ג'יין קמפיון

ג'יין קמפיון (באנגלית: Jane Campion; נולדה ב-30 באפריל 1954) היא תסריטאית, מפיקה ובמאית קולנוע מניו זילנד, זוכת פרס אוסקר לתסריט המקורי הטוב ביותר ולבימוי הטוב ביותר. נכון לשנת 2021 היא האישה הראשונה שזכתה בפרס דקל הזהב עבור בימוי.

ג'יין קמפיון
Jane Campion

ג'יין קמפיון, 2010
ג'יין קמפיון, 2010
לידה	30 באפריל 1954 (בת 71) ולינגטון, ניו זילנד
מדינה	ניו זילנד
מקום מגורים	סידני
השכלה	אוניברסיטת ויקטוריה בוולינגטון אוניברסיטת סידני Australian Film Television and Radio School המכללה לאמנות ועיצוב צ'לסי מכללת סידני לאומנויות
תקופת פעילות	מ-1982
ילדים	אליס אנגלרט
פרסים והוקרה	פרס אוסקר לתסריט המקורי הטוב ביותר (1993) פרס אוסקר לבימוי הטוב ביותר (2022)
חתימה
פרופיל ב-IMDb

ביוגרפיה

קמפיון נולדה בוולינגטון, ניו זילנד. היא סיימה את לימודיה באוניברסיטת ויקטוריה ב-1975, שם למדה אנתרופולוגיה, וב-1979 סיימה את לימודיה באוניברסיטה לאמנויות בסידני, שם למדה ציור. את קריירת הבימוי שלה החלה בתחילת שנות ה-80 בבית הספר לקולנוע, טלוויזיה ורדיו באוסטרליה.

ב-1982 ביימה את הסרט הקצר הראשון שלה "Peel ", עליו זכתה בפרס דקל הזהב לסרט קצר בפסטיבל הקולנוע בקאן 1986. היא זכתה בפרסים נוספים גם על סרטיה הקצרים "Passionless Moments"‏ (1983)‏ ו"A Girl's Own Story" ‏(1984). ב-1989 ביימה את הסרט באורך מלא הראשון שלה "Sweetie", עליו זכתה בפרסים בינלאומיים. קמפיון זכתה להכרה, על סרטה הביוגרפי והפסיכולוגי על המשוררת ג'נט פריים, "מלאך אצל שולחני" משנת 1990.

ב-1993 זכתה להכרה בינלאומית על סרטה "הפסנתר" שהיה מועמד לשמונה פרסי אוסקר וזכה בשלוש מהם, שמתוכם פרס אוסקר לתסריט המקורי הטוב ביותר לקמפיון. בנוסף גם זכתה בפרס המכון האוסטרלי לקולנוע לבמאי הטוב ביותר. קמפיון היא אחת מארבע הנשים היחידות שהיו מועמדות אי פעם לפרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר, כשהשלוש האחרות הן לינה ורטמילר, סופיה קופולה וקתרין ביגלו. כמו כן זכתה בפרס דקל הזהב והייתה האישה הראשונה שזכתה בפרס זה (והיחידה, נכון ל-2016).^[1]

לאחר מכן עבודותיה של קמפיון נטו לקיטוב קיצוני מעבודותיה הקודמות. ב-1996 ביימה את הסרט "דיוקנה של גברת" המבוסס על ספרו בעל אותו השם של הנרי ג'יימס, בכיכובם של ניקול קידמן, ג'ון מלקוביץ', ברברה הרשי ומרטין דונובן. ב-1999 ביימה את הסרט "עד שיצא עשן" בכיכובם של הרווי קייטל וקייט וינסלט. ב-2003 ביימה את המותחן הארוטי "תשוקה חותכת", המבוסס על רב המכר של סוזנה מור, וסיפקה למג ראיין אפשרות להיפטר מתדמיתה המוכרת על המסך.

ב-2006 שימשה קמפיון כמפיקה בפועל בסרט התעודה "Abduction: The Megumi Yokota Story".

ב-2013 יצרה וכתבה את המיני-סדרה "קצה האגם" בשיתוף עם הכותב האוסטרלי ג'רארד לי. היא ביימה את הסדרה עם הבמאי גארת' דייוויס. הסדרה הופקה בהפקה משותפת של ארצות הברית, אנגליה וניו זילנד. הסדרה צולמה בניו זילנד בכיכובם של אליזבת מוס, דייוויד ונהם והולי האנטר. הסדרה זכתה לשבחים רבים. הסדרה הייתה מועמדת ל-8 פרסי אמי.

בשנת 2021 ביימה את הסרט "כוחו של הכלב", ועל כך זכתה בפרס אוסקר^[2] ובפרס גלובוס הזהב.^[3]

פילמוגרפיה נבחרת

במאית

• A Girl's Own Story ‏ (1986)
• Two Friends ‏ (1986)
• Sweetie‏ (1989)
• מלאך אצל שולחני (1990)
• הפסנתר (1993)
• דיוקנה של גברת (1996)
• עד שיצא עשן (1999)
• תשוקה חותכת (2003)
• כוכב בהיר (2009)
• קצה האגם (מיני-סדרת טלוויזיה, 2013)
• כוחו של הכלב (2021)

מפיקה

• Soft Fruit‏ (2000)
• Abduction: The Megumi Yokota Story‏ (2006)
• כוחו של הכלב (2021)

לקריאה נוספת

• Ellen Cheshire. Jane Campion. London: Pocket Essentials, 2000
• V. W. Wexman. Jane Campion: Interviews. Roundhouse Publishing. 1999

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'יין קמפיון בוויקישיתוף

• ג'יין קמפיון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• ג'יין קמפיון, באתר AllMovie (באנגלית)
• ג'יין קמפיון, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
• ג'יין קמפיון, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• ג'יין קמפיון, באתר Discogs (באנגלית)
• ג'יין קמפיון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• אמיר קמינר, ג'יין קמפיון: "אנחנו חווים היום עידן נפלא - זה כמו חומת ברלין שנפלה או הסוף של האפרטהייד", באתר ynet, 30 בנובמבר 2021
• ג'ורדן קיסנר, ניו יורק טיימס, ג'יין קמפיון מספרת למה החליטה לעסוק בסרטה החדש בסירוס הגבריות, באתר הארץ, 9 בדצמבר 2021