שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

היינץ

מותג מזון אמריקאי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

היינץ
Remove ads

היינץ (באנגלית: H. J. Heinz Company) הוא מותג מזון אמריקאי ולשעבר תאגיד באותו השם, שמניותיו נסחרו בבורסה לניירות ערך בניו יורק והמטה שלו היה בפיטסבורג, פנסילבניה. הוא נוסד על ידי הנרי ג'יי היינץ בשנת 1869. ומייצר אלפי מוצרי מזון במפעלים בשש יבשות, והמשווקים ביותר מ-200 מדינות וטריטוריות ברחבי העולם. החברה טוענת שיש לה 150 מותגים שהם בעלי נתח השוק הראשון או השני בגודלו בעולם[1].

פירוש נוסף ערך זה עוסק בחברה אמריקאית בתחום המזון. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו היינץ (פירושונים).
עובדות מהירות נתונים כלליים, מייסדים ...
Thumb
מתחם היסטורי של מפעלי הנייץ בפיטסבורג שהוסבו לדירות מגורים

בפברואר 2013 הסכים תאגיד "היינץ" להירכש על ידי חברות ההשקעות "ברקשייר האת'וויי" ו-3G Capital, לפי שווי שוק של 28 מיליארד דולר[2].

ב-25 במרץ 2015, הודיעה חברת המזון "קראפט" על מיזוגה עם "היינץ", ביוזמת חברת "ברקשייר האת'וויי"[3] המיזוג ליצירת חברת קראפט היינץ, חברת המזון החמישית בגודלה בעולם, הושלם ב-2 ביולי 2015[4].

Remove ads

היסטוריה

סכם
פרספקטיבה

היינץ נוסדה על ידי הנרי ג'ון היינץ בשנת 1869. היינץ נולד בארצות הברית להורים שהגרו מגרמניה. הוא החל לייצר ולשווק רוטב החזרת, על פי מתכון של אמו, בכמויות קטנות לחנויות בסביבת מגוריו בעיירה שרפסבורג, פנסילבניה, יחד עם שני שותפים. החברה פשטה רגל בשנת 1875. בשנה שלאחר מכן ייסד היינץ חברה נוספת, F & J Heinz, עם אחיו ג'ון היינץ ובן דודו, פרדריק היינץ. אחד המוצרים הראשונים של חברה זו היה קטשופ היינץ והחברה החלה לצמוח. בשנת 1888, היינץ רכש את שני שותפיו וארגן מחדש את החברה כחברת H.J. Heinz.

בשנת 1896 השיקה את סיסמת הפרסום של החברה, "57 זנים", בהשראת פרסומת שראה בזמן שנסע ברכבת בעיר ניו יורק (לחנות נעליים המתהדרת ב-"21 סגנונות"), היינץ בחר את המספר פחות או יותר באקראי כי הוא אהב את הצליל שלו. הסיסמה המשיכה לשמש את החברה במשך השנים מאז[5].

במאה ה-20

בשנת 1905 הפכה חברת "ה.ג'יי היינץ" לחברה בע"מ, והיינץ כיהן כנשיא הראשון שלה, ושימש בתפקיד זה למשך שארית חייו. תחת הנהגתו, החברה הייתה חלוצה בתהליכים לעיבוד מזון באופן סטרילי, והובילה מאמץ לובינג מוצלח לטובת חקיקת "חוק המזון והתרופות הטהור" (אנ') ב-1906, שהסדיר את ייצור המזון התרופות בארצות הברית. בשנת 1908 הקים מפעל ראשון מחוץ לארצות הברית, בלימינגטון, אונטריו, קנדה. החברה הפעילה אותו עד 2014, אז נמכר.

חברת היינץ הייתה חלוצה הן בחידושים המדעיים והן בחידושים הטכנולוגיים לפתרון בעיות כמו זיהום חיידקי בייצור מזון. ב-1914 פותח באנגליה רוטב סלט היינץ.

בשנת 1930, הווארד היינץ, בנו של הנרי היינץ, הוביל פיתוח מוצרי מזון זולים בהיקף תעשייתי, בעקבות השפל הגדול, כולל מרקים מוכנים ומזון לתינוקות. והם הפכו למוצרים מובילים של החברה[6].

במהלך מלחמת העולם השנייה, "ג'ק" היינץ (נכדו של הנרי ג'ון היינץ) הוביל את החברה כנשיא ומנכ"ל כדי לסייע לבריטניה ובעקבות מחסור במזון. המפעל שלה בפיטסבורג הוסב לזמן מה לייצור דאונים עבור בריטניה. בשנים שלאחר המלחמה, ג'ק היינץ הרחיב את החברה פתח מפעלים במספר מדינות, והרחיב מאוד את הנוכחות הבינלאומית שלה. הוא גם רכש את מותג הטונה "סטארקיסט".

בשנת 1959, העובד הוותיק של החברה, פרנק ארמור ג'וניור, נבחר לנשיא ויושב ראש. הוא הראשון שכיהן בתפקיד מאז תחילתה של החברה ב-1869 שלא היה בן המשפחה.

בשנת 1969, טוני או'ריילי הצטרף לחברת הבת של החברה בבריטניה, והפך למנכ"ל שלה עד מהרה. הוא עבר לפיטסבורג ב-1971, כשקודם לתפקיד סגן נשיא בכיר לאזור צפון אמריקה והאוקיינוס השקט. ב-1973, מונה לנשיא ההברה, למנכ"ל ב-1979 ויו"ר ב-1987. ב-1991 קיבל או'ריילי שכר שיא של 75 מיליון דולר בשנה[7].

בין 1981 ל-1991, מניית היינץ עלתה ב-28% בממוצע בשנה, כפול מהתשואה השנתית הממוצעת של מדד S&P 500 לאותן שנים. לקראת סוף העשור התפשטות של קמעונאים כמו וולמארט וצמיחת מותגים פרטיים גרמו לתחרות על שטחי המדף, והפעילו לחץ מחירים על מוצרי החברה[8]. בשנת 1998 עזב טוני או'ריילי את החברה אך במהלך השנים שעמד בראשה צבר הון שהפך אותו למיליארדר[9] , והוא הקים חברת השקעות משלו[10].

בשנת 1999, רכשה 19.5% ממניות חברת המזון הטבעי והאורגני "Hain" תמורת 100 מיליון דולר. באמצעות העסקה ביקשה להכניס לשוק המזון הטבעי והאורגני בארצות הברית, שנאמד באותה עת בכ-20 מיליארד דולר לשנה וצמח בקצב של 15–18 אחוזים בשנה[11]. באותה שנה הרחיבה את עסקי המזון הקפוא שלה באירופה באמצעות רכישת חטיבת המזון הקפוא של חברת "יונייטד ביסקיטס" הבריטית[12].

במאה ה-21

בשנת 2000 ביקשה היינץ לרכשו את עסקי מזון התינוקות של ביצ'נאט (Beech Nut),יצרנית מזון תינוקות בבעלות חברת מילנוט, למזגם עם עסקי מזון התינוקות שלה. בכך תהפוך היינץ ליצרנית מזון התינוקות השנייה בגודלה בעולם, אחרי גרבר[13]. אך נציבות הסחר הפדרלית החליטה לא לאשר את העסקה מחשש לפגיעה בתחרות בעסקי מזון התינוקות והיא בוטלה באפריל 2001[14].

בשנת 2005 רכשה היינץ את יצרנית התבלינים והרטבים הבריטית "HP פודס" (יצרנית הרוטב הפופולרי "HP Sauce") מקבוצת דנונה, תמורת 861.3 מיליון דולר. זאת במסגרת מאמצי החברה להתמקד בעסקי הרטבים שלה[15], שהביאו גם למכירה של המותג לינדה מקרתני, יצרנית תחליפי בשר וארוחות מוכנות מהצומח, לחברת היין (Hain Celestial) האמריקאית[16]. מותג שנוסד ב-1991 על ידי לינדה מקרטני, אשתו של זמר החיפושית פול מקרטני, לאחר שהפכה לגורו של מזון מהצומח, כשכתבה ספר בישול צמחוני. החברה נרכשה על ידי תאגיד יונייטד ביסקיטס וב-1999 עברה לידי היינץ שרכשה את יונייטד ביסקיטס תמורת 317 מיליון דולר[17].

בפברואר 2013, נרכשה החברה על ידי החברות ברקשייר האת'וויי ו-3G Capital, במחיר של 28 מיליארד דולר. ומאוחר יותר נמחקה מהמסחר בבורסה לניירות ערך בניו יורק[18]. במרץ 2015 רוכשי חברת היינץ רכשו גם את תאגיד קראפט ומזגו את החברות לחברת "קראפט-היינץ"[3].

בשנת 2017, קראפט-היינץ ניסתה לקנות את תאגיד המזון ומוצרי הצריכה הבריטי-הולנדי יוניליוור, במטרה לחתוך בהוצאות החברה על ידי איחוד מפעלים, אולם יוניליוור דחתה את הצעת הרכש שהייתה תמורת כ-143 מיליארד דולר[19].

בפברואר 2019, ביצעה קראפט-היינץ מחיקת ערך מוניטין בסך 15.4 מיליארד דולר של חלק מהמותגים הידועים ביותר שלה, עקב שינויים בהרגלי האכילה של הצרכנים כך שחלק מהמוצרים שלה הפכו פחות פופולריים[20].

Remove ads

פעילות בישראל

סכם
פרספקטיבה
Thumb
חיילים בריטיים בירושלים בשנת 1938, שלצדם ארגז עם קופסאות שימורים עם הכיתוב "Heinz Baked Beans 57"

מוצרי החברה היו זמינים בישראל כבר בתקופת המנדט הבריטי. בשנות ה-50 של המאה ה-20 החלה החברה לרכוש בישראל כמויות קטנות של רסק עגבניות לשימוש מפעליה באנגליה[21].

מוצרים של החברה, כגון שעועית אפויה, שווקו בישראל החל משנות ה-70 על ידי רשת שופרסל[22], שהוקמה על ידי משקיעים מארצות הברית[23].

בשנת 1991 קיבלה חברת "רמדיה" את הזיכיון לייבא לישראל את מוצרי החברה בתחום המזון לתינוקות ("רמדיה" הייתה אז יצרנית מובילה בישראל בתחום זה)[24]. ההחלטה להתחיל ליבוא את המוצרים התקבלה לאחר שהתחרות בענף גדלה, מותגים בינלאומיים נוספים נכנסו לשוק, דוגמת "גרבר" ו"ביצ'נט" (Beech-Nut), ועלויות הייצור שלה בישראל היו גבוהות[25]. בשנת 1992 החלה רמדיה ליבוא תרכובות מזון לתינוקות מחברת "הוּמָנָה", חברת בת גרמנית של קונצרן היינץ. המוצר שווק בישראל תחת שם המותג של רמדיה[26].

בשנת 1995 התרחב הזיכיון של רמדיה גם למוצרי המכולת של היינץ, כדוגמת קטשופ, חרדל ומיונז והיא שיווקה אותם באמצעות חברת בת חדשה בשם "פודליין"[27].

הקמת היינץ ישראל

בשנת 1999 רכשה היינץ 51% ממניות "רמדיה", תחת הסכם לפיו תקבל אופציה לרכוש את יתרת המניות תוך חמש שנים באותו המחיר[28]. בנוסף באותה שנה רכשה מקבוצת גבע 51% מחברת "שקדיה" יצרנית של פיצוחים, מוצרי שוקולד וחבילות שי[29].

החברה החלה לפעול בשם "קבוצת היינץ רמדיה" והרחיבה את פעילותה בענף המזון בישראל, על ידי רכישה והפצה של מוצרים נוספים. בין השאר החלה לשמש כחברת הפצה של יקבי תשבי[30], החלה לשווק בישראל את מותג התה האנגלי טוויינינגס[31], נכנסה לשוק העוגיות עם המותג "קוקי"[32], והחלה לשווק את מותגי מזון חיות מחמד של היינץ בישראלת כולל מזון הכלבים Cycle ומזון החתולים 9 Lives[33].

בנובמבר 2000 רכשה היינץ, שהיא בעלת מותג הטונה "סטארקיסט", 51% מחברת פודור סחר, משווקת סטארקיסט בישראל[34]. זמן קצר לפני כן רכשה פודור עצמה את מפעל "טונה יונה" בטירת כרמל[35], מפעל שהיה קודם בבעלות קונצרן כור תעשיות[36]. המפעל המשיך לייצר שימורי טונה תחת המותג "סטארקיסט" עד שנסגר ב-2018[37].

בתחילת שנת 2003, תרכובות המזון לתינוקות של רמדיה היו בעלות נתח השוק הגדול בישראל, על פני שתי המתחרות שלה "מטרנה" של חברת מוצרי מעברות ו"סימילאק" של תאגיד מעבדות אבוט[38]. באותה עת החלה הקבוצה לפעול תחת השם "היינץ ישראל" ובאוגוסט 2003 התמנה גידי לנדסברגר למנכ"ל הקבוצה[39]. במסגרת השינוי הארגוני אוחדו כל החברות הבנות של היינץ ישראל, הכוללת את החברות היינץ-רמדיה, פורבייבי, היינץ-פודליין ושקדיה[40].

פרשת רמדיה והפסקת הפעילות הישירה בישראל

ערך מורחב – פרשת רמדיה

בנובמבר 2003 נחשף כי חסר בוויטמין B1 באבקת "רמדיה סופר פורמולה צמחית", תרכובת מזון לתינוקות על בסיס חלבון סויה, שייצרה חברת הבת הגרמנית של היינץ "הומנה" עבור רמדיה, גרם למקרי מוות ותחלואה חמורה בתינוקות. מיד עם היוודע הדבר הפסיקו הצרכנים בישראל לקנות את כל מוצרי "רמדיה", שהייתה חלק גדול מפעילות התאגיד בישראל[41]. שלושה ימים לאחר תחילת הפרשה הודיעה היינץ כי היא לא צפויה לממש האופציה לרכישת יתרת האחזקות בפעילות בישראל. אופציה שניתנה לה למימוש עד ינואר 2004[42]. בהיינץ העריכו כי סיכוייו של מותג רמדיה לשרוד את המשבר קלושים והחליטו להתרכז בפעילות האחרות, כולל "סטארקיסט"[43], ו"שקדיה" בה הגדילה את חלקה עד 95% מהחברה במרץ 2004[44].

אולם עם התמשכות והחשיפה כי חברת הבת "היינץ" הייתה האחראית העיקרית לייצור המוצרים הפגומים, התקבלה החלטה אסטרטגית של החברה לחסל את עסקיה בישראל, על ידי מכירתם[45].

היינץ ניהלה מגעים למכירת פעילות היינץ-רמדיה לחברת שמן תעשיות, שכללה גם ייצור דייסות במותג רמדיה במפעל בראשון לציון שפעל מאז 1963 ויבוא ושיווק אביזרים לתינוקות; ונעשה מאמץ להביא לכך ששמן תעסיק את מרב עובדי החברה[46]. אולם ברגע האחרון הודיעה שמן כי אינה מוכנה לעסקה ואיננה מתכוונת לרכוש את החברה, לאחר שחתמה כבר על הסכם עקרונות[47]. באפריל 2005 הודיעה קדונלדס ישראל כי היא מפסיקה להשתמש ברטבים של היינץ; ועוברת למותג פרטי[48]. במאי 2005 רכש לבסוף איש העסקים יובל לוי רכש מהיינץ את פעילות רמדיה[49]. באוגוסט 2005 מכרה היינץ את פעילות ההפצה של מוצריה בישראל לחברת דיפלומט אחזקות[50] בנובמבר 2005 היינץ מכרה את אחזקותיה בסטארקיסט ישראל[51]. בינואר 2006 רכשה חברת "דין שיווק וקליה", המתמחה ביבוא ושיווק פיצוחים ופירות יבשים, את מפעל שקדיה[52].

Remove ads

קטשופ היינץ

Thumb
בקבוק קטשופ של היינץ, נושא עליו את סמליל החברה

היינץ המציא את ה"קטשופ היינץ" בשנת 1869. והוא הפך לנמכר ביותר בעולם[53]. חברת היינץ היא צרכנית העגבניות הגדולה בעולם ומשתמשת בכ-2 מיליון טון עגבניות בשנה לצורך ייצור הקטשופ. עם פתיחתן של מסעדות המזון המהיר בשנות ה-60, הפך קטשופ היינץ לחלק מתרבות הצריכה האמריקנית[54].

בישראל החל תאגיד היינץ לשווק ישירות ולפרסם את מותג הקטשופ שלה בשנת 1999 ותוך שלוש שנים כשלוש שנים הגיע נתח השוק של המוצר לכ-25%[55]. ב-2001 החלה לשווק קטשופ המיועד לילדים, תחת שם המותג "הקשקשנים", הסדרה כללה קטשופ בשני צבעים - ירוק ואדום[56]. באוגוסט 2015 נקבע שהמוצר יימכר בישראל בשם "מתבל עגבניות" ולא קטשופ, עקב תקן ישראלי הדורש לפחות 10% רכז עגבניות במוצר, בעקבות לחץ שהפעילה המתחרה חברת "אסם"[57]. אולם חברת "דיפלומט", משווקת קטשופ היינץ, החלה במאבק נגדי ושבסופו הודיעו שר האוצר והכלכלה, משה כחלון, ושר הבריאות, יעקב ליצמן, כי חתמו על תיקון לצו הגנת הצרכן, שמשמעותו ביטול הצורך בכמות מינימלית של עגבניות במוצר על-מנת שיהיה ניתן לקרוא לו קטשופ[58]. בפברואר 2017 שונה התקן כך שהיינץ יכולה לחזור ולשווק את המוצר בשם "קטשופ"[59]. היינץ ידועה גם בהיותה עם יחס יותר קטן של סוכר לקטשופ מאשר לאסם.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא היינץ בוויקישיתוף

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads
Remove ads