אסון בית המכס העליון

אסון בית המכס העליון היה פיצוץ בונקר תחמושת סמוך לבית המכס העליון שברמת הגולן ב-15 ביוני 1967 (ז' בסיוון ה'תשכ"ז). באסון נספו 11 לוחמי פלוגה ד' מגדוד 13 של חטיבת גולני.

אסון בית המכס העליון

האנדרטה לזכר 11 חיילי פלוגה ד גדוד 13 גולני שנפלו באסון בית המכס העליון
תאריך	15 ביוני 1967
מיקום	בית המכס העליון
קואורדינטות	33°00′41″N 35°39′01″E
הרוגים	11
(למפת אצבע הגליל מוגדלת)   בית המכס העליון (למפת אצבע הגליל רגילה)   בית המכס העליון (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום בית המכס העליון (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום בית המכס העליון

המבנה המרכזי במתחם בית המכס העליון

הפלוגה במלחמת ששת הימים

פלוגה ד' הייתה פלוגת מסלול שחייליה התגייסו ארבעה חודשים קודם לכן, בפברואר 1967. הפלוגה, בפיקודו של סגן יעקב דביר (בז'ה), הייתה בשלב ב' של הטירונות. בתקופת ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים נערכה הפלוגה, יחד עם שאר החטיבה, באזור אצבע הגליל. בשבועיים שקדמו לתחילת המלחמה התאמנה הפלוגה בשטח אש ממערב לקיבוץ עמיעד ותרגלה בין היתר כיבוש מוצבים מבוצרים.

בתוכנית ההבקעה לרמת הגולן ובהתאם לפקודה הפיקודית "מקבת צפון", הוטל על גדוד 13, בפיקודו של סא"ל פנחס נוי (אלוש), להיות גדוד העתודה החטיבתי. החלטה זו נבעה בין היתר משום שלא היו מספיק זחל"מים לרשות החטיבה.

לאחר תחילת המלחמה, בצהרי יום שישי, 9 ביוני 1967, התקדמו גדודי חטיבת גולני כחלק מההתקפה על המערך הסורי בצפון רמת הגולן. גדוד 12 נע על זחל"מים וכבש את תל פאחר בקרב עקוב מדם, בעוד גדוד 51 נע על זחל"מים וכבש את תל עזזיאת בקרב קצר יחסית.

גדוד 13 הוכנס ללחימה רק בשעות הלילה, כאשר המג"ד עם שתי פלוגות נשלח לכבוש את מוצבי זעורה. הסמג"ד, רס"ן אורי כהן, יחד עם שתי פלוגות נשלח בשחר 10 ביוני 1967 לטהר את הכפר בניאס. פלוגה ד' השתתפה בטיהור הכפר שנמצא ריק. בהמשך היום עלתה הפלוגה ברגל לזעורה ומשם הוסעה באוטובוסים לקוניטרה, אליה הגיעה עם ערב.

האסון

ב-15 ביוני בשעות הבוקר נשלחו לוחמי הפלוגה לאסוף נשק ותחמושת מהמוצבים שנטש הצבא הסורי באזור בית המכס העליון. אזור זה, על מערך המוצבים והבונקרים שלו, נכבש ב-9 ביוני על ידי גדוד 32 של חטמ"ר 3.

לפלוגה לא נלוו כוחות הנדסה ולא ניתנו הנחיות לגבי הטיפול בתחמושת. כוח של 11 לוחמים נכנס לתוך בונקר תת-קרקעי מדרום לבית המכס העליון. לאחר שהחיילים עבדו זמן מה בבונקר, יצא ממנו מ"כ ודיווח על מוקשים שנמצאו בו, וביקש סיוע ממפקד הפלוגה. עם חזרתו לבונקר אירע הפיצוץ. כל החיילים ששהו בבונקר נהרגו. שרידי הגופות שנמצאו בשטח נאספו על ידי חיילי הפלוגה והוכנסו לשמיכה צבאית אחת שנשלחה לחדר המתים של בית החולים רמב"ם בחיפה.

משפחות החללים קיבלו את ההודעות על מות בניהם רק כעבור שלושה ימים. החיילים הובאו למנוחות בקבר אחים בחלקה הצבאית בבית העלמין בנהריה ללא נוכחות משפחותיהם. מאוחר יותר הועברו שרידיהם של שניים מן החללים שניתן היה לזהות לבתי העלמין בקריית שאול ובהר הרצל.

חקירת האירוע

המשטרה הצבאית חקרה את האירוע ואף הוקמה ועדת חקירה צבאית של קצינים מחיל החימוש, אולם הממצאים לא פורסמו במשך שנים רבות, ואף להורים השכולים לא נמסרו פרטי האסון.

