סיגריה

סיגריה היא מוצר מתכלה לעישון, המאפשר החדרת עשן לחלל הפה ולריאות. מרבית הסיגריות מכילות טבק המיוצר מצמח הטבק, אולם חלקן מכילות גם עשבים, צמחים וכימיקלים אחרים (לדוגמה, סיגריית מרווה). סיגריות מסחריות המיוצרות בימינו מכילות בנוסף לטבק עטוף בנייר גם מגוון גדול של חומרים נוספים, כמו חומרים המשמשים להארכת חיי המדף של הסיגריה, שיפור הטעם, הגברת ההתמכרות, והסתרת תסמינים של הרעלה ממעשנים מתחילים עוד. בשל השפעת הניקוטין המצוי בצמח הטבק על מוח האדם, נחשבת הסיגריה לסם ממכר.

אורך הסיגריה לרוב לא עולה על 10 סנטימטר וקוטרה לא יותר מ-7 מילימטר.

החל משנות ה־60 של המאה ה־20 החלו להתפרסם מחקרים על השפעות שליליות של עישון סיגריות על בריאות האדם, ומאז החל תהליך של הסברה על נזקי העישון, הגבלת עישון במקומות ציבוריים בחקיקה והגברת המיסוי, צעדים שהובילו להפחתה במספר המעשנים.

היסטוריה

השימוש בטבק החל בסביבות המאה ה-9, ופותח על ידי שבטים אינדיאנים (בני המאיה והאצטקים) במרכז אמריקה. במאה ה־16 הביאו מגלי הארצות האירופאים את הטבק לאירופה ולאסיה, ושימושו נפוץ במהרה בצורת מקטרת, לעיסה, סיגרים, ושאיפה לאף (הסנפה). סיגריות ידניות הופיעו לראשונה בספרד ובצרפת במאה ה־18–19, ככל הנראה כהתפתחות של השימוש בשאריות טבק שהיו קטנות מדי להכנת סיגרים.הסיגריה הפכה לפופולרית במיוחד במהלך מלחמת קרים (1853–1856), שם החיילים הבריטים נחשפו להרגל של חיילים טורקים לעשן טבק בגליל נייר.

ב־1881 ג'יימס בונסאק (James Bonsack) המציא את מכשיר גלגול הסיגריות האוטומטי, שהפך את הייצור למהיר וזול משמעותית. דבר זה זה איפשר לראשונה ייצור המוני של סיגריות, מה ששינה את כלכלת שוק הטבק - העישון הפך נפוץ הרבה יותר - גם בקרב ילדים וצעירים (אך בעיקר בקרב גברים) וגם בקרב אנשים ממעמד כלכלי נמוך יותר. בתקופה זו החלו להיווצר חברות הטבק הגדולות שהחלו לשווק את הסיגריות בצורה נרחבת הרבה יותר ולנסות לשווק אותן לקהלים חדשים.

בתחילת המאה ה־20 צריכת הסיגריות צוברת תאוצה, במיוחד במדינות המערב. מלחמת העולם הראשונה (1914–1918): הייתה נקודת מפנה - חיילים קיבלו סיגריות בחינם כחלק מהאספקה הצבאית, והרגל העישון הפך נפוץ מאוד. חברות הטבק עבדו על שינויים בתחום הטבק כדי להקל על תחילת העישון ולהסתיר סימנים של הרעלה כמו שיעול והקאות. לאחר המלחמה, העישון כבר הפך לחלק מהתרבות הפופולרית — גברים, עישנו סיגריות כחלק מדימוי חברתי של סטייל, עצמאות, גבריות, בריאות ספורט ועוד. בחברות מסורתיות קיים טאבו נגד עישון בקרב נשים. בשנות ה־20 וה־30 חברות טבק השיקו קמפיינים פרסומיים אגרסיביים, והחלו לשווק סיגריות גם לנשים, תוך שימוש במסרים של שחרור פמינסטי, יופי ועצמאות. קמפיין לפידי החירות עודד נשים לעשן בטענה כי הסיגריות הן סוג של "לפיד חירות" ומסמלות "מרד" נגד החברה הגברית כסמל כביכול של פמיניזם. הסיגריות, ששווקו לגברים בטענה שגבר מעשן הוא גבר גברי יותר (איש המרלבורו), שווקו במותגים נפרדים לנשים בהקשר שבו לעשן זה דבר פמיניסטי או דבר שמגיבר את הנשיות. סיגריות החלו להופיע בסצנות רומנטיות בסרטים, כחלק מפרסום סמוי וכדי לשווק אותן כדבר סקסי. בנוסף חברות טבק החלו להבליט כי רופאים וספורטים מעשנים בטענה כי העישון בריא - לדוגמה בגלל שהוא מנקה את חלל הריאות מפני חיידקים או "מטהר את הנשימה".

לאורך אמצע המאה ה־20, שיעורי העישון הגיעו לשיאם במדינות רבות, בעוד שמספר מחקרים החלו להצביע על קשר בין עישון למחלות, ובעיקר לסרטן ריאה. הרופא והמדען אנחל רופו הצביע על הקשר בין עישון לבין מספר סוגי סרטן כבר בשנות ה-20. ב־1954 פרסמו חברות הטבק בארה״ב את "הודעה כנה למעשנים", שבה ניסו להרגיע את הציבור ולערער על הקשר בין עישון וסרטן. עם פרסום הדו״ח ההיסטורי של המנתח הכללי של ארה״ב ב־1964, הוכרה רשמית הסכנה שבעישון, והחלו צעדים רגולטוריים ראשונים כמו אזהרות על אריזות סיגריות.

בשנות ה־80 וה־90 התעצם המאבק הציבורי והמשפטי נגד תעשיית הטבק, בעקבות חשיפות על הסתרת מידע, ושיעורי העישון החלו לרדת במדינות המערב. מאוחר יותר נכנסו לתוקפן אמנות בינלאומיות, מגבלות פרסום, מסי טבק ואיסורי עישון במקומות ציבוריים. הסיגריה, שבעשורים הראשונים של המאה ייצגה מודרניות וסטטוס, הפכה לסמל של נזק בריאותי ומאבק רגולטורי. אם בעבר העישון היה נחלת השכבות העשירות יותר הוא הפך להיות נפוץ יותר בשכבות העניות יותר במדינות מערביות. כמו כן מרכזי העישון הגדולים בעולם "נדדו" למדינות בעלות הכנסה בינונית ומודעות נמוכה יותר לעישון - בעיקר גברים במדינות כמו סין, הודו, אינדדונזיה, המזרח התיכון ומזרח אירופה.

=שיעורי העישון

נכון לשנת 2022 כ-21% מתוך אוכלוסיית העולם מעל גיל 15 מעשנים טבק, כאשר הצורה הנפוצה ביותר היא סיגריות. יש הבדלים גדולים בין מדינות שונות ובין גברים ונשים. קיימת מגמה כללית של ירידה בשיעורי המעשנים בשני המינים מאז שנות ה-80 וה-90, במיוחד במדינות מערביות. גברים עדיין מעשנים בשיעור גבוה יותר מאשר נשים כמעט בכל המדינות. נשים הציגו ירידות חדות במדינות רבות, אך יש הבדלים אזוריים מובהקים.

שיעור הגברים המעשנים בעולם ירד מ-50% בשנת 2000, ל-35% בשנת 2022, לא כולל סיגריות אלקטרוניות. מעל שליש מהגברים מבוגרים (מעל גיל 15), בעולם מעשנים טבק (בעיקר סיגריות) — לעומת פחות מ־10% מהנשים. במדינות רבות, במיוחד באסיה, מזרח אירופה והמזרח התיכון, שיעורי עישון בקרב גברים גבוהים במיוחד. יש פערים גבוהים בעישון בין אזורים ומדינות שונות - במדינות רבות שיעור הגברים המעשנים גבוה פי 5–10 משיעור הנשים. שיעור הגברים המעשנים הגבוה בעולם נמצא באינדונזיה שבה מעל 70% מהגברים מעשנים. שיעור הגברים המעשנים גבוה גם בסין (45%), רוסיה (41%) והודו (37%) אם כי במדינות אלה העישון במגמה ירידה מאז 2000 - לדוגמה בעבר העישון בקרב גברים בסין עמד על 50% ובהודו הוא היה מעל 70%. כמו כן העישון בקרב גברים גבוה במדינות המזרח התיכון - לדוגמה ירדן (57%), ומצרים (49%) ואלג'יר (41%). בקרב מדינות מערביות יש ירידה בעישון בקרב גברים. נכון לשנת 2022, בצרפת שיעור המעשנים הגברים הבוגרים עומד על 35%, בין הגבוהים ביותר במדינות המערביות. בארצות הברית שיעור הגברים המעשנים עומד על 30% ובישראל על 27%. לשם השוואה בבריטניה שיעור הגברים המעשנים הוא 16%, בנורווגיה 15% ובקנדה על 14%.

שיעור העישון בקרב נשים ברחבי העולם ירד מ-18% בתחילת שנות ה-2000 ל-8% בשנת 2022, וגם בנתונים אלה יש הבדלים גבוהים בין מדינות שונות. ברוב המדינות שיעורי העישון בקרב נשים ירדו, אך במספר מדינות כמו רוסיה, צרפת, פורטוגל, טוריקה וירדן שיעור הנשים המעשנות דווקא במגמת עליה. במדינות רבות בעלת הכנסה נמוכה או בינונית עדיין יש טאבו חזק נגד עישון בקרב נשים, ושיעור הנשים הוא נמוך מ-10% ולפעמים אף 5% או 1%. במדינות מערביות שיעור הנשים המעשנות גבוה יחסית לשאר העולם. העישון בקרב נשים גבוה בכמה מדינות כמו סרביה – מעל 30% מהנשים מעשנות והעישון בקרב נשים גבוה גם ביוון, צרפת (33%) וצ'כיה. בקרב מדינות מערביות עישון בקרב נשים הוא נמוך במיוחד בבריטניה ובשוודיה - כ-13% ובקנדה אף נמוך יותר 9.7 נכון לשנת 2022.

באופן כללי יש המשך מגמת עליה מתמותה עקב עישון, הן בגלל תקופת חביון של הסרטן (אנשים שעישנו לפני 20 שנה חולים בסרטן ומתים) והן בגלל גידול האוכלוסייה. בחלק מהמדינות מגמות התמותה מעישון בסימן ירידה ובחלק בעליה.

מנגנון יצירת העשן

מבנה סיגריה עם מסנן: 1. עשן עיקרי (נשאף לפה); 2. פתח שאיפת העשן; 3/4. חומרי דבק בפילטר; 5. כיתוב בדיו; 6. דבק לאורך קצה הנייר; 7. עשן מקצה הסיגריה; 8. הפילטר (מסנן); 9. חבק הפילטר; 10. טבק ומרכיביו; 11. נייר הסיגריה; 12.אזור הבעירה (הראש).

הסיגריה עטופה בנייר המכיל חומרים מעכבי בעירה ולכן חמצן יכול להגיע לאזור הבעירה בסיגריה כמעט רק מהקצה הפתוח של הסיגריה - בדיפוזיה או באמצעות שאיבה אקטיבית של המעשן. הטמפרטורה באזור הבעירה מגיעה ל-°C‏700–950,^[1] באזור זה תוצרי הבעירה הם בעיקר גזים כדו־תחמוצת הפחמן ופחמן חד-חמצני ומים. חומרי העשן נוצרים באזור הפירוק הנמצא מעט בהמשך הסיגריה לכיוון פיו של המעשן. שם בטמפרטורה של כ-600 °C ובהיעדר חמצן (ריכוז חמצן של כ-2% בלבד בהשוואה ל-21% באוויר) מתפרקים חומרים אורגנים שבטבק, מתנדפים ומגיבים ומתקבלת תערובת גזית של כ-5,000 חומרים שונים. מה שנותר באזור זה הוא חומר מפוחם שיבער ויתפקד כאזור בעירה בשאיפה הבאה. הגזים הנפלטים ממשיכים להתקרר בדרכם לפה, מתחת ל-350 °C מתחילה התעבות היוצרת את חלקיקי העשן שהן טיפות נוזל כדוריות שקוטרן בין עשירית מיקרון למיקרון. צפיפות העשן הנוצר הוא 10⁹ עד 10¹⁰ חלקיקים (טיפות) במיליליטר אוויר^[2].

יש מעשנים המעדיפים "לגלגל" (כלומר, לעטוף בנייר) את הטבק במו ידיהם, אולם רוב המעשנים מעדיפים להשתמש בסיגריות מוכנות הנקנות כאשר הן מוכנות לעישון. לרוב הסיגריות מצורף פילטר שאמור לסנן או להפחית את כמות הרעלים והחומרים המסוכנים שנמצאים בתערובת הטבק שבסיגריה. הפילטר מעדן את הטעם החריף שיש לסיגריה.

השפעה והתמכרות

ערך מורחב – נזקים בריאותיים של עישון טבק

קופסת סיגריות "רכה" של המותג Marlboro .

בדלי סיגריות במאפרה. הצבע הצהוב נוצר משאריות של עטרן, אחד מכ-4,000 כימיקלים הנמצאים בעשן הסיגריה.

סיגריות הטבק הן סם ממכר. החומר הפסיכו-אקטיבי הפעיל בטבק, הניקוטין, פועל על המוח ויוצר בו בעת העישון שינויים ביוכימיים מידיים. מעשני טבק מדווחים על העישון כמשפר לריכוז, ערנות וכן תחושת עונג ורגיעה. ככל הנראה ההשפעות המעוררות נובעות משחרור של ההורמון אדרנלין, וההשפעות הקשורות לשיפור מצב הרוח נובעות משינוי ברמת ההורמון דופמין.

1. סנן עשוי אצטט תאית 95%
2. קצה מנייר המכסה את המסנן
3. נייר מגולגל לכיסוי הטבק
4. תערובת הטבק

כאשר השפעת הניקוטין יורדת, המעשן הקבוע חש דחף לסיגריה, תחושת עצבנות וחוסר שקט.

הגמילה מסיגריות היא קשה יחסית לסמים נפוצים אחרים (כגון קפאין, ואלכוהול). תסמיניה הם עצבנות, כאבי ראש, עצירות, חרדה ודיכאון קל. עוצמת תסמיני הגמילה הוא כ-2–3 יממות לאחר הפסקת השימוש, אך שיא הגמילה מתרחש לרוב לאחר 5 ימים עד כשבוע. לאחר כשבוע ישנה לרוב הקלה משמעותית בתסמיני הגמילה אשר ישתפרו במהלך הימים הבאים. הסיגריות ממכרות אף יותר מהרואין וקוקאין^[3].

יש הטוענים כי האופי הממכר של הסיגריות הוא ההסבר המרכזי לתפוצה הנרחבת של השימוש בהן על אף הנזק הבריאותי הידוע. קיימים טיפולים שונים האמורים לסייע לגמילה. חלקם פועלים באמצעות שחרור מבוקר של ניקוטין (מדבקות, מסטיקים וכדומה). אחרים עושים שימוש בתרופות פסיכיאטריות המשפיעות על רמות הדופמין במוח וכפועל יוצא מכך על הדחף לעשן.

השפעה בריאותית על הגוף

העישון נחשב לפעולה מזיקה בריאותית בקנה מידה רחב: היות שסיגריה בודדת מחדירה עשרות רבות של כימיקלים מסרטנים לגוף - קיים קשר ברור בין עישון סיגריות לבין סרטן הריאה. על פי נתונים סטטיסטיים מצטברים הנאספים מזה שנים במדינות רבות בעולם, שיעור התמותה מסרטן הריאה בקרב מעשנים גדול פי עשרה ויותר מאשר אצל לא מעשנים. 87% מכל מקרי סרטן הריאה מתגלים אצל מעשנים. בנוסף לסרטן הריאה ישנה למעשנים סכנה מוגברת לחלות בסרטן הפה, הגרון והוושט^[4][5][6], זאת עקב מרכיב הזפת המסרטן המצוי בסיגריה. כמו כן נמצא קשר ודאי בין העישון לבין סרטן שלפוחית השתן. מחקרים נוספים הראו על קשר בין עישון סיגריות, לבין סיכוי גבוה לחלות במחלות לב וכלי דם. אותם כימיקלים מעישון הטבק, נכנסים למחזוריות הדם, ויכולים לפגוע ברשתות העדינות של העין - מחקר שנערך בשנת 2008, הראה שעישון מגביר את הסיכוי לעיוורון בלתי הפיך. בנוסף, מחקרים הוכיחו כי נזק כתוצאה מעישון לא נגרם רק למעשנים, אלא גם למצויים בקרבתם (מעשנים פסיביים).

תעשיית הטבק ניסתה במשך שנים להכחיש את הקשר בין הדברים, אולם הקונצנזוס בקרב עולם הרפואה הוא שקשר כזה קיים. חברות טבק רבות נתבעו משפטית בעניין זה.

צריכה

חפיסות סיגריות, ועליהן שלל אזהרות מפני נזקי העישון

נכון לשנת 2002, קרוב ל-5,500 מיליארד סיגריות מיוצרות מדי שנה בעולם. מספר המעשנים בעולם עומד על מעט יותר מ-1.1 מיליארד אנשים. בשנים האחרונות, מספר זה יורד במדינות המפותחות אך עולה בעקביות במדינות המתפתחות^[7].

אחוז המעשנים באזורים שונים בעולם, בהפרדה בין המינים:

אחוז המעשנים (2000)
אזור	גברים	נשים
אפריקה	29	4
אמריקה	35	22
המזרח התיכון	35	4
אירופה	46	26
מזרח אסיה	44	4
אוקיאנה	60	8

על פי סקר שערך משרד הבריאות אחוז המעשנים בישראל ירד בשנים האחרונות, ונכון לשנת 2007, עומד על כ-23% מהאוכלוסייה. בחלוקה בין המינים, 29% מהגברים מעשנים, לעומת 18% מהנשים^[8].

מחירי הסיגריות בישראל ובעולם

עד לשנת 2001 מחירי הסיגריות בישראל היו תחת פיקוח משרד התעשייה והמסחר, ונמכרו במחיר זהה בכל החנויות, הקיוסקים ורשתות השיווק למיניהן. בינואר 2001 הוסר הפיקוח על מחירי הסיגריות. פתיחת שוק הסיגריות לתחרות הביאה לעליית מחירים ולשוני גדול במחירי הסיגריות.

בשנת 2004 הועלה שיעור מס הקנייה על רכישת סיגריות בישראל בכאחוז אחד מעל שיעורו הקודם שהיה בקירוב 70% (המספרים אינם מדויקים בשל חישוב המתבצע בצמוד למדד המחירים לצרכן). שיעור מס זה נמוך מעט מהממוצע העולמי. על פי אתר רשות המיסים בישראל, גובה המס אמור לגלם את עלות תוצאותיו הבריאותיות והכלכליות של העישון לחברה. הכנסות המדינה ממס זה עמדו ב־2009 על 4.1 מיליארד שקלים, כאשר עלות העישון למערכת הבריאות בלבד עומד על 1.75 מיליארד שקלים^[9].

בקנדה לדוגמה, המס גבוה יותר והרגל העישון הופך לנטל כלכלי משמעותי. העלאת המס בקנדה בשיעור חד של 146% בשנת 1991 הביאה לפער של כ-50% במחיר של פאקט (חבילה שבה 10 קופסאות סיגריות רגילות) קנדי בהשוואה לפאקט זהה בארצות הברית. הדבר אמנם הוביל לירידה בשיעור המעשנים, אך גם לעלייה בנתח השוק של סיגריות מוברחות (רבות מהן מיוצרות בקנדה).

בארצות הברית המס המוטל על הסיגריות שונה ממדינה למדינה, עובדה שמביאה לפער מחירים גדול בין המדינות, ולתופעות של הברחות בלתי חוקיות של חפיסות סיגריות לאזורים היקרים יותר.

בקרב עניי בנגלדש, פקיסטן, אפגניסטן, סרי לנקה, קולומביה והודו סיגריות הבידי צברו פופולריות עקב מחירן הנמוך וזמינותן.

חוקי הכנסת נגד הסיגריות בישראל

בישראל חוקק חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון כבר בשנת 1983, זאת על מנת לצמצם את נזקי העישון הפסיבי ואת תופעת העישון בישראל בכלל. החוק עבר תיקונים ותוספות בשנת 1994, בנוסף לכך העבירה הכנסת תיקון לחוק באוקטובר 2008, אשר הוסיף מפורשות את הפאבים והמועדונים לאיסור, ואשר מחמיר עם בעלי עסקים שלא אוכפים את החוק.

החוק כפי שקיים היום אוסר בין היתר על עישון במקומות עבודה, מכוני כושר, מסעדות, פאבים, מועדונים, אולמות אירועים, אוטובוסים, גנים, בתי ספר, מוסדות חינוך, בתי חולים, מרפאות, ספריות, מעליות, ורכבות. עם זאת, החוק מתיר ברוב המקומות להקצות חדר עישון שאינו עולה על 25% מכלל השטח הפתוח לציבור, בתנאי שהעישון בו אינו מהווה מטרד בחלקים אחרים של המקום, וישנם הסדרי אוורור תקינים במקום. החוק מחייב בעלי עסק לתלות שלטים האוסרים על עישון, למנוע מלקוחות לעשן באזורים שהם לא חדר עישון על פי חוק, ולקרוא לפקחים עירוניים במקרה שהלקוחות מסרבים להפסיק לעשן. מעשן או בעל עסק העוברים על החוק צפויים לקנס.

בחודש אוקטובר 2018 העבירה הכנסת חוק שמחייב שכל חפיסות הסיגריות, מוצרי הטבק והנרגילות יהיו בצבע אחיד, החוק נכנס לתוקף החל מ-8 בינואר 2020. חפיסות הסיגריות נצבעו בצבע חום ״pantone 448c״ שמוגדר כצבע ״הדוחה בעולם״ אשר נבחר על ידי כ-1,000 משתתפי סקר שנערך באוסטרליה. החפיסות צבועות בצבע האחיד, ללא לוגו החברה ועם האזהרה המזוהה עם הסיגריות שתופסת 65% משטח הקופסה בשני הצדדים.

חומרים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

לסיגריה מוספים בתהליך הייצור כ-600 חומרים שונים. בתהליך השריפה נוצרים חומרים חדשים מהם^[10]. לפיכך עשן הסיגריה מכיל אלפי חומרים שונים, 350 מהם רעילים, ומתוכם 70 ידועים כמסרטנים^[11][12].

אחד החומרים המסוכנים והמסרטנים בסיגריה הוא היסוד הרדיואקטיבי פולוניום. הפולוניום הוא תוצר ביקוע רדיואקטיבי של רדון הנמצא בדשן המשמש להגברת קצב הצמיחה של הצמח הטבק^[13][14]. למעשה, מעשני סיגריה חושפים את עצמם ואת הסובבים אותם לקרינה רדיואקטיבית מעבר לרמות הרקע^[15] (ראו בדקה 9:47).

הסיגריה בהלכה היהודית

בהלכה היהודית נאסרה מלאכה ביום טוב, אך הותרו מלאכות הקשורות ל"אוכל נפש". ולגבי סיגריות נחלקו הפוסקים האם מדובר בסוג של אוכל נפש או לא. לדעת רבים מהפוסקים היה היתר לעשן ביום טוב כל עוד מדובר במנהג של רוב הגברים, אך כיום כשהרוב כבר לא מעשנים, יש אומרים שאסור לעשן ביום טוב, מפני שאין בו "צורך השווה לכל נפש".

יש כאלו שמתירים למי שסובל מאוד כשהוא לא מעשן מהסיבה שהעישון מבחינתו אינה פינוק, הרי זה נחשב כ"דבר השווה לכל נפש". יש הסוברים שמותר לעשן כי "שווה לכל נפש" הכוונה שאחוז ניכר נהנים ממנו.^[16]

הרב אליעזר מלמד בספרו פניני הלכה פוסק למעשה שמלכתחילה גם אלו שרגילים לעשן צריכים להשתדל ביום טוב לא לעשן, אבל, מי שזה גורם לו צער רב רשאי לסמוך על המקילים, ובכל מקרה, בגלל שאסור לכבות אש שלא לצורך אוכל נפש והכיבוי של הסיגריה לא באמת נצרך, אלו שמעשנים צריכים להיזהר שלא לכבות את הסיגריה בסיומה, אלא יתנו לה שתכבה מעצמה. בנוסף צריכים המעשנים להזהר לא לנער את האפר מראש הסיגריה, כי זה יכול לגרום לכיבוי של אש.^[17]

ראו גם

• סיגר
• נרגילה
• טבק הרחה

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: סיגריה
ציטוטים בוויקיציטוט: עישון
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סיגריות

• אבי סאייג, למה הסיגריות בימינו ממכרות יותר?, במדור "מאגר המדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 6 בינואר 2014
• יורם שורק, מנגנון הבעירה של הסיגריה, במדור "דברים שיורמים יודעים", באתר ארכיון האינטרנט (במקור, מאתר "nana10‏")
• מסמך סודי מגלה: מה מכניסים לסיגריות שלכם, באתר ynet, 4 בספטמבר 2012
• http://www.lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=5636 בשנים הקרובות ימותו מאות מיליוני בני אדם בשל נזקי העישון. - כתבה בספריית מטח על העישון
• בוטל הפיקוח על מחירי הסיגריות והבירה, באתר ynet, 17 בינואר 2001
• הודעה של רשות המיסים על העלאת המס על סיגריות ב-2004
• כתבה על ההשפעה של העלאת שיעור המס על כמות ההברחות
• העמותה הרפואית למניעה ולגמילה מעישון בישראל - מידע לציבור הרחב ולמומחים בנוגע לנזקי עישון ודרכי מניעה וגמילה מוכחות מדעית
• ד"ר אבי סאייג, ‏למה הסיגריות בימינו ממכרות יותר?, באתר "הידען", 14 בינואר 2014
• איסלנד שוקלת: סיגריות - רק במרשם רופא, באתר ynet, 5 ביולי 2011
• מפעל 'קונסול' לייצור סיגריות בלוד, יומני כרמל ינואר 1951 (התחלה 3:56)
• נתי גבאי, פרסומות ישנות לסיגריות שהבטיחו עישון בריא, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, מאי 2019
• סיגריה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• סיגריות, דף שער בספרייה הלאומית
• מערכת וואלה בריאות‏, מעשנים חפיסה ביום? מחקר חדש גילה כמה דקות אתם מאבדים מחייכם, באתר וואלה, 1 בינואר 2025