שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

בניין אמפייר סטייט

גורד שחקים משרדי במנהטן, ניו יורק מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בניין אמפייר סטייטmap
Remove ads

בניין האמפייר סטייט (באנגלית: Empire State Building, מילולית "בניין מדינת האימפריה") הוא גורד שחקים השוכן בצומת השדרה החמישית ורחוב 34, במידטאון מנהטן שבעיר ניו יורק, ושמו נגזר מכינויה של מדינת ניו יורק, "מדינת האימפריה". גובהו 381 מטרים (443.2 מטרים עם התורן בראשו),[2] והוא בעל 103 קומות.[3] הוא החזיק בתואר "הבניין הגבוה ביותר בעולם" במשך 39 שנים, מהיום שנחנך באופן רשמי ב-1 במאי 1931, תוך נטילת התואר מבניין קרייזלר, ועד הנחת הקורה האחרונה (Topping Out) במגדל הצפוני של מרכז הסחר העולמי, ב-1970.[4] לאחר קריסתם של מגדלי התאומים בעקבות פיגועי 11 בספטמבר 2001, שב להיות הבניין הגבוה ביותר בניו יורק (אך לא בארצות הברית) עד השלמת בניית השלד של מגדל החירות ב-30 באפריל 2012.[5]

עובדות מהירות הבניין הגבוה בעולם בתקופה: 1931–1970, בניין קודם ...

נכון לשנת 2022, בניין אמפייר סטייט הוא השביעי בגובהו בניו יורק, התשיעי בגובהו בארצות הברית וה-54 בגובהו בעולם.

הבניין נחשב לסמל תרבות אמריקאי, והוא דוגמה לסגנון האדריכלי אר דקו ואף נחשב על ידי האגודה האמריקאית להנדסה אזרחית כאחד משבעת פלאי העולם המודרני.

הבניין נמצא בבעלות Empire State Realty Trust,[6] ובשנת 2010 עבר שיפוץ מקיף בעלות כוללת של 550 מיליון דולר אמריקאי, כאשר 120 מיליון דולר אמריקאי מתוכם הושקעו למטרת התייעלות אנרגטית. עקב כך זכה בספטמבר 2011 בדירוג הזהב של התקן האמריקאי לבנייה ירוקה LEED.[7]

Remove ads

היסטוריה

סכם
פרספקטיבה

המגרש עליו עומד בניין האמפייר סטייט פותח לראשונה כחוותו של ג'ון תומפסון בסוף המאה ה-18.[8] בסוף המאה ה-19, נבנה על השטח מלון וולדורף-אסטוריה, שאורחיו נמנו עם "הארבע מאות", אנשי האליטה של ניו יורק.

אבן הבניין להקמת המבנה יובאה מה-Empire Mill שבסנדרס, אינדיאנה.

תכנון, עיצוב ובנייה

Thumb
פועל מחזק בורג באחת מקורות המבנה במהלך עבודות ההקמה. ניתן לראות ברקע את בניין קרייזלר.

הבניין תוכנן על ידי ויליאם פ. לם ממשרד האדריכלים הניו יורקי, "שריב, לם והרמון"[9] שבתוך שבועיים יצר סקיצות של המבנה, שהתבססו על תכנונים מוקדמים שלו כדוגמת בניין ריינולדס בווינסטון-סלם, שבצפון קרוליינה, ו-Carew Tower בסינסינטי שבאוהיו (שעוצב בבסיסו על ידי האדריכל Walter W. Ahlschlager).[10][11] הבניין תוכנן מקומותיו הגבוהות כלפי מטה.[12]

הקבלן הראשי של הבניין היה Starrett Brothers and Eken, והוא הוקם במימון ג'ון רסקוב ופייר דו פונט. יושב ראש חברת הבנייה היה אל סמית' ועל אספקת החומרים לבנייה הייתה אחראית חברת General Builders Supply של ג'יימס פארלי.[13] ג'ון באווזר מונה למפקח הראשי.[14][15]

החפירות להקמת הבניין החלו ב-22 בינואר 1930 ועבודות השלד החלו ב-17 במרץ באותה שנה. בפרויקט עבדו כ-4,300 פועלים, רובם מהגרים מאירופה, ולפי ספירה רשמית נהרגו חמישה פועלים במהלך הקמתו.[16] ב-31 במאי 1931 נחנך המבנה.

חנוכת המבנה

Thumb
נוף לילי מקומת התצפית לכיוון דרום

המבנה הושלם ונחנך בתקופת השפל הגדול בשנות השלושים של המאה העשרים בארצות הברית, ועקב כך משרדים רבים לא הושכרו בו עם פתיחתו. המרחק מתחבורה ציבורית, כמו תחנת גרנד סנטרל ותחנת פנסילבניה המרוחקות מהבניין, תרם למצב זה עד שנות ה-40. באותה תקופה, בניין קרייזלר לא סבל ממחסור בשוכרי משרדים. עקב אכלוסו הדליל המתמשך של האמפייר סטייט דבק בו, מפי תושבי ניו יורק, הכינוי "בניין המדינה הריק" (Empty State Building).[17][18] רק בשנת 1950 הפך הבניין לרווחי עבור בעליו, ובשנת 1951 נמכר בעסקה מתוקשרת לרוג'ר סטיבנס בסכום שהיה הגבוה ביותר באותה תקופה עבור בניין יחיד, 51 מיליון דולר.[19]

תאונות

תאונת המטוס של 1945

ערך מורחב – התנגשות המטוס בבניין האמפייר סטייט

בשעה 9:40 בבוקר 28 ביולי 1945, התנגש מפציץ B-25 מיטשל שהוטס בתנאי ערפל כבד בידי סגן-אלוף ויליאם פרנקלין סמית' ג'וניור,[20] בצדו הצפוני של הבניין בין קומות 79 ו-80, במקום בו היו משרדי המועצה הלאומית הקתולית לסעד. האש שפרצה כובתה לאחר 40 דקות ו-14 איש נספו באירוע.[21][22] מפעילת המעלית, בטי ליו אוליבר, שרדה צניחת מעלית בגובה 75 קומות עקב התאונה, והיא מחזיקת שיא גינס מאז.[23] למרות הנזק ואובדן בחיי אדם, המשיכה הפעילות העסקית במבנה כהרגלה ברוב קומותיו כבר ביום שני, 30 ביולי 1945. בנוסף, התאונה היוותה זרז להעברת החוק הפדרלי לתביעת נזיקין של 1946 וכמו כן, הכנסת סעיף לזכאות של תוספת רטרואקטיבית המאפשרת לאזרחים לתבוע את הממשלה בגין התאונה.[24]

כשנה לאחר מכן, נמנעה ברגע האחרון התנגשות מטוס נוספת בבניין.[25]

ניסיונות התאבדות

במהלך שנות קיומו של המבנה, תועדו מעל 30 ניסיונות התאבדות, כשרובן בקפיצה מקומותיו הגבוהות של הבניין.[26] ההתאבדות הראשונה התרחשה עוד בטרם הושלמה בנייתו של הבניין, על ידי עובד שפוטר מעבודתו. בשנת 1947 הותקנה רשת ברזל סביב קומת התצפית, לאחר חמישה ניסיונות התאבדות בפרק זמן של שלושה שבועות.[27]

ב-1 במאי 1947, אוולין מקהייל, צעירה בת 23, קפצה אל מותה מהקומה ה-86 ונחתה על גג לימוזינה שחנתה בסמוך לבניין. רוברט ווילס, סטודנט לצילום שהיה במקום, צילם את המאורע מספר דקות לאחר מכן. התמונה, שקיבלה את השם "ההתאבדות היפה ביותר", פורסמה במהדורת מגזין לייף של 12 במאי 1947.[28][29][30]

תקריות ירי

שתי תקריות ירי מרכזיות התרחשו בתוך ובחזית הבניין במהלך שנות קיומו.

ב-24 בפברואר 1997, חמוש ירה בשבעה בני אדם בקומת התצפית של הבניין. כתוצאה מכך, אדם אחד נהרג ושישה אחרים הוגדרו פצועים בדרגות שונות. האירוע הסתיים כאשר היורה התאבד בירייה מאקדחו.[31]

ב-24 באוגוסט 2012 בשעה 9:00 בבוקר, לפי שעון החוף המזרחי, ירה ג'פרי ג'ונסון בשותפו לעבודה לאחר שפיטר אותו במהלך שנת 2011. בתחילת העימות עם שני השוטרים שהיו במקום כיוון ג'פרי את אקדחו לעברם. כתוצאה מכך, ירו השוטרים בג'פרי 16 פעמים למוות אך גם פגעו בתשעה עוברי אורח, שישה נפגעו מרסיסים ועוד 3 מכדורי אקדח.[32]

Remove ads

אדריכלות

סכם
פרספקטיבה
Thumb
בניין האמפייר סטייט במבט מברוקלין ואיסט ריבר
Thumb
במבט כלפי מעלה ניתן לראות את ה"נסיגות" ככל שעולים לגובה

בניין האמפייר סטייט מתנשא לגובה של 381 מטרים (1,250 רגל) עד תקרת הקומה ה-102 ולגובה של 443.09 מטרים (1,453.7 רגל) מטרים עד קצה התורן בגגו. בבניין 85 קומות למסחר ומשרדים בשטח כולל של 200,500 מ"ר, בקומה ה-86 קיימים אזורי תצפית פנימיים וחיצוניים, 16 הקומות העליונות מעוצבות חיצונית בסגנון האר דקו והקומה ה-102 היא קומת תצפית גם כן. על גג המבנה עומד תורן, שגובהו 62 מטרים, והוא מכוסה ברובו באנטנות שידור.

בניין האמפייר סטייט הוא המבנה הראשון בעולם שכלל יותר מ-100 קומות. קיימים בו 6,500 חלונות, 73 מעליות ו-1,860 מדרגות המפרידות בין מפלס הרחוב לקומה 102 בראשו. שטח כל קומות המבנה מסתכם ב-257,211 מ"ר, כאשר קומת הבסיס בשטח 8,094 מ"ר. המבנה הוא ביתן של כ-1,000 חברות עסקיות ומספר המיקוד שלו 10118. בשנת 2007, עבדו בבניין בכל יום כ-21,000 עובדים ונתון זה הציב אותו כמתחם המשרדים השני בגודלו בארצות הברית, אחרי הפנטגון. בנייתו נמשכה שנה אחת ו-45 יום ובמקור היו בו רק 64 מעליות שתוכננו בגרעין המבנה.[33] נכון ל-2014, קיימות בו 73 מעליות, כולל מעליות שירות, ולוקח פחות מדקה לעלות בהן מהקומה הראשונה לקומה ה-80, המכילה חנות מזכרות ומתנות ותערוכה מפורטת על בניית הבניין. מהקומה ה-80 ניתן לקחת מעלית נוספת או לעלות במדרגות לקומה ה-86, בה עמדת תצפית חיצונית. בבניין 113 קילומטרים של צנרות מכל הסוגים, 760,000 מטרים של חוטי חשמל[34] וכ-9,000 ברזים. משקל הבניין מוערך בכ-340,000 טונות והוא מחופה בחזיתותיו באריחי אינדיאנה.

עלות הבנייה הכוללת הייתה 40,948,900 דולר (שווה ערך ל-635,000,000 דולר במונחים כלכליים של שנת 2014).[35]

בניין אמפייר סטייט הוא דוגמה לאדריכלות האר דקו שהייתה פופולרית מאוד בארצות הברית בשנות ה-30 של המאה ה-20. סגנון האר דקו הדגיש קווים אנכיים תוך משחקי מסות בצורת המבנה על מנת ליצור סוג של קישוטיות. סגנון זה התיישב היטב עם חוקי העזר בניו יורק שלפיהם גם נבנה האמפייר סטייט. כדי למנוע מצב שגורדי שחקים כגון זה יחסמו את אור השמש ברחוב, חויבו הבניינים להיבנות באופן מדורג עד לגובה מסוים ורק ממנו ניתן היה להמשיך את הבניין לגובה. בשל כך, כשליש מקומותיו התחתונות של הבניין הן רחבות ותופסות את מלוא שטח המגרש ובחלקו האמצעי והעליון, הופך המגדל למבנה דק יותר המִיתמר עד לכותרתו הססגונית.

תאורה

מערכת התאורה הראשונה נוספה לראש הבניין בשנת 1964. הצבעים שנבחרו תאמו את צבעי החגים והמועדים האמריקאים, כמו: יום פטריק הקדוש, חג המולד, יום העצמאות האמריקאי ויום הבסטיליה.[36] לדוגמה, לאחר יום הולדתו השמונים ופטירתו של הזמר פרנק סינטרה, הואר הבניין בצבע הכחול המייצג את כינויו של סינטרה, "Ol' Blue Eyes". לאחר מותה של השחקנית פיי ריי (קינג קונג) בשנת 2004, הוחשך המבנה למשך 15 דקות.[37]

לאחר פיגועי 11 בספטמבר 2001, הואר הבניין למשך כמה חודשים בצבעי כחול, לבן ואדום (כצבעי דגל ארצות הברית) ולאחר מכן חזר להאיר לפי לוח הזמנים הסטנדרטי. ב-4 ביוני 2002, הואר הבניין בצבעי סגול וזהב (צבעי המלכה אליזבת השנייה), כאות תודה למפגן התמיכה, בדמות ניגון ההמנון האמריקאי בעת חילופי משמרות בארמון בקינגהאם, לאחר פיגועי 11 בספטמבר. בנוסף ללוח הזמנים הסטנדרטי, מואר הבניין בצבעי קבוצות הספורט של העיר ניו יורק בימים בהם מתקיימים משחקי בית (כתום, כחול ולבן של הניו יורק ניקס, אדום לבן וכחול לניו יורק ריינג'רס ועוד). ביוני 2015 הואר הבניין בצבעי דגל הגאווה, לציון האישור ההיסטורי שנתן בית המשפט העליון של ארצות הברית לנישואים חד-מיניים. בסוף השבוע הראשון של חודש יוני מואר הבניין בירוק לציון תחרות מרוץ הסוסים של בלמונט. בעת קיום אליפות ארצות הברית הפתוחה בטניס מואר הבניין בצורת כדור טניס צהוב. בין 1 ל-3 ביוני 2012, הואר הבניין בצבעי כחול ולבן לציון המצעד השנתי ה-49 של "יום למען ישראל".[38]

הקומה ה-103

בקומה ה-102, ישנה דלת לפיר מדרגות המוביל לקומה ה-103.[39] קומה זו תוכננה במקור כמקום עגינה לספינות אוויר. ספינות האוויר היו אמורות להיקשר בחבל אל תורן הבניין ולכן תוכננה מחוץ לקומה מרפסת בצורה מעגלית.[40] הקומה משמשת בעיקר כגישה נוחה לתחזוקת האנטנה.

התייעלות אנרגטית

בשנת 2010 עבר הבניין שיפוץ מקיף בעלות כוללת של 550 מיליון דולר אמריקאי, כאשר 120 מיליון דולר אמריקאי מתוכם הושקעו למטרת התייעלות אנרגטית, בניסיון להפוך את הבניין לידידותי יותר לסביבה.[41] דוגמה לכך היא החלפת 6,500 חלונות בחלונות המעבירים אור וחוסמים את קרינת השמש.[42] בנוסף, צריכת החשמל של מערכת מיזוג האוויר ירדה ב-17 מיליון דולר אמריקאי בשנה.

בשל כך, החל מספטמבר 2011 הוא הבניין הגבוה בארצות הברית שזכה בדירוג הזהב של התקן האמריקאי לבנייה ירוקה LEED.[43]

Remove ads

מרוץ מדרגות

מרוץ המדרגות השנתי בבניין מתקיים מאז שנת 1978. במסגרתו עולים ברגל מקומת הכניסה עד הקומה ה-86. משתתפיו מכונים לעיתים רצים ולעיתים מטפסים. אורכו האנכי של המרוץ הוא 320 מטרים והשיא בו עומד על 9 דקות ו-33 שניות, שהושג בשנת 2003 על ידי רוכב האופניים האוסטרי פול קרייק.[44]

בתרבות

Thumb
כרזת הסרט "קינג קונג" משנת 1933

בקולנוע

  • ייתכן כי הייצוג התרבותי הידוע ביותר של הבניין היה ב-1933 בסרט "קינג קונג", בו קונג מטפס לראש המגדל כדי לחמוק משוביו ובסופו של דבר מת כתוצאה מנפילה. ב-1983, 50 שנה לאחר הקרנת הסרט המקורי, הוצבה דמותו של קונג, בובה מתנפחת בגובה 27 מטרים, מעל הקומה האחרונה בבניין.[45] ב-2005, יצא לאקרנים סרט מחודש.

בטלוויזיה

  • בפרק השני בסדרת המדע הבדיוני האמריקאית, "פרינג'", מוצגת קומת התצפית בבניין כתחנת עגינה לצפלינים ביקום המקביל.

בספרות

אחר

Remove ads

גלריה

Thumb

360° - מראה פנורמי של מנהטן מבניין אמפייר סטייט

Remove ads

ביבליוגרפיה

  • Aaseng, Nathan (1998). Construction: Building the Impossible. Minneapolis, MN: The Oliver Press, Inc. ISBN 978-1-881508-59-5.
  • Bascomb, Neal (2003). Higher: A Historic Race to the Sky and the Making of a City. New York: Doubleday. ISBN 978-0-385-50660-1.
  • Goldman, Jonathan (1980). The Empire State Building Book. New York: St. Martin's Press. ISBN 978-0-312-24455-2.
  • James, Theodore, Jr. (1975). The Empire State Building. New York: Harper & Row. ISBN 978-0-06-012172-3.
  • Kingwell, Mark (2006). Nearest Thing to Heaven: The Empire State Building and American Dreams. New Haven, CT: Yale University Press. ISBN 978-0-300-10622-0.
  • Pacelle, Mitchell (2001). Empire: A Tale of Obsession, Betrayal, and the Battle for an American Icon. New York: Wiley. ISBN 978-0-471-40394-4.
  • Tauranac, John (1995). The Empire State Building: The Making of a Landmark. New York: Scribner. ISBN 978-0-684-19678-7.
  • Wagner, Geraldine B. (2003). Thirteen Months to Go: The Creation of the Empire State Building. San Diego, CA: Thunder Bay Press. ISBN 978-1-59223-105-8.
  • Willis, Carol; Friedman, Donald (1998). Building the Empire State. New York: W.W. Norton. ISBN 978-0-393-73030-2.
Remove ads

ראו גם

קישורים חיצוניים

מידע נוסף מיזמי קרן ויקימדיה ...
Remove ads

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads
Remove ads