שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
גמר מונדיאל 1982
משחק כדורגל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
גמר מונדיאל 1982 התקיים באצטדיון סנטיאגו ברנבאו במדריד, ספרד ב-11 ביולי 1982, ובו נקבע שאלופת העולם לשנת 1982 היא נבחרת איטליה, שניצחה את נבחרת גרמניה המערבית, בתוצאה 1-3. זוהי הייתה הזכייה השלישית בתולדותיה בגביע העולם, כשהיא משווה את השיא בו אחזה ברזיל כשיאנית הזכיות.
במחצית ראשונה, שהסתיימה בשוויון 0-0, נרשמה החמצת פנדל של נבחרת איטליה, הראשונה בהיסטוריה של משחקי גמר המונדיאל. במחצית השנייה הצליחו האיטלקים לכבוש ראשונים בדקה ה-57, בדרך ליתרון של 0-3 אחרי 81 דקות, וניצחון 1-3 בתום 90 דקות.
כובש השער הראשון במשחק, חלוץ איטליה פאולו רוסי, העלה את מאזנו בטורניר לשישה שערים והבטיח את זכייתו בנעל הזהב, פרס המוענק למלך השערים של הטורניר. כמו כן, זכה רוסי בפרס כדור הזהב המוענק לשחקן המצטיין בטורניר, ונוסד לראשונה בטורניר זה. קפטן נבחרת איטליה, השוער דינו זוף, שהיה בן 40 בזמן הטורניר, היה לכדורגלן המבוגר ביותר בהיסטוריה שזוכה בגביע העולם.
מי ששימש כקוון במשחק היה אברהם קליין, שהיה לישראלי היחיד בהיסטוריה ששובץ לצוות השיפוט במשחק גמר מונדיאל.
לשתי הנבחרות הייתה זו הופעה רביעית בגמר המונדיאל. איטליה ניצחה בעבר בשני מפגשים (1934, 1938) והפסידה פעם אחת (1970). נבחרת גרמניה החזיקה במאזן זהה של שני ניצחונות (1954, 1974) והפסד בודד (1966).
Remove ads
רקע
סכם
פרספקטיבה
מפגשים קודמים
משחק זה היה המפגש הרביעי בין הנבחרות בגביע העולם, ומשחק הגמר הראשון ביניהן. קדמו לו המפגשים הבאים:
- שלב הבתים, מונדיאל 1962. הנבחרות נפרדו בשוויון 0-0. גרמניה סיימה ראשונה בבית אך הודחה ברבע הגמר. איטליה סיימה שלישית ולא העפילה שלב[1]
- חצי גמר מונדיאל 1970. איטליה גברה על גרמניה 3-4 בהארכה. במשחק דרמטי באצטדיון האצטקה, גרמניה נקלעה לפיגור מוקדם, הצליחה להשוות בדקה ה-90 של המשחק ולעלות ליתרון 1-2 ארבע דקות מפתיחת ההארכה. איטליה השלימה מהפך תוך עשר דקות וחזרה להוביל, רק כדי לשמוט את היתרון בדקה ה-110, שש דקות מאוחר יותר. דקה אחת בלבד משער השוויון של גרמניה, הצליחה איטליה להכריע את ההתמודדות ולנצח 3-4. איטליה הובסה על ידי ברזיל במשחק הגמר, גרמניה סיימה שלישית עם ניצחון על אורוגוואי[2]
- שלב הבתים השני, מונדיאל 1978. איטליה וגרמניה נפרדו בשוויון 0-0. איטליה סיימה במקום השני בבית והפסידה במשחק על המקום השלישי, גרמניה סיימה שלישית בבית ולא העפילה לשלב הבא[3]
הדרך אל הגמר
בטורניר זה השתתפו לראשונה בהיסטוריה 24 נבחרות. שיטת הטורניר הייתה שני שלבי בתים, בשלב הראשון התמודדו ארבע נבחרות בכל בית על שני המקומות הראשונים. בשלב השני התמודדו שלוש נבחרות בכל בית על המקום הראשון שמוביל לשלב חצי הגמר.
