בראד פיט

ויליאם בראדלי "בראד" פיט (באנגלית: William Bradley "Brad" Pitt; נולד ב-18 בדצמבר 1963) הוא שחקן ומפיק קולנוע וטלוויזיה אמריקאי, אשר זכה לפרסים שונים, כולל פרס אוסקר, פרס באפט"א ושני פרסי גלובוס הזהב עבור משחקו, בנוסף לפרס אוסקר נוסף, פרס באפט"א נוסף, פרס גלובוס הזהב נוסף, ופרס אמי כמפיק תחת חברת ההפקה שלו, Plan B Entertainment.

בראד פיט
Brad Pitt

פיט בפסטיבל הסרטים של ונציה, 2024
לידה	18 בדצמבר 1963 (בן 61) שוני, אוקלהומה, ארצות הברית
שם לידה	William Bradley Pitt
מדינה	ארצות הברית ארצות הברית
מקום מגורים	ספרינגפילד לוס אנג'לס
השכלה	אוניברסיטת מיזורי תיכון קיקפו
תקופת פעילות	מ-1987
בן או בת זוג	ג'ניפר אניסטון (29 ביולי 2000 – 2 באוקטובר 2005) אנג'לינה ג'ולי (23 באוגוסט 2014 – 12 באפריל 2019) ג'ולייט לואיס (1990 – 1993) ג'ניפר אניסטון (1998 – 29 ביולי 2000) גווינת פלטרו (1994 – 1997) אנג'לינה ג'ולי (2005 – 23 באוגוסט 2014)
ילדים	שיילו ג'ולי-פיט, נוקס ג'ולי-פיט, ויואן ג'ולי-פיט
מספר ילדים	6
פרסים והוקרה	פרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר פרס גלובוס הזהב לשחקן המשנה הטוב ביותר - סרט קולנוע ראו פרסים
פרופיל ב-IMDb

כאיש ציבור, פיט נחשב לאחד האנשים החזקים והמשפיעים ביותר בתעשיית הבידור האמריקאית. במשך שנים רבות הוא כונה האיש האטרקטיבי ביותר בעולם על ידי כלי תקשורת שונים, וחייו האישיים זכו לפרסום נרחב.

ביוגרפיה

ויליאם בראדלי פיט נולד בשוני, אוקלהומה שבארצות הברית, למשפחה נוצרית-בפטיסטית ממוצא בריטי. גדל בספרינגפילד, מיזורי. אמו, ג'יין אטה (לבית הילהאוס), הייתה יועצת בבית ספר; ואביו, ויליאם אלבין פיט, היה בעלים של חברת הובלות. יש לו שני אחים צעירים, דאגלס וג'ולי ניל.

בבית הספר היה פעיל בקבוצות הגולף, השחייה והטניס, במועצת התלמידים, בהפקות מחזות זמר של התיכון, וגם שימש כנער מקהלה בכנסייה.

מאוחר יותר, החל ללמוד לתואר בעיתונאות באוניברסיטת מיזורי, אך נשר בטרם עת מהלימודים כדי לנסות את מזלו בהוליווד.

בטרם החל לשחק, עסק פיט בעבודות מזדמנות שונות, כגון נהיגת לימוזינות, הובלות, ופרסום רחוב של רשת מסעדות בתחפושת תרנגולת.

קריירה

קריירת המשחק של פיט התחילה ב-1987, כאשר החל לקבל תפקידים קטנים בסרטים כגון "ללא מוצא" ובסדרות טלוויזיה פופולריות כמו "דאלאס", "שלושים ומשהו", "להתבגר ולהתגבר" ו"רחוב ג'אמפ 21".

בשנת 1988 קיבל את תפקידו הראשי הראשון בסרט קולנוע "הצד האפל של השמש". צילומי הסרט, שנערכו ביוגוסלביה, התעכבו עקב המלחמה שפרצה במדינה, והוא יצא לאקרנים רק ב-1996.

בשנת 1990 שיחק את דמותו של בילי קנטון, מכור לסמים בסרט הטלוויזיה "נערה נבגדת" אשר הוקרן ברשת NBC. ב-1991 השתתף בסרט הפשע של רידלי סקוט "תלמה ולואיז", בתפקיד של טרמפיסט סקסי המפיל את צמד הגיבורות ברשתו. התפקיד העניק לו הכרה בינלאומית. ב-1992 שיחק בסרט הביוגרפי "נהר זורם ביניהם". ב-1994 שיחק ערפד בסרט האימה "ראיון עם הערפד". בשנת 1995 שיחק בסרטים "שבעה חטאים" ו"12 קופים". על משחקו בסרט השני, היה פיט מועמד לפרס האוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר, וזכה בפרס סאטורן ובפרס גלובוס הזהב. באותה שנה, הוא נבחר על ידי מגזין הקולנוע הבריטי כאחד מ-25 כוכבי הקולנוע הסקסיים של כל הזמנים. בנוסף לכך פיט נבחר פעמיים לגבר הסקסי ביותר בעולם על ידי מגזין פיפל האמריקאי, ויחד עם ג'ורג' קלוני הוא היחיד שקיבל תואר זה פעמיים בעיתון זה. בשנת 1996 שיחק בסרט "סליפרס" לצידו של רוברט דה נירו. ב-1998, כיכב בסרט הפנטזיה "לפגוש את ג'ו בלאק". בשנת 1999 שיחק בסרט "מועדון קרב" את דמותו של טיילר. כדי להתכונן לתפקיד, למד פיט אגרוף, טאקוונדו וגראפלינג. פריימרת הסרט התקיימה בפסטיבל הסרטים של ונציה. הסרט זכה לביקורות מהללות.

בשנת 2000 שיחק פיט בסרט "סנאץ'" של הבמאי הבריטי גיא ריצ'י. ב-2001 שיחק ב"אושן 11" ובסרטי ההמשך "אושן 12" (2004) ו"אושן 13" (2007). בשנת 2004 שיחק בסרט "טרויה", וב-2005 כיכב בסרט "מר וגברת סמית'" לצד אנג'לינה ג'ולי שהפכה בהמשך לבת זוגו. בשנת 2006 כיכב בסרט "בבל". ב-2008 שיחק בסרטים "לקרוא ולשרוף" ו"הסיפור המופלא של בנג'מין באטן". בשל משחקו בסרט השני, היה מועמד לפרס האוסקר לשחקן הטוב ביותר. בשנת 2009 שיחק בסרטו עטור השבחים של קוונטין טרנטינו "ממזרים חסרי כבוד".

בשנת 2010 דיבב את דמותו של מטרו-מן בסרט האנימציה "מגה-מוח". בשנת 2012 שיחק בסרטו של בנט מילר "מאניבול", והיה מועמד על תפקידו לפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר וכן לפרס גלובוס הזהב. בשנת 2013 זכה כמפיק בפרס האוסקר לסרט הטוב ביותר, עבור הסרט "12 שנים של עבדות", שאותו הפיק ובנוסף הופיע בו בתפקיד משנה. ב-2014 כיכב בסרט המלחמה "זעם" לצד שיה לה-באף. ב-2015 שב לשחק לצד אשתו אנג'לינה ג'ולי בסרט "ליד הים". בשנת 2016 שיחק בסרטו של רוברט זמקיס "בעלי ברית" לצידה של מריון קוטיאר.

בשנת 2019 שיחק בסרטו התשיעי של קוונטין טרנטינו, "היו זמנים בהוליווד" לצידו של לאונרדו דיקפריו, עליו גם זכה בפרס האוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר, בפרס גלובוס הזהב לשחקן המשנה הטוב ביותר ובפרס גילדת שחקני המסך לשחקן המשנה הטוב ביותר.

ביולי 2021 החל פיט בצילומים לסרט "בבילון" של הבמאי זוכה האוסקר דמיאן שאזל. הסרט יצא לאקרנים בדצמבר 2022, ובאותה שנה יצא גם הסרט "העיר האבודה" בו השתתף.

בפברואר 2023 פרסם מגזין פורבס כי פיט מדורג במקום השישי ברשימת "אנשי הבידור המרוויחים ביותר" לשנת 2022 עם כ-100 מיליון דולר, כשחלק ניכר מהכנסותיו הגיעו מרווחי חברת ההפקה שלו, Plan B.^[1]

חיים אישיים

פיט ואנג'לינה ג'ולי, 2007

בתחילת שנות ה-90 יצא פיט עם השחקנית ג'ולייט לואיס. בין השנים 1994–1997 ניהל פיט מערכת יחסים עם השחקנית גווינת' פלטרו.

ב-1998, החל לצאת עם השחקנית ג'ניפר אניסטון. ב-29 ביולי 2000 הם נישאו וב-7 בינואר 2005 התגרשו.

משנת 2005 הייתה בת זוגו השחקנית אנג'לינה ג'ולי. לזוג נולדה בת ב-27 במאי 2006, וזוג תאומים ב-12 ביולי 2008. בנוסף, לפיט ולג'ולי שלושה ילדים מאומצים.^[2] ב-13 באפריל 2012, לאחר שבע שנות זוגיות הודיעו בראד פיט ואנג'לינה ג'ולי על אירוסיהם.^[3] הם נישאו לבסוף ב-23 באוגוסט 2014 בחתונה קטנה. ב-19 בספטמבר 2016 הם נפרדו וג'ולי הגישה תביעת גירושים מפיט וטענה שפיט היה אלים כלפיה וכלפי ילדיהם במהלך טיסה פרטית.^[4] ה-FBI חקר את ההאשמות אך לא הגיש כתב אישום, ובשנת 2016 מחלקת שירותי הרווחה בלוס אנג'לס ניקתה את פיט מהאשמות של אלימות כלפי ילדים. בשנת 2019 הוכרזו ג'ולי ופיט כגרושים וחופשיים, אך נדרשו להמשיך ולפתור סוגיות של משמורת וחלוקת נכסים. בשנת 2021 נפסלה החלטת משמורת שניתנה על ידי שופט פרטי בשל ניגוד עניינים שלא דווח. במהלך המחלוקת, ארבעה מילדיהם הפכו לבגירים ולכן לא נדרשה החלטת משמורת עבורם ושילה, אחת מבנותיהם, קיבלה אישור משפטי להסיר את שם המשפחה "פיט" משמה. בדצמבר 2024, ג'ולי ופיט הגיעו להסכם גירושין לאחר מאבק משפטי שנמשך שמונה שנים. ההסכם כולל ויתור על כל תמיכה כלכלית עתידית מצד שני הצדדים ולא משפיע על סכסוך משפטי נוסף בין השניים בנוגע ליקב הצרפתי Chateau Miraval שרכשו ב-2012 בו פיט תבע את ג'ולי על כך שמכרה את חלקה ביקב ללא הסכמתו, בניגוד להסכם בלתי כתוב ביניהם.^[5]

ב-2 ביוני 2015, כוכב לכת מינורי 29132 נקרא על שמו של פיט לשם כבוד.

פיט היה אלכוהוליסט. בספטמבר 2016, החל להשתתף במפגשי אלכוהוליסטים אנונימיים. בדצמבר 2019 הוא כתב כתבה על ההתמכרות שלו וההחלמה.

פיט מנהל אורח חיים טבעוני.^[6]

פילמוגרפיה

קולנוע

שנה	סרט	תפקיד	הערות
1987	Hunk	בחור בחוף הים	ללא קרדיט
	ללא מוצא	בחור במסיבה
	No Man's Land	מלצר
	צעירים במלכודת	בחור במסיבה
1988	הצד האפל של השמש	ריק
1989	Happy Together	בריאן
	לחתוך מהכיתה	דוויט אינגאלס
1991	על המסלול	ג'ו מאלוני
	תלמה ולואיז	ג'יי.די
	ג'וני ומגפי הזמש	ג'וני סואיד
1992	עולם מגניב	הבלש פרנק האריס
	נהר זורם ביניהם	פול מקליין
1993	קליפורניה	אירלי גרייס
	רומן על אמת	פלויד
1994	טובה מגונה	אליוט פולר
	ראיון עם הערפד	לואי דה פוינט דו לק
	רוחות של תשוקה	טריסטן לודלו
1995	שבעה חטאים	הבלש דייוויד מיילס
	12 קופים	ג'פרי גוינס
1996	סליפרס	מייקל סאליבן
1997	יריב אינטימי	רורי דיבאני
	שבע שנים בטיבט	היינריך הארר (אנ')
1998	לפגוש את ג'ו בלאק	ג'ו בלאק
1999	מועדון קרב	טיילר דרדן
	להיות ג'ון מלקוביץ'	עצמו
2000	סנאץ'	מיקי א'וניל
2001	המקסיקני	ג'רי וולבאץ'
	משחקי ריגול	טום בישופ
	אושן 11	ראסטי ראיין
2002	וידויים של מוח מסוכן	בראד
2003	סינבד: אגדת שבעת הימים	סינבד	דיבוב
2004	טרויה	אכילס
	אושן 12	ראסטי ראיין
2005	מר וגברת סמית'	ג'ון סמית'
2006	בבל	ריצ'רד ג'ונס
2007	אושן 13	ראסטי ראיין
	ההתנקשות בג'סי ג'יימס על ידי הפחדן רוברט פורד	ג'סי ג'יימס	גם מפיק גביע וולפי לשחקן הטוב ביותר (אנ') בפסטיבל הסרטים של ונציה (2007)
2008	לקרוא ולשרוף	צ'אד פלדהיימר
	הסיפור המופלא של בנג'מין באטן	בנג'מין באטן
2009	ממזרים חסרי כבוד	סגן אלדו ריין
2010	מגה-מוח	מטרו-מן	דיבוב
2011	עץ החיים	אובריין	גם מפיק
	מאניבול	בילי בין (אנ')
	תזיזו ת'רגליים 2	וויל	דיבוב
2012	הורג אותם ברכות	ג'קי קוגן	גם מפיק
2013	מלחמת העולם Z	ג'רי ליין
	12 שנים של עבדות	סמואל באס[7]
	היועץ	ווסטריי
2014	זעם	דון "וורדאדי" קולייר	גם מפיק
2015	ליד הים	רולנד
	מכונת הכסף	בן ריקט
2016	בעלי ברית	מקס ואטן
2017	מכונת מלחמה	גנרל גלן מקמהון	גם מפיק
2018	דדפול 2	"הנעלם"
2019	היו זמנים בהוליווד	קליף בות'	פרס גילדת שחקני המסך לשחקן המשנה הטוב ביותר (אנ') (2019)
	אד אסטרה	רוי מק'ברייד	גם מפיק
2022	העיר האבודה	ג'ק טריינר
	רכבת הקליע	ליידי-באג
	בבילון	ג'ק קונרד
2024	הזאבים[8]	ניק	גם מפיק
2025	פורמולה 1 הסרט	סוני הייז	גם מפיק
2026	הרפתקאותיו המתמשכות של קליף בות'	קליף בות'

טלוויזיה

שנה	סדרה	תפקיד	הערות
1987	עולם אחר	כריס	2 פרקים
	להתבגר ולהתגבר	ג'ף וג'ונתן קיית'
	מלך הכיתה	צ'אק	פרק: "Partners"
	סיוט ברחוב אלם	ריק אוסטין	פרק: "Black Tickets"
	דאלאס	רנדי	4 פרקים
1988	Trial and Error	בל-בוי	פרק: "Bon Appetit"
	A Stoning in Fulham County	טדי ג'ונסון	סרט טלוויזיה של NBC
	רחוב ג'אמפ 21	פיטר	פרק: "Best Years of Your Life"
1990	The Image	סטיב בלאק	סרט טלוויזיה של HBO
	נערה נבגדת	בילי קנטון	סרט טלוויזיה של NBC
	Glory Days	ווקר לאבג'וי	תפקיד ראשי; 6 פרקים
1992	Two-Fisted Tales	בילי	סרט טלוויזיה של FOX
	אגדות מעולם המסתורין	בילי	פרק: "King of the Road"
2001	חברים	וויל קולברט	פרק: "The One with the Rumor"
2003	המלך היל	פאטצ' בומהוואר	דיבוב; פרק: "Patch Boomhauer"
2017–2018	המופע של ג'ים ג'פריס	חזאי	7 פרקים
2020	סאטרדיי נייט לייב	אנתוני פאוצ'י	פרק: "Miley Cyrus"
2025	התבגרות	—	מפיק בפועל זוכה פרס הטלוויזיה של ג'ותהם לסדרה מוגבלת פורצת דרך (2025)[9]

כמפיק

שנה	סרט / סדרה	במאי	הערות
2006	God Grew Tired of Us	כריסטופר דילון קווין	סרט דוקומנטרי; מפיק בפועל
	השתולים	מרטין סקורסזה
	לרוץ עם מספריים	ראיין מרפי
2007	שנת הכלב	מייק וייט	מפיק בפועל
	בכוח הלב	מייקל ווינטרבוטום
2009	אשתו של הנוסע בזמן	רוברט שוונטקה	מפיק בפועל
	חייה הפרטיים של פיפה לי	רבקה מילר
2010	קיק אס	מת'יו ווהן
	לאכול, להתפלל, לאהוב	ראיין מרפי
2013	קיק אס 2	ג'ף וודלו
	Big Men	רייצ'ל בוינטון	סרט דוקומנטרי; מפיק בפועל
2014	סלמה	אווה דוברני	מפיק בפועל
	תחיית המתים	צ'ארלס מקדוגל	סדרת טלוויזיה; פרק: "The Returned"
	הלב הרגיל	ראיין מרפי	סרט טלוויזיה לרשת HBO
	זמיר	אליוט לסטר
2015	סיפור אמיתי	רופרט גולד	מפיק בפועל
	Hitting the Apex	מארק ניל	סרט דוקומנטרי
2016–2019	The OA	ז׳אל באטמנגליג׳	סדרת טלוויזיה; 2 עונות
2016	אור ירח	בארי ג'נקינס	מפיק בפועל
	העיר האבודה Z	ג'יימס גריי
2017	אוקג'ה	בונג ג'ון-הו
	מה עם בראד?	מייק וייט
2018	ילד יפה	פליקס ואן כרונינגן
	סיפורו של רחוב ביל	בארי ג'נקינס	מפיק בפועל
	סגן הנשיא	אדם מקיי
2018–2019	מתור ומר	סטפני דנלר	סדרת טלוויזיה; 2 עונות
2019	האיש השחור האחרון בסן פרנסיסקו	ג'ו טלבוט	מפיק בפועל
	המלך	דייוויד מישוד
2020	קג'יליונר	מירנדה ג'וליי	מפיק בפועל
	מינארי	לי אייזק צ׳אנג
	מנהיג בהזמנה	ג'ון סטיוארט
	היום השלישי	מארק מונדן	מיני-סדרה
2020	Lego Masters	ריץ' קים	תוכנית טלוויזיה; 2 עונות
2021	מחתרת המסילה	בארי ג'נקינס	מיני-סדרה
2022	מילה שלה	מריה שרדר
	בלונדינית	אנדרו דומיניק
2022	המרעה המערבי	אלונסו רויספלסיוס	סדרת טלוויזיה
2022	Women Talking	שרה פולי
2023	הרוצח	דייוויד פינצ'ר
2024	ביטלג'וס ביטלג'וס	טים ברטון

פרסים והוקרה

• פרס אגודת מבקרי הקולנוע של בוסטון לשחקן הטוב ביותר (2011)
• פרס באפט"א לקולנוע (2014)
• פרס גלובוס הזהב (1996)
• פרס אוסקר לסרט הטוב ביותר (2 במרץ 2014)
• גביע וולפי לשחקן הטוב ביותר (2007)
• פרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר (9 בפברואר 2020)
• פרס גילדת שחקני המסך (2010)
• טיים 100 (2007)
• טיים 100 (2008)
• פרס גילדת שחקני המסך לצוות השחקנים הטוב ביותר בסרט קולנוע (2010)
• פרס רמברנדט (2010)
• פרס איגוד המבקרים האמריקני לשחקן הטוב ביותר (2011)
• פרס בחירת המבקרים לליהוק הטוב ביותר (2010)
• פרס סאטורן לשחקן המשנה הטוב ביותר (1996)
• פרס מעגל מבקרי הקולנוע של ניו יורק לשחקן הטוב ביותר (2011)
• פרס חברת מבקרי הקולנוע של סאן דייגו להופעה הטובה ביותר על ידי להקה (2009)
• Phoenix Film Critics Society Award for Best Cast (2009)
• פרס גלובוס הזהב לשחקן המשנה הטוב ביותר - סרט קולנוע (1996)
• פרס באפט"א לשחקן המשנה הטוב ביותר (2 בפברואר 2020)

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: בראד פיט
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בראד פיט

• בראד פיט, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• בראד פיט, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
• בראד פיט, באתר AllMovie (באנגלית)
• בראד פיט, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• בראד פיט, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
• בראד פיט, באתר Metacritic (באנגלית)
• בראד פיט, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• בראד פיט, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• בראד פיט, באתר Discogs (באנגלית)
• בראד פיט באתר TV.com
• וויל לורנס, סאנדיי טיימס, פיט פן: ראיון אישי במיוחד עם בראד פיט, באתר nrg‏, 18 בנובמבר 2011
• דורון פישלר‏, בראד פיט חוגג יום הולדת 50: הכוכב האחרון, באתר וואלה, 19 בדצמבר 2013
• נעם קסל, בראד פיט: "אנג'לינה כרתה את השחלות בשביל שנינו", באתר ynet, 2 בנובמבר 2015
• בראד פיט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)