משה ז"ק

משה ז"ק

הכתבים משה ז"ק מ"מעריב" (מימין) ויוסף אוליצקי מ"דבר" (משמאל) מראיינים את המפקד עמוס בן-גוריון לאחר כניעתה של יפו ל"הגנה", מאי 1948 (צילום: פרנק שרשל)
לידה	10 ביולי 1918
פטירה	22 בינואר 2001 (בגיל 82)
מקום קבורה	בית הקברות טרומפלדור
מדינה	ישראל
פרסים והוקרה	פרס סוקולוב (1998)

ביוגרפיה

ז"ק נולד בא' באב תרע"ח^[1] וגדל בפולין, בנם של רחל לבית קפלן וחיים צבי לבית ז"ק. הבן השלישי מתוך ארבעה. משה למד בגימנסיה של רשת החינוך העברית "תרבות". בשנת 1936 עלה לארץ ישראל לבדו, יחיד מכל בני משפחתו, ולמד באוניברסיטה העברית בירושלים. אחותו הבכורה, גולדה, למדה באוניברסיטה בפראג, הייתה רופאה ובמלחמת העולם השנייה עזרה מאוד בגטו. הוריו ושלושת אחיו שנותרו בפולין נספו בשואה.

הוא החל לכתוב ב"המשקיף", ואחר כך עבר ל"מעריב" זמן קצר מעט לאחר הקמתו. נמנה עם בכירי העיתון וכתב בו במשך כל חייו. הוא שימש ככתב ופרשן מדיני, דיפלומטי ופרלמנטרי. בשנות ה-80 שימש עורך העיתון, תחת העורך הראשי שמואל שניצר.

ב-1998 קיבל את פרס סוקולוב לעיתונות בקטגוריית מפעל חיים.

נפטר בשנת 2001^[1]. הותיר אחריו את אשתו שרה (לבית ברסקי), יקירת העיר תל אביב לשנת 2014, ושלושת ילדיהם- איסר, רחל וזאב. בנו, ד"ר זאב ז"ק, הוא קרדיולוג, מנהל מחלקת הביומד בחברת "רוסאריו קפיטל"^[2].

בשנת 2005 תרמה אלמנתו את ספרייתו העשירה למכללה האקדמית נתניה.

Remove ads

ספריו

הסכסוך הישראלי-ערבי בצבת המעצמות, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד (קו אדום), 1986.
40 שנות דו-שיח עם מוסקבה, תל אביב: ספרית מעריב, 1988^[3].
חוסיין עושה שלום: שלושים שנה ועוד שנה בדרך אל השלום, רמת גן: הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, מרכז בגין סאדאת (בס"א) למחקרים אסטרטגיים, 1996.

ביוגרפיה

ספריו

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Wikiwand - on