נבחרת איטליה הוגרלה בשלב הבתים הראשון לבית א', לצד נבחרות פולין, פרו וקמרון. איטליה לא השיגה ולו ניצחון אחד בשלב זה, כשסיימה את שלושת משחקיה בטורניר בתוצאות תיקו. גם לנבחרת קמרון היה מאזן זהה של שלוש תוצאות תיקו בשלושה משחקים, אך איטליה העפילה בזכות מספר שערי הזכות שלה, שעמד על שניים לעומת אחד של קמרון. מלך שערי הטורניר, פאולו רוסי, לא כבש כלל בשלב זה. בשלב הבתים השני איטליה פגשה את הפייבוריטית לזכייה בטורניר, ברזיל, ואת אלופת העולם המכהנת, ארגנטינה. במשחקה הראשון בשלב זה גברה איטליה על ארגנטינה בתוצאה 1-2 משערים של מרקו טארדלי ואנטוניו קבריני במחצית השנייה. לאחר שגם ברזיל גברה על ארגנטינה, אך בתוצאה גבוהה יותר, 1-3, נפגשו איטליה וברזיל במשחק על ראשות הבית, כשאיטליה חייבת ניצחון בעוד לברזיל מספיקה תוצאת תיקו. פאולו רוסי כבש שלושה שערים, שהיו הראשונים שלו בטורניר, בעוד נבחרת ברזיל מצליחה להשוות זמנית פעמיים, והעלה את איטליה לחצי הגמר שם פגשה איטליה את פולין. גם הפעם רוסי לא הסתפק בשער בודד, כבש צמד שהעלה את מאזנו לחמישה שערים בטורניר, והעלה את איטליה לגמר הטורניר.
נבחרת גרמניה המערבית הוגרלה בשלב הבתים הראשון לבית ב', לצד נבחרות אלג'יריה, אוסטריה וצ'ילה. גרמניה, שהעפילה לטורניר עם מאזן מושלם בשלב המוקדמות, הגיעה בטוחה בעצמה וזלזלה בנבחרת האפריקאית מולה הוגרלה לשחק במשחק הפתיחה. למרות זאת גרמניה נוצחה 1-2 מול אלג'יריה, אך הצליחה לנצח את צ'ילה בתוצאה 1-4, בזכות שלושה שערים של חלוץ הנבחרת קרל היינץ רומניגה. למשחק האחרון בשלב הבתים הראשון הגיעה גרמניה יום לאחר משחקה של אלג'יריה, כשניצחון שלה בהפרש של עד שני שערים מעלה אותה ואת יריבתה, אוסטריה, לשלב הבא. במשחק, שנודע כחרפת חיחון, הצליחה גרמניה לנצח 0-1 את אוסטריה משער כעבור 10 דקות, שלאחריו הפסיקו הקבוצות להתקיף ובעיקר התמסרו בחצי המגרש שלהן, כך ששתיהן העפילו לשלב הבא. רומניגה סיים את שלב הבתים עם ארבעה שערים לזכות גרמניה. בשלב הבתים השני, פגשה גרמניה את אנגליה וספרד. שוויון 0-0 מול אנגליה וניצחון 1-2 על ספרד, שהיה המשחק היחיד שהוכרע מבין שלושת המשחקים בבית, שלחו את גרמניה לחצי הגמר מול צרפת. בסיום 90 הדקות התוצאה עמדה על שוויון 1-1. בתוך שמונה דקות בהארכה, צרפת עלתה ליתרון 1-3, אך גרמניה הצליחה לאזן ל-3-3, והמשחק עבר לבעיטות הכרעה. גרמניה גברה על צרפת בתוצאה 4-5 אחרי שש בעיטות, והעפילה למשחק הגמר.
Remove ads
שופט המשחק
ארנלדו סזאר קואליו (Coelho) הברזילאי נבחר לשופט המשחק. עוזרי השופט, וויטק כריסטוב (Christov) הצ'כוסלובקי ואברהם קליין הישראלי, נבחרו לשמש כקוונים במשחק.
קואליו היה לשופט הראשון בהיסטוריה שאינו אירופאי ששפט משחק גמר מונדיאל. הוא שובץ כשופט גם במהלך מונדיאל 1978.
במהלך הטורניר קואליו שפט במשחק נוסף, שגם בו הייתה מעורבת נבחרת גרמניה. היה זה המשחק משלב הבתים השני בינה לבין אנגליה (0-0).
עוזר השופט הישראלי, אברהם קליין, היה לישראלי היחיד בהיסטוריה שמשובץ למשחק גמר מונדיאל. קליין שימש כשופט ראשי בניצחונה של איטליה 2-3 על ברזיל בשלב הבתים השני. הוא זכה להערכה בינלאומית רחבה, ואף היה אמור לשפוט בגמר מונדיאל 1978, אך בשל יחסי ישראל-הולנד, ביקשה ארגנטינה לפסול אותו משיפוט המשחק.
Remove ads
מהלך המשחק
סכם
פרספקטיבה
אל המשחק התייצבו הנבחרות עם שני מלכי השערים של הטורניר בהרכבן הפותח, פאולו רוסי האיטלקי וקרל היינץ רומניגה הגרמני, כשכל אחד מהם כבש עד לגמר חמישה שערים.
המשחק נפתח בדקות ארוכות של משחק זהיר מצד שתי הנבחרות, והיה רווי בעבירות ובעצירות. כבר בדקה השביעית נאלצה איטליה לבצע חילוף ראשון, כשפרנצ'סקו גרציאני נפצע והוחלף על ידי אלסנדרו אלטובלי. בדקה ה-23, איטליה קיבלה הזדמנות ממשית לעלות ליתרון לאחר עבירה של האנס-פיטר בריגל על ברונו קונטי (Conti) בתוך הרחבה. אנטוניו קבריני בעט את הפנדל נמוך לפינה הימנית, אך הכדור יצא החוצה. בבעיטת הפנדל השלישית בהיסטוריית הגמרים (היו שתיים בגמר 1974), נרשמה ההחמצה הראשונה בהיסטוריה. מאז ההחמצה, איטליה החלה לתקוף ולחפש את שער היתרון, אך המחצית הסתיימה בשוויון, 0-0.
במחצית השנייה, איטליה עלתה ליתרון ראשון בדקה ה-57. היא זכתה בכדור חופשי בתוך חצי המגרש של גרמניה, ומרקו טארדלי זיהה את פריצתו של קלאודיו ג'נטילה באגף ימין, והוציא אליו כדור מהיר, בזמן שחלק משחקני שתי הקבוצות עדיין עסוקים בהכנות לאחר השריקה לעבירה. ג'נטילה הגביה כדור לכיוון הרחבה, הכדור קפץ פעם אחת על הרצפה ועבר שני שחקנים בדרך לראשו של פאולו רוסי, שמקרוב נגח לקרקע ואל הרשת, כדי לקבוע 0-1 לאיטליה.
בדקה ה-69, יצאה איטליה להתקפה מתפרצת ומצאה את עצמה עם שלושה תוקפים מול שלושה מגנים. גאטאנו שיראה פרץ לרחבה מאגף ימין, והעביר כדור החוצה, אל עבר המרכז. טארדלי עצר את הכדור ובעט תוך כדי נפילה מ-16 מטרים אל הרשת, כדי לקבוע 0-2. לאחר השער, טארדלי פרץ בריצה לעבר הספסל, תוך כדי שהוא מנופף בידיו לצדדים וצועק "גול! גול!", במה שזכורה כאחת מחגיגות השערים המפורסמות בהיסטוריה, וזכתה לכינוי צעקתו של טארדלי. שערו של טארדלי הגיע לאחר שאת ששת השערים הקודמים לזכות איטליה כבש פאולו רוסי.
בדקה ה-81, קונטי פרץ לאורך אגף ימין עד לתוך הרחבה כשהוא חופשי לגמרי, והעביר כדור רוחב לאלטובלי, שהטעה את שומאכר וגלגל פנימה, 0-3 לאיטליה. כעבור שתי דקות בלבד, בעט פול ברייטנר מן האוויר כדור שהוגבה אליו, כדי לקבוע 1-3. ברייטנר כבש גם בגמר מונדיאל 1974, שמונה שנים קודם לכן. נשיא איטליה, סנדרו פרטיני, חגג ביציע, וחואן קרלוס הראשון, מלך ספרד, העניק את הגביע לשוערה של איטליה וקפטן הנבחרת, דינו זוף, שהיה לאיטלקי הראשון שמניף גביע עולם מזה 44 שנים.
| 11 ביולי 1982 |  איטליה |
3 - 1 |  גרמניה המערבית |
אצטדיון סנטיאגו ברנבאו, מדריד, ספרד צופים: 90,000 שיפוט:  ארנלדו סזאר קואליו |
פאולו רוסי  57' מרקו טארדלי 69' אלסנדרו אלטובלי 81' |
(סיקור) | פול ברייטנר 83' |
         איטליה
|
   גרמניה המערבית
|
|
 |
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
שופט: ארנלדו סזאר קואליו
קוונים: 
אברהם קליין, 
וויטק כריסטוב
Remove ads
קישורים חיצוניים
- סיקור המשחק באתר הרשמי של פיפ"א
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads