שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
אני הולכת אלי
אלבום אולפן של חווה אלברשטיין מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
"אני הולכת אלי" הוא אלבום האולפן ה-22 של הזמרת הישראלית חוה אלברשטיין. את האלבום הוציאה לאור בשנת 1979 חברת התקליטים CBS ישראל.
רקע והוצאה לאור
"אני הולכת אלי" פורסם על גבי תקליט. בשנת 1994 יצא גם על תקליטור כחלק מ"סדרת תפוז", שנוצרה לאחר שקנתה NMC יונייטד אנטרטיינמנט את חברת CBS ישראל.[1] השירים באלבום נכתבו על ידי נתן יונתן, נתן אלתרמן, רחל המשוררת, אהוד מנור ולאה גולדברג, והולחנו כולם על ידי נחום היימן.[2]
שירים
סכם
פרספקטיבה
ל"החול יזכור" ישנם שני פירושים שונים. פירושו בהקשרו המקורי הוא געגועים או קינה לימי הנעורים שחלפו ואבדו. לעומת זאת, מקובל ברבים לראות בו שיר המתייחס לשכול.[3] הוא היה השיר המושמע ביותר ביום הזיכרון בישראל בשנות ה-90 ובעשור הראשון של המאה ה-21.[4] עלילת "שיר אהבה ישן" נסבה על שתי דמויות: אישה וגבר. האישה, אניטה שמה מחכה לגבר, ששמו חואן, כי ישעה אל אהבתה, אך הוא מאחר להגיע.[5] "ערב של שוק" מציג דמות צעירה בת עשרים, המהלכת בשוק ומשקפת תום, חן וכוח משיכה שובה. במילותיו, אלתרמן הכותב מתאר את השפעתה של הנערה על הסובבים אותה כמטאפורה ליופי ולחיות.[6]
"זמר לבני" הוקלט לראשונה על ידי שלמה ארצי. זהו שיר המוקדש לבנו של יונתן, ליאור, שנפל במלחמת יום הכיפורים. בשיר, שנכתב בילדותו של ליאור, מנחה יונתן את בנו כיצד להתנהל בבגרותו. במרוצת השנים הוקלט השיר גם על ידי איה כורם ו"האחים והאחיות".[7] "תיבת הזמרה נפרדת" ("על העיר עפות יונים") הוא גרסת כיסוי לשירם של "הפרברים". השיר מתאר אווירה מלנכולית בעיר ערבית עם דימויים של יונים, שקיעות ורוח הנושאת זיכרונות ותוגות. הוא משלב געגוע לעבר ותיאור של רגעים יומיים לצד תחושת ניתוק וחיבור לתבל.[8] "עכשיו בעצם טוב" מתאר תהליך התקרבות בין שני אנשים, שבתחילה היו שונים זה מזה, אך עם הזמן הפכו לדומים יותר. הוא משלב השתקפות על שינוי, התלבטות והבנה, תוך תחושת נחת מהקִרבה שנוצרה.[9]
"שדרות בגשם" הוא גרסת כיסוי לשירו של יזהר כהן מ-1977. הוא עוסק סביב מסע פנימי וחיצוני ברחובות עיר, המשלב בין יופייה הפשוט של הסביבה לבין ההרהורים העמוקים על החיים, הטבע והקיום האנושי.[10] "את שומעת" הוקלט במרוצת השנים גם על ידי מאיר בנאי ועדנה גורן. השיר מתאר מפגש חידתי ואינטימי, המשלב בין תחושת זרות לבין כמיהה לקִרבה. הדובר מבקש להתחבר לדמות האהובה, תוך שהוא נוגע במתח שבין המודע לתת-מודע, בין הערות לשינה.[11] "מכתבים" מבטא כמיהה וגעגוע דרך מכתבים, המייצגים זיכרונות ותקוות למפגש מחודש. השורות הכחולות הכתובות נושאות מטען רגשי, ומשמשות גשר בין עבר להווה.[12]
"עוד חוזר הניגון" פתח את ספר השירה הראשון של אלתרמן, "כוכבים בחוץ", שפורסם ב-1938. לפי חוקר הספרות דן לאור, במרכז השיר עומד האמן - עובר אורח, כמעין זמר נודד, שבכל מקום שאליו הוא מגיע הוא נושא את "הניגון", שממנו אינו יכול להיפרד.[13] "צו הגורל" מביע רצון עז לשוב ולהיקבר באדמת הכנרת, המסמלת שורשים, זהות ושלום פנימי. הוא משלב בין עצב הפרידה מהמקום האהוב לבין נחמה ושייכות דרך החיבור לנופי מולדתו ולעברו.[14] "אני הולכת אלי" מתאר מסע אישי של התבגרות והתבוננות פנימית, שבו השנים הותירו את חותמן על הדוברת, הן פיזית והן רגשית. מתוך זיכרונות של אהבות ושינויים, היא מוצאת יופי ושלמות בעצמה, חופשייה מהעבר ומהציפיות שהיו לה מאחרים.[15]
Remove ads
רשימת רצועות
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads