שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
המשבר ההומניטרי ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל
משבר הומנטרי בעזה במלחמת חרבות ברזל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
בעקבות מתקפת הפתע של חמאס, פתחה ישראל במלחמת חרבות ברזל ברצועת עזה. המלחמה וסגירת המעברים להעברת אספקה לרצועה הביאו למשבר הומניטרי.[1][2] בתחילת המלחמה הטילה ישראל מצור מלא על רצועת עזה, שהוביל למחסור בדלק, מים, מזון, תרופות וציוד רפואי חיוני.[1][3] המצור והלחימה הביאו לירידה של 90% בזמינות החשמל, שרובו סופק על ידי חברת החשמל הישראלית עד לתחילת המלחמה. ירידה זו פגעה באספקת החשמל לבתי החולים, מערכת הביוב והשבתת מתקני ההתפלה המספקים מי שתייה,[4] שמגביר את החשש להתפשטות מחלות וזיהומים ברחבי עזה.[5]
ב-6 בינואר 2024 הכריז משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים כי רצועת עזה הפכה למקום שאינו ראוי למגורים.[6][7] ב-27 בפברואר מסר המשרד שרבע מאוכלוסיית הרצועה, כ-576,000 איש, נמצאים כפסע מרעב המוני חמור.[8] בתחילת מרץ 2024, גורמים רפואיים בעזה דיווחו על ילדים שמתו עקב תת-תזונה והתייבשות.[9] באמצע יוני 2024, ארגון הבריאות העולמי פרסם כי כ-8,000 ילדים אובחנו בתת-תזונה על רקע הפגזות מתמשכות וכן דווח על 32 מקרים של מוות מתת תזונה, ומתוכם 28 ילדים מתחת לגיל חמש.[10]
מנגד, מספר גורמים בישראל טענו באוקטובר 2023 כי אין משבר הומניטרי בעזה,[11][12] אך לפי המידע שבידי האו"ם וארגונים בין-לאומיים בהמשך החריף המשבר ההומניטרי וגרם לרעב המוני ברצועת עזה.[13][14] המשבר הוביל להקמת מערך הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה במלחמת חרבות ברזל.
Remove ads
השפעה
סכם
פרספקטיבה
מזון
ערך מורחב – הרעב ההמוני ברצועת עזה
על פי דיווחי אונר"א, ב-28 באוקטובר, חמישית מתוך המאפיות שנתמכו על ידי הארגון נפגעו. לחם הפך למאכל מרכזי ומורגש בו מחסור. כמו כן, המחסור בדלק לשינוע הקמח למאפיות מקשה על הפעלתן.[15] תוכנית המזון העולמית החלה להעביר מזון לעזה. לדברי סוכניות האו"ם כשליש מתושבי עזה סבלו מאי ביטחון תזונתי לפני מלחמה ועתה המספרים גדלים.[16] ב-7 בנובמבר, משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים עדכן כי אין מאפיות פעילות בעזה בגלל חוסר בדלק, מים וקמח וכי פחות מ-40% מכמות מזון הנדרשת בעזה מסופקת.[17] בזמן ההפוגה בלחימה (24 בנובמבר–1 בדצמבר), משאיות עם מזון הוכנסו לעזה כחלק מהסכם הפסקת האש. עלי זכי, דובר המשרד הירושלמי של תוכנית המזון העולמית אמר כי המזון "שנכנס לעזה כרגע לא מספיק כדי לענות על הצרכים של אנשים ולמנוע סכנת רעב".[18] ב-14 בדצמבר, במסיבת עיתונאים שערך קרל סקאו, סגן ראש תוכנית המזון העולמית, לאחר שביקר בעזה, אמר כי תשעה מתוך עשרה תושבי עזה אינם אוכלים כל יום ולא יודעים מהיכן תגיע הארוחה הבאה.[19][20][21] תוכנית המזון העולמית טוענת כי כמות המזון שנכנסה לעזה מתחילת המלחמה עומדת על 10% מכמות המזון הנדרשת לכלל האוכלוסייה ברצועה.[22] באמצע דצמבר טענו ארגוני זכויות אדם שצה"ל מונע אספקה של מזון, מים ודלק ומעמיס קשיים על העברת סיוע הומניטרי. לטיעונים אלו, השיב מתאם פעולות הממשלה בשטחים כי מחסני האו"ם מלאים מזון וכי סיוע הומניטרי מגיע על בסיס קבוע לעזה.[23] בדצמבר נערכה בדיקת מצב הביטחון התזונתי בעזה על פי מדד ה-IPC, מצא כי התושבים בעזה סובלים מחוסר ביטחון תזונתי ברמות הגבוהות ביותר. למרות שעל פי המדד עזה עדיין לא חצתה את סף הרעב, היא הזהירה כי הסיכון להרחבת רמת הרעב והעמקתו תגדל אם המלחמה לא תיפסק.