היו זמנים בהוליווד

היו זמנים בהוליווד (באנגלית: Once Upon a Time in Hollywood^[א]) הוא סרט דרמה קומית אמריקאי-בריטי משנת 2019, שכתב וביים קוונטין טרנטינו. הסרט הופק על ידי סרטי קולומביה, ‏Bona Film Group‏, ‏Heyday Films‏ ו-Visiona Romantica והוא מופץ על ידי סרטי סוני. בסרט מככבים לאונרדו דיקפריו, בראד פיט, מרגו רובי, אמיל הירש, מרגרט קוואלי, טימותי אוליפנט, אוסטין באטלר, דקוטה פנינג, ברוס דרן ואל פצ'ינו. אלו הם רק חלק מאנסמבל גדול של שחקנים שמככבים "במספר קווי עלילה של מעשייה מודרנית, שהיא מחווה לרגעים האחרונים של תור הזהב של הוליווד".^[6][7] עלילת הסרט מתרחשת בלוס אנג'לס, שנת 1969, ועוקבת אחרי כוכב טלוויזיה מזדקן וחברו הטוב ביותר, שהוא גם הפעלולן הכפיל שלו ועוזרו האישי, בעודם מנסים לנווט דרכם בתעשיית הקולנוע ההוליוודית המשתנה.^[8]

היו זמנים בהוליווד
Once Upon a Time in Hollywood

היו זמנים בהוליווד
בימוי	קוונטין טרנטינו
הופק בידי	קוונטין טרנטינו, דייוויד היימן
תסריט	קוונטין טרנטינו
עריכה	פרד רסקין[1]
שחקנים ראשיים	לאונרדו דיקפריו בראד פיט מרגו רובי אמיל הירש מרגרט קוואלי טימותי אוליפנט אוסטין באטלר דקוטה פנינג ברוס דרן אל פצ'ינו (לרשימה מלאה ראו כאן)
צילום	רוברט ריצ'רדסון
מדינה	ארצות הברית, הממלכה המאוחדת
חברת הפקה	Heyday Films, סרטי סוני, סרטי קולומביה
חברה מפיצה	InterCom, סרטי סוני, אייטונס
שיטת הפצה	הורדה דיגיטלית, וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	26 ביולי 2019
משך הקרנה	161 דקות[2]
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	דרמה קומית, סרט היסטוריה אלטרנטיבית, היסטוריה חלופית, סרט פשע, סרט קומדיה שחורה, סרט דרמה, סרט קומדיה
מקום התרחשות	הוליווד, 10050 Cielo Drive, Benedict Canyon, Los Angeles
תקופת התרחשות	August 1969, February 1969
תקציב	90-96 מיליון דולר[3]
הכנסות	377 מיליון דולר[4][5]
הכנסות באתר מוג'ו	untitledtarantino
פרסים	פרס גלובוס הזהב לסרט הטוב ביותר - קומדיה או מוזיקלי פרס האוסקר לשחקן המשנה לבראד פיט. פרס האוסקר לעיצוב.
סרט הבא	הרפתקאותיו המתמשכות של קליף בות'
אתר רשמי
דף הסרט ב־IMDb

על הסרט

הודעה רשמית על הפקת הסרט על ידי טרנטינו פורסמה ביולי 2017. סרטי סוני זכו בזכויות ההפצה של הסרט, לאחר שהסכימו לחלק מדרישותיו של טרנטינו, כגון זכות הגרסה הסופית. פיט, דיקפריו ורובי, וכן מספר שחקנים קבועים של טרנטינו, כגון זואי בל וקורט ראסל, הצטרפו לצוות השחקנים בין ינואר ליוני 2018. צילומי הסרט התקיימו בין יוני לנובמבר 2018 באזור לוס אנג'לס. סרט זה הוא האחרון בהשתתפותו של לוק פרי, שנפטר במרץ 2019. הסרט כולל הופעת קמאו של דניאלה פיק, רעייתו הטרייה של טרנטינו.

הקרנת הבכורה העולמית של הסרט נערכה בפסטיבל הקולנוע בקאן ב-21 במאי 2019. הסרט עלה לאקרנים ב-26 ביולי 2019 בארצות הברית וב-14 באוגוסט בממלכה המאוחדת. על פי ההוליווד ריפורטר, הסרט זכה לתגובות חיוביות בדרך כלל מצד מבקרי הקולנוע. היו שקראו לסרט "מכתב אהבה של טרנטינו לאל. איי. של שנות ה-60", ושיבחו את הליהוק ואת העיצוב האמנותי, אם כי אחרים היו "חלוקים בדעתם על סוף הסרט".^[9]

תקציר העלילה

בפברואר 1969, השחקן ההוליוודי ריק דולטון (לאונרדו דיקפריו), לשעבר כוכב טלוויזיה בסדרת מערבונים משנות ה-50 בשם Bounty Law, מתלונן על כך שהקריירה שלו הסתיימה, בפני קליף בות' (בראד פיט), חברו הטוב ביותר המשמש גם ככפיל הפעלולים שלו ועוזרו האישי. בות', חייל לשעבר שגר בקרוואן עם כלבת הפיטבול שלו, ברנדי, מסיע את דולטון ברחבי העיר ומסתמך עליו על מנת למצוא עבודה, שכן הוא מתקשה למצוא עבודה בעצמו בשל שמועות שהרג את אשתו. בתוך כך, השחקנית שרון טייט (מרגו רובי) ובעלה, הבמאי רומן פולנסקי (רפאל זאוויארושה), עוברים לגור בבית הסמוך לזה של דולטון. מתוך תקווה שהדבר יסייע לקריירה שלו, דולטון חולם להתיידד עם זוג שכניו. מאוחר יותר באותו לילה, טייט ופולנסקי מצטרפים אל ג'יי סברינג (אמיל הירש) במסיבה גדושה בסלבריטאים באחוזת פלייבוי.

בביתו של דולטון, בות' נזכר בתגרה שהייתה לו עם ברוס לי (מייק מו) על סט הצילומים של סדרת הטלוויזיה "הצרעה הירוקה". צ'ארלס מנסון (דיימון הרימן) עוצר ליד ביתם של פולנסקי וטייט ומחפש את המפיק המוזיקלי טרי מלצ'ר, שגר שם בעבר, אך סברינג שולח אותו משם לדרכו. מאוחר יותר, בזמן שהוא נוהג במכוניתו של דולטון, בות' אוסף טרמפיסטית צעירה המכונה פוסיקט (מרגרט קוואלי) ומקפיץ אותה אל חוות ספאן, ששימשה שבעבר כסט הצילומים של Bounty Law. פוסיקט מנסה לשכנע את בות' להישאר, אך הוא מבחין במספר גדול של היפים שנמצאים במקום, והוא חושד שהם מנצלים את הבעלים, חברו הוותיק ג'ורג' ספאן (ברוס דרן). למרות התנגדויותיה של סקוויקי (דקוטה פנינג), אישה צעירה שמציגה עצמה כבת-זוגו של ספאן הקשיש, בות' מתעקש להיפגש עם ספאן ולדרוש לשלומו. ספאן מפריך את כל חששותיו של בות'.

כשהוא חוזר לרכב, בות' מגלה שקלם (ג'יימס לנדרי אברט) ניקב בסכין את אחד מצמיגי המכונית. בות' מכה את קלם באכזריות, ומאלץ אותו להחליף את הצמיג. אחת מהבנות הנוכחות במקום מזעיקה את טקס ווטסון (אוסטין באטלר), אך עד שהוא מגיע - בות' כבר מספיק לנסוע משם. טייט יוצאת לטייל ברחובות הוליווד ומחליטה לעצור בבית קולנוע המציג סרט בהשתתפותה - "צוות ההרס" בכיכובו של דין מרטין.

דולטון מלוהק לתפקיד הנבל בסדרת טלוויזיה חדשה, "לנסר", ועל סט הצילומים הוא מנהל שיחה עם עמיתתו לסדרה, השחקנית הכוכבת והפרפקציוניסטית בת השמונה טרודי (ג'וליה באטרס). במהלך אחת הסצנות שלו, דולטון מתקשה להיזכר בכל שורות הדיאלוג שלו בשל שתייתו המרובה. לאחר שהוא עובר התמוטטות רגשית בקרוואן שלו, דולטון חוזר אל הסט ומספק הופעה עוצמתית שמרשימה את הבמאי, סם וונמייקר (ניקולס האמונד), ואת טרודי, שמחזקת את הביטחון העצמי של דולטון.

בטלוויזיה משודרת הסדרה "The F.B.I.", הכוללת הופעת אורח של דולטון. סוכן הליהוק מרווין שוורז (אל פצ'ינו) צופה בסדרה, ומציע לדולטון לככב במערבוני ספגטי המצולמים ברומא. דולטון מסכים, באי-רצון, ומביא איתו לאיטליה את בות' למשך שישה חודשים. במהלך תקופה זו, דולטון מצלם ארבעה סרטים, בהם הסרט Nebraska Jim בבימויו של סרג'יו קורבוצ'י, ואף מתחתן עם שחקנית איטלקייה.

ביום חזרתם ללוס אנג'לס, דולטון מודיע לבות' שהוא כבר לא יכול להרשות לעצמו להעסיק אותו, והשניים מסכימים להיפרד כל אחד לדרכו. הם יוצאים לשתות וחוזרים לביתו של דולטון, שם בות' מעשן סיגריה טבולה ב-LSD ולאחר מכן לוקח את הכלבה ברנדי לטיול. בינתיים, ווטסון, סוזן אטקינס (מייקי מדיסון), לינדה קסביאן (מאיה הוק) ופטרישה קרנווינקל (מאדיסן ביטי) חונים בחוץ, בפורד גלקסי 59' ישנה ורועשת, מתכוננים להיכנס לבית של טייט ולרצוח את כל הנוכחים, כפי שהורה להם מנסון לעשות. דולטון שומע את הרעש, יוצא החוצה ובכעס מגרש אותם מהמקום. הם מתרחקים מעט, אך אטקינס מציעה שהם יחזרו למקום ויהרגו את דולטון בטענה שהם למדו לרצוח מכל אותם כוכבי הוליווד שמשחקים בסרטים שכוללים רציחות. קסביאן בורחת מהמקום, אולם שלושת הנותרים ממשיכים בביצוע תוכניתה של אטקינס. הם פורצים לביתו של דולטון ומתעמתים עם בות', שמזהה אותם כהיפים שפגש בחוות ספאן. בות' מורה לכלבתו ברנדי לתקוף, והם הורגים את קרנווינקל ואת ווטסון ופוצעים קשה את אטקינס. אטקינס, עם אקדח בידה, בורחת החוצה ונופלת לבריכה, בה היה עד כה דולטון, עם אוזניות, לא מודע לכל המתרחש. דולטון נבהל, אולם מתעשת במהרה ובאמצעות להביור הוא שורף למוות את אטקינס. בות' נלקח לבית חולים עקב פציעותיו. סברינג מגיע אל שער הכניסה של ביתה של טייט, ודולטון מעדכן אותו במה שקרה באותו הערב. טייט, באמצעות האינטרקום, מצטרפת לשיחה, ומזמינה את דולטון לביתה, לשתות ביחד איתה ועם שאר אורחיה, שעדיין בחיים, סברינג, אביגיל פולג'ר (סמנתה רובינסון) ווויצ'יק פרייקובסקי (קוסטה רונין).

שחקנים ודמויות

תפקידים ראשיים

שם השחקן/ית	שם הדמות	אודות הדמות
לאונרדו דיקפריו	ריק דולטון	שחקן שכיכב בסדרת המערבונים Bounty Law משנת 1958 עד 1963, המבוססת Wanted Dead or Alive (‏1958-1961‏). בסדרה זו כיכב סטיב מקווין המשמש אחת ההשראות לדמותו של דולטון.[10] הניסיון הראשון של דולטון לעבור מהמסך הקטן למסך הגדול נכשל, ובשנת 1969 הקריירה שלו כושלת. מערכת היחסים של דולטון עם קליף בות' מבוססת על יחסיו של השחקן ברט ריינולדס עם מי שהיה הפעלולן הכפיל שלו במשך תקופה ארוכה, הל נדהם, ששניהם משמשים השראה לדמויותיהם של דולטון ובות' בהתאמה.[11] דמותו של דולטון נכתבה בהשראת שחקנים שהחלו את הקריירה שלהם בהוליווד הקלאסית, אך התקשו למצוא מקומם בשנות ה-60 לאחר שסוג הדמויות שנהגו לגלם יצאו מהאופנה, כגון טיי הרדין, שהפך משחקן ראשי במערבון מצליח בטלוויזיה לשחקן של מערבוני ספגטי. בנוסף, דולטון מושפע מג'ורג' מהריס, אדד בירנס, טאב האנטר, וינס אדוארדס ופאביאן פורטה.[12][13] דולטון גם מושפע חלקית מפיט דוּל, שחקן מערבוני טלוויזיה מערבי שהתאבד. אף שזה לא מוזכר בסרט, דולטון סובל מהפרעה דו-קוטבית לא מאובחנת.[14]
בראד פיט	קליף בות'	פעלולן וכפילו של דולטון ועוזרו האישי מזה זמן רב וכן חברו הטוב ביותר. בות' שירת ביחידת הכומתות הירוקות במהלך מלחמת העולם השנייה והוא נחשב לאחד האנשים הקטלנים ביותר בעולם. המומחיות שלו היא סכינים ולחימה פנים אל פנים.[15][16][17][18] טרנטינו ופיט עיצבו את הדמות בהשראת בילי ג'ק, דמות שהופיעה בארבעה סרטים בשנים 1967–1977 בגילומו של השחקן טום לוצלין.[19] כמו כן, דמותו של בות' קיבלה השראה חלקית מגרי קנט, שעשה פעלולים לסרטים שצולמו בחוות ספאן, בזמן שמשפחת מנסון התגוררה בה.[20] מקור השראה נוסף הוא ג'ין בל, אמן לחימה ופעלולן שנשכר לעשות פעלולים בסדרת הטלוויזיה "הצרעה הירוקה", לאחר תלונות של פעלולנים אחרים על ברוס לי שהוא מכה אותם ופוגע בהם, ו"הם לא הצליחו לשכנע אותו שהוא יכול להקל עימם וזה עדיין ייראה מצוין על סרט הצילום".[21]
מרגו רובי	שרון טייט	שחקנית ושכנתו של דולטון. אשתו ההרה של רומן פולנסקי. רובי לא התייעצה עם פולנסקי כהכנה לתפקיד, אך קראה את האוטוביוגרפיה שלו Roman by Polanski משנת 1985.‏[22][23] במהלך הסרט, טייט הולכת לבית הקולנוע Bruin שבוסטווד כדי לראות סרט בו היא מככבת, "The Wrecking Crew". עובדי המקום לא מזהים אותה, והיא צריכה לשכנע אותם שזו אכן היא שמופיעה בסרט. על פי טרנטינו, לאחר צאתו לאקרנים של הסרט "רומן על אמת" אותו כתב, הוא הלך לצפות בו בבית הקולנוע Bruin והצליח לשכנע את העובדים שזה אכן הוא שכתב את התסריט.[24]
אמיל הירש	ג'יי סברינג	מעצב שיער הוליוודי, חברה של שרון טייט ובן-זוגה לשעבר. סברינג היה גם חבר של ברוס לי ועזר לו בראשית הקריירה שלו בהוליווד.[25]
מרגרט קוואלי	פוסיקאט	חברת משפחת מנסון, דמות בדיונית שמושפעת ממספר דמויות אמיתיות שונות. שמה מבוסס על זה של קתרין "קיטי" לוטסינגר, אך המראה החיצוני שלה מבוסס על זה של רות אן מוראוס.[26] בספר The Family מאת אד סנדרס מופיעה דמות בשם פוסיקאט. על פי האנשים שסנדרס ראיין כתחקיר לספרו, פוסיקאט עברה גירוש שדים בסן פרנסיסקו, בנוכחותו של צ'ארלס מנסון. שמה האמיתי של פוסיקאט מעולם לא נחשף בסרט.[27]
טימותי אוליפנט	ג'יימס סטייסי	שחקן הוליוודי שכיכב בתפקיד ג'וני מדריד לנסר בסדרת הטלוויזיה "לנסר".[18] בשוט האחרון שבו סטייסי נראה בסרט הוא עוזב את סט הצילומים של הסדרה על אופנוע. בשנת 1973 היה סטייסי מעורב בתאונת דרכים, כשנהג משאית שיכור פגע באופנוע שבו רכב, הנוסעת שהרכיב נהרגה, וסטייסי איבד זרוע ורגל. גרושתו, קוני סטיבנס, ארגנה גאלה למטרת גיוס כספים שנועדו לעזור לסטייסי בהחלמתו.[28][13]
אוסטין באטלר	צ'ארלס "טקס" ווטסון	חבר משפחת מנסון, שפגש את צ'ארלס מנסון באמצעות המוזיקאי דניס וילסון מלהקת The Beach Boys. משפחת מנסון התגוררה בביתו של וילסון במשך מספר חודשים.[29] בליל מעשי הרצח בבית שרון טייט, אמר ווטסון לקורבנותיו: "אני השטן, ובאתי לבצע את מעשי השטן". בסרט, זהו משפט שהוא אומר לקליף בות'.[30]
דקוטה פנינג	לינט "סקוויקי" פרום	חברת משפחת מנסון שהורשעה בניסיון התנקשות בנשיא ארצות הברית ג'רלד פורד שביצעה בהשראת משנתו של צ'ארלס מנסון. פרום ניסתה להרשים את מנסון.[31]
ברוס דרן	ג'ורג' ספאן	קשיש כבד ראייה בן 80, שבעברו השכיר את החווה שלו לצורך צילומי מערבונים. צ'ארלס מנסון שכנע את ספאן לאפשר לו ולחברי הכת שלו לחיות בשטח החווה. ספאן העניק לרבים מהם את כינוייהם. בתחילה לוהק ברט ריינולדס לתפקיד זה, אך הוא נפטר לפני שהספיקו לצלם את הסצנות שלו.[32][33]
אל פצ'ינו	מרווין שוורז	מפיק הוליוודי וסוכנו של ריק. טרנטינו כתב את התפקיד הזה במיוחד עבור פצ'ינו.[34]

תפקידי משנה

שם השחקן/ית	שם הדמות	אודות הדמות
ג'וליה באטרס	טרודי פרייזר	ילדה-כוכבת, אך בוגרת, שמשחקת ב-"לנסר" את דמותה של מריבלה. דמותה של פרייזר נוצרה בהשראת דמות שבאמת הייתה בסדרה "לנסר".[35]
מייק מו	ברוס לי	שחקן הוליוודי ואמן לחימה שגילם את דמותו של קייטו בסדרת הטלוויזיה "הצרעה הירוקה". הוא אימן את שרון טייט באמנויות לחימה עבור צילומי הסרט "The Wrecking Crew". בין תלמידיו הנוספים היו ג'יי סברינג, רומן פולנסקי וסטיב מקווין.[25] במהלך צילומי פרק קרוסאובר של "באטמן" ו-"הצרעה הירוקה", הייתה אמורה להיות סצנה בה קייטו, בגילומו של לי, מפסיד בקרב לרובין, בגילומו של ברט וורד. לי סירב לצלם את הסצנה הזו, והיא שוכתבה כך שהקרב יסתיים בתיקו.[36] בסרט, פורצת תגרה בין לי לבין בות' על סט הצילומים של "הצרעה הירוקה", שגם היא מסתיימת בתיקו.[37]
לוק פרי	ויין מאונדר	שחקן הוליוודי שגילם את דמותו של סקוט לנסר בסדרת הטלוויזיה "לנסר".[18] מאונדר נפטר במהלך צילומי הסרט 'היו זמנים בהוליווד' ופרי נפטר זמן קצר לאחר השלמתם. זוהי הופעתו האחרונה של פרי בקולנוע או בטלוויזיה.[38] ג'ק פרי, בנו של לוק, השתתף אף הוא בסרט 'היו זמנים בהוליווד'.[39]
דמיאן לואיס	סטיב מקווין	שחקן הוליוודי שהופיע בין השאר בסרטים "שבעת המופלאים" ו-"הבריחה הגדולה". צ'ארלס מנסון פנה אל מקווין עם תסריט שכתב לסרט קולנוע, בתקווה שחברת ההפקות של מקווין תפיק אותו. כשמקווין דחה אותו, פרצה תגרה בין השניים ומקווין שבר את אפו של מנסון.[40]
ברנדה ואקרו	מארי אליס שוורז	אשתו של מרווין.
ניקולס האמונד	סם וונמייקר	שחקן במאי הוליוודי. ביים את פרק הפיילוט של "לנסר".
סמנתה רובינסון	אביגיל פולג'ר	בת-זוגו של פרייקובסקי וחברתה של טייט. בתו של פיטר פולג'ר, בעלי חברת מותג הקפה Folgers, שאמורה הייתה לרשת אותו.
רפאל זאוויארושה	רומן פולנסקי	במאי קולנוע מפורסם ומוערך, שבין השאר ביים את "תינוקה של רוזמרי". בעלה של טייט, אותה הכיר במהלך צילומי סרטו "סלח לי, אבל אתה נושך את צווארי".
לורנזה איצו	פרנצ'סקה קפוצ'י	שחקנית קולנוע איטלקית ואשתו של דולטון. דמותה של קפוצ'י הושפעה משחקניות קולנוע וסמלי מין איטלקיות של שנות ה-60, במיוחד סופיה לורן וקלאודיה קרדינלה, אך גם וירנה ליסי ומוניקה ויטי שימשו כהשראה לדמות זו.[13][41]
קוסטה רונין	וויצ'יק פרייקובסקי	חבר של שרון טייט ורומן פולנסקי.
דיימון הרימן	צ'ארלס "צ'ארלי" מנסון	פושע ומנהיג כת. באמצע 1967 הקים את מה שנודע כ-"משפחת מנסון", קומונה שבסיסה בקליפורניה. חסידיו של מנסון ביצעו סדרה של תשעה מעשי רצח בארבעה מקומות שונים ביולי ובאוגוסט 1969. הרימן גילם את דמותו של מנסון גם בסדרת הטלוויזיה "מיינד האנטר". מנסון, שנמצא בכלא מאז ראשית שנות ה-70, נפטר במהלך הפקת הסרט. על פי רודולף אלטובלי, מי שהשכיר את הבית לרומן פולנסקי ולשרון טייט, מנסון הגיע אל הבית ב-23 במרץ 1969 וחיפש את טרי מלצ'ר, הדייר הקודם. אלטובלי אמר למנסון שמלצ'ר כבר לא גר שם עוד.[42]
לינה דנהאם	קתרין "ג'יפסי" שייר	חברת משפחת מנסון
מאדיסן בייטי	פטרישה "קייטי" קרנווינקל	חברת משפחת מנסון. ביטי גילמה את דמותה של קרנווינקל גם בסדרת הטלוויזיה "אקווריוס".
מייקי מדיסון	סוזן "סיידי" אטקינס	חברת משפחת מנסון. בסרט, אטקינס משכנעת את בני משפחתה להרוג את ריק דולטון, כוכב מערבוני טלוויזיה, כמעשה נקמה. היא אומרת שמאחר והטלוויזיה לימדה את כולם להרוג, זה רק מתאים שהם יחזרו להרוג את הבחור מהטלוויזיה, ומסבירה: "הרעיון שלי הוא להרוג את האנשים שלימדו אותנו להרוג!"[43][44] בחיים האמיתיים, ננסי פיטמן, חברת משפחת מנסון, אמרה פעם: "אנחנו מה שעשיתם אותנו. חונכנו בטלוויזיה שלכם. חונכנו תוך כדי צפייה ב-"Gunsmoke" וב-"Have Gun – Will Travel".‏[45]
ג'יימס לנדרי אברט	סטיב "קלם" גרוגן	חבר משפחת מנסון. גרוגן הורשע ברציחתו של הפעלולן דונלד "שורטי" שי בחוות ספאן. את הרצח ביצע באמצעות צינור עופרת, יחד עם מנסון, ווטסון וברוס דייוויס.[46]
מאיה הוק	לינדה קסביאן	חברת משפחת מנסון. קסביאן הסיעה את ווטסון, קרנווינקל ואתקינס לבית שרון טייט בליל הרציחות, מכיוון שהיא הייתה בת המשפחה היחידה שהיה לה רישיון נהיגה בתוקף. היא בעצמה לא רצחה איש, ונשארה מחוץ לבית במשך כל הזמן. בהמשך, היא העידה נגד כל מי שהועמד לדין בתמורה לחסינות.[46]
ויקטוריה פדרטי	לזלי "לולו" ואן הוטן	חברת משפחת מנסון
סידני סוויני	דיאן "סנייק" לייק	חברת משפחת מנסון
הארלי קווין סמית'	"פרוגי"	חברת משפחת מנסון
דלאס ג'יי האנטר	"דלילה"	חברת משפחת מנסון
קנזס באולינג	סנדרה "בלו" גוד	חברת משפחת מנסון
פרקר לאב באולינג	"טאדפול"	חברת משפחת מנסון
קסידי ויק הייס	אלה ג'ו "סאנדנס" ביילי	חברת משפחת מנסון
רובי רוז סקוטשדופול	"באטרפליי"	חברת משפחת מנסון
דניאל האריס	"אנג'ל"	חברת משפחת מנסון
ז'וזפין ולנטינה קלארק	קתרין "קפיסטראנו" ג'יליס	חברת משפחת מנסון
דיאני דל קסטילו	"פבלס"	חברת משפחת מנסון
רוני זאפה	בובי "טופ האט" ביוסוליל	חבר משפחת מנסון
סקוט מק'ניירי	"ביזנס" בוב גילברט	שחקן הוליוודי המגלם דמות נבל בסדרת הטלוויזיה "לנסר".
קליפטון קולינס	ארנסטו	שחקן הוליוודי המגלם דמות בסדרת הטלוויזיה "לנסר".
מרקו רודריגס		שחקן הוליוודי המגלם את דמות המוזג בסדרת הטלוויזיה "לנסר".
רמון פרנקו	רובן	מנהל בית קולנוע Bruin הוותיק שבוסטווד.
קורטני הופמן	רבקה	מעצבת תלבושות בסדרת הטלוויזיה "לנסר". הופמן היא מעצבת תלבושות מקצועית, אשר עבדה בעבר באחד מסרטיו הקודמים של קוונטין טרנטינו, "ג'אנגו ללא מעצורים", בתור המלבישה האישית של כריסטוף ואלץ.
הבה תוריסדוטיר	סוניה	מאפרת בסדרת הטלוויזיה "לנסר". תוריסדוטיר היא גם ראש מחלקת האיפור בסרט "היו זמנים בהוליווד".
דרימה ווקר	קוני סטיבנס	שחקנית הוליוודית. אשתו לשעבר של ג'יימס סטייסי.
רייצ'ל רדליף	מאמא קאס	חברה בלהקת The Mamas & the Papas. תווי נגינה של "Straight Shooter", שיר של להקת The Mamas & the Papas, נמצא על הפסנתר הגדול בזירת הרצח במעונם של טייט / פולנסקי. השיר נכלל גם בטריילר הרשמי של הסרט.[47]
רבקה ריטנהאוס	מישל פיליפס	חברה בלהקת The Mamas & the Papas. רומן פולנסקי ניהל איתה רומן בזמן שהיה נשוי לשרון טייט.[48]
רומר ויליס	ג'ואנה פטט	שחקנית הוליוודית. חברה של שרון טייט.
ספנסר גארט	אלן קינקייד	עיתונאי טלוויזיוני.
קלו גולאגיר		הבעלים של "חנות הספרים של לארי אדמונד".
מרטין קוב		שחקן הוליוודי. שריף בסדרה Bounty Law.
רבקה ג'יי הארט	בילי בות'	אשתו של קליף בות'. הנסיבות והשמועות סביב מותה של בילי בות' מזכירות את אלו של נטלי ווד.[13]
קורט ראסל	רנדי	מתאם פעלולים. בעלה של ג'נט. קולו של המספר.
זואי בל	ג'נט	מתאמת פעלולים. אשתו של רנדי. בל היא גם מתאמת הפעלולים של 'היו זמנים בהוליווד'. דמותה של ג'נט נכתבה בהשראת מייק הפעלולן, דמות בדיונית אותה גילם קורט ראסל בסרטו של טרנטינו "חסין מוות"[49]
מייקל מדסן		שחקן הוליוודי. מגלם את שריף האקט בסדרה Bounty Law.
פרלה הייני-ג'רדין		סוחרת סמים היפית.
ג'יימס רימר		שחקן הוליוודי המגלם דמות נבל בסדרת הטלוויזיה "Bounty Law".
קייט ברלאנט		קופאית בית קולנוע Bruin הוותיק שבוסטווד.
דניאלה פיק	דפנה בן-קובו	שחקנית קולנוע איטלקייה.
ראול קרדונה		שחקן הוליוודי המגלם דמות נבל בסדרת הטלוויזיה "לנסר".
מוניקה סטאג	קוני	לקוחה בחוות ספאן, שהגיעה לרכב על סוס.
טום הרטיג	ביל	חבר ב-Hells Angels בחוות ספאן
עומר דום	דוני	חבר ב-Hells Angels בחוות ספאן
דייוויד סטין		חבר ב-Straight Satans בחוות ספאן
קורי ברטון		קריין הפרומו של Bounty Law
רייג' סטיוארט	הארווי מילר	שדרן רדיו בלוס אנג'לס. הורשע בהריגת אשתו.[50]
קוונטין טרנטינו		קולו של במאי הפרסומת לסיגריות בכיכובו של דולטון בסצנה שאחרי הכתוביות. קולו נשמע גם על רקע הכתוביות של Bounty Law.‏[51]
טוני בזיל	רקדנית	בזיל היא הכוריאוגרפית של הסרט, ויש לה הופעת קמאו בסצנת ריקודים שמתרחשת על מטוס פאן אם.[52]
סייורי	ברנדי	כלבת הפיטבול של בות'.[53] אף על פי שמה של סאגורי הוא היחיד שמופיע ברשימת הקרדיטים של הסרט, למעשה לתפקיד של ברנדי נדרש שימוש בשלושה כלבים שונים - כלבה אחת נוספת, ועוד כלב אחד, אגרסיבי יותר, עבור סיקוונס הסיום של הסרט.[54]

סצנות שלא נכללו בסרט

טים רות', ג'יימס מרסדן ודני סטרונג הצטלמו לסצנות שבסופו של דבר לא נכללו בסרט. רות' גילם את המשרת האנגלי של ג'יי סברינג, מרסדן גילם את ברט ריינולדס, ודני סטרונג גילם את דין מרטין.^{[55][56][57][58]}

הפקה

ב-11 ביולי 2017 פורסם כי סרטו הבא של קוונטין טרנטינו יעסוק ברציחות שביצעה משפחת מנסון. הארווי ובוב ויינסטין יהיו מעורבים, אך לא היה ברור אם חברת The Weinstein Company היא שתפיץ את הסרט, שכן טרנטינו רצה קודם לסיים את מלאכת הליהוק, לפני קבלת ההחלטה על חברת ההפצה. הוא פנה אל בראד פיט וג'ניפר לורנס והציע להם לככב בסרט.^[59] גם עם סמואל ל. ג'קסון ניהל טרנטינו משא ומתן על גילום תפקיד מרכזי בסרט. פיט היה צפוי לגלם בסרט בלש משטרתי החוקר את מעשי הרצח.^[60]

בעקבות פרסום הטענות על התעללות מינית של הארווי ויינסטין, ניתק טרנטינו את קשרים עימו, וחיפש מפיץ חדש, זאת לאחר שבמשך כל הקריירה שלו עבד עם ויינסטין. בשלב זה נחשף כי לאונרדו דיקפריו נמנה עם רשימת השחקנים הקצרה שטרנטינו שוקל ללהק לסרט.^[61] זמן קצר לאחר מכן התפרסמו דיווחים כי טרנטינו מנהל משא ומתן עם מספר אולפנים שונים בהוליווד, כי עלילת הסרט תתרחש בלוס אנג'לס של סוף שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70, כי טום קרוז במשא ומתן על אחד משני התפקידים הראשיים, וכי דייוויד היימן הצטרף לפרויקט כמפיק, יחד עם טרנטינו ושאנון מקינטוש.^[62]

ב-11 בנובמבר 2017 הודיעה חברת סרטי סוני כי תפיץ את הסרט, לאחר שגברה על האחים וורנר, סרטי יוניברסל, סרטי סרטי פרמאונט, Annapurna Pictures ו-Lionsgate‏.^[63] דרישותיו של טרנטינו כללו תקציב של 95 מיליון דולר, זכות הגרסה הסופית, "שליטה קריאטיבית יוצאת דופן", 25% מההכנסות של מכירות הכרטיסים ביום הראשון בו עולה הסרט לאקרנים,^[64] ושהזכויות על הסרט יחזרו אליו לאחר 10 עד 20 שנה.^[64]

ליהוק

קוונטין טרנטינו ומרגו רובי בפסטיבל הקולנוע בקאן 2019.

בינואר 2018 פורסם כי דיקפריו הוחתם לככב בסרט, תוך כדי קיצוץ בשכרו על מנת לשתף שוב פעולה עם טרנטינו.^[65][66] עוד פורסם כי טרנטינו שוקל ללהק גם את אל פצ'ינו לתפקיד בסרטו.^[67] ב-28 בפברואר 2018 דווח כי שמו של הסרט יהיה Once Upon a Time in Hollywood, ושפיט לוהק לתפקיד ראשי שגם טום קרוז התמודד עליו.^[68] דיקפריו ופיט השתכרו 10 מיליון דולר כל אחד.^[69] במרץ 2018 פורסם כי רובי, שהביעה עניין לעבוד עם טרנטינו,^[70] לוהקה לתפקיד הנשי הראשי של שרון טייט, וכן פורסם שגם זואי בל תופיע בסרט.^[71][72][73] באפריל 2018 קיימה ג'סיקה לאנג משא ומתן לגלם את דמותה של מרי אליס שוורז, אך בסופו של דבר פרשה וברנדה ואקרו החליפה אותה. במאי 2018 הצטרפו אל צוות השחקנים של הסרט ברט ריינולדס, טים רות', קורט ראסל ומייקל מדסן.^[74] גם טימותי אוליפנט לוהק לסרט.^[75] ביוני 2018 הצטרפו אל הקאסט דמיאן לואיס, לוק פרי, אמיל הירש, דקוטה פנינג, קליפטון קולינס ג'וניור, קית' ג'פרסון, ניקולאס האמונד, אל פצ'ינו וסקוט מק'ניירי.^[76][77][78]

ביולי הוכרז כי ספנסר גארט, ג'יימס רימר, ברנדה ואקרו ומייק מו ישתתפו בסרט.^[79] באוגוסט 2018 לוהקו דיימון הרימן לתפקיד צ'ארלס מנסון ולינה דנהאם, אוסטין באטלר, דני סטרונג, רומר וויליס, דרמה ווקר ומרגרט קוואלי לתפקידי משנה.^{[80][81][82][83]}

צילומים

הצילומים החלו ב-18 ביוני 2018 בלוס אנג'לס, קליפורניה והסתיימו ב-1 בנובמבר 2018.^[84][85] ברט ריינולדס נפטר בספטמבר 2018, לפני שהספיק להצטלם לאחת הסצנות שלו; ברוס דרן לוהק במקומו לגלם את דמותו של ג'ורג' ספאן.^[33]

אזכורים של תרבות פופולרית

קטעי ארכיון מסרטים רבים כלולים ב"היו זמנים בהוליווד", בהם "C.C. and Company",‏ "Lady in Cement",‏ "Three in the Attic" וכן "The Wrecking Crew" בהשתתפותה של שרון טייט בתפקיד פרייה קרלסון. כמו כן משולבים בסרט קטעי קול מסדרת הטלוויזיה "באטמן". ישנן שלוש סצנות נוספות שמופיעות בסרט, אך לא בגרסתן המקורית; הסצנות עברו שינויים דיגיטליים על מנת להחליף את השחקנים המקוריים בריק דולטון. סצנה אחת כזו היא מתוך הפרק "All the Streets Are Silent" של סדרת הטלוויזיה "The F.B.I.", בה דולטון מחליף את ברט ריינולדס. סצנה נוספת היא מתוך הסרט "Death on the Run", בה פניו של דולטון מחליפות את פניו של טיי הרדין. הסצנה השלישית היא מתוך "הבריחה הגדולה", בה נראה דולטון מגלם את דמותו של וירג'יל הילטס, תפקיד שביצע במקור סטיב מקווין ואשר הפך אותו למפורסם.^[86][87][88]

אתרים מפורסמים רבים בלוס אנג'לס נראים לאורך כל הסרט, לרבות בתי הקולנוע Fox, Bruin ו-Cinerama Dome, בית הקפה El Coyote Cafe, מסעדת Musso & Frank Grill ואחוזת פלייבוי. גם חוות Corriganville נראית בסרט, ומשמשת כאתר לצילומי מערבונים, בתור חוות ספאן. הקרוואן של קליף בות' ממוקם בסמוך לדרייב אין של ואן-נויס.^[89][35]

הקדילאק דה ויל משנת 1966 של ריק דולטון היא בדיוק אותה המכונית שבה נהג ויק וגה (מר בלונד) בסרט "כלבי אשמורת" של טרנטינו. בעל הרכב הוא השחקן מייקל מדסן, שגילם את מר בלונד. הפורד גלקסי משנת 1959 בה נוסעת משפחת מנסון בסרט הוא העתק מדויק של המכונית שבה נעשה שימוש בפועל במהלך הרצח בבית שרון טייט. מתאם כלי הרכב של הסרט, סטיבן בוצ'ר, הצליח למצוא את הרכב האמיתי שבו נעשה שימוש. הייתה לו פגישה עם טרנטינו בנוגע לשימוש ברכב זה במהלך צילומי הסרט, אך הם החליטו שלא לעשות בו שימוש, אלא רק בהעתק, משום שחשבו שאין זה הולם שרכב זה יהיה על סט הצילומים.^[90]

'היו זמנים בהוליווד' כולל בתוכו שלל אזכורים לתעשיית הבידור. שמו של הסרט הוא התייחסות לשני סרטיו של סרג'ו לאונה - "היו זמנים במערב" (1968) ו"היו זמנים באמריקה" (1984). ריק דולטון משתתף בסרטים בבימוי סרג'יו קורבוצ'י ואנטוניו מרגרטי. סצנה מתוך סרטו של דולטון "The 14 Fists of McCluskey", שם דמותו שורפת נאצים עם להביור, היא התייחסות לסרטו של טרנטינו "ממזרים חסרי כבוד". קליף בות' מאזכר את אלדו ריין, הדמות שגילם בראד פיט ב-"ממזרים חסרי כבוד", שמעמיד פנים שהוא פעלולן. בסצנה בה שרון טייט נכנסת לחנות הספרים של לארי אדמונדס, היא רוכשת עותק של הספר "טס לבית דרברוויל", אותו רומן פולנסקי עיבד לסרט הקולנוע "טס" (1979), אותו הקדיש לטייט לאחר מותה. בחנות הספרים יש העתק של הנץ ממלטה. השיר "I'll Never Say Never To Always" אותו שרים בני משפחת מנסון ברחובות לוס אנג'לס נכתב על ידי צ'ארלס מנסון. בביתו של דולטון מוצג שער של מד מגזין הכולל את דמותו ג'ייק קאהיל, הדמות שדולטון מגלם בסדרה Bounty Law. כאשר בות' מבקר בחוות ספאן, ואומר לספאן את שמו, ספאן מגיב: "ג'ון וילקס מי?", תוך התייחסות לג'ון וילקס בות'.^[88][35]

אלן קינקייד מזכיר את שמותיהם של אל אמסטרדם ורוז מארי כאורחיו בתוכנית הטלוויזיה שלו בשבוע הבא. סם וונמייקר מזכיר את "The Big Valley" ואת "בוננזה" כשהוא מדבר עם דולטון. יש פרסומת על גבי אוטובוס לסדרת הטלוויזיה "Combat!". כרזת הסרט "The Golden Stallion" מופיעה על קירו של דולטון. שמו של רון אלי מוזכר בשיחה שבין דולטון לבין שוורז, שגם מזכיר את הסדרה הבלשית "Mannix". רוברט גולט נראה מבצע את השיר "MacArthur Park" בטלוויזיה. ברדיו נשמעות פרסומות לסרט "The Illustrated Man" ולבושם של הלנה רובינשטיין. דולטון משווה בין טקס ווטסון לדניס הופר, כוכב הסרט "אדם בעקבות גורלו". דולטון מופיע בתוכנית הטלוויזיה "Hullabaloo". בקרוואן של קליף בות' נמצאת חוברת הקומיקס Kid Colt, Outlaw. נאמר כי דלטון הופיע בסדרת הטלוויזיה "Land of the Giants". רנדי מזכיר את אנדרו ו. מקלגן. הסרטים "The Night They Raided Minsky's" ו-"רומיאו ויוליה" מפורסמים על שלט בחזית בית הקולנוע. שמותיהם של ג'ורג' פפארד, ג'ורג' מהריס וג'ורג' צ'קיריס מוזכרים על ידי דולטון. טייט נראית מנגנת שיר מהאלבום "The Spirit of '67" של להקת Paul Revere & the Raiders. ג'ון ויין נראה על גבי שער המגזין טיים.^[86]

יש גם אזכורים ל-"תינוקה של רוזמרי", "Pretty Poison" (אנ'), "עמק הבובות", "2001: אודיסיאה בחלל", "Candy" (אנ'), "שם קוד מ.ל.א.ך" (אנ'), "Pendulum" (אנ'), "המופע של דיק ואן דייק" ו-"רצח האחות ג'ורג'" (אנ'). יש פוסטר של "Don't Make Waves" (אנ') בביתה של שרון טייט ופוסטר של "The Mercenary" (אנ') בבית הקולנוע Bruin שבוסטווד. רשת מזון מהיר בדיונית שהמציא טרנטינו, ביג קהונה בורגר, מפורסמת על גבי שלט חוצות. בסרט זה מופיע לראשונה שני מותגים בדיוניים נוספים שהמציא טרנטינו - לבירה ולמזון כלבים. מותג מזון הכלבים נקרא "Wolf", כשם הדמות שגילם הארווי קייטל בסרטו של טרנטינו "ספרות זולה". בסצנת הסיום של הסרט נראה ריק דלטון בפרסומת לסיגריות של Red Apple, מותג בדיוני נוסף שהמציא טרנטינו ואשר מופיע ברבים מסרטיו.^[88][86][35]

הפצה

הקרנת בכורה עולמית של הסרט התקיימה ב-21 במאי 2019 בפסטיבל הקולנוע בקאן.^[91][92] בארצות הברית, הסרט עלה לאקרנים ב-26 ביולי 2019 בהפצת Sony Pictures Releasing.‏^[93] בתחילה, הסרט תוכנן לעלות לאקרנים ב-9 באוגוסט במלאת 50 שנה בדיוק למעשה הרצח בבית שרון טייט.^[94]

ב-20 במרץ 2019 הופץ טיזר-טריילר ובו שירי שנות ה-60 בביצוע The Mamas & the Papas‏ ("Straight Shooter") ו-Los Bravos‏ "Bring a Little Lovin'".‏^[95] הטריילר הרשמי הופץ ב-21 במאי 2019 וכלל את השירים "Good Thing" בביצוע Paul Revere & the Raiders ו-"Brother Love's Travelling Salvation Show" בביצוע ניל דיימונד.^[96] בסך הכל, ההפקה הוציאה כ-110 מיליון דולר בשיווק הסרט ברחבי העולם.^[3]

פסקול

Once Upon a Time in Hollywood
(soundtrack)

פסקול מאת אמנים שונים
יצא לאור	2019
סוגה	רוק אנד רול
אורך	74:41
הפקה	קוונטין טרנטינו, דייוויד היימן

אלבום פסקול, ששמו "Once Upon a Time in Hollywood", כשם הסרט, יצא בשנת 2019. על פי פיצ'פורק, המוזיקה בסרט הייתה "גולת הכותרת" וכן "מיקסטייפ של תור הזהב של הרוק אנד רול, שדרני הרדיו ופרסומות תקופתיות".^[97][98]

רשימת השירים

מס'	שם	ביצוע	משך
1.	"Treat Her Right"	Roy Head & The Traits	2:04
2.	"Ramblin' Gamblin' Man"	The Bob Seger System	2:22
3.	"Hush"	Deep Purple	4:08
4.	"Mug Root Beer Advertisement"	KHJ	0:08
5.	"Hector"	The Village Callers	2:32
6.	"Son of a Lovin' Man"	Buchanan Brothers	2:56
7.	"Paxton Quigley's Had The Course"	Chad & Jeremy	3:17
8.	"Tanya Tanning Butter Advertisement"	Bristol-Myers	1:06
9.	"Good Thing"	Paul Revere & The Raiders	3:02
10.	"Hungry"	Paul Revere & The Raiders	2:53
11.	"Choo Choo Train"	The Box Tops	2:50
12.	"Jenny Take A Ride"	Mitch Ryder And The Detroit Wheels	3:36
13.	"Kentucky Woman"	Deep Purple	4:45
14.	"The Circle Game"	Buffy Sainte-Marie	3:00
15.	"Mrs. Robinson"	Simon & Garfunkel	3:36
16.	"Numero Uno Cologne Advertisement"	I Profumi di Capri	0:49
17.	"Bring a Little Lovin'"	Los Bravos	2:17
18.	"Suddenly / Heaven Sent Advertisement"	Harold E. Weed / Dana Classic Fragrances	0:59
19.	"Vagabond High School Reunion"	KHJ	0:20
20.	"KHJ Los Angeles Weather Report"	KHJ	0:10
21.	"The Illustrated Man Advertisement / Ready for Action"	Syd Dale	0:29
22.	"Hey Little Girl"	Dee Clark	2:15
23.	"Summer Blonde Advertisement"	Coty Inc.	1:15
24.	"Brother Love's Traveling Salvation Show"	Neil Diamond	3:27
25.	"Don't Chase Me Around"	Robert Corff	1:45
26.	"MR Sun, Mr Moon (feat. Mark Lindsay)"	Paul Revere & The Raiders	2:45
27.	"California Dreamin'"	José Feliciano	4:09
28.	"Dinamite Jim"	I Cantori Moderni Di Alessandroni	2:27
29.	"You Keep Me Hangin' On"	Vanilla Fudge	5:00
30.	"Miss Lily Langtry"	Maurice Jarre	3:13
31.	"KHJ Batman Promotion"	KHJ	1:06
משך כולל:			74:41

מצעדים

מצעדים (2019)	מקום שיא
אוסטרליה Australian Albums (ARIA)‏[99]‏	‏14‏
בלגיה Belgian Albums (Ultratop Flanders)‏[100]‏	‏17‏
בלגיה Belgian Albums (Ultratop Wallonia)‏[101]‏	‏98‏
צ'כיה Czech Albums (ČNS IFPI)‏[102]‏	‏35‏
הולנד Dutch Albums (Album Top 100)‏[103]‏	‏68‏
צרפת French Albums (SNEP)‏[104]‏	‏65‏
גרמניה German Albums (Offizielle Top 100)‏[105]‏	‏29‏

שירים נוספים

"היו זמנים בהוליווד" כולל שירים נוספים, שלא נכללו בפסקול הסרט, בביצוע ג'ו קוקר, אריתה פרנקלין, אוטיס רדינג, הרולינג סטונז, האמהות והאבות ועוד רבים. במהלך הסרט, לאונרדו דיקפריו (כריק דלטון) מבצע את השיר "Green Door".‏^[106]

תגובות

הכנסות

נכון ל-25 באוגוסט 2019, הסרט הכניס 123.2 מיליון דולר בארצות הברית ובקנדה, ועוד 116.6 מיליון דולר בשאר העולם, כך שסך ההכנסות העולמי שלו עומד על 239.8 מיליון דולר.^[4][5]

בארצות הברית ובקנדה הקרנות של הסרט הכניסו סכום של 30–40 מיליון דולר ב-3,659 אולמות קולנוע במהלך הסוף השבוע הראשון להקרנתו, כאשר התחזיות היו שהסרט יכניס בין 25 ל-50 מיליון דולר.^[107][108] על פי חברת הכרטיסים Fandango, מבין כל סרטיו של טרנטינו, היו זמנים בהוליווד הוא הסרט המכניס ביותר בשבוע הראשון להקרנתו.^[109] הסרט הכניס 16.9 מיליון דולר ביום הראשון להקרנתו, הכולל 5.8 מיליון דולר מהצגות טרום-בכורה של יום חמישי בערב (ההישג הגבוה ביותר בקריירה של טרנטינו). סך ההכנסות מהקרנות הבכורה הגיע לסכום של 41.1 מיליון דולר, מקום שני אחרי "מלך האריות", ובכך הפך לסרטו של טרנטינו שהכנסותיו בהקרנות הבכורה היו הגבוהות ביותר. על פי Comscore, כ-47% מהצופים הלכו לראות את הסרט בגלל הבמאי (לעומת 7% באופן כללי) ו-37% הלכו לראות את הסרט בגלל צוות השחקנים (לעומת 18% באופן כללי).^[3] הסרט הכניס 20 מיליון דולר במהלך השבוע השני להקרנתו, ירידה של 51% לעומת השבוע הקודם, ובאותו שבוע היה לסרט השלישי המכניס ביותר. בסופי השבוע שלאחר מכן הסרט הכניס 11.6 מיליון דולר ו-7.6 מיליון דולר.^{[110][111][112]}

ביקורות

באתר האינטרנט Rotten Tomatoes, לסרט יש דירוג של 85% על סמך 464 ביקורות, עם דירוג ממוצע של 7.81 מתוך 10. על פי דעת הרוב באתר נכתב כי הסרט "בלתי מרוסן ועם זאת מעוצב בצורה יציבה. הסרט משלב בין דחפיו הפרובוקטיביים של טרנטינו לבין בהירות חזונו של הקולנוען הבוגר".^[113] האתר Metacritic העניק לסרט ציון ממוצע של 83 מתוך 100, המבוסס על 61 מבקרים, המעידים על "שבחים מקיר לקיר".^[114] קהלים שנבדקו על ידי CinemaScore העניקו לסרט ציון ממוצע של "B" בסולם שבין A + לבין F, ואילו אלה שבאתר PostTrak העניקו לו בממוצע 4 מתוך 5 כוכבים כש-58% מהם ממליצים בחום לצפות בסרט.^[3]

על פי ההוליווד ריפורטר, הסרט זכה לתגובות חיוביות בדרך כלל מצד מבקרי הקולנוע. היו שקראו לסרט "מכתב אהבה של טרנטינו לאל. איי. של שנות ה-60" ושיבחו את הליהוק ואת העיצוב האמנותי, אם כי אחרים היו "חלוקים בדעתם על סוף הסרט".^[9] בביקורת עבור ReelViews, כתב ג'יימס ברארדנלי כי זהו "סרט של אוהב קולנוע עבור אוהבי קולנוע. ואפילו מי שאינם כאלו עשויים עדיין ליהנות ממנו".^[115] באתר האינטרנט של רוג'ר איברט, העניק בריאן טלריקו לסרט ארבעה מתוך ארבעה כוכבים, וכינה אותו "רב שכבות ושאפתני, מוצר של קולנוען בעל ביטחון שאיתו משתפים פעולה מי שחולקים עימו באופן מוחלט את חזונו".^[116] המבקר של "וראייטי", אוון גלייברמן, כינה את הסרט "קולאז' מרתק של סרט - אך בסופו של דבר זוהי איננה יצירת מופת".^[117] פיטר ברדשו מהגרדיאן העניק לסרט חמישה מתוך חמישה כוכבים, תוך שהוא מהלל את הופעותיהם של בראד פיט ולאונרדו דיקפריו ומכנה את הסרט "מקומם, מבולבל, חסר אחריות, וגם מבריק".^[118] סטיב פונד (TheWrap) כתב: "גדול, נמרץ, מגוחך, ארוך מדי, ובסופו של דבר ממריץ, הסרט הוא גן שעשועים מפואר עבור הבמאי שלו שעושה פטישיזציה לתרבות הפופ הישנה תוך שימוש בסטיות שלו ככלי ליצירת הסרט".^[119]

קייטי רייף (The A.V. Club) העניקה לסרט דירוג של B +, וכינתה אותו "סרט משבר אמצע החיים הערמומי של טרנטינו".^[120] ריצ'רד ברודי מהניו יורקר כינה את הסרט "חזון רגרסיבי מגונה של שנות השישים" ש"מהלל את הכוכב הלבן-זכר (וגם את הכפופים לו שמאחורי הקלעים) על חשבון כולם".^[121] במגזין "Little White Lies", המבקר כריסטופר הוטון תיאר את הסרט כ"מייגע לעיתים" אך "כל הזמן מעורר השראה", וציין שהסרט הוא לא כל כך "מכתב אהבה להוליווד" אלא יותר "הספד לרגע בתרבות, שנראה שלא ישוב עוד לחיים אי פעם".^[122]

פרסים ומועמדויות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

פרס	קטגוריה	מועמד/ים	תוצאה	הערות
Palm Dog Award	ההופעה הטובה ביותר של כלב או כלבים	סייורי	זכייה	[123]
פרס אוסקר	פרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר	בראד פיט	זכייה

רומן המבוסס על הסרט

פרק זה טעון עדכון. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לעדכן אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא מכיוון שהספר יצא כבר, ניתן לכתוב על אודותיו, ולא על צפי למה שיופיע בו.

ב-29 ביוני 2021 ראה אור הספר "היו זמנים בהוליווד: רומן" (אנ'), נובליזציה של הסרט מאת מאת טרנטינו.^[124] הספר, שנכתב במשך חמש שנים,^[125] יצא במהדורה מודפסת, בספר מוקלט בקולה של השחקנית ג'ניפר ג'ייסון לי, ובגרסת קינדל.^{[126][125][127]} במקביל יצאו תרגומים להולנדית, ספרדית, פורטוגזית-ברזילאית, קטלאנית, איטלקית, גרמנית, צרפתית, ההונגרית וגם עברית – בתרגומו של גיא הרלינג-פישר.^[127] במרכז העלילה, המהווה בחינה מחודשת של הסרט והדמויות, עומדת דמותו של קליף בות', כפיל הפעלולים המסתורי והחידתי. אחד מקווי העלילה עוסק בשאלה האם קליף הרג את אשתו, שאלה המעיבה על הקריירה שלו בסרט, והספר כולל מידע שטרנטינו כתב במהלך עבודתו על הספר, אך לא ראה לנכון לכלול אותו בסרט.^[124][128]

לקריאה נוספת

• Tarantino, Quentin. Once Upon a Time in Hollywood: A novel. Harper Collins/Harper Perennial. New York, USA. ISBN 9780063112520 (paperback)

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: היו זמנים בהוליווד
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: היו זמנים בהוליווד

• אתר האינטרנט הרשמי של היו זמנים בהוליווד (באנגלית)
• היו זמנים בהוליווד, ברשת החברתית פייסבוק
• היו זמנים בהוליווד, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• היו זמנים בהוליווד, ברשת החברתית אינסטגרם
• "היו זמנים בהוליווד", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• "היו זמנים בהוליווד", באתר נטפליקס
• "היו זמנים בהוליווד", באתר AllMovie (באנגלית)
• "היו זמנים בהוליווד", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• "היו זמנים בהוליווד", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
• "היו זמנים בהוליווד", באתר Metacritic (באנגלית)
• "היו זמנים בהוליווד", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• "היו זמנים בהוליווד" במסד נתוני כלי רכב בקולנוע IMCDb
• אמיר בוגן, ראינו את החדש של טרנטינו: נוסטלגי, מהנה ואלים רק בסופו, באתר ynet, 21 במאי 2019
• נירית אנדרמן, "היו זמנים בהוליווד": טרנטינו נרגע בסרטו החדש, אבל הוא עדיין יודע להשתמש בלהביור, באתר הארץ, 22 במאי 2019
• גידי אורשר, "היו זמנים באמריקה - ילקוט הכזבים של טרנטינו", סולם אורשר, 15.אוגוסט 2019.
• יעל שוב, ‏"היו זמנים בהוליווד": טרנטינו מרוצה מדי מעצמו, באתר "Time Out ישראל", 14 באוגוסט 2019
• אבנר שביט‏, ספרות גבוהה, באתר וואלה, 14 באוגוסט 2019

ביאורים

1. באנגלית, שם הסרט נכתב לעיתים גם כ-Once Upon a Time... in Hollywood או Once Upon a Time in... Hollywood