שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

אנתוני הופקינס

שחקן וולשי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אנתוני הופקינס
Remove ads

סר פיליפ אנתוני הופקינס (באנגלית: Sir Philip Anthony Hopkins; נולד ב-31 בדצמבר 1937) הוא שחקן קולנוע ותיאטרון ולשי. זוכה שני פרסי אוסקר מתוך שש מועמדויות – האחד ב-1992, על תפקידו כד"ר חניבעל לקטר במותחן הפסיכולוגי "שתיקת הכבשים", והשני ב-2021, על תפקידו בדרמה "האב", שהפך אותו לשחקן המבוגר ביותר אי-פעם שזוכה בפרס בקטגוריית השחקן הטוב ביותר.[1]

פירוש נוסף ערך זה עוסק בשחקן הקולנוע אנתוני הופקינס. אם התכוונתם למלחין, ראו אנטוני הופקינס (מלחין).
עובדות מהירות לידה, שם לידה ...
Remove ads

ילדות ונעורים

פיליפ אנתוני הופקינס נולד בפורט-טלבוט (אנ') ויילס שבממלכה המאוחדת, אביו היה ריצ'רד ארתור הופקינס, אופה במקצועו, ואימו מיוריאל ייטס (קרובת משפחה של המשורר ויליאם באטלר ייטס). הופקינס הושפע מהשחקן הוולשי ריצ'רד ברטון, אותו פגש כשהיה בן 15, שהיה אז כוכב הוליוודי מצליח ושאף בעקבותיו להיות שחקן. הוא החל ללמוד משחק בקארדיף וב-1961 עבר ללונדון ללמוד ב-RADA ("האקדמיה הבריטית המלכותית לאמנויות").

קריירה

סכם
פרספקטיבה

הופעת הבכורה שלו בתיאטרון הייתה במנצ'סטר ב-1960, בשנת 1963 הצטרף ל"תיאטרון פניקס"(אנ') בלסטר. ב-1965 עשה מבחן במה בפני לורנס אוליבייה, אחד השחקנים הנערצים עליו, בתיאטרון הלאומי. הופקינס הופיע בתיאטרון הלאומי בהצלחה בתפקידים רבים, ואף זכה בפרסים על תפקידיו במחזות "פראבדה" (1985), "המלך ליר (1986), אנטוניוס וקלאופטרה (1987). הופיע בברודוויי ובלוס אנג'לס במחזה "אקווס". ב-1966 שיחק לראשונה בסרט קולנוע "The White Bus", והופעתו החשובה הראשונה הייתה ב-1968 בסרט "אריה בחורף" בתפקיד המלך ריצ'רד לב הארי.

בשנת 1975 הצליח הופקינס להתגבר על האלכוהוליזם שלו, ומאז אינו שותה משקאות חריפים. כיום הוא מתגורר בארצות הברית, בה קיבל בשנת 2000 אזרחות. ב-1987 קיבל את תואר מסדר האימפריה הבריטית, וב-1993 קיבל תואר אבירות ממלכת אנגליה, אך הוא מכונה "סר" רק בבריטניה ולא בארצות הברית.

הופקינס היה נשוי שלוש פעמים. אשתו הראשונה הייתה פטרונלה בארקר (1967–1972) ולהם בת אביגיל הופקינס שנולדה בשנת 1968. אשתו השנייה ג'ניפר לינטון (1973–2003), וכעת הוא נשוי לסטלה ארוייב.

תפקידו הידוע ביותר בקולנוע הוא חניבעל לקטר, הקניבל והרוצח הסדרתי, בסרט "שתיקת הכבשים", לצידה של ג'ודי פוסטר. הופקינס זכה בפרס האוסקר על תפקידו זה. גם ג'ודי פוסטר זכתה באוסקר, והסרט עצמו זכה בקטגוריית "הסרט הטוב ביותר". הופקינס מופיע בסרט 20 דקות, וזוהי ההופעה הקצרה ביותר של שחקן בסרט שזיכתה אותו באוסקר על תפקיד ראשי. הופקינס חזר על תפקידו כחניבעל לקטר בסרטים "חניבעל" (שלכתיבת התסריט שלו היה שותף) ו"דרקון אדום". דמותו של "חניבעל לקטר" מופיעה לראשונה בסרט הצייד משנת 1986, בגילומו של השחקן בריאן קוקס. הסרט "דרקון אדום" הוא עיבוד קולנועי חדש של "הצייד", שנעשה כדי לאפשר להופקינס להופיע בשלושת הסרטים שנעשו לפי הרומנים על לקטר. הסרטים מבוססים על ספריו רבי המכר של תומאס האריס, שהביע שביעות רצון מהופעתו של הופקינס כלקטר.

הופקינס היה מועמד לאוסקר על תפקידו בסרט "שארית היום", המבוסס על ספרו של קאזואו אישיגורו, לצידה של אמה תומפסון. כמו כן היה מועמד לאוסקר על הופעתו בסרטים "ניקסון"(אנ') (1995) ו"אמיסטאד" (1997). הוא זכה בפרס BAFTA (פרס האקדמיה הבריטית לקולנוע וטלוויזיה) על תפקידיו בסרטים "שתיקת הכבשים" ו"שארית היום".

הופקינס גילם שורה ארוכה של דמויות היסטוריות ובדיוניות, ביניהן : ג'ון פרוסט ("גשר אחד רחוק מדי" 1977), זורו ("המסכה של זורו" 1998), קווזימודו ("הגיבן מנוטרדם" 1982), אותלו ("אותלו" 1981), פבלו פיקאסו ("אהבותיו של פיקאסו" 1996), ריצ'רד ניקסון ("ניקסון" 1995), טיטוס אנדרוניקוס ("טיטוס" 1999), ג'ון קווינסי אדמס ("אמיסטאד" 1997), אדולף היטלר ("הבונקר" 1981), צ'ארלס דיקנס (The Great Inimitable Mr. Dickens 1970), ריצ'רד לב הארי (אריה בחורף 1968), דייוויד לויד ג'ורג' ("וינסטון הצעיר", 1972), יצחק רבין ("ניצחון באנטבה" 1976), דניאל ובסטר ("השטן ודניאל ובסטר 2001) ואת הסופר ק. ס. לואיס ("ארץ הצללים" 1993).

ב-2017 שיחק בסרט האקשן "תור: ראגנארוק", הסרט השלישי בסדרת סרטי "תור".

באוקטובר 2024, פורסם כי הופקינס יככב בסרט ביוגרפי בשם "Maserati: The Brothers", בבימויו של בובי מורסקו. הסרט עוסק במשפחת מזראטי, שעמדה מאחורי יצירת רכבי היוקרה המפורסמים, לצד מותגים איטלקיים אחרים כמו פרארי ולמבורגיני. הופקינס יגלם דמות של מממן איטלקי שתמך כלכלית באחים מזראטי.[2]

ב-2022 הופיע בסרט "ימים של תום" בבימויו של ג'יימס גריי.

הופקינס הוא גם במאי תיאטרון וקולנוע, וביים הצגות תיאטרון רבות ואת סרטי הקולנוע "אוגוסט" ואת "Dylan Thomas: Return Journey".

הופקינס הלחין את יצירת הוואלס "והוואלס ממשיך" ("And The Waltz Goes On"), שבוצעה על ידי תזמורתו של אנדרה ריו.

Remove ads

פילמוגרפיה

מידע נוסף שנה, שם ...
Remove ads

פרסים והוקרה

Remove ads

קישורים חיצוניים

מידע נוסף מיזמי קרן ויקימדיה ...
Remove ads

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads
Remove ads