בשנת 2018 נעתר הרמטכ"ל דאז, גדי איזנקוט, לבקשת המשפחות לפרסם את חומרי החקירה. על פי דו"ח חקירת הפרקליטות הצבאית מארכיון צה"ל, פעילות החיילים באירוע בוצעה "תוך נקיטת אמצעי זהירות סבירים", ולפיכך נסגר תיק החקירה. לאחר הפרסום הועלו טענות על טיוח החקירה, וגרסאות שונות על האירועים שקדמו לאסון^[1].

עד היום לא ידוע מה גרם להתפוצצות הבונקר.

פרסום והנצחה

האסון לא פורסם באמצעי התקשורת באותם ימים, ובמשך שנים רק מעטים ידעו על התרחשותו. הפרסום הראשון אודות האסון ניתן בספרו של משה גבעתי, שהיה חייל בפלוגה, שראה אור ב-1990.‏

במשך השנים סירב משרד הביטחון לבקשת המשפחות להנציח את החללים באזור האסון. שמות 11 החללים צורפו לשלט ההנצחה של גדוד 12 המוצב בתל פאחר למרות שלא השתתפו בקרב זה.

בשנת 2013 רכש היזם ליאו גלזר את בית המכס העליון כדי להקים בו מלון. גלזר נעתר לבקשת המשפחות והסכים להציב באזור שלט הנצחה לחללים לכשיוקם המלון.^[2] ב-15 ביוני 2017, במלאת חמישים שנים לאסון, נחנכה במתחם בית המכס האנדרטה לזכרם של 11 החללים.^[3] בטקס חנוכת האנדרטה^[4] נכחו בני המשפחות השכולות ומפקדי וחיילי גדוד 13 בעבר ובהווה.

גלריה

• 
  אנדרטת אסון בית המכס העליון
• 
  מבט מקרוב
• 
  האנדרטה ברקע מבני בית המכס בתהליך השיפוץ, יולי 2017.
• 
  אחותו של עובדיה זנדני ליד ליד שמו של אחיה בטקס הסרת הלוט מהאנדרטה

לקריאה נוספת

• משה גבעתי, שלוש לידות בספטמבר, תל אביב: הוצאת מערכות ומשרד הביטחון, תש"ן-1990, עמ' 27 - 28.
• משה גבעתי, הישרדות בספטמבר - לקחים מבצעיים ממלחמות ישראל, חולון: הוצאת רעות, תשע"ג-2013, עמ' 35–54.
• שאול ובר, ההר שהפך למפלצת, מנדלי מוכר ספרים ברשת, 2015.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אסון בית המכס העליון בוויקישיתוף

• שלמה מן, אסון בית המכס העליון, הבלוג "נעמוש", 25 במאי 2015
• אסון בית המכס העליון, סרטון באתר יוטיוב
• יום הזיכרון 2013 בגלי צה"ל, ‏סיפור אסון בית המכס העליון, באתר iCast‏, 17 באפריל 2013
• ארבעים שנה: מול קבר האחים, בבלוג "Sub Stance" של משה קרון, 26 במאי 2007
• עדי חשמונאי, תעלומת העצמות בגולן, באתר nrg‏, 6 באוגוסט 2008
• אברי פאר, "11 הניספחים" של בית המכס שלא נודעו ממלחמת ששת הימים, בארכיון אתר "סבבה", 8 באוגוסט 2012
• שלמה מן, אנדרטת בית המכס, הבלוג "נעמוש", 16 ביוני 2017
• מיכל רוטנברג, ‏11 הרוגים, 50 שנה ואמת שהוסתרה: בחזרה לפיצוץ בבית המכס בגולן, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 1 במאי 2017
• זאב שרון, ‏סגירת מעגל, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 29 ביוני 2017
• שלמה מן, ממליץ לסגור את התיק, הבלוג "נעמוש", 27 באוקטובר 2018
• עדי חשמונאי, 52 שנים אחרי: נמצא המקלעון של לוחם גולני, באתר ישראל היום, 8 בספטמבר 2019
• זאב שרון, מכתש המכס העליון, הבלוג "נעמוש", 20 ביוני 2020
• שלמה מן, אני זוכר אחרת (ניסיון לאתר את מקום הפיצוץ), הבלוג "נעמוש", 3 בנובמבר 2020
• חזרה לבונקר הסורי: לוחמי גולני שמותם הושתק זוכים להכרה, סרטון בערוץ "כאן 11", באתר יוטיוב (אורך: 6:10), 16 ביוני 2020