שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
אלכסנדרי זוסלין הכהן
רב גרמני מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
הרב אלכסנדרי זוסלין (Süsskind) הכהן[1] (הרב גם נודע בראשי תיבות מהרז"ך[2], רז"ך וגם מהרא"ך), פעל בגרמניה היה מחשובי הרבנים באשכנז במחצית הראשונה של המאה ה־14, מחבר ספר האגודה.
Remove ads
ביוגרפיה
סכם
פרספקטיבה
מקומו
היו שהציעו שנולד בארפורט[3], אך הדבר לא הוכח. חי בוורמס[4] ובפרנקפורט[5] ואולי גם במיינץ[6], ושימש כרב בקלן[7]. לבסוף הגיע לארפורט, ושם נהרג בפרעות[8].
רבותיו
ר' אלכסנדר מזכיר את מוריו בכינוי "רבותיי" במקומות רבים בספרו[9]. כשהיה בקלוני"א (ושימש בה כרב) הפנה שאלה לרבותיו "בגליל העליון" (דרום הריין)[4], ויש מקום לשער שמדובר ברבותיו שבפרנקופרט, במיינץ או בוורמס (קלן נחשבה כחלק מ"גליל התחתון")[10].
פעם אחת בספרו מוזכר שראה מעשה שעשה "מוהר"ר יצחק הלוי ז"ל"[11]. ייתכן שהוא ר' יצחק בן יהודה הלוי, בעל ספר "פענח רזא", וייתכן שמדובר בר' יצחק מדורא, ממנו הוא מביא עוד שמועה ששמע (בלא ברכת המתים). ר' יצחק זה נשא את ביתו של ר' יקר ב"ר שמואל בקלן, ומכאן ששהה בה, וייתכן ששם למד אצלו ר' אלכסנדר.
באגודה לעירובין, סימן צ, מוזכר פסק ששלח הרב בונפ"ט שמוזכר בברכת המתים. נראה שהיה רבו או חברו.
תלמידיו
גדול תלמידיו הוא מהר"ם הלוי מוינה שלמד אצלו ומביא ממנו פסקים ומנהגים[12]. גדול הדור בין מותו לבין עלייתו של תלמידו זה, היה ר' יצחק הלוי "אסיר תקווה"[13]. בנוסף, ר' אברהם מזונשיין, מחבר ספר "תיקון תפילין" כותב בהקדמתו שאחד ממוריו הוא "ר' זוסלן", שייתכן כי הוא ר' אלכסנדר. מצד שני, מוריו האחרים של ר' אברהם מזונשיין היו מהר"ם מרוטנבורג (שנפטר ב-1293) ורבנו פרץ מקורביל (שנפטר באזור 1299), כך שסדר הזמנים לא מתאים.
בספרו מוזכר בן אחד שלו (אגודה על יומא, פרק ח).
Remove ads
כתביו
ספר אגודה
ערך מורחב – ספר אגודה
ר' אלכסנדר התפרסם בעקבות חיבורו 'ספר אגודה' שבו הוא מסכם את המסקנה ההלכתית של כל סוגיה בתלמוד, כולל סוגיות העוסקות בדיני טומאה וטהרה, קדשים והלכות זרעים – סיכום הלכתי שנחשב כנדיר לחכמי ישראל בזמן ההוא.
ר' אלכסנדר כתב את ספרו אחרי מות מהר"ם מרוטנבורג[14], אבל קודם גזירות ק"ט[15]
ספר האגודה נועד להיות ספר הלכתי פרקטי, בדומה לספרו של הרא"ש, אבל הספר תמציתי יותר והמחבר מקצר ומשמיט את המשא ומתן התלמודי. הספר הוא בין הספרים הבודדים שנכתבו בזמנו שכללו הלכות שאינן נוגעות לזמן הגלות, כגון הלכות קרבנות ומצוות התלויות בארץ.
מנהגו הוא להביא קטעים מרכזיים מהגמרא בסוגיה, להוסיף עליה את פירוש רש"י הנוגע לפסיקת ההלכה, וכן קטעים מהרי"ף ומהמרדכי. רוב החכמים המוזכרים במפורש בשמם הם מבעלי התוספות, ובמיוחד נזכרים ר"ת, ר"י ומהר"ם מרוטנבורג, המכונה "הר"מ ז"ל".
ראשון המצטטים את ספרו הוא ר' ישראל מקרימז, בספרו הגהות אשרי, לפני 1353.[16]
תשובות ומנהגים
נראה שתשובה שלו הובאה בשו"ת ר' ישראל ברונא, סימן רנג. גם תלמידו מהר"ם מוינה מביא כמה ממנהגיו[12].
Remove ads
מותו
ר' אלכסנדר נהרג בפרעות שהתחוללו בימי המוות השחור, ונספה יחד עם עוד כ־3,000 יהודים בשריפה בטבח ארפורט בשנת 1349 בפרעות שהתרחשו בזמן מגפת המוות השחור[17]. ר' ישראל ברבי יואל מארפורט, שניצל מן ההריגה, כתב קינה על האירוע, בשם: "ציון אֲרַיַוֵךְ בכי" ובה מוזכר ר' אלכסנדר זוסלין:
| ערפורט מהודרה, לה שם ברוב עשרה, |
זכו נזיריה צחו צעיריה, |
הרב אלכסנדרי כהן וראש נזרי |
לעומת זאת, יש חולקים וסוברים כי לא נהרג על קידוש השם, וטענתם שרבנים בדורות שאחריו (כמו המהרי"ל וחבריו) אינם מזכירים אותו בתיאור "הקדוש" כפי מנהגם להזכיר אנשים שמתו על קידוש השם[19].
קישורים חיצוניים
- ספר האגודה, באתר היברובוקס
אלכסנדר זוסלין (נפטר 1349), הכהן, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads