שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
אמינאטה פורנה
סופרת בריטית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
אמינאטה פורנה (באנגלית: Aminatta Forna, נולדה ב-20 בדצמבר 1965) היא סופרת סקוטית-סיירה לאונית. היא כתבה אוטוביוגרפיה ו-4 רומנים. פורנה היא פרופסור לכתיבה יצירתית באוניברסיטת באת' ספא, והייתה פרופסור אורחת נכבדת סטרלינג בראון בויליאמס קולג' שבמסצ'וסטס.[1][2] בין 2015–2017 הייתה יו"ר מבקרת לאנאן לפואטיקה באוניברסיטת ג'ורג'טאון.[3] פורנה זכתה בפרסים על יצירותיה. הרומן The Memory of Love זכה בפרס הספרות של חבר העמים הבריטי לספר הטוב ביותר של 2011,[4][5] והוא היה מועמד לפרס לסיפורת מאת נשים.[6] היא זכתה בפרס וינדהאם–קמפבל לספרות לשנת 2014[7][8][9] והייתה בין המועמדים לפרס נוישטאטד הבינלאומי לספרות ב-2015.[10][11] הרשימה כללה סופרים, משוררים. ומחזאים מכל העולם.[12]
פורנה מונתה קצינת מסדר האימפריה הבריטית (OBE) בשנת 2017.[13][14] היא עמיתה באגודה המלכותית לספרות ויושבת בוועדה המייעצת של הקרן המלכותית הספרותית ושל פרס קיין לכתיבה אפריקאית.[15] היא פועלת לקידום עבודתם של סופרים מתחילים מרקעים מגוונים.[16][17][18] ב-2015 ישבה בחבר השופטים אשר העניק את פרס סאנדיי טיימס לסיפור הקצר לייון לי.[19] וב-2016 בחבר השופטים לפרס לסיפורת מאת נשים.[20]
Remove ads
ביוגרפיה
סכם
פרספקטיבה
פורנה נולדה ב-20 בדצמבר 1965 בבלשיל, סקוטלנד,[21] לאב מסיירה לאון - מוחמד פורנה - ואם סקוטית - מורין כריסטיסון. כאשר הייתה בת שישה חודשים המשפחה עברה לגור בסיירה לאון, שם עבד אביה כרופא. מאוחר יותר הוא החל להיות מעורב בפוליטיקה ואף נכנס לממשלה אך התפטר בגלל עליה באלימות פוליטית ושחיתות. בין השנים 1970–1973 היה אביה של פורנה כלוא, והוכרז כאסיר של מצפון על ידי אמנסטי אינטרנשיונל. מוחמד פורנה הואשם בבגידה והוצא להורג בתלייה ב-1975.[22][23] אירועי הילדות של פורנה, וחקירתה את הקונספירציות סביב מותו של אביה היו הנושא של ספר הזיכרונות The Devil That Danced on the Water שכתבה.[24]
פורנה למדה משפטים ביוניברסיטי קולג' לונדון, והייתה עמיתת הרקנס באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. ב-2013 היא התמנתה לפרופסור לכתיבה יצירתית באוניברסיטה הציבורית של באת' (אנ')[25]
בין השנים 1989 ו-1999 פורנה עבדה עבור ה-BBC, ברדיו ובטלוויזיה, כעיתונאית ויוצרת סרטים תיעודיים בתחומים של אמנות ופוליטיקה. היא ידועה גם בשל הסרטים התיעודיים שלה על אפריקה, הכוללים: Through African Eyes (1995),[26] Africa Unmasked (2002)[27] ו- The Lost Libraries of Timbuktu (2009).[28] פורנה היא גם חברה במועצת מנהלי התיאטרון המלכותי הלאומי[29] ושופטת בפרס מאן בוקר הבינלאומי 2013.[30][31]
פורנה נשואה למעצב הרהיטים סיימון וסטקוט, ומתגוררת בדרום-מזרח לונדון.[32]
Remove ads
יצירות
סכם
פרספקטיבה
עבודותיה של פורנה, הן הבדיוניות והן האקטואליות, עוסקות בתקופות שלפני ואחרי מלחמה, בזיכרון, בקונפליקט שבין נרטיבים פרטיים לבין ההיסטוריות הרשמיות, והיא בוחנת כיצד הצמיחה ההדרגתית של מעשים קטנים, חסרי משמעות לכאורה של בגידה מוצאים לבסוף ביטוי באימה בקנה מידה עצום.[33][34]
The Devil that Danced on the Water
ספרה הראשון של פורנה זכה בהכרה רחבה, וכן לשבחי הביקורת בבריטניה ובארצות הברית. הספר שודר ברדיו ה-BBC, והגיע למקום שני בפרס סמואל ג'ונסון לספרי עיון.[35]
Ancestor Stones
ספרה השני של פורנה, והרומן הראשון שלה, זכה בפרס המורשת הרסטון-רייט לרומן בכורה בארצות הברית,[36] ובפרס ליבראטופרייס בגרמניה,[37] והיה מועמד לפרס הספרות הבינלאומי של דבלין. עיתון "וושינגטון פוסט" מנה את Ancestor Stones כאחד הספרים החשובים ביותר של 2006. ב-2007, פורנה נמנתה על ידי מגזין "ואניטי פייר" כאחת הסופרים החדשים הטובים ביותר של אפריקה.[38]
The Memory of Love
The Memory of Love, אשר זכה בפרס הסופרים של חבר העמים הבריטי לספר הטוב ביותר ב-2011, תואר על ידי השופטים כ"רומן נועז, מרגש ועשוי היטב" ואת פורנה כ"בין הסופרים המוכשרים ביותר בספרות היום";[39] הספר גם היה ברשימות הקצרות של פרס הספרות הבינלאומי של דבלין ב-2012,[40] פרס לסיפורת מאת נשים ב-2011[41][42] ופרס ווריק לכתיבה.[43]
Girl Rising
פורנה הייתה אחת מ-10 סופרות אשר תרמו לסרט 10x10 Girl Rising.[44][45] הסרט מספר את סיפוריהן של 10 ילדות ב-10 מדינות מתפתחות. הסיפורים נכתבו על ידי 10 סופרות עטורות שבחים, וקוריינו על ידי 10 שחקניות מובילות, כולל מריל סטריפ, אן האת'וויי, פרידה פינטו וקייט בלאנשט.[46] בכורת הסרט התקיימה בפסטיבל הסרטים בינואר 2013.[47]
The Hired Man
הרומן השלישי של פורנה, יצא בבריטניה בחודש מרץ 2013. המבקרים שיבחו את המחקר המשפטי שערכה פורנה ואת היכולת שלה להמחיש אווירה, מקום, קצב, דיוק, עוצמת רגשות, ואפיון הדמויות.[48][49][50][51][52][53][54][55][56][57] העיתון האמריקאי "הבוסטון גלוב" פרסם כי "מאז הרומן 'שארית היום', לא היה סופר אשר חשף כל כך במיומנות את האופן שבו השכבות של ההיסטוריה הן לעיתים קרובות בלתי נראות לכולם חוץ מאשר למשתתפים בה, אשר עושים את מה שהם חייבים כדי לשרוד".
אושר
הרומן הרביעי שלה, הראשון שתורגם לעברית[58][59], פורסם בארצות הברית ובבריטניה ב- 2018 ובישראל ב-2024. [60] בספר בוחנת פורנה נושאים של אהבה, טראומה, הגירה ושייכות, הקונפליקט בין טבע לתרבות, ואיך חוויות רב-שכבתיות יכולות לפתח חוסן נפשי גם אל מול טראומות קשות.[61]
אושר נמנה במספר רב של רשימות ספרים מומלצים, כולל של BBC תרבות,[62] The Root,[63] הגרדיאן,[64] Irish Times,[65] ו-i News.[66]
עיתון Star Tribune תיאר את אושר כמרתק וממוקד.[67]בביקורת של The Financial Times נכתב: "פורנה לוקחת סיכונים, היא סופרת שלא פוחדת להתמודד עם נושאים גדולים.."[68] ה"וושינגטון פוסט" תיאר את פורנה כבעלת "מגע עדין" ב"נושאים כבדים",[69] בעוד שב- The Seattle Times נכתב: "הפרוזה של פורנה מדויקת ... ומהממת בבהירותה".[70] Kirkus Reviews, אשר הציגו את הסופרת על השער של המגזין, כתבו: "באופן מעודן ועדיין אמפתי באופן צורב, הספר האחרון של פורנה בוחן אינסטינקט, עמידות, ואת המורכבות של הקיום האנושי, ומאשר מחדש את המוניטין שלה כבעלת יכולות ופרספקטיבה יוצאות דופן."[71] הביקורת של "סאנדיי טיימס" סברה: "פורנה מקיפה במעגלים.... הנתיב שלה הוא אף פעם לא ישר, היא חוזרת על עקבותיה, חוצה את דרכה הקודמת... היא ניגשת למחשבה מזוויות אליפטיות, ומביאה רגעים של בהירות מפתיעה. המסע הזה הוא אף פעם לא משעמם."[72] אלכס פרסטון כתב ב"האובזרבר" על אושר: "זה כאילו למחברת יש גישה בלעדית למספר תחומי קיום, ולומדת את השפות סתרים של כל אחד מהם".[73] בביקורת של "הגרדיאן", דיאנה אוונס כתבה שתהודה שנבנית בספר ממשיכה "אל מעבר לעמוד האחרון".[74] ב ספקטור, קייט וב כתבה: "הרומן החודר והאינטליגנטי של פורנה מתעד את השינויים הטקטוניים המתרחשים בעולם, ומעורר אותנו לחשוב מחדש על מלחמה, ומה שאנחנו מחשיבים כשלום ואושר."[75]
Remove ads
פרסים והוקרה
- 2003 - פרס סמואל ג'ונסון (ברשימה הקצרה), The Devil that Danced on the Water
- 2007 - פרס מורשת הרסטון-רייט (זוכה), Ancestor Stones
- 2007 - פרס הספרות הבינלאומי של דבלין (מועמד), Ancestor Stones
- 2008 - ליבראטורפרייס (זוכה), Ancestor Stones
- 2010 - פרס הספר איידו-סניידר, Ancestor Stones
- 2010 - פרס הסיפור הקצר הלאומי של BBC (מועמד), "Haywards Heath"[76]
- 2010 - פרס ווריק לכתיבה (ברשימה הקצרה), The Memory of Love
- 2011 - פרס סופרי חבר העמים הבריטי (זוכה), The Memory of Love
- 2011 - פרס לסיפורת מאת נשים (ברשימה הקצרה), The Memory of Love
- 2012 - פרס הספרות הבינלאומי של דבלין (ברשימה הקצרה), The Memory of Love
- 2014 - פרס הספרות וינדהאם-קמפבל (סיפורת), כולל פרס כספי בסכום $150,000, אחד הפרסים הגדולים בעולם בתחום.[77]
- 2016 - פרס נוישטאדט הבינלאומי לספרות (בגמר)
- 2017 - מסדר האימפריה הבריטית (OBE).
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של אמינאטה פורנה
אמינאטה פורנה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- עופרה עופר אורן, "אושר": שאלות אמיצות, ברומן יפה להפליא, בבלוג "סופרת ספרים", 6 ביוני 2024
גילי איזיקוביץ, הסופרת אמינטה פורנה: "האנשים שמענים ואונסים במהלך המלחמה חיים בינינו תמיד", באתר הארץ, 4 באוגוסט 2024
- Jaggi, Maya Jaggi, "Aminatta Forna: a life in writing", The Guardian, 3 May 2013.
- Aminatta Forna, "The Afterlife of a Memoir", New York Review of Books, 13 November 2017.
Remove ads
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads