באנג

שימוש

עישון בבאנג מתבצע על ידי קביעת החומר לעישון בקונוס ("ראש") שבקצה המבחנה היוצאת מצד הבאנג, שריפתם ושאיפת העשן דרך הפיה. בעת השימוש בו על הבאנג להכיל בתוכו כמות קטנה של מים המשמשים לקירור העשן וסינון חלקיקים כבדים מהעשן.

בשל היותו כלי פשוט ניתן לייצר את הבאנג באופן ביתי מבקבוק פלסטי או מכל דומה, או לרכוש באנג זכוכית. גרסה של באנג הקרויה "באקט" (Bukket) היא ביסודה אלתור ביתי שמרכיביו הם דלי ובקבוק משקה.

Remove ads

השפעה

עישון באמצעות באנג מביא להשפעה חזקה ומהירה יותר של הסם מאשר בגלגול לסיגריה וזאת בשל כמות הסם הגדולה יחסית הנצרכת בפרק זמן קצר ובנוסף מהסיבה שהחומר הפעיל המרכזי (THC) בקנאביס מתאדה בטמפרטורות גבוהות (צינורית המתכת או הזכוכית מאפשרות הגעה לטמפרטורות גבוהות מאשר נייר). אמצעי זה חוסך את שאיפת הכימיקלים המצויים בנייר הגלגול שנשרף (העשוי על פי רוב מנייר אורז או קנאביס). מרבית החומרים הרעילים הנמצאים בעשן (למשל עשן הטבק המשמש לעיתים לדילול הקנאביס) מסיסים במים (בעוד שמסיסות ה-THC במים נמוכה עד מאד) ומעבר העשן במים מקרר אותו, ומקטין את כמות החומרים המזיקים המגיעים לריאות המעשן. שאיפת העשן החם עלולה לגרום לנזקים ודלקות בקנה הנשימה.

Remove ads

סכנות

המים המשמשים לסינון אינם מסננים את כל החומרים הרעילים. ישנו קשר בין עישון מריחואנה באמצעות באנג למחלות ריאה, זיהומים ודלקות בדרכי הנשימה.^[1] במחקר משנת 2008 נמצא כי 33.3% מהמשתמשים דיווחו על שיעול, 32.4% על קוצר נשימה, ו-10.5% על כאבים בחזה לאחר השימוש בבאנג.^[2] השימוש בבקבוק פלסטיק בתור באנג עלול להשפיע לרעה על בריאות המשתמשים בשל הכימיקלים המשתחררים מהפלסטיק כאשר הוא מתחמם.^[3]

בנוסף, עישון קנביס באמצעות באנג עלול לגרום להפרעות בתפקוד הסנסורי, כולל עיוותי בתפיסות והזיות, וחרדה. ההשפעה החזקה והמהירה של הסם עלולה להחמיר את התסמינים הפסיכיאטריים אצל אנשים רגישים.^[2]

מעמד חוקי

בישראל אישרה הכנסת ב-24 ביוני 2008 תיקון לפקודת הסמים המסוכנים^[4], שבו נאסר ייצורם ושיווקם של כלים המשמשים לצריכת חומרים אסורים, כגון באנג (וזהו גם הכלי היחידי שנכתב בפקודה), ונקבע עונש מאסר של חמש שנים למפר הוראה זו.

שימוש

השפעה

סכנות

מעמד חוקי

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Wikiwand - on