בית הכנסת גאולת ישראל (נס ציונה)

בית הכנסת גאולת ישראל בנס ציונה הוא בית כנסת פעיל שהיה במקורו מסגד של כפר ערבי שנכבש במלחמת העצמאות.

בית הכנסת גאולת ישראל

הכניסה לבית הכנסת
מידע כללי
סוג	מסגד בית כנסת
כתובת	סוקולוב 20
מיקום	נס ציונה
בעלים	נס ציונה
מייסדים	ואדי חנין
זרם	חרדים ספרדים
נוסח תפילה	נוסח הספרדים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	1933–1934
סגנון אדריכלי	אדריכלות אסלאמית
מידות
אורך	15 מטר
רוחב	15 מטר
גובה	10 מטר
קואורדינטות	31°55′34″N 34°47′55″E
(למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום בית הכנסת גאולת ישראל (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום בית הכנסת גאולת ישראל

המסגד בנס ציונה לפני שנהרס הצריח

ההיסטוריה של המבנה

ואדי חנין

תחילתה של נס ציונה ב-1883 בהתיישבות חלוצית בשם נחלת ראובן שהקים ראובן לרר על גדות נחל חנין, על אדמות שקנה ברוסיה טרם הגיעו ארצה. התיישבות זו הייתה תחילתה של נס ציונה שהתפתחה מנקודה זו צפונה.

ב-1926 הוקם, באופן רשמי, ממזרח ליישוב היהודי כפר ערבי בשם ואדי חנין^[1][2] שתושביו עסקו, בין השאר, בעבודה חקלאית באדמות מתיישבי נס ציונה. ב-1934 בנה מוח'תאר הכפר, שוקרי אל-תאג'י (בגרסה אחרת עבדול רחמן ביי אל-תאג'י), מסגד במרכז הכפר על קרקע שתרם "בנק האומה הערבית". המסגד נבנה לצד דרך ראשית כדי להדגיש את הנוכחות הערבית באזור. המסגד התאפיין בחלונות מקושתים, כיפה במרכז הגג ומינרט יחיד לצידו כשלהערכת מיכאל יעקובסון בניית המסגד לא הושלמה ונעצרה בשלבי הבנייה האחרונים.^[3] בסקר אוכלוסין שערכו שלטונות המנדט הבריטי ב-1945 בארץ ישראל נמנו בכפר כ-1,600 תושבים.^[4]

בתחילת 1948, לאחר פרוץ מלחמת העצמאות, החלה בריחה של תושבים ערבים מהכפר ובאפריל (או מאי) אותה שנה כבשו לוחמי צה"ל את הכפר ללא התנגדות.^[5] לאחר ההשתלטות נהרסו רבים מבתי היישוב הערבי (ובמיוחד אלו הגובלים בנס ציונה) וכן המינרט שלצד המסגד.^[6][7]

לאחר מלחמת העצמאות

התקופה שלאחר מלחמת העצמאות התאפיינה בגידול מהיר של אוכלוסייתה של נס ציונה שגדלה מכ-2,000 תושבים ב-1948 לכ-6,000 תושבים ב-1949 כשרבים מהתושבים החדשים התיישבו בשרידי הבתים בשטח הכפר הערבי. בתחילת 1950 פורסם שהתושבים הורשו להפוך את מבנה המסגד (נטול המינרט) לבית כנסת.^[8] במסגרת שינוי זה הוסרו מהמסגד כל הסממנים המוסלמיים ובמקומם הוצבו מגיני דוד ושאר האלמנטים הנהוגים בבתי כנסת.

בית הכנסת מהווה את אחת התחנות של מסלול הדגל המאגד אתרים היסטוריים בעיר.

על המבנה

מבנה בית הכנסת מרובע כשאורך כל דופן כ-15 מטר. בכל דופן קבועים 2–4 חלונות מאורכים כשבראש כל חלון נבנתה קשת מחודדת. מעל המבנה המרובע נבנה מבנה עגול צר יותר שבו נקבעו זוגות של חלונות הדומים לחלונות במבנה הגדול. המבנה העגול

כנהוג במסגדים נקבע השער של המבנה בצד צפון והמחראב בצד דרום. כיום ניתן לראות בצידו החיצוני של הקיר הדרומי את בליטת המחראב אבל הגומחה בצידו הפנימי של בית הכנסת נאטמה.

בהיקפו של חלל בית הכנסת ניצבים עמודים התומכים בכיפה ובמרכזו מוצבת הבימה. בכותל המזרח נוספה גומחה מאוחרת עבור ארון הקודש.

גן הזיכרון

בצמוד לבית הכנסת הוקם ב-1962 "גן הגיבורים" להנצחת חללי מלחמות ישראל תושבי נס ציונה בתכנונם של אדריכלי הנוף צבי מילר ומשה בלום. מאז הקמתו השתנה הגן ומהגן המקורי נותרו קיר זיכרון ותותח רוסי שנלקח שלל במבצע קדש.

גלריה

• 
  הקיר החיצוני הדרומי של בית הכנסת. ניתן להבחין בו במחראב שמהווה שריד למסגד
• 
  שלט של מסלול הדגל בנס ציונה
• 
  המסגד בצילום של זולטן קלוגר ב-1939 מכוון צפון
• 
  מפה מנדטורית של נס ציונה מ-1941 בה מסומן המסגד

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בית הכנסת גאולת ישראל בוויקישיתוף

• סיבוב במסגד שהפך לבית כנסת בנס ציונה, באתר "חלון אחורי" של מיכאל יעקובסון, 30 באוקטובר 2023
• המסגד שהפך לבית כנסת – נס ציונה, באתר "אבני מורשת"
• מירון רפופורט, פעם היה כאן מסגד, באתר הארץ, 16 בספטמבר 2005
• בית הכנסת גאולת ישראל, באתר "עמוד ענן"