שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
אשדוד מטרו בס
מערכת אוטובוסים מהירה באשדוד מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
אשדוד מטרו בס (באנגלית: Ashdod Metro Bus ובקיצור AMB) היא מערכת אוטובוסים מהירה בעיר אשדוד בת שני קווים; קו 1 הרוחבי הנע בשדרות מנחם בגין וקו 10 הנע בשדרות הרצל.
"אשדוד מטרו בס" הוקמה כחלק ממיזם לפיתוח העירוניות והתחבורה הציבורית באשדוד "Reway"[א], והוא מהווה חלקו העיקרי. במסגרת "Reway" פותחו בעיר תשתיות להולכי רגל ולרוכבי אופניים. העבודות על המיזם החלו ב-2017 והסתיימו ברובו ב-2022, תחת כהונתו של ראש עיריית אשדוד יחיאל לסרי.[1] בינואר 2022 החלה ההפעלה המלאה של הקווים המהירים.
קווי "אשדוד מטרו בס", כמו שאר קווי האוטובוס באשדוד (מאז 2016) מופעלים מיום היווסדם על ידי חברת "אלקטרה-אפיקים".

Remove ads
היסטוריה ותכנון
סכם
פרספקטיבה
![]() |
ראו גם – תחבורה ציבורית באשדוד |
עיר מודל לתחבורה בת קיימא
בנובמבר 2012 נבחרה אשדוד על ידי משרד התחבורה והבטיחות במיזם "עיר מודל לתחבורה בת קיימא".[2] בעקבות הבחירה הועברו לעיר מאות מיליוני שקלים בהשקעה רב-שנתית, בפיתוח התחבורה הציבורית בעיר, על ידי פתיחת נתיבי התחבורה הציבורית (נת"צ) בשדרות הראשיות של העיר, הפעלת מערכת אוטובוסים מהירה (BRT), הקמת תחנות אוטובוס אלקטרוניות, וסלילת שבילים לרוכבי אופניים ולהולכי רגל.
המודל שהציגה עיריית אשדוד, שהוביל לזכייתה בתחרות, תוכנן על ידי "אביב ניהול הנדסה ומערכות מידע בע"מ" (AVIV AMCG) בניהולו של דניאל רוזנברג.[3] המודל התבסס על שני עקרונות:
- שימוש בטכנולוגיה זולה (בהשוואה לרכבת קלה או תחתית) – אוטובוסים רבי-קיבולת, עם נתיבים ייעודיים.
- שירות השכרת אופניים חשמליים.
כמו כן, המודל בחן אפשרות ליצירת תמריצים שליליים לנהגים פרטיים. באותה עת, העיר כללה כ-60,000 מקומות חנייה – כאשר רק 300 מתוכם הם בתשלום. תוכנן להעלות את מספר החניות בתשלום ל-1,000. לפי אותו מחקר של עיריית אשדוד ו-"AVIV AMCG", תושבי אשדוד מגיעים למקומות העבודה בכמה אמצעים תחבורתיים, לפי ההתפלגות הבאה: רכב פרטי (45%), תחבורה ציבורית (21%), מונית (19%) ואחר (15%). כמו כן, נמצא כי רק 26% מהתושבים משתמשים בתחבורה ציבורית כלל.[3]
בנוסף, תוכנן מודל תיקוף דומה לרכבת הקלה בירושלים, שבו הנוסעים יוכלו לשלם על הנסיעה בתחנות ולתקף אותן באוטובוס, כדי למנוע התעכבות בתחנות.[3]
בשונה מהרפורמה בתחבורה הציבורית בגוש דן (2011–2012), הוחלט שבאשדוד יופעל מודל משולב, של קווי אקספרס, וקווים משלימים שאינם מצריכים החלפה.[3]
חלקי המיזם
- Rebus (אוטובוסים) – החלק העיקרי במיזם; חידוש תחנות האוטובוס, ציודן בעמדות כרטוס רב-קו, קיוסק מידע בעל ממשק מסך מגע לתכנון הנסיעה ובמצלמות אבטחה. לימים, שונה שם הרפורמה ל-Ashdod Metro Bus, כמיתוג מחדש ל-Rebus.
- Rebike (אופניים) – רשת שבילי אופניים דו-סטריים ייעודית בת 23 ק"מ בצבע כחול, שתתפרש מרובעי המגורים בעיר למוקדי העניין ולאזורי התעשייה; עמדות לשכירת אופניים חשמליים ולא-חשמליים.
- Rewalk (הליכה) – שיפור ההליכתיות בעיר על ידי שתילת כ-1,000 עצים לאורך המדרכות ושבילי ההליכה בעיר[5]; שדרוג שבילי ההליכה בעיר והפיכתם לרשת שבילים בת 13 ק"מ; סגירתו של מקטע מרחוב רוגוזין ברובע א' הוותיק לכניסת כלי רכב והפיכתו למדרחוב.[6]



צירים
במסגרת המיזם, תוכננה רשת בת 4 צירי העדפה.[7]
Remove ads
קווי המערכת
מערכת "אשדוד מטרו בס" כוללת שני קווים תדירים מסוג BRT – קו 1 וקו 10.
להלן טבלת נתונים[10][11] אודות קווי המערכת:
ביצוע
סכם
פרספקטיבה
ציר בגין וציר הרצל
השלב הראשון של הפרויקט הושלם באוגוסט 2019, עם פתיחת נת"צ בשדרות מנחם בגין ובשדרות הרצל.[12][12] ב-2022 הושלם השלב השני של הפרויקט בשדרות ז'בוטינסקי, והחלו לפעול באופן מלא מרכז הבקרה של נתיבי ההעדפה, וכן מסוף תחבורה ציבורית חדש בצומת שדרות בני ברית פינת מורדי הגטאות – מסוף בני ברית ומסוף ביג[13], בואכה תחנת הרכבת אשדוד – עד הלום ומרכז הקניות BIG Fashion.[1]
שבילי האופניים הכחולים – "Rebike"
שדרות הרצל, רובע הקריה ("הסיטי")
שדרות ז'בוטינסקי, רובע ב'
שדרות יצחק הנשיא, רובע א'
במסגרת המיזם נסללו שבילי הליכה באורך 10 ק"מ, 5 ק"מ של שבילי אופניים, הותקנו 40 תחנות אוטובוס חכמות, וכן חודשו תשתיות מים, חשמל, אינטרנט וטלפוניה.[14] עם זאת, לא בוצעו חלקים מהותיים בו, ונעשו ליקויים רבים תחתיו – ביניהם ביטול הסבת כיכר אילן רמון לתחבורה ציבורית. כמו כן, רחוב רוגוזין לא נהפך למדרחוב ולא הוקמו עמדות שכירת האופניים. כמו כן, לא הוקם הציר המזרחי, המקביל להרצל, ברבעים ג', ו' ו-ח'.
כיכר אילן רמון
ערך מורחב – כיכר אילן רמון
כיכר אילן רמון – מוקד לתנועה ערה של כלי רכב, תוכננה להפוך מוטת–תחבורה ציבורית במסגרת המיזם
כיכר אילן רמון הממוקמת במרכז שדרות מנחם בגין ברובע הקריה יועדה (לפי התכנון המקורי) להפוך למוקד תחבורה ציבורית במסגרת המיזם. לפי התוכנית, הכיכר תשמש רק אוטובוס חשמליים, ואילו מכוניות לא תוכלנה לחצות את הכיכר – ונהגיהן יצטרכו לבצע מעקף ברחובות הפנימיים (הציונות והעצמאות).[15] כמו כן, תוכננו לקום שני מסופי אוטובוסים בסביבת הכיכר.[15]
באוקטובר 2017 הודיעה עיריית אשדוד למשרד התחבורה כי היא משהה את המיזם שתוכנן בכיכר רמון ובסביבתה (המקטע היווה כ-25% מציר בגין).[16][17] ההקפאה נעשתה בלא קבלת החלטה רשמית במועצת העירייה – ובלא קיום התייעצות בנושא ההשלכות התקציביות והתחבורתיות שלה.[17] ההקפאה הגיעה לאחר שהוצגה לנציג הסוחרים בשדרה תוכנית המיזם בכיכר, שכללה את ביטול חניות הרכבים בצידי הכביש לטובת נת"צים,[18] וצמצום מספר החניות התפעוליות לאחר התוכנית ל-4 עבור 130 בעלי עסקים – מה שהוביל אותם להתנגדות לפרויקט, באיום לפנייה לערכאות משפטיות בטענה שיגרום "מכת מוות" לעסקיהם.[16][19] משרד התחבורה קיבל את החלטת העירייה. העירייה מצידה כינתה את המיזם בכיכר "מפגע תחבורתי", והוסיפה כי הבעיה טמונה בכיכר עצמה: ”התכנון והביצוע הכושלים, גרמו לכיכר להיות לא רק מפגע תחבורתי אלא גם למקום מרכזי במרחב הציבורי ולעמוד כאבן שאין לה הופכין באופן שלא ניתן לנצלו לצרכים עירוניים בשל כשל תכנוני בטיחותי”.[19]
ב-2021 לקראת תחילת העבודות, תושבים באזור התנגדו להסבת הכיכר לתחבורה ציבורית, בטענה שהדבר יביא לעומס תנועה של מכוניות שיוסטו מהכיכר לעקיפות ברחובות אחרים ברובע הקריה הצפוף.[15] כמו כן, התנגדו בעלי עסקים בשדרת החנויות של מרכז צימר מחשש שהסטת התנועה של הרכבים הפרטיים מהכיכר תרחיק את הלקוחות מעסקיהם.[15]
השלמת ציר בגין בתחום כיכר רמון מתוכננת ל-2025–2027.[8]

פתיחת המערכת
ב-10 בינואר 2022, מספר ימים לפני ההכרזה על סיום המיזם, ועדת התכנון והבנייה של מחוז הדרום החליטה במסגרת תוכנית המתאר המקומית הכוללנית לאשדוד ("אשדוד 2035" בעריכתו של האדריכל צביקה קורן), כי על יעד השימוש בקווי ה-BRT להתיישר עם היעד המטרופוליני, העומד על 60%.[20] כמו כן, נאמר כי היעד נובע מההבנה שעל המעבר מתחבורה מוטת-רכב פרטי לתחבורה ציבורית להתרחש באופן ”רוחבי ובבת אחת, ולא מדורג”.[20]

ב-27 בינואר, הוכרז על סיום המיזם, ששינה את שמו בפעם השלישית מ-"אקוMOOV" או "הגל הירוק" לשם "Ashdod Metro Bus". החל מיום חניכתו, נעשה שינוי כולל בקווי האוטובוס העירוניים, שמאותה עת החלו לנסוע באופן קבוע בנתיביהם הייעודיים. כמו כן, התאפשר עם סיומו חיבור משופר בין מסוף ריביירה ברובע ט"ו שבדרום לאזור התעשייה והנמל בצפון, ועם המרינה, התחנה המרכזית, ועם מסוף בני ברית.[21]

עם פתיחת הקווים החדשים, נפתחו שני מסופים חדשים בעיר – בצפון, מסוף בני ברית בשדרות בני ברית פינת מורדי הגטאות ברובע ב', ומסוף ביג בדצמבר 2022, ליד תחנת הרכבת אשדוד – עד הלום ומרכז הקניות "BIG Fashion" בקריית פרס.[1][22]
ביקורת
ביוני 2019 פרסם מבקר המדינה, יוסף שפירא, דוח ביקורת קשה כנגד התנהלותה של עיריית אשדוד בניהול צידה במיזם, וטען לכשלים חמורים מאד שהובילו להכפלת עלותו הכספית. שפירא טען שהעירייה הפלתה את השכונות הוותיקות בכך שביטלה את הציר המזרחי, וכי פעלה בחוסר שקיפות – והמליץ להטיל חיוב אישי על מנכ"ל העירייה, אילן בן עדי, וראש העירייה לסרי.[23] העירייה עתרה לבית המשפט הגבוה לצדק בנושא, ובהמלצת בית המשפט משכה את הערעור ביוני 2020.[24] לדברי לסרי, העירייה העבירה לוועדה לחיוב אישי במשרד הפנים מאות פרוטוקולים להוכחת חפותם מההאשמות.[23] ביום חנוכת המיזם בינואר 2022, פרסם לסרי כי החיוב האישי שהמליץ להטיל עליו מבקר המדינה ירד מהפרק.[23]
באוגוסט 2019, עם פרסום דוח הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הרלב"ד) המבוסס על השנים 2016–2018 וחלק משנת 2019 (החופף עם תחילת העבודות על המיזם), שהעמיד בראש הצמתים המסוכנים את יצחק הנשיא – הרצל, הועלתה ביקורת במועצת העירייה כי נעשתה עבודת הסברה קלוקלת לציבור אודות העבודות – שכללו ביטול פניות שמאלה ופסי האטה, שהעלתה לכאורה את מספר הנפגעים וההרוגים בכבישי העיר.[25]
איליה קוגן ביקר ב"המקום הכי חם בגיהנום" את חוויית השימוש בתחבורה הציבורית באשדוד.[26] קוגן העיד כי בנסיעותיו בעיר, נתקל בנוסעים רבים שהרפורמה בלבלה עקב הבנה לקויה של משרד התחבורה את החשיבות בחוויית המשתמש. קוגן התייחס למסכי המגע הענקיים המוצבים בתחנות האוטובוס החכמות המשמשים לטעינת כרטיס רב-קו ולניווט, והצביע על כך שכרבע מאוכלוסיית העיר היא דוברת רוסית ושחלק רב מהם מבוגרים, שמסכי המגע לא מסייעים להם להגיע ליעד הרצוי, וכי גם כך אלו המוכשרים להשתמש ביישומוני ניווט – ישתמשו בטלפון החכם שלהם. קוגן המליץ לעיר לאמץ מפות נייר בתחנות שיספקו "תחושת התמצאות" אמיתית, כפי שיש בתחנות אוטובוס במדינות מרכז וצפון אירופה והוסיף: ”קהל היעד היחיד של המסך הזה הוא יחסי ציבור ועיתונות”. ביקורת נוספת שהעלה קוגן, היא שתושבי אשדוד מעוניינים יותר לדעת באיזה רובע (שכונה) קו האוטובוס עובר, וכי ראוי לבצע לוקליזציה לאוטובוסים למבנה העירוני של אשדוד, ולציין זאת בכריזה ובשלטים.[27]
בפברואר 2022, כשבועיים לאחר חנוכת המיזם, השמיעו תושבי הרבעים הוותיקים בעיר תלונות על כך שקווי האוטובוס המחודשים לא נותנים מענה ראוי לצרכיהם.[23] בתגובה לכך, נערכה פעימת תיקון ביוני 2022. בין התיקונים שהיו נכללים הוספת 30 תחנות עצירה נוספות ברבעים א', ב' ו-ד', וכן על הרחבת קו 8 המוביל מרבעים ג' ו-ז' לתחנת הרכבת, גם אל בית החולים אסותא.[23] נוסף גם קו 28 המחבר בין ג', ו', ח' ו-ט' לרובע הקריה.[23]
כחודש לאחר פתיחת הקווים החדשים וחניכת המיזם, נהגי אוטובוס של קווים בין-עירוניים העובדים בחברת "אלקטרה-אפיקים", התלוננו כי האוטובוסים נתקעים בעומסי תנועה על שדרות בני ברית (המשמש ציר העדפה לתחבורה ציבורית, ללא נתיב ייעודי, בשונה מהרצל) – דרך הכניסה והיציאה הצפונית בעיר.[22] הנהגים הציעו לייעל את תוויי הקווים, כך שייסעו ישירות מהתחנה המרכזית ברובע הקריה ("הסיטי") בלעדית על הנת"צים בשדרות הרצל ובשדרות ז'בוטינסקי – במקום לנסוע על מקטע קצר מהרצל, ולעשות את שאר הדרך למסוף על גבי שדרות ירושלים ושדרות בני ברית.[22] בכירים ב"אלקטרה-אפיקים" תמכו בהצעה, ועיריית אשדוד ומשרד התחבורה הודיעו שישקלו אותה.[22]
בשלהי 2023, כעבור יותר משנה וחצי מההכרזה הרשמית על סיום הפרויקט, פורסם כי מרבית האוטובוסים העירוניים מהצי של זכיינית התחבורה הציבורית בעיר, אלקטרה-אפיקים טרם הפך חשמלי.[28]
Remove ads
ציוד נייד
על אף שהתוכנית המקורית, כפי שפורסמה ב-2013, קבעה שייעשה שימוש באוטובוסים רבי-קיבולת במערכת[3], בפועל "אשדוד מטרו בס" משתמשת באוטובוסים עירוניים בעלי קיבולת סטנדרטית. את קווי המערכת משמשים אוטובוסים מונעי בעירה פנימית, חשמליים, ומונעי גז טבעי דחוס, תוצרת "Yutong" (דגם Cheetah), "Higer" (דגם KLQ6129G) ו-"Ankai" (דגם G9).
מפת המערכת
גלריה
- נתיב תחבורה ציבורית בשדרות מנחם בגין, רובע ח', ספטמבר 2023
- קו 10 בתחנת יהודה הלוי, (רובע ה') מסלול התחבורה הציבורית המרכזי בשדרות הרצל, ספטמבר 2024
- תחנת ביאליק ברובע ה', על רקע גורדי שחקים בשדרות הרצל, ספטמבר 2024
- שביל אופניים דו-סטרי לצד נתיב תחבורה ציבורית בשדרות ז'בוטינסקי, סמוך לתחנת סטאר סנטר, רובע ב'
- תחנת ז'בוטינסקי בשדרות הרצל, בין רובע ב' (ממזרח) לרובע פארק לכיש ואצטדיון אשדוד (ממערב) המצויים בבנייה, ספטמבר 2024
Remove ads
ראו גם
עיינו גם בפורטלים: | |||
---|---|---|---|
![]() | פורטל תחבורה | ||
![]() | פורטל אשדוד |
קישורים חיצוניים
מידע
מסמך החלטות לישיבת המליאה מספר 2021027, באתר מינהל התכנון, יעדי התוכנית, עמ' 7–13
- הגל הירוק – תחבורה ירוקה, באתר עיריית אשדוד, שיתוף ציבור בנושא המיזם
מסמכים
יוסף שפירא, היבטים ביישום פרויקט "עיר מודל לתחבורה בת קיימא" – אשדוד, באתר מבקר המדינה, 24 ביוני 2019 (ארכיון)
עיתונות
- שחר הזלקורן, באשדוד יוותרו על רכב פרטי לטובת אוטובוסים?, באתר ynet, 28 בנובמבר 2012
- Daniel Schmil, Ashdod aspires to become a public transportation paradise, Haaretz, 25 בינואר 2013 (באנגלית) (ארכיון)
- מירב בנישו דרך-ארליך, שנה לפרויקט התחבורה הירוקה באשדוד: תושבי השכונות הישנות יישארו לא מחוברים, באתר אשדוד נט, 11 במרץ 2017 (ארכיון)
- שרה שוורץ, נסללה הדרך: פרויקט התחבורה באשדוד מתרחב – הציר המזרחי תוקצב ב-100 מיליון ש', באתר כאן דרום אשדוד, 7 בינואר 2018
- תמיר סטיינמן, פרויקט תחבורה באשדוד תקוע, באתר מאקו, 5 ביוני 2019, על עצירת העבודות בשדרות ז'בוטינסקי ועל בעיית הסבת כיכר אילן רמון לתחבורה ציבורית
- איליה קוגן, אשדוד: "התחנות של העתיד" משאירות את נוסעי התחבורה הציבורית אבודים בעיר, באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 6 ביוני 2022
סרטונים
אשדוד: הרפורמה והעלבון, כתבה בערוץ "עיר לחיות בה", באתר יוטיוב (אורך: 13:00), 23 באפריל 2022
Remove ads
ביאורים
- המיזם כונה מאז 2017 בכמה שמות:
- Reway
- הגל הירוק
- אקוMOOV
- ”מהאמור עולה כי גריעת הציר המזרחי מהפרויקט היא למעשה ויתור על קרוב לחצי מאורך נתיבי התחבורה הציבורית שתוכננו ונכללו בהצעה של עיריית אשדוד, וכן ויתור על ציר מרכזי שבו עוברת תחבורה ציבורית עירונית ובין-עירונית בהיקף נרחב המשרתת גם אוכלוסייה חרדית שעושה שימוש רב בתחבורה ציבורית.” (היבטים ביישום פרויקט "עיר מודל לתחבורה בת קיימא" – אשדוד, עמ' 444)
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads