דן יקיר (מדען)

דן יקיר (נולד ב-23 ביוני 1953) הוא אקופיזיולוג ישראלי ופרופסור מן המניין בפקולטה לכימיה במכון ויצמן למדע. חתן פרס ישראל לחקר הגאולוגיה, מדעי כדור הארץ ומדעי האטמוספירה לשנת תשע"ט (2019). מומחה בעל שם עולמי לחקר יחסי הגומלין שבין ביוספירה ואטמוספירה ומייסד תחנת המחקר ביער יתיר.

דן יקיר
Dan Yakir

לידה	23 ביוני 1953 (בן 72)
מדינה	ישראל ישראל
השכלה	האוניברסיטה העברית בירושלים
מנחה לדוקטורט	יהושע רודיך, בן עמי ברבדו
עיסוק	אקופיזיולוג
מעסיק	מכון ויצמן למדע
פרסים והוקרה	פרס ישראל לחקר הגאולוגיה, מדעי כדור הארץ ומדעי האטמוספירה (2019)
תרומות עיקריות
חקר יחסי הגומלין שבין ביוספירה ואטמוספירה, הקמת תחנת המחקר ביער יתיר ושותפות ברשת השטפים FLUXNET

ביוגרפיה

דן יקיר הוא בנם של ליאורה (לבית בלוך) ודב ינקוורנר,^[1][2] ניצולי השואה מגרמניה. תחילה התגוררו בנתניה וב-1961 עברו לשכונת נחלאות בירושלים. את לימודיו התיכוניים עשה יקיר בבית הספר החקלאי בכנות. ב-1971 התגייס לנח"ל והיה מראשוני ההיאחזות קטורה בערבה. לחם במלחמת יום הכיפורים בתעלת סואץ ובג'בל עתקה.^[2]

עם שחרורו ב-1974 החל את לימודיו לתואר ראשון בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית, והמשיך ללימודי תואר שני ושלישי. עבודת הדוקטורט שלו עסקה בהשפעת עקה על פוטוסינתזה (1987).^[2][3]

יקיר ביצע השתלמות בתר-דוקטורט במחלקה למדעי כדור הארץ והחלל באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס. הוא עסק בשימוש באיזוטופים בצמחים כדי לשחזר אקלים קדום. ב-1989 הוזמן לאוניברסיטת דיוק בקרוליינה הצפונית, כמומחה לאיזוטופים במחלקה לבוטניקה. שם הקים מעבדה שיישמה את הכלים החדשים של ניתוח איזוטופים בחקר הצמח והאטמוספירה.^[4]

ב-1991 הצטרף לסגל הפקולטה לכימיה במכון ויצמן וזכה במלגת אלון לחוקרים צעירים מצטיינים. ב-1997 מונה לפרופסור חבר וב-2003 לפרופסור מן המניין. הוא שימש חוקר אורח באוניברסיטת קולומביה ובאוניברסיטת קולורדו בולדר.

ב-2003 מונה יקיר לראש המחלקה למדעי הסביבה וחקר האנרגיה (כיום המחלקה למדעי כדור הארץ וכוכבי הלכת), וכיהן בתפקיד זה עד 2009. באותן שנים גם כיהן כמנהל מרכז זוסמן למחקר סביבתי. ב-2018–2021 כיהן כראש מועצת הפרופסורים של מכון ויצמן. יקיר שימש כחבר בשורה של ועדות אקדמיות ומקצועיות בתחומי הסביבה בישראל ובעולם. בין היתר בעבר כיהן כיו"ר התוכנית הבינלאומית לגאוספירה-ביוספירה, והוא מכהן כיו"ר ועדת ההיגוי של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים להתמודדות עם משבר האקלים.^[5] יקיר עורך בעיתונים מדעיים מובילים (Biogeoscience, Plant Cell & Environment, Oecologia).

מחקר

מחקרו של יקיר מתמקד ביחסי הגומלין בין הביוספירה והאטמוספירה, ובמיוחד בדרכים בהן הצמחייה משפיעה על הסביבה ועל האקלים.^[6] לאורך השנים פרסם יקיר כ-250 מאמרים, רשם שני פטנטים והנחה מעל 50 תלמידי מחקר ובתר-דוקטורנטים.

בפרויקט יער יתיר, שהחל ב-2000, מתמקדת קבוצתו של יקיר בהשפעה המורכבת של שינויים בשימושי קרקע, כמו ייעור, על פוטנציאל אגירת הפחמן, הטמפרטורה ומאזני הקרינה של פני השטח ותפוקת המים.^[7] היבטים אלה לא זוכים לעיון מחקרי נרחב באזור הצחיח למחצה והמחקר ביער יתיר תורם לשילובם ברשתות המחקר העולמיות העסקות בקשר שבין הביוספירה והאטמוספירה.^[8] תחנת המחקר ביער יתיר היא הסניף הישראלי היחיד ברשת השטפים FLUXNET,^[9] פרויקט בינלאומי במסגרתו נפרסו ברחבי העולם מגדלים למדידת ההשפעה של הביוספירה על האטמוספירה.^[10] הפעילות ביער יתיר הורחבה בעזרת פיתוחה של מעבדה ניידת ייחודית המתגברת על מגבלות תחנות נייחות ומאפשרת הרחבת מחקרי מערכות אקולוגיות יבשתיות בארץ ומחוצה לה.

במעבדת האקופיזיולוגיה (Ecophysiology) במכון ויצמן חוקרת קבוצתו של יקיר תהליכים בקנה מידה פיזיולוגי המהווים את הבסיס לתצפיות בקנה מידה רחב של מערכות אקולוגיות ואטמוספיריות. עיקר ההתמחות במעבדה הוא השימוש בסמנים המבוססים על איזוטופים יציבים, כולל פחמן-13 וחמצן-18, וקרבוניל סולפיד (COS) הקיימים בטבע בריכוזים זעירים.

פרסים והוקרה

• חוקר השנה של קרן ברודי, האוניברסיטה העברית בירושלים (1985)
• עמית המועצה הבריטית, אוניברסיטאות שפילד ואסקס, בריטניה (1985)
• מלגת אלון לחוקרים צעירים מצטיינים (1991–1993)
• קתדרת פיתוח קריירה ע"ש רולנד שאפר (1993–1996)
• מלגת המועצה הבריטית (1994)
• פרס ברגמן בכימיה (1996)
• עמית מחקר בכיר במועצה הלאומית למחקר של ארצות הברית (1997)
• פרס מרגריטה רבלו מטעם קק"ל (2004)
• עמית בכיר במכון לאיכות הסביבה של אוניברסיטת קולומביה (2005)
• פרס לנדאו למדעי הסביבה (2006)
• עמית מחקר בכיר במכון CIRES, בולדר, קולורדו (2012)
• פרס המרצה מצטיין של האגודה האירופית לגיאוכימיה (2014)
• עמית מחקר בכיר, אוניברסיטת אינסברוק, אוסטריה (2017)
• פרס ישראל לחקר הגאולוגיה, מדעי כדור הארץ ומדעי האטמוספירה (2019)
• מענק מחקר פורץ דרך של הקרן הלאומית למדע (2022)

חיים אישיים

מאז 1978 יקיר נשוי להדס (לבית להב). אב לשלושה, מתגורר ברחובות.^[2]

מאמרים נבחרים

• Yakir, D and Yechieli, Y (1995) Plant invasion of newly exposed hypersaline Dead Sea shores. Nature 374, 803–80.
• Yakir, D and Xue-Feng W (1996) Fluxes of CO2 and water between terrestrial vegetation and the atmosphere from isotope measurements. Nature 380, 515–517.
• Yakir, D, Lev-Yadun, S and Zangvil, A. (1996) El Niño and tree growth near Jerusalem over the last 20 years. Global Change Biology 2, 97–102.
• Gillon J. and Yakir D (2001) Influence of carbonic anhydrase activity in terrestrial vegetation on the 18O content of atmospheric CO2. Science 291, 2584–2587.
• Yakir D. (2002) Global Enzymes: Sphere of influence. Concept, Nature, 416, 795.
• Yakir D. (2002) Global Enzymes: Sphere of influence. Concept, Nature, 416, 795.
• Osmond B, Ananyev G, Berry J, Langdon C, Lin G, Monson R, Nichol C, Rascher U, Schurr U, Smith S, and Yakir D. (2004) Changing The Way We Think About Global Change Research: Scaling Up In Experimental Ecosystem Science. Global Change Biology, 10, 393–407.
• Stimler K, Nelson D and Yakir D (2010) High precision measurements of atmospheric concentrations and plant exchange rates of Carbonyl Sulfide (COS) using mid-IR Quantum Cascade Laser. Global Change Biology, 16, 2496–2503.
• Rotenberg R and Yakir D (2010) Contribution of semi-arid forests to the climate system. Science, 327, 451–454 DOI: 10.1126/science.1179998. (Perspective: Drylands in the Earth System. D.S. Schimel. Science, 327, 418.
• Yakir D (2011) The paper trail of the 13C of atmospheric CO2 since the industrial revolution period. Environ. Res. Lett. 6 (2011) 034007.
• Asaf D, Rotenberg E, Tatarinov T, Dicken U, Montzka SA & Yakir D (2013) Ecosystem photosynthesis inferred from carbonyl sulfide flux measurements. Nature GeoScience, 6, 186–190.
• Affek H.P., and Yakir D. (2014) The Stable Isotopic Composition of Atmospheric CO2. In: Holland H.D. and Turekian K.K. (eds.) Treatise on Geochemistry, Second Edition, vol. 5, pp. 179–212. Oxford: Elsevier.
• Yakir D (2017) Large rise in carbon uptake by land plants. Nature, 544, 39-40.
• Yosef G, Walco R, Avisar R, Tatarinov F, Rotenberg E and Yakir D (2018) Large-scale semi-arid afforestation can enhance precipitation and carbon sequestration potential. Sci. Reports 8, 996.
• Grünzweig J et al (2022) Emergence of dryland mechanism of ecosystem functioning in warmer and drier world. Nature Ecology & Evolution, 6, 1064-1076.
• Rohatyn Shany, Dan Yakir, Eyal Rotenberg, Yohay Carmel (2022) Limited climate-change mitigation potential through forestation of the vast dryland regions. Science.
• Stern R, Muller J, Rotenberg E, Amer M, Segev L and Yakir D (2023) Photovoltaic fields largely outperform afforestation efficiency in global climate-change strategies. PNAS-NEXUS.
• Fu Z. et al., (2024) Global critical soil moisture thresholds of plant water stress. Nature communications 15, 4826.

לקריאה נוספת

• לביא ביגמן, יקיר האטמוספרה, במדור "חדשות מדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 1 באפריל 2019

• ליאור ממון, פרופסור אחד נכנס ליער, באתר "זווית", 9 במאי 2019

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דן יקיר בוויקישיתוף

• דן יקיר, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• דן יקיר, באתר גוגל סקולר

• אתר האינטרנט הרשמי של דן יקיר (באנגלית)