[24] במרץ 2024, פורסמה הערכה נוספת של רמת חוסר הביטחון התזונתי בעזה. מתוך הדוח עולה, כי על פי מדד IPC, מעל 670,000 תושבים בעזה סובלים מרעב ומעל 870,000 נמצאים במצב חירום הומניטרי. מהדוח עולה שאם המצב לא ישתנה עד אמצע יולי 2024, מחצית תושבי עזה יסבלו מרעב.[25] עד כניסת הפסקת האש ב-2025 לתוקפה, 91% מתושבי עזה מתמודדים עם משבר רעב (באנגלית: "facing a hunger crisis") לפי מדד ה-IPC.[26] בסוף יולי 2025 פרסמה קואליציית המומחים לרעב של האו"ם דו"ח על פיו 39% מתושבי הרצועה אינם אוכלים במשך ימים וכרבע מהם (חצי מיליון תושבים) סובלים מרעב יום־יומי. שאר האוכלוסייה מתמודדת עם מצב חירום תזונתי.[27]
בעקבות המחסור במזון ברצועה נוצרו אי-סדרים רבים, ודווח על כנופיות חמושות שתוקפות ובוזזות משאיות סיוע. מאמצע מאי 2024, הודיע הפנטגון כי סיוע המזון שהועבר באמצעות המזח לא הגיע לתושבי עזה.[28] ב-28 ביוני צבא ארצות הברית פירק את המזח והצהיר כי ישקול להחזיר אותו לפעולה רק אם האו"ם יחזור לחלק את המזון. אנשי האו"ם חוששים לביטחון נציגיו וכלי הרכב.[29] גאורגיוס פטרופולוס, ראש משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בעזה, העריך כי ב-18 ביוני שלושה רבעים מהסיוע שנכנס לעזה, ממעבר קרן שלום, נבזז על ידי כנופיות חמושות ומועבר לשוק השחור. ארגוני הסיוע וישראל מאשימים זה את זה בחוסר היכולת לספק אבטחה לעובדי סיוע המחלקים את המזון.[30]
מים
עוד לפני תחילת המלחמה היה מחסור במי שתייה בעזה, אליה מים מגיעים ממספר מקורות: ב-2021 רשות המים הפלסטינית רכשה כ-6% מהמים ממקורות. כן ישנו מערך מצומצם להתפלת מי ים. רוב המים לעזה מגיעים מאקוויפר החוף, שסובל משאיבת יתר, חדירת מים מלוחים וביוב הגורמים לכך שהאקויפר נמצא על סף קריסה.[31] לפני המלחמה, ישראל סיפקה 18 מיליארד ליטר מים לעזה.[32]
עם תחילת המלחמה, ישראל עצרה גם את העברת המים לעזה. ב-16 באוקטובר, החמאס טען שטרם חודשה אספקת המים לרצועת עזה ואילו ישראל טענה כי מים מסופקים לעזה.[33] למחרת, אונר"א הביעה חשש שתושבי עזה מתחילים להתייבש למוות כי המים הנקיים אוזלים.[34] ב-22 באוקטובר הצהיר האו"ם שתושבי עזה החלו לשתות מים מזוהמים.[35] על פי פרסום של האו"ם, רק ב-27 בנובמבר החל להגיע סיוע ראשון של מי שתייה.[36]
לפני המלחמה, ישראל הזרימה מים לרצועת עזה באמצעות שלושה צינורות: הצפוני, סמוך לנחל עוז, המרכזי, שמכונה בריכת סעיד, והדרומי, שמכונה בני סוהילה, ליד חאן יונס. סך כל ההזרמה עמדה על כ-20 מיליון מ"ק בשנה, כשהתשלום קוזז מכספי המיסים של הרשות הפלסטינית. הייתה מחלוקת באשר לגורלם של הצינור המרכזי והדרומי. לפי גרסה אחת, גם הם הושבתו בימי הלחימה הראשונים כתוצאה מנפילת פצמ"רים או מעבר של טנקים וכלים כבדים של צה"ל. לפי גרסה אחרת, צה"ל סגר את השיברים בהוראת שר הביטחון. הצינורות תוקנו בחשאי לאחר שמקורות ועובדים פלסטינים פעלו בסמוך לגדר ותיקנו את הצינורות תחת אבטחה כבדה של צה"ל.[37]
את יתרת המים העזתים קיבלו ממתקני התפלה קטנים שהוקמו ברצועה ומשאיבה מבארות שהמים בהם הלכו והומלחו בגלל ירידת המפלס וחדירת מי ים. מתקן השאיבה הצפוני, שדחף את המים מישראל לרצועה ליד נחל עוז, ניזוק והושבת במתקפת השבעה באוקטובר. מתקני ההתפלה ברצועה חדלו לפעול כמעט מיידית בגלל מחסור בסולר וחשמל. בהמשך, אחד ממתקני ההתפלה באופן מועט.[37] תרומה מאיחוד האמירויות אפשר לבנות מתקן התפלה קטן בצד המצרי של הגבול סמוך לרפיח.[38]
ביולי 2024, פורסם שישראל פעלה לחבר תשתיות חשמל ברצועת עזה כדי להפעיל מתקן ביוב והתפלת מים חברת החשמל ברצועת עזה החלה בתיקון כבלי החשמל שניזוקו במהלך המלחמה בכביש סלאח א־דין, שחוצה את הרצועה לאורכה, ובחיבורם לרשת החשמל הישראלית כדי לחדש את פעילות מתקן התפלת המים והביוב שממערב לדיר אל־בלח.[39][40]
ביולי 2024 כוח בחטיבה 401 פוצץ מאגר מי שתייה ברפיח באמצעות מטעני חבלה, בהוראת מפקדי החטיבה. אחד החיילים העלה תיעוד של פיצוץ המאגר לרשתות החברתיות, לצד הכיתוב: "השמדת מאגר המים של תל סולטאן לכבוד שבת". בעקבות התקרית דווח כי צה"ל עורך תחקיר בחשד להפרת הדין הבין-לאומי.[41]
בדצמבר 2024 פרסם ארגון Human Rights Watch דו"ח לפיו כוחות צה"ל הרסו 84% ממתקני המים בעזה, וכן מנעו הכנסת אמצעים לתיקון תשתיות המים, למרות צווים שהוציא בית הדין הבין-לאומי לצדק בהאג בעניין זה. המחסור החמור במים גורם לתחלואה נרחבת, ובכלל זה שלשולים, מחלות כבד, מחלות עור, מחלות זיהומיות במערכת הנשימה, מחסור בחלב אם אצל נשים מיניקות והתייבשות. רופאים ואנשי צוותי רפואה העידו כי הם נתקלו באופן יום-יומי במקרי מוות של תינוקות הקשורים למחסור במים נקיים. מחברי הדו"ח מעריכים כי אלפי בני אדם מתו ברצועה מאז שהחלה המלחמה בשל המחסור במים נקיים.[42]
ישראל דחתה טענות מסוג זה, וציינה כי היא הכניסה לעזה יותר מ-900,000 טונות של סיוע מאז פלשת חמאס לישראל ב-7 באוקטובר 2023, כולל מים, בנוסף למים שישראל מספקת לרצועה באמצעות צנרת. ג'רלד שטיינברג, נשיא NGO Monitor דיבר על הימנעות מכוונת של הדו"ח מלהזכיר את התשתית התת-קרקעית של חמאס ואמר כי הוא לא אמין.[43][44]
במרץ 2025 משרד התקשורת הממשלתי של עזה פרסם כי הצבא הישראלי הרס 719 בארות מים מאז החלה המלחמה, וכי ללמעלה מ-90% מהתושבים אין גישה למים נקיים.[45] גם על פי יוניצ"ף עזה סובלת ממחסור חמור במים, ורק 10% מהתושבים מקבלים מים ראויים לשתייה.[46] במרץ 2025 החליט שר האנרגיה אלי כהן על הפסקת הזרמת החשמל למתקן ההתפלה בעזה לאחר שהוא חודש ביולי 2024, דבר שהשאיר את התושבים כמעט ללא מקורות שתייה.[47]
מתקן ההתפלה של גבאיין, אחד ממקורות המים החיוניים של צפון עזה, הופצץ מספר פעמים במהלך המלחמה. ב-4 באפריל צה"ל הפציץ אותו בפעם השלישית והרג את אחד מבעליו.[48]
התפרצות מחלות
כשלושה שבועות אחרי פרוץ המלחמה, אוקספם הביע דאגה מהאפשרות להתפרצות מחלות בעקבות המחסור בעזה במים נקיים, ומכך שבעיות תברואה יגרמו לעלייה בכולרה ומחלות זיהומיות אחרות.[49] ב-15 בנובמבר דיווח ארגון הבריאות העולמי כי כ-70,000 מקרי הדבקה של מחלות בדרכי הנשימה[50] ויותר מ-44,000 מקרים של שלשול תועדו בעזה מאז אמצע אוקטובר, עלייה דרמטית בהשוואה לשנים קודמות. כמחצית מהמקרים המתועדים היו בקרב ילדים מתחת לגיל חמש.[51] ב-17 בנובמבר, ארגון הבריאות העולמי פרסם כי הוא מודאג מאוד מהתפשטות מחלות בעזה, בעקבות הפצצות ישראליות שהובילו להצטופפות גדולה יותר של האוכלוסייה, מחסור במזון ובמים נקיים.[52] בסוף שנת 2023, WHO דיווח על קרוב ל-180,000 מקרים של זיהומים בדרכי הנשימה, מעל 136,000 מקרים של שלושלים שמחציתם בקרב ילדים עד גיל 5. כן, כמעט 43,000 מתושבי עזה סובלים ממחלות עור וכ-5,300 אבעבועות רוח.[53]
ביולי 2024 דווח על 63 אלף מקרי סקביאס ברצועת עזה, יותר ממיליון חולים בזיהומים חריפים במערכת הנשימה, יותר מחצי מיליון חולים בשלשול קשה, ו-100 אלף מקרי צהבת. בגלל קריסת מערכות הניקוז והביוב, נוצרו יותר מ-140 מצבורי אשפה עצומים ברצועה בקרבת מחנות העקורים, המהווים מקור להתפשטות זיהומים ומחלות. בבית החולים נאצר מתקבלים כ-400 מקרים של מחלות עור מדי יום, וכמו כן נמצא שריכוז העקורים בשדות מחוץ לערים מגביר את תפוצת המחלות המועברות על ידי חרקים.[54]
ב-21 במרץ 2025 ישראל השמידה את בית החולים היחיד לסרטן ברצועה,[55] "ידידות טורקיה־פלסטין" (אנ'), בהוראה של מפקד אוגדה 252 יהודה ואך. המבנה פוצץ יחד עם כל הציוד הרפואי שהיה בו. בצה"ל אישרו את תחקיר "הארץ" כי המבנה פוצץ מבלי שהתקבלו לכך האישורים מהדרגים הבכירים בצבא, וכי נפתחה חקירה בנוגע לנסיבות השמדת המבנה.[56] טורקיה גינתה את השמדת בית החולים, שהוקם במימון טורקי, וקראה לקהילה הבין-לאומית "לנקוט צעדים מעשיים נגד הטרור המדינתי של ישראל ומתקפותיה הלא חוקיות והשיטתיות שלה".[57]
נכון למאי 2025, לפי משרד הבריאות של רצועת עזה, אחוז דגימות המים המזוהמים ברצועה עלה ליותר מ-25%, מה שמוביל להתפשטות מחלות רבות בקרב תושבים. המשרד ציין כי 90% ממתקני ההתפלה מושבתים, ו-80% ממתקני השפכים אינם פועלים – מצב שמוביל לעלייה ניכרת בזיהום מי הים.[58]
במהלך המלחמה ישראל תקפה 122 מתקני בריאות ו-180 אמבולנסים ב-686 מתקפות שונות ברצועה.[56] הפגיעה במתקנים אלו פגעה גם היא ביכולת לתת שירותים רפואיים.[56] לטענת ישראל, פגיעות אלו אירעו מאחר שנעשה שימוש במתקני בריאות לפעילות טרור.[59][60]
השפעה על ילדים
מלחמת חרבות ברזל, משפיעה על ילדים ברצועת עזה באופן ניכר שכן 40% מהאוכלוסייה הם בני 14 ומטה.[61][62] ילדים בעזה סובלים מטראומות קשות בעקבות ההפגזות, אובדן של מכרים וחשיפה למראות קשים.[63][64] ב-13 בנובמבר הצהיר יוניסף שיותר מ-700,000 ילדים בעזה נאלצו לעזוב את ביתם.[65] על פי נתונים שפרסם חמאס, נכון ל-5 בנובמבר, מעל 3,900 ילדים נהרגו בעזה וכ-1,250 ילדים נעדרים וההערכה היא שהם קבורים מתחת לבניינים מופצצים.[66] ב-22 בנובמבר יוניסף דיווחו שזוהו ילדים שהתפנו מצפון לדרום עזה ללא ליווי.[67] ב-28 בנובמבר, ג'יימס אלדר, דובר יוניסף, כינה את הלחימה בעזה "מלחמה בילדים".[68] ב-28 בדצמבר, משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (UNOCHA) הצהיר כי 50% מכלל הילדים ברצועת עזה סבלו מהתייבשות, תת-תזונה, מחלות נשימה ועור.[69] בסיום ביקור של מנכ"ל יוניסף בעזה באמצע ינואר 2024, הצהיר מנכ"ל הארגון כי עזה היא המקום המסוכן ביותר לילדים בעולם.[69] על פי ההערכות, עד אמצע ינואר 2024, נהרגו כ-10,000 ילדים בעזה, ואלפים נוספים נקברו מתחת להריסות.[70]
ביוני 2024, ישראל הוכנסה ל"רשימה השחורה" של האו"ם של מדינות וארגונים הפוגעים בילדים באזורי סכסוך.[71][72] בהמשך החודש, הארגון "Save the Children" (אנ') העריך כי כ-21,000 ילדים נעדרים בעזה, מתוכם "רבים לכודים מתחת להריסות, עצורים, קבורים בקברים לא מסומנים או הופרדו ממשפחותיהם". הארגון מעריך כי כ-4,000 ילדים לכודים תחת ההריסות, וכן מספר לא ידוע של ילדים קבורים בקברי אחים.[73] לפי חמאס, נכון ל-19 ביוני, יותר מ-40 ילדים מתו מרעב בעזה עקב המלחמה.[74]
בעקבות תקיפות צה"ל על בתי חולים ברצועה, הופסקו חיסונים שגרתיים לילדים.[75] ביולי 2024, נמצא ברמות גבוהות וירוס הפוליו בדגימות מי ביוב בעזה.[76] על אף שלא שלא דווח על הידבקות, ארגון הבריאות העולמי שלח לעזה מיליון מנות חיסון במטרה למנוע את התפרצות המחלה.[77][78] ב-16 באוגוסט דווח על מקרה ראשון של פוליו ברצועת עזה. הנגיף אובחן אצל תינוק בן עשרה חודשים מדיר אל-בלח, ולפי האו"ם זהו מקרה ראשון מסוגו ברצועה מאז 1999.[79] מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, קרא להפסקת לחימה במטרה לחסן מעל ל-600,000 ילדים.[80][81] בספטמבר 2024, החל מבצע המוני של מתן חיסוני פוליו ברצועה.[82][83] גם חיילי צה"ל המשרתים ברצועה התחסנו במבצע נפרד.[84]
בסוף דצמבר 2024 דווח כי שישה תינוקות עזתים קפאו למוות בתוך כשבוע.[85][86] בסוף פברואר 2025 דווח כי חמישה תינוקות בני פחות מחודש קפאו למוות בתוך כשבועיים.[87]
בתחילת מרץ 2025 הורה בנימין נתניהו לעצור את הכנסת הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה.[88] בתחילת אפריל 2025 נשמעה הערכה של מערכת הביטחון הישראלית כי האספקה העודפת שהוכנסה לרצועה, ושעל רובה השתלט חמאס, תספיק ל"עוד שבועות אחדים".[89] במאי 2025 משרד הבריאות של רצועת עזה דיווח כי 3,500 ילדים מתחת לגיל חמש נמצאים בסיכון ממשי למוות מרעב. לפי משרד התקשורת הממשלתי בעזה, יותר מ-70 אלף ילדים קיבלו טיפול רפואי בגלל תת-תזונה חמורה.[90] ביוני 2025 אושפזו 6,500 ילדים עם תת־תזונה, ובשבועיים הראשונים של יולי אושפזו 5,000 ילדים. מיולי 2025, כ-17 אלף ילדים ברצועת עזה סובלים מתת-תזונה חמורה.[91]
מגורים
בסוף דצמבר 2023, הוול סטריט ג'ורנל דיווח כי כ-70% מהבתים וכמחצית מהבניינים ברצועת עזה נהרסו או נפגעו מתחילת המלחמה. על פי הדיווח, כ-300,000 בתים ניזוקו מתוך 439,000, וישראל הטילה 29,000 פצצות על הרצועה. לפי ניתוחי לוויין של אוניברסיטת העיר ניו יורק ושל אוניברסיטת אורגון, עד 80% מהבתים בצפון הרצועה ניזוקו או נהרסו – הרס נרחב יותר משהיה בדרזדן במלחמת העולם השנייה.[92]
דו"ח של הבנק העולמי מאמצע ינואר 2024 העריך שכ-45% ממבני המגורים ברצועת עזה נהרסו ועוד מעל 15% ניזוקו בצורה משמעותית.[93] ב-31 בינואר פורסם תחקיר בעיתון "הארץ", לפיו צה"ל מצית בתים ברצועת עזה, בהוראת קצינים שמובילים את הלחימה, ובצורה שאינה מאפשרת לדיירים לשוב ולגור בהם. ממידע שהגיע לידי "הארץ" עולה כי הצתת הבתים נעשית ללא האישור המשפטי הדרוש.[94]
ב-2 במאי 2024, דו"ח של האו"ם קבע כי שיקום הבתים והתשתיות שנהרסו במתקפה הצבאית של צה"ל ברצועת עזה יעלה כ-40 מיליארד דולר ועלול להימשך עד המאה הבאה. לפי הדו"ח, מאז פרוץ המלחמה נפגעו כ-370 אלף בתים בעזה ו-79 אלף מהם נהרסו לגמרי, לצד הרס כמעט מוחלט של תשתיות, בתי חולים ובתי ספר. הדו"ח קבע כי "היקף ההרס בעזה כה עצום, שהסיוע שיידרש לשיקום יהיה בקנה מידה שלא נראה מאז 1948".[95]
בספטמבר 2024 הארגון ההומניטרי הנורווגי "מועצת הפליטים" הודיע כי למעלה ממיליון עקורים פלסטינים במרכז ובדרום הרצועה זקוקים בדחיפות לערכות להכנת אוהלים או לתיקונם לפני בוא החורף, וכי רבים מהאמצעים שסיפקו ארגוני הסיוע התבלו ואינם ראויים עוד לשימוש.[96] בדצמבר 2024 דווח כי פליטים פלסטינים רבים חיים באוהלים רעועים ומתקשים להתמודד עם תנאי החורף,[97] וכי שישה תינוקות עזתים קפאו למוות בתוך כשבוע.[85][86] בפברואר 2025 דווח כי חמישה תינוקות בני פחות מחודש קפאו למוות בתוך כשבועיים. התינוקות שהו באוהלי עקורים שעשויים מבד ומניילון ולא צוידו באמצעי חימום או הגנה מפני גל הקור.[87]
במהלך הפסקת האש ב-2025, משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים הודיע כי 436 אלף מבנים, המהווים 92% מהבתים ברצועת עזה, נהרסו או ניזוקו במהלך המלחמה.[98] על פי הדיווח, כ-90% מהאוכלוסייה ברצועת עזה נעקרה מביתה, ורבים נאלצו לחפש מחסה כ-10 פעמים או יותר.[99] שיקום הרצועה הוערך בסכום של כ-80 מיליארד דולר.[100] לפי דיווח של "שיחה מקומית" מינואר 2025, ממדי ההרס בעזה מקבילים להרס כמעט מוחלט של גוש דן. לפי הדיווח, מדובר ב"הרס עצום בהיקפו של בתים, שכונות ויישובים שלמים. [...] כמעט בלתי אפשרי לתפוס את ממדי ההרס".[101]
Remove ads
סיוע הומניטרי
סכם
פרספקטיבה
- ערך מורחב – הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה במלחמת חרבות ברזל
.jpg)
בחצי השנה הראשונה של שנת 2023 בממוצע 9,500 משאיות עם מזון ותרופות נכנסו לעזה מדי חודש.[102] ב-9 באוקטובר בעקבות מתקפת הפתע ב-7 אוקטובר בה נרצחו ונהרגו כ-1,145 איש, הטילה ישראל מצור מוחלט על עזה, ומנעה כניסת סיוע הומניטרי.[103] מצרים סגרה את גבולה כדי למנוע בריחה של אזרחים, אך אמרה כי היא תאפשר העברת סיוע דרך מעבר רפיח.[104] ב-17 באוקטובר, עשרות משאיות עם מזון, מים, דלק ואספקה רפואית, הגיעו לצד המצרי של הגבול. העסקה לפתיחת המעבר נעצרה בגלל חששות מצרים שישראל לא נתנה את הבטחתה שתשהה את התקיפות האוויריות, ודרישה ישראלית לערוך חיפוש יסודי במשאיות הנכנסות דרך מצרים.[105] כשבוע לאחר מכן אישרה ישראל הכנסת סיוע הומניטרי באופן רציף לרצועת עזה,[106] בהמשך חודש אוקטובר והגיע לקצב של מאות משאיות ביום, במקרים תועדו אנשי חמאס משתלטים על הסיוע ומונעים העברתו לתושבי עזה.[107] בנוסף אישרה ישראל הצנחת סיוע רפואי על ידי חיל האוויר הירדני לבית החולים הירדני ברצועה.[108] ב-28 באוקטובר, פרסם הניו יורק טיימס, כי גורמים ערבים ומערביים מסרו שיש בסיס לטענות הישראליות על אגירת אספקה של מזון ודלק על ידי החמאס נחוצים מאוד לתושבי עזה. חמאס, צבר, במנהרות, מאגרים של אספקה למאבק ממושך.[109]
ב-13 בנובמבר הודיעו נציגי האו"ם כי מאגרי הדלק שברשותם מסתיים ולא ויכלו לחלק את הסיוע ההומניטרי.[110] במהלך הפסקת האש הזמנית ב-27 נובמבר, בעת חילופי השבויים, בין התאריכים ה-24 ל-30 בנובמבר, בממוצע בכל יום נכנסו לעזה 170 משאיות ו-110,000 ליטר דלק. לאחר הפסקת האש, ב-3 ו-4 בדצמבר, ירד מספר המשאיות שנכנסו לעזה ממצרים לכ-100 משאיות סיוע וכ-69,000 ליטר דלק.[111] ב-29 בדצמבר, טענו אנשי אונרא כי כוחות צה"ל ירו על משאיות אספקה שחזרו מאספקת סיוע הומניטרי בצפון הרצועה.[112] יומיים לאחר מכן, שר החוץ הישראלי אלי כהן הודיע שישראל מוכנה לשקול העברת סיוע הומניטרי מהים.[113] חילות האוויר הצרפתיים והירדניים הפילו שבעה טונות של סיוע הומניטרי ורפואי דחוף לבית חולים בחאן יונס.[114]
מה־24 בינואר 2024 החלו פעילי מחאה ישראלים לשבש את העברת הסיוע לרצועה דרך ישראל במטרה להפעיל לחץ על חמאס לשחרר את האזרחים הישראלים אותם חטף.[115]
ב-20 בפברואר 2024, הודיעה תוכנית המזון של האו"ם כי היא משהה את חלוקת המזון בצפון הרצועה עד שיתקימו תנאים בטוחים לחלוקת מזון.[116] יומיים לפני כן, עובדי הסוכנות הותקפו על ידי אזרחים שעטו על המשאיות במטרה להשיג מזון. משאיות נבזזו, נהג משאית הוכה קשות, והאספקה המוגבלת ההצליחה להגיע רק בחלקה ליעדה.[117][118]
ב-2 במרץ פתחה ארצות הברית במבצע הכנסת מזון לרצועה, והצניחה ממטוס תובלה שקים עם מעל 38,000 ארוחות ליד העיר אל-מוואסי שבדרום. ירדן וצרפת ביצעו הצנחת מזון לפני כן.[119] ב-16 במרץ הגיע משלוח הסיוע הראשון לעזה דרך הים, מזה כמעט שני עשורים. הסיוע, שכלל 200 טון מזון יבש, אורגן ונשלח מטעם World Central Kitchen.[120]
ב-7 במרץ הודיע הנשיא ביידן בנאום על מצב האומה שארצו תבנה בעזה מזח צף לאוניות אספקה.[121] טרם הובהר מי יהיה אחראי על חלוקת המזון לכשיגיע לרצועה.[122] לטענת גורמים בעזה, רק חמאס יכול לפקח על חלוקת המזון.[123]
בתחילת חודש אפריל 2024, הוגברה כניסת משאיות הסיוע שנכנסו לרצועת עזה. אולם, ישנם חילוקי דעות על מספר המשאיות הנכנסות לרצועה. כך למשל, ב-8 באפריל, דיווח מתאם הפעולות בשטחים ש-419 משאיות סיוע, מתוכם 330 משאיות מזון, נכנסו לעזה. מקורות באו"ם טענו שבתאריך זה נכנסו רק 223 משאיות והדגישו שעל מנת לסיים את המשבר ההומנטירי נדרש לכל הפחות להכפיל את מספר המשאיות שייובילו מזון מדי יום.[124]
בסוף אוגוסט 2024, בעקבות ירי של צה"ל ברכב של האו"ם, תוכנית המזון העולמית הודיעה על הפסקת פעילותה ברצועת עזה.[125] הרכב היה חלק משיירה ששינעה סיוע הומניטרי. לפי הארגון, הוא נפגע מעשרה קליעים בעת שהתקרב לעמדת ביקורת של צה"ל,[125] למרות שהיה מסומן בבירור וקיבל את האישורים הנדרשים מהרשויות הישראליות להתקרב.[126]
ב-15 באוקטובר 2024 פורסם כי המשבר ההומניטרי בצפון הרצועה מחריף, ותושבים רבים מעידים על רעב ועל מחסור חמור במצרכים בסיסיים כיוון שלא מוכנס לאזור סיוע. בקרב התושבים גבר החשש כי מדובר במדיניות מכוונת שמטרתה לאלץ אותם להתפנות פן ימותו מרעב או מירי. על פי משרד ההסברה של חמאס: "מה שקורה בצפון הוא השמדה וטיהור אתני לכל דבר".[127] מתיו מילר, דובר מחלקת המדינה הצהיר במסיבת עיתונאים שמספר משלוחי הסיוע שנכנסו לעזה בחודש ספטמבר היה מהנמוכים ביותר מאז פרוץ המלחמה.[128] במכתב חריף שנשלח מהממשל בארצות הברית לישראל, הזהירו שר ההגנה ושר החוץ האמריקאיים כי ארצות הברית תפסיק להעביר נשק אם זו לא תפסיק למנוע כניסת סיוע הומניטרי אמריקאי לרצועת עזה בתוך 30 יום.[129][128]
ב-21 בנובמבר 2024 בית הדין הפלילי הבין-לאומי הודיע כי הוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט בגין פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות ברצועת עזה. על פי בית הדין, נתניהו וגלנט אחראים למספר פשעים, ביניהם הרעבה כשיטת לחימה. לשניים היה תפקיד במניעת סיוע הומניטרי תוך הפרה של המשפט הבין-לאומי, והתנהלותם הובילה לשיבוש היכולת של ארגונים הומניטריים לספק סיוע חיוני לאזרחי עזה. בית הדין לא זיהה צורך צבאי ברור או הצדקה להגבלות שהטילה ישראל על סיוע הומניטרי לתושבי הרצועה.[130]
אסון הסיוע ההומניטרי
- ערך מורחב – אסון הסיוע ההומניטרי ברחוב א-רשיד בעזה
אסון הסיוע ההומניטרי ברחוב א-רשיד בעזה (מכונה גם בשם "טבח הקמח")[131] התרחש ב-29 בפברואר 2024, ובמהלכו נהרגו לפחות 118 פלסטינים ועוד כ-760 נפצעו.[132] האירוע התרחש כאשר אלפים מתושבי רצועת עזה עטו על משאיות סיוע הומניטרי ברחוב א-רשיד. לפי גרסת צה"ל, בזמן נסיעת המשאיות לעבר מוקדי החלוקה, התפתחה סביבן התקהלות אלימה של כ-12 אלף תושבים עזתים שבזזו את הציוד שהובילו;[133] ההרוגים נספו כתוצאה מתדחוקת קהל, מנוסת עדר ודריסה כאשר ההמון שעט לכל עבר. בשולי האירוע, כוח צה"ל ירה למוות בכעשרה פלסטינים שהתקרבו אליו בצורה מאיימת.[134] לטענת הפלסטינים, אחרי שהגיעו המשאיות ואנשים הסתערו עליהן, התחילו כוחות צה"ל לירות לתוך הקהל, ובכאוס שנוצר אחרים נרמסו ונדרסו.[131] אל-ג'זירה פרסמה סרטונים שתיעדו את הירי.[135][136] לפי דיווחם של בית החולים אל-עוודה ובית החולים כמאל עדואן, אליהם פצועים רבים פונו, הגיעו פצועי ירי רבים.[131] האו"ם אישר שמספר רב של פצועים מירי טופלו בבית החולים שיפא.[137][138] מספר ארגוני זכויות אדם שחקרו את האירוע טענו כי ישראל אשמה בפשע מלחמה של טבח באוכלוסייה אזרחית.[139][140]
הרג הפלסטינים בכיכר כווית
במהלך חודש מרץ 2024, כחלק מהלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל, דווח על שורה של תקריות בהן נהרגו פלסטינים ששהו באזור החלוקה של הסיוע ההומניטרי בכיכר כווית בשכונת זייתון שבעיר עזה.[141][142][143][144] משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם תיעד יותר מעשרים התקפות בזמן שאנשים חיכו לסיוע הומניטרי ברצועת עזה מאז אמצע ינואר 2024, מבלי להטיל את האשמה על צה"ל.[38] ב-19 במרץ הפלסטינים דיווחו על למעלה מ-20 הרוגים בכיכר כווית. לטענתם, הצבא פתח באש לעבר כינוס אזרחי שמטרתו הייתה להבטיח את העברת הסיוע ההומניטרי לשאר חלקי העיר.[145] בקרב הפלסטינים, כיכר כווית זכה לכינוי "מלכודת המוות".[146]
עצירת הסיוע ההומניטרי
ב-2 במרץ 2025, עם תום השלב הראשון של הסכם חמאס–ישראל ובהוראת ראש הממשלה בנימין נתניהו, צה"ל סגר את כל המעברים לרצועת עזה ועצר את כניסת הסיוע ההומניטרי לשטחה. חמאס האשים את ישראל ב"הפרה בוטה" של ההסכם, שכן סעיף 14 בהסכם קובע כי ההפוגה בלחימה והכנסת הסיוע ההומניטרי המופיע בו ימשיכו להתממש גם בעת המשא ומתן שמנהלים הצדדים על שלב ב'.[88] לפי עמותות שמאל וארגוני זכויות אדם ישראליים, ההוראה מהווה הפרה של הדין הבין-לאומי והישראלי, שכן על המדינה, ככוח כובש, מוטלת חובה לאפשר אספקת מזון, תרופות וסיוע חיוני לאוכלוסייה האזרחית, ללא הפיכתו לכלי מיקוח.[147]
ב-5 במרץ שרי החוץ של גרמניה, בריטניה וצרפת פרסמו הצהרה משותפת בה קראו לישראל לעמוד בהתחייבויותיה הבין-לאומיות ולהבטיח את אספקת הסיוע ההומניטרי לתושבי רצועת עזה.[148]
ב-9 במרץ ניתקה ישראל את אספקת החשמל לעזה, שיועדה למתקני התפלה.[149] בעקבות הפסקת החשמל לעזה דווח על שיא של מחסור במים נקיים ברצועה. יוניצ"ף מסר כי עזה סובלת ממחסור חמור במים, ושרק 10% מהתושבים מקבלים מים ראויים לשתייה. איגוד עיריות רצועת עזה פרסם אזהרה ממה שכינה "אסונות בריאותיים וסביבתיים חמורים", כולל התפשטות מואצת של מחלות ומגפות, בשל מניעת החשמל והמים. משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים הודיע שיש צורך דחוף בסיוע הומניטרי מציל חיים בעזה.[46]
ב-25 באפריל תוכנית המזון העולמית הודיעה כי מלאי המזון שלה ברצועה אזל.[150] ב-7 במאי גם המטבח המרכזי העולמי הודיע כי כי נגמרה לו אספקת המזון ברצועה.[151] בהמשך החודש ראש ממשלת ישראל החליט להחזיר את הסיוע ההומניטרי לרצועה במידה מצומצמת, וזאת על מנת לבלום לחצים בין-לאומיים להפסקת מבצע מרכבות גדעון שהחל זמן קצר קודם לכן.[152]
באוגוסט 2025 חתמו יותר מ-100 ארגונים בינלאומיים על מסמך שבו נטען כי ישראל חוסמת זה חודשים את הכנסת הסיוע ההומניטרי הכולל מזון, תרופות, מים וציוד חירום לרצועת עזה, וכי מרביתם לא הצליחו להכניס סיוע החל מחודש מרץ. מתאם פעולות הממשלה בשטחים הדף את הטענות וענה כי המציאות הפוכה.[153][154]
הרג במהלך פעילות הקרן ההומניטרית לעזה
ב-27 במאי 2025 יצאה אל הפועל תוכנית חלוקת הסיוע ההומניטרי ברצועת עזה, שעירבה קרן סיוע אמריקאית-ישראלית. לעיתים קרובות התרחשו תקריות אלימות, הן תקיפות ישראליות[155][156][157] והן תקיפות של חמאס,[158] סמוך למרכזי הסיוע. מאות בני אדם נהרגו מירי.[155][156] לפי משרד זכויות האדם של האו"ם, בין ה-27 במאי 2025 ל-21 ביולי 2025, צה"ל הרג לפחות 1,054 פלסטינים בעת שניסו להשיג מזון, במרכזי סיוע ברצועה המופעלים על ידי הקרן ההומניטרית לעזה, ובסמוך לשיירות המופעלות על ידי ארגוני סיוע אחרים.[159] לדברי קצינים ולוחמים בצה"ל, הצבא ירה לעבר אזרחים שבאים לפני הפתיחה כדי למנוע מהם להתקרב – או אחרי הסגירה, במטרה לפזרם.[160] חיילים העידו גם על ירי בנושאי דגלים לבנים במתחמי חלוקת הסיוע.[161]
Remove ads
ראו גם
קישורים חיצוניים
שירין פלאח סעב, רעב חמור מתפשט במהירות ברחבי רצועת עזה. ארבעה מונולוגים מהקטסטרופה, באתר הארץ, 2 בינואר 2024- נטע אחיטוב, אטום על עזה? זה עלול להיות אפילו יותר חמור, באתר הארץ, 27 במרץ 2024
עוד יום, לסייע או לא לסייע?, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 24 בנובמבר 2024- ליאת רון, רעב בעזה? אלה מחירי המוצרים בשוק, באתר וואלה, 11 בפברואר 2025
Remove ads
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads