ברוך דיין האמת

בָּרוּךְ דַּיַּן הָאֱמֶת הוא נוסח ברכה ביהדות, הנאמרת על כל שמיעת בשורה רעה, כגון הפסד כספי או אסון.

ברכת ברוך דיין האמת
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם דַּיַּן הָאֱמֶת

כיום הברכה נאמרת בשם ומלכות בעיקר על ידי האבלים, במותו של קרובם. כמו כן משתמשים בנוסח "ברוך דיין האמת" בשביל לבשר על פטירה, ומדפיסים אותו על מודעות אבל.

מודעת אבל עם המילים: "ברוך דיין האמת" בפתח מתחם מגורים ברחוב הטורים בירושלים

מקור הברכה ומשמעותה

מקורה של הברכה נמצא במשנה, מסכת ברכות, פרק ט', משנה ב': "עַל בְּשׁוֹרוֹת טוֹבוֹת אוֹמֵר 'בָּרוּךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב'; עַל בְּשׁוֹרוֹת רָעוֹת אוֹמֵר: 'בָּרוּךְ דַּיַַַן הָאֱמֶת'."

פירוש הברכה הוא הכרה בכך שהמאורעות הרעים המתרחשים בעולם נעשים על ידי האלהים מתוך השגחה ודין צדק, ולא באופן אקראי או חוסר צדק. נוסח תפילה דומה הוא צידוק הדין".

הברכה נאמרת גם על ראיית ישוב יהודי שנחרב, לחלק מהדעות מברכים ברכה זו גם על ראיית מקום המקדש^[1].”תָּנוּ רַבָּנָן: הָרוֹאֶה בָּתֵּי יִשְׂרָאֵל בְּיִשׁוּבָן, אוֹמֵר: 'בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מַצִּיב גְּבוּל אַלְמָנָה', הָרוֹאֶה בָּתֵּי יִשְׂרָאֵל בְּחֻרְבָּנָן - אוֹמֵר: 'בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, דַּיַן הָאֱמֶת'” (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"ח, עמוד ב')

בשמחה

במשנה גם נאמר "חַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ עַל הֲרָעָה כְּשֵׁם שֶׁמְּבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר 'וְאָהַבְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ' וגו' 'וּבְכָל מְאֹדֶךָ' - בְּכָל מִדָּה וּמִדָּה שֶׁהוּא מוֹדֵד לְךָ, הֵוֵי מוֹדֶה לוֹ". התלמוד^[2] מפרש שכוונת המשנה היא שעל האדם לקבל בשמחה גם את המאורעות הקשים הבאים עליו, ומביא בהמשך את המשפט המפורסם "כָּל מָה שֶׁעוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא - הַכֹּל לְטוֹבָה". בכך מתקשרת הברכה גם למצוות אהבת ה'.

בהלכה הובאו הדברים כך:

"שָמַע שְׁמוּעָה רָעָה מְבָרֵךְ 'בָּרוּךְ דַּיַּן הָאֱמֶת'. וְחַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ עַל הֲרָעָה בְּטוּב נֶפֶשׁ כְּשֵׁם שֶׁמְּבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה בְּשִׂמְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר 'וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ' וגו' 'וּבְכָל מְאֹדֶךָ'. וּבִכְלָל אַהֲבָה הַיְּתֵירָה שֶׁנִּצְטַוֵּינוּ בָּהּ, שֶׁאֲפִלּוּ בְּעֵת שֶׁיֵּצֵּר לוֹ יוֹדֶה וִישַׁבֵּחַ בְּשִׂמְחָה".

— משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות ברכות, פרק י', הלכה ג'

"חַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ עַל הֲרָעָה בְּדַעַת שְׁלֵמָה וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּבָרֵךְ בְּשִׂמְחָה עַל הַטּוֹבָה, כִּי הֲרָעָה לְעוֹבְדֵי הַשֵּׁם הִיא שִׂמְחָתָם וְטוֹבָתָם, כֵּיוָן שֶׁמְּקַבֵּל מֵאַהֲבָה מָה שֶׁגָּזַר עָלָיו ה' נִמְצָא שֶׁבְּקַבָּלַת רָעָה זוֹ הוּא עוֹבֵד אֵת הַשֵּׁם שֶׁהִיא שִׂמְחָה לוֹ".

— שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רכ"ב, סעיף ג'

נחלקו הראשונים: האם ההשוואה בשמחה על הטוב ורע היא מוחלטת, ממש אותה שמחה שיש על הטוב כך מצווים להיות שמחים ברעה, או שאין זה השוואה מוחלטת אלא שבשניהם צריך להיות שמחה, אבל השמחה שונה בין הטוב לרע.

ר' עובדיה מברטנורא כתב: "חייב אדם לברך על הרעה - כשמברך דיין האמת על הרעה, חייב לברך בשמחה ובלב טוב כשם שמברך בשמחה הטוב והמטיב על הטובה". משמע השמחה על הטוב והרע זהה. לעומת זאת רש"י כתב: "לקבולינהו בשמחה - לברך על מדת פורענות בלבב שלם". משמע שאין האדם שמח באותו האופן כפי ששמח על הטובה. אלא משמעות השמחה כאן היא בלב שלם, להצדיק את הדין^[3].

הברכה כיום

במאות השנים האחרונות לא נהוג לברך את הברכה בנוסחה המלא ("בשם ומלכות") על כל בשורה רעה, אלא בדרך כלל רק על פטירתו של אדם קרוב, ולעיתים גם במקרים נוספים. כמו כן הברכה לא נאמרת בזמן שמיעת הבשורה אלא בשעת הלוויה על ידי האבלים, בעת ביצוע הקריעה.

נהוג ששאר האנשים המשתתפים בצער, שאינם האבלים עצמם, מברכים בעת שמיעת הבשורה את הברכה ללא שם ומלכות - בנוסח: "ברוך דיין האמת". יש מן האחרונים שהתנגדו למנהג זה^[4].

ראו גם

• הלוויה יהודית

קישורים חיצוניים

• הברכה על המרור - כיצד מברכים בשמחה דין האמת? באתר הקול החמישי.
• ברכת ברוך דיין האמת באתר המסורת היהודית