בנימין זאב (שיר)

"בנימין זאב" (במילותיו הראשונות: "תשטוף את העפר מן העיניים, בנימין זאב") הוא שיר עברי שחיבר יענקל'ה רוטבליט, הלחין יאיר רוזנבלום ושרה רבקה מיכאלי. זהו אחד מקומץ שירים בעברית העוסקים בדמותו של חוזה מדינת היהודים, בנימין זאב הרצל.^[1]

עטיפת תקליט המופע "שעות נוספות" (ישראדיסק, 1975) ובה נראית המבצעת, רבקה מיכאלי, על רקע דיוקנו של הרצל מהשטר של מאה לירות ישראליות שנוסף לו דמעה גדולה הזולגת מעינו

דיוקנו של הרצל על שטר של מאה ל"י (מ-1969)

מחבר השיר, יענקלה רוטבליט

המלחין, יאיר רוזנבלום

השיר התפרסם לראשונה בראשית שנות ה-70 במדורו הסאטירי של רוטבליט בעיתון "הארץ", "שחק אותה", וכעבור שנתיים הולחן על ידי רוזנבלום עבור תוכנית היחיד של מיכאלי "שעות נוספות", בניהולו המוזיקלי של אלכס וייס,^[2] שעלתה בקיץ 1974. מיכאלי, קומיקאית ובדרנית, הגישה את השיר בשירה דיבורית בסגנון קברטי.

תוכן השיר

השיר נכתב קרוב ל-70 שנה אחרי מותו של הרצל וכרבע מאה לאחר קום מדינת ישראל (המופע של מיכאלי הועלה זמן לא רב לאחר מלחמת יום הכיפורים, הנחשב לאירוע טראומטי בתולדות המדינה). שנים אחדות קודם לכן, בראשית 1969, הוכנס למחזור שטר בעֲרִיךְ הגדול ביותר עד אותה עת – 100 ל"י – אשר נשא את דיוקנו של הרצל.^[3] הדובר בשיר מביט ביראת כבוד בדיוקנו של הרצל הנשקף אליו מן השטר: "אני לוקח שטר של מאה, מביט על התמונה / אני מביט היטב עליך, חוזה המדינה". הוא מתאר אותו בחיבה "יהודי יקר כזה עם זקן עד החזה", בהתייחס לזקנו האיקוני, ותוהה: מאיפה יש לו כוח להיות חוזה?". הוא פונה להרצל ישירות בגובה העיניים – בשמו הפרטי,^[4] ובמשלב דיבורי^[5] – ומבקש: "תשטוף את העפר מן העיניים,^[6] בנימין זאב / תשטוף את העפר מן העיניים, שים יד על הלב / ותגיד לי, ככה ראית? ככה חזית? ככה רצית?", וזאת בהתייחס למצבה של המדינה שחזה עוד בספריו "מדינת היהודים" (1896) ו"אלטנוילנד" (1902).

בבית השני מבקש הדובר מהרצל להישיר אליו מבט "כמו אבא אוהב" (התואר המקובל "חוזה המדינה" מקנה להרצל מעין הילה של "אבי האומה") ולשתף אותו בתלאותיו המפורסמות בבקשת פתרון לשאלה היהודית ("ותגיד לי כמה רצית, כמה בכית, כמה שתית"). בבית השלישי הוא פונה אליו כחבר ומציע: "תשתה אתי כוסית אחת לחיים, תפתח את הלב / ותסביר לי איך לא נפלת, לא התבלבלת, איך לא כשלת". נוסף על כך, הוא מספר לו – "רק דרך אגב כדי שתדע – ואם תרצה, אין זו אגדה", בהתייחס למוטו המפורסם של ספרו "אלטנוילנד": "אם תרצו – אין זו אגדה" – כי במדינה שחזה כבר ישנם גנבים ישראלים ("לגנב העברי הראשון כבר ניכו את השליש") וזונות ישראליות ("ובלילה מלכה עבריה משוטטת בכביש") ואף משטרה ישראלית, ובה גם, כדרכו של עולם, שוטרים מושחתים ("ושוטר עברי ראשון מבריח לכלא חשיש"). בכך מתכתב השיר עם אמירות ידועות של דמויות בולטות בתנועה הציונית בתקופה שלפני קום המדינה (ובפרט ח"נ ביאליק), שביקשו לראות מדינת יהודים ובה חברה נורמלית, הכוללת גם גנב עברי וזונה עברייה – ובה בעת מותח ביקורת על דמותה של המדינה בפועל.

על השיר

העיתונאי משה בן-שאול, שביקר בחזרה למופע של מיכאלי, כתב בהקשר לשיר:

גם אצל רוטבליט הציני – מכרסם משהו בלב והוא מדבר על איזשהו ערך. מוסרי, מוראלי, ארצי. וערך זה מוגש על-ידי רבקל'ה בפשטות – אך במבט עיניים נוקב. כשהיא שרה [...] "אני מביט היטב עליך, חוזה המדינה", היא מביטה אליך. היושב באולם. ישר בעיניים, ותאמינו לה ולי, שקשה להביט בעיניים עם שירים פשוטים וציוניים – מבלי אותה תדמית של מצחיקת-נצח.^[7]

השיר הוגדר כ"שיר שנע על המתח שבין ציניות לכנות, אמפתיה וסאטירה".^[8] מבקר המוזיקה והתרבות בן שלו הסכים כי השיר מבטא "אמפתיה עמוקה כלפי הרצל האדם" לצד "נימה סאטירית ברורה". לדבריו, זהו שיר נהדר, גם טקסטואלית וגם מוסיקלית. מדוע הוא לא נהפך לשלאגר על-זמני? אולי בגלל האופי הסאטירי שלו, אולי בגלל הלחן הקברטי, אולי בגלל ההגשה המחוספסת של מיכאלי שאינה זמרת מובהקת. כל אלה מונעים מהשיר להיות חביבם של עורכי תוכניות הנוסטלגיה ברדיו.^[9]

השיר זכה לגרסת כיסוי שלושים שנה מאוחר יותר, ב-2005, כאשר ביצע אותו משה בקר במופע שלו "סולו".^[10]

מילות השיר משמשות לעיתים בפיהם של ישראלים המבקשים לבקר את התנהלותה של מדינת ישראל, בפרט בהשוואה למה שחזו הרצל ומנהיגי הציונות.^[11]

במופע שרה מיכאלי שיר נוסף פרי עטו של רוטבליט בשם "אינפלציה" (לחן: אריאל זילבר), שבו מופיעה התייחסות כפולה להרצל כמטונימיה של שטר של 100 לירות וכדמותו ההיסטורית של חוזה המדינה ("הרצל, אתה בירידה / תרצה או לא תרצה – זאת לא אגדה [...] הם מדפיסים ממך הרבה יותר מדי / תשמור על עצמך וגם עלי [...] הערך שלך בשוק יורד באופן קבוע [...] לא, אי אפשר לגמור איתך שבוע [...] הרצל – אתה הלא חוזה / אז איך תוציא את עצמך מזה?"),^[12] וכמוהו גם למשורר הלאומי ח"נ ביאליק (שדמותו הופיעה באותן שנים על שטר של עשר לירות).

על העטיפה של תקליט המופע (ישראדיסק, 1975) מתנוסס הדיוקן שהופיע על השטר של 100 לירות בלוויית דמעה גדולה הזולגת מעינו של הרצל.^[13]

קישורים חיצוניים

• "בנימין זאב" באתר בית לזמר העברי
• "בנימין זאב" באתר של אקו"ם
• מילות השיר "בנימין זאב" באתר שירונט
• השיר באתר של יענקלה רוטבליט
• השיר באתר של יאיר רוזנבלום