פיסטוק

פיסטוק (שם עברי מלא: אלת הבׇּטְנָה או אלה אמיתית, שם מדעי: Pistacia vera) הוא עץ המתנשא לגובה 10 מטרים. מוצאו מהאזורים ההרריים של איראן, טורקמניסטן ומערב אפגניסטן.

ערך זה עוסק בעץ ובפריו. אם התכוונתם לדמות מתוך סדרת טלוויזיה ישראלית, ראו בבית של פיסטוק.

אלת הבוטנה
גרעיני פיסטוק
מצב שימור
מצב שימור: קרוב לסיכון קרוב לסיכון (NT) [1]
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	סבוננאים
משפחה:	אלתיים
סוג:	אלה
מין:	אלת הבוטנה
שם מדעי
Pistacia vera ‏לינאוס, 1753
תחום תפוצה

פיסטוק

ערך תזונתי ל-100 גרם
מים	4.37 ג'
קלוריות	560 קק"ל
חלבונים	20.16 ג'
פחמימות	27.17 ג'
שומן	45.32 ג'
כולסטרול	0 מ"ג
ויטמינים	‏
‑ ויטמין A	‏1205 מק"ג
‑ ויטמין B1	‏0.870 מ"ג
‑ ויטמין B2	‏0.160 מ"ג
‑ ויטמין B3	‏1.300 מ"ג
‑ ויטמין B5	‏0.52 מ"ג
‑ ויטמין B6	‏1.700 מ"ג
‑ ויטמין B9	‏51 מק"ג
‑ ויטמין C	‏5.6 מ"ג
‑ ויטמין D	‏0 מ"ג
‑ ויטמין E	‏2.86 מ"ג
‑ ויטמין K	‏13.2 מק"ג
ברזל	3.92 מ"ג
סידן	105 מ"ג
מגנזיום	121 מ"ג
זרחן	490 מ"ג
אשלגן	1025 מ"ג
נתרן	1 מ"ג
אבץ	2.20 מ"ג
סיבים תזונתיים	10.6 ג'
מקור: משרד החקלאות האמריקני

אשכול פיסטוק לפני הבשלת הפירות

פיסטוק

תיאור

לעץ עלים נשירים דמויי נוצה המסודרים באופן שווה לאורך הפטוטרת ואורכם בין 10 ל-20 ס"מ. עץ הפיסטוק הוא עץ נשיר ודו-ביתי (לכל פרט ייחודיות זוויגית). לעץ פרחים בעלי עלי כותרת והם נוצרים ממַכְבֵּד. הפרי הוא בלוט בעל זרע מוארך העטוף בקליפה קשה ובתוכה ליבה ירוקה לא רכה העטופה בקרום סגול אדום חום. הליבה היא החלק האכיל והיא בעלת טעם ייחודי.

לאחר שהפרי נקטף, קליפתו מתייבשת, מחליפה את צבעה מירוק לצהוב (בזנים מסוימים לגוון צהוב-אדמדם) ונפתחת מעצמה באופן חלקי (ראו בתמונה).

בישראל, כמו בהרבה ממדינות העולם, נהוג לאכול את הפיסטוק כסוג של חטיף פיצוחים לאחר שהוא הומלח ונקלה. את הפיסטוק ניתן למצוא בלא מעט מאכלים מתוקים שמוצאם ממדינות ערב כגון בקלווה, רחת לוקום, כנאפה ומלבי. בישראל מכונה הפרי "פיסטוק חלבי", על שם מוצאו מחלב שבסוריה.

שימושים רפואיים לפי מקורות קדומים ובימינו

פדניוס דיוסקורידס, רופא, פרמקולוג ובוטניקאי יווני מהמאה הראשונה, תיאר את עץ האלה וציין כי גדלה בפטרה, יהודה, סוריה וקפריסין. לדבריו הפיקו ממנה את השרף המשמש לחיזוק הקיבה, לטיפול בעיניים ובאוזניים וכחומר משלשל. בימי הביניים שימשו הפירות כתרופה נגד שלשול, כסם המועיל לקיבה וכמרכיב בתרופה לחיזוק התאווה המינית. שמן הזרעים הוזכר בתור מרכיב במרקחת לחיזוק הלב, לעיכוב הזקנה, לחיזוק החושים ולחיזוק כוח הגברא. השרף שימש תרופה לחיזוק האיבר הזכרי ולכיווץ פי העטרה. ברפואה העממית בימינו משמשים הזרעים לניקוי הפנים^[2].

גידולי פיסטוק ברחבי העולם לפי מדינות

התפלגות תנובת הפיסטוק בעולם בשנת 2019, לפי הערכות ארגון המזון והחקלאות של האו"ם:^[3]

מדינה תנובה (טונות) איראן 337,815 ארצות הברית 335,660 סין 106,155 טורקיה 85,000 סוריה 31,813 בכל העולם 911,829

אטימולוגיה

השם "פיסטוק" מקורו ביוונית עתיקה (πιστάκιον - פיסטקיון), וממנו נגזרו שמות דומים בשפות עתיקות רבות, בהן לטינית, פרסית אמצעית, אנגלית תיכונה וצרפתית עתיקה (אנ'). יש האומרים ששמם המקראי של פירות הפיסטוק הוא בטנים^[4].

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: פיסטוק
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פיסטוק
טקסונומיה בוויקימינים: Pistacia vera

• פיסטוק, באתר ITIS (באנגלית)
• פיסטוק, באתר המרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי (באנגלית)
• פיסטוק, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• פיסטוק, באתר Tropicos (באנגלית)
• פיסטוק, באתר GBIF (באנגלית)
• פיסטוק, באתר The Plant List (באנגלית)
• פיסטוק, באתר האינדקס הבין-לאומי לשמות צמחים (באנגלית)
• הערך "אלת הבטנה, אלה אמיתית (פיסטוק)", ב"אנציקלופדיה הלכתית-חקלאית", באתר מכון התורה והארץ
• פיסטוק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• Germplasm Resources Information Network: Pistacia vera
• California Pistachio Commission
• Nutrition facts
• Pistachio Ice Cream From Scratch with step-by-step pictures
• PistachioHealth.com - Pistachio Health and Nutrition Information(הקישור אינו פעיל)
• אלת הבטנה באתר הרשימה האדומה של IUCN