אריה אלטמן

אריה אלטמן (6 בינואר 1902 – 21 באוגוסט 1982) היה איש ציבור ישראלי שכיהן כחבר הכנסת בשנות ה-50 וה-60 של המאה העשרים מטעם תנועת החרות.

אריה אלטמן

אריה אלטמן, 1951
אריה אלטמן, 1951
לידה	6 בינואר 1902 טבת ה'תרס"ז באלטה, האימפריה הרוסית
פטירה	21 באוגוסט 1982 (בגיל 80) אלול ה'תשמ"ב ירושלים, ישראל
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בהר הזיתים, ירושלים
תאריך עלייה	1925
מדינה	ישראל ישראל
השכלה	אוניברסיטת אודסה, אוניברסיטת דטרויט, אוניברסיטת ניו יורק
מפלגה	תנועת החרות
סיעה	חרות, גח"ל
חבר הכנסת 20 באוגוסט 1951 – 22 בנובמבר 1965 (14 שנים) כנסות 2 - 5
יו"ר ועדת השירותים הציבוריים ה־3 18 בספטמבר 1951 – 3 בנובמבר 1953 (שנתיים וחודש) → בנימין אבניאל משה ארם ←

אריה אלטמן יושב בראש ישיבת ועדת השירותים הציבוריים בכנסת

ערך זה עוסק בחבר כנסת מטעם תנועת חרות שכיהן בכנסת בשנות ה-50 וה-60 של המאה העשרים. אם התכוונתם לפרופסור אמריטוס לחקלאות באוניברסיטה העברית בירושלים, ראו אריה אלטמן (אגרונום).

ביוגרפיה

אריה אלטמן נולד בעיר בַּאלטָה שבדרום-מערב האימפריה הרוסית (כיום אוקראינה) בשנת 1902. למד משפטים וכלכלה באוניברסיטת אודסה, סוציולוגיה ומדע המדינה באוניברסיטאות דטרויט וניו-יורק. בעל תואר דוקטור מאוניברסיטת ניו יורק.

את פעילותו הציונית החל אלטמן ב-1920. ב-1921 הצטרף לצעירי ציון, והיה יו"ר התנועה עד 1924. אלטמן נעצר שלוש פעמים על ידי השלטונות הסובייטים והוגלה. הצטרף למפלגת הפועל הצעיר, והיה ממייסדי "הסתדרות הציונים העמלנים".

בשנת 1925 עלה לארץ ישראל, וב-1927 יצא ללימודים בארצות הברית. ב-1928 הצטרף לתנועה הרוויזיוניסטית (צה"ר) ונמנה עם פעיליה. ב-1931 נבחר לראש הצה"ר באמריקה, וחזר ארצה ב-1935.

אלטמן עמד בראש התנועה הרוויזיוניסטית בארץ-ישראל, וכחבר הנשיאות העולמית של הצה"ר (1938), אחרי מות ז'בוטינסקי עמד בראש הלשכה המדינית של הצה"ר בירושלים (1940).

אלטמן היה חבר הוועד הלאומי בשנים 1939–1940, וב-1943 יצא בשליחות לטורקיה למען הצלת יהודי אירופה. ב־1945 כיהן כיו"ר הנשיאות של הצה"ר. לאחר הכרזת העצמאות היה חבר במועצת המדינה הזמנית.^[1]

עמד בראש רשימת "תנועת ז'בוטינסקי – ברית-הצה"ר" בבחירות לכנסת הראשונה, שלא עברה את אחוז החסימה. ב-1949 מונה ליועץ ראש הממשלה לענייני תיירות^[2] וב-1951 סיים לכהן בתפקיד זה^[3]. נבחר לכנסת השנייה מטעם תנועת החרות. כיהן כחבר הכנסת משנת 1951 ועד 1965 מטעם סיעות חרות וגח"ל. אלטמן היה חבר בוועדות השירותים הציבוריים, ועדת הפנים, ועדת הכנסת, ועדת חוקה, חוק ומשפט ובוועדת החוץ והביטחון. במקביל, בין השנים 1955–1965, היה חבר מועצת העיר ירושלים.

אלטמן נפטר ב-21 באוגוסט 1982, ונטמן למחרת בבית הקברות בהר הזיתים. היה נשוי לצפורה לבית קרסנוב ואב לבן ולבת. על שמו רחובות בשכונת פסגת זאב בירושלים ובשכונת יד אליהו בתל אביב.

לקריאה נוספת

• ביוגרפיה: דוד ניב (עורך), חשוף תמיד בשער, 1983.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אריה אלטמן בוויקישיתוף

• אריה אלטמן, באתר הכנסת
• אריה אלטמן, באתר כנסת פתוחה
• דוד תדהר (עורך), "אריה אלטמן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 964
• כרטיס הקבר של אריה אלטמן, באתר הר הזיתים
• אריה אלטמן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)