פרס התיאטרון הישראלי למחזה המקורי הטוב ביותר לשנת 2002[5].
היוצרים
- במאי – הלל מיטלפונקט
- עיצוב תפאורה – 2002: מושיק יוסיפוב; 2017: אלכסנדרה נרדי
- עיצוב תלבושות - 2017: הדס אבנרי
- מעצב תאורה – 2017: עדי שימרוני
- מלחין מוזיקה – 2002: אורי וידיסלבסקי; 2017: אבי בללי
הדמויות
Remove ads
ביקורת
רוב הביקורות היללו את ההצגה, הן במופעה הראשון והן בשני, ובפרט את עבודת הצוות של השחקנים ואת המצוינות האישית של כל אחד מהם בנפרד[6][3][7] עם זאת, היו שביקרו את ה"דברנות" הרבה שבמחזה, שכמעט לא קורה בו דבר מלבד דיבורים ואת הקהות הרגשית של מיטלפונקט, המתבונן על הסיטואציה בריחוק מסוים ומתוך אירוניה דקה[8] מבקר התיאטרון של "הארץ", איתן בלום, ראה בהצגת המחזה בשנת 2017 אנכרוניזם, בשל הייצוגים הגבריים שעבר זמנם.[9]
המחזה זכה לניתוח מעמיק בעבודת הדוקטורט של נורית נתנאל שראתה אור בספר "מראות נשברות: ייצוג הישראליות ועיצובה במחזותיהם של יהושע סובול והלל מיטלפונקט".
לקריאה נוספת
- נורית נתנאל, מראות נשברות: ייצוג הישראליות ועיצובה במחזותיהם של יהושע סובול והלל מיטלפונקט, הוצאת הקיבוץ המאוחד, מכון מופ"ת, 2012 עמ' 216–226
קישורים חיצוניים
- דף ההצגה בתיאטרון הקאמרי
- דף ההצגה בגרסת 2002 באתר "הבמה"
- מרב יודילוביץ', מיטלפונקט חוזר לאיסמעיליה, באתר ynet, 10 באפריל 2004
- איתן בלום, למה היה צריך להעלות מחדש את ההצגה האנכרוניסטית הזאת?, באתר הארץ, 19 באוקטובר 2017
- צבי גורן, איסמעיליה - גברים בשיפוץ, אתר הבמה, 19 באוקטובר 2017
- ירמי עמיר, "איסמעיליה" בתיאטרון הקאמרי: מיטלפונקט נוגע, אבל לא פוגע, מגפון, 19 באוקטובר 2017
- שי בר יעקב, "איסמעיליה": מהנה ומעוררת מחשבה, באתר ynet, 19 באוקטובר 2017
- עידית סוסליק, עכבר העיר, "איסמעיליה": מפרקת ברגישות את הישראליות לגורמים, באתר הארץ, 19 באוקטובר 2017
Remove ads
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads