שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

הכוחות המזוינים של צרפת

הכוחות הצבאיים של צרפת מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הכוחות המזוינים של צרפת
Remove ads

הכוחות המזוינים של צרפת (בצרפתית: Forces Armées Françaises) כוללים את צבא היבשה (כולל לגיון הזרים), הצי הצרפתי ("הצי הלאומי"), צבא האוויר והחלל (כולל הגנה אווירית), המשמר הלאומי (מילואים), והז'נדרמריה הצרפתית. המפקד העליון של הכוחות המזוינים הוא נשיא צרפת.

עובדות מהירות מדינה, תקופת הפעילות ...
עובדות מהירות זרועות, עיטורים ומבנה פיקודי ...
Thumb
טירת מונט לואיס בדרום צרפת. נבנתה כחלק מקו ביצורים בגבולה הדרומי של המדינה בימי המלך לואי ה-14. כיום משמשת כבסיס ההכשרה של כוחות הקומנדו של צבא צרפת

כוחותיה הם הגדולים ביותר באירופה ומדורגים במקום השישי בעולם. בכוחות המזוינים של צרפת משרתים כ־205,000 חיילים בשרות פעיל (114,500 בצבא, 35,000 בחיל הים, 40,500 בחיל אוויר, 15,000 אחרים, כמו צוותים משותפים, שירות רפואי וכו') וכ־100,000 בז'נדרמריה לאומית.[1]

צרפת מדורגת במקום השני בפריסת כוחות בעולם והשלישית בכמות כלי נשק הגרעיניים (לאחר ארצות הברית ורוסיה).

Remove ads

מבנה הפיקוד

הפיקוד המרכזי כולל את נשיא צרפת כמפקד העליון, שר הפנים האחראי על ענייני ביטחון המדינה, ושר הכוחות המזוינים האחראי להוצאה לפועל של ההחלטות המתקבלות. ההחלטות מתקבלות לאחר התייעצות עם ראש מטה הכוחות המזוינים שקובע את דוקטרינת הצבא.

נשיא הרפובליקה בתפקידו כ"ראש הצבאות" הוא המפקד העליון של הכוחות הצבאיים הצרפתיים. עם זאת, החוקה מעמידה את הכוחות האזרחיים והצבאיים למרות הממשלה.[2] שר הכוחות המזוינים מופקד על ניהול כוחות הצבא על אדמת צרפת ומחוצה לה. תפקידו לארגן ולנהל את מדיניות ההגנה, גיוס כוחות וניהול התשתיות הצבאיות. הוא מייצג את כוחות הצבא בפני הפרלמנט ומדווח לנשיא. ראש מטה הכוחות המזוינים הוא קצין בדרגת גנרל 5 כוכבים והוא מפקד הכוחות המזוינים של צרפת. הוא אחראי על בניית הכוחות והפעלתם, פיקוח על הכוחות, תכנון הכוח ואיסוף וניתוח מודיעין. הוא גם אחראי על מערכות היחסים הצבאיות עם מדינות אחרות. הוא מדווח לשר הכוחות המזוינים. ראשי המטות של הצבא, חיל האוויר והצי מדווחים לראש המטה של הכוחות המזוינים.

Remove ads

היסטוריה

ההיסטוריה הצבאית של צרפת מקיפה מגוון רחב של סכסוכים ומאבקים המשתרעים על פני יותר מ־2,000 שנה על פני אזורים נרחבים, כולל צרפת המודרנית, אירופה הגדולה והקולוניות הצרפתיות מעבר לים. על פי ההיסטוריון הבריטי ניאל פרגוסון, הצרפתים השתתפו ב־50 מתוך 125 המלחמות האירופיות הגדולות מאז 1495, יותר מכל מדינה אירופית אחרת. אחריהם האוסטרים שלחמו ב-47 מהם, הספרדים ב-44 והאנגלים (ובהמשך הבריטים) שהיו מעורבים ב־43 מלחמות. בנוסף, מכל העימותים הידועים מאז שנת 387 לפני הספירה, צרפת נלחמה ב־168 מתוכם, ניצחה ב־109, הפסידה ב־49 וסיימה ללא הכרעה ב־10 עימותים. בכך הייתה צרפת למעצמה הצבאית המצליחה ביותר בתולדות אירופה.[3]

Remove ads

דוקטרינה

סכם
פרספקטיבה

הדוקטרינה הצבאית הצרפתית העדכנית מבוססת על מושגים של עצמאות לאומית, הרתעה גרעינית ויכולות התחמשות צבאית עצמאית. צרפת היא חברה בנאט"ו, ועבדה באופן פעיל עם בעלות בריתה כדי להתאים את נאט"ו – פנימית וחיצונית – לסביבה שלאחר המלחמה הקרה. בדצמבר 1995 הודיעה צרפת כי תגדיל את השתתפותה בזרוע הצבאית של נאט"ו, כולל הוועדה הצבאית (צרפת פרשה מהפיקוד המשולב של נאט"ו בשנת 1966, אך המשיכה להשתתף במועצות הפוליטיות של הארגון. היא שבה

ב־2008). צרפת תומכת בארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה ובמאמצים שיתופיים אחרים. פריז אירחה את פסגת נאט"ו ורוסיה במאי 1997, במטרה לחתום על אמנה בנושא יחסים הדדיים, שיתוף פעולה וביטחון. מחוץ לנאט"ו, צרפת השתתפה באופן פעיל בכוחות שמירת השלום וכוחות הקואליציה באפריקה, במזרח התיכון ובבלקן, ולעיתים קרובות לקחה תפקיד מוביל במבצעים אלה. צרפת ביצעה ארגון מחדש לפיתוח צבא מקצועי שיהיה קטן יותר, בעל כושר פריסה מהירה יותר ומותאם יותר לפעולות מחוץ לצרפת.

מאז תום המלחמה הקרה העניקה צרפת עדיפות גבוהה לפיקוח על נשק ועל אי-הפצתו. ניסויים גרעיניים צרפתיים באוקיינוס השקט והטבעת האונייה ריינבו וורייר הקשה על יחסי צרפת עם בעלות בריתה, מדינות דרום האוקיינוס השקט (כלומר ניו זילנד) ודעת העולם. צרפת הצטרפה לאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני בשנת 1992 ותמכה בהארכתה הבלתי מוגבלת בשנת 1995. לאחר שערכה סדרה שנויה במחלוקת של שישה ניסויים גרעיניים על מורורואה בדרום האוקיינוס השקט, חתמו הצרפתים על האמנה למניעת ניסויים גרעיניים בשנת 1996. מאז, הפסיקה צרפת את הייצור והשימוש במוקשי נגד אדם ותומכת באיסור אוניברסלי בנשק זה וחתמה על אמנת הנשק הכימי.

ב־31 ביולי 2007, הורה הנשיא ניקולא סרקוזי על הקמת ועדה לביקורת על כוחות ההגנה של צרפת.[4] הוועדה פרסמה את המלצותיה בספר לבן בתחילת 2008. על פי ההמלצות, החל הנשיא סרקוזי לבצע שינויים מקיפים במדיניות ההגנה הצרפתית ובארגונה כולל מהלכי התיעלות וקיצוצים נרחבים.[5] בהתאם לשינויים שהתחוללו בפוליטיקה האירופית ובמבנה הכוחות לאחר המלחמה הקרה, יתמקדו הכוחות המזוינים בהגנה טריטוריאלית ועמידה באתגרים של סביבת איומים גלובלית. על פי הארגון מחדש, המלחמה בטרור בצרפת ובמושבותיה לשעבר באפריקה, היא המשימה העיקרית של הצבא הצרפתי.

בשנת 2013 פורסם ספר לבן חדש על ההגנה והביטחון הלאומי. זוהי הרפורמה האחרונה בתחום ההגנה של צבא צרפת והספר הלבן הרביעי אי פעם בהיסטוריה הצרפתית. הספר הלבן אישר מחדש את מחויבותה של צרפת לנאט"ו, לביטחון האיחוד האירופי ולהסכמי שיתוף הפעולה הביטחוני עם הממלכה המאוחדת.[6]

Remove ads

גיוס

Thumb
חיילי רגימנט הנחתים החמישי של צבא צרפת באימון עם פיקוד אפריקה של ארצות הברית

שירות החובה בצרפת בוטל באופן רשמי בשנת 2001 בעקבות רפורמות שהובילו להקמתו של צבא מקצועי. מאז שנת 2003, השירות בצבא הצרפתי נעשה על בסיס התנדבותי בלבד. עם זאת, המדינה שימרה רכיבים של חינוך ביטחוני ושירות אזרחי בקרב בני הנוער.[7]

גיל גיוס

הגיוס לשירות צבאי בצרפת מתקיים בהתנדבות, וניתן להצטרף אליו מגיל 18. קיימת אפשרות להתנדב לשירות צבאי לתקופה של שנה, עם הארכה אפשרית עד חמש שנים. בנוסף, הלגיון הצרפתי הזר (Légion étrangère) מקבל מתנדבים החל מגיל 17 וחצי ועד גיל 39 וחצי.

יום ההגנה והאזרחות (Journée Défense et Citoyenneté)

על אף ביטול הגיוס החובה, החוק הצרפתי מחייב כל אזרח בגילאי 16 עד 18 להשתתף ביום הדרכה לאומי, אשר כולל תכנים בנושאי ביטחון, אזרחות וזכויות האדם. יום זה מחליף את הבדיקות שנערכו בעבר לקראת גיוס חובה.

שירות לאומי אוניברסלי (Service National Universel – SNU)

בשנת 2021 הושקה תוכנית השירות הלאומי האוניברסלי, שמיועדת לצעירים בגילאי 15 עד 17. התוכנית כוללת חודש של פעילות אזרחית, חברתית או צבאית, ונועדה לחזק את הערכים הרפובליקניים, תחושת השייכות הלאומית והלכידות החברתית.

Remove ads

זרועות

סכם
פרספקטיבה

צבא היבשה

ערך מורחב – צבא צרפת
Thumb
AMX-56 לקלרק

צבא צרפת (בצרפתית: Armée de Terre – "צבא היבשה") הוא המרכיב הקרקעי והגדול בכוחות המזוינים של צרפת. נכון לשנת 2020 הצבא מונה 114,500 חיילים סדירים. בשנת 2011 תקציבו עמד על 8.3 מיליארד אירו.

לראש מטה הצבא (Chef d'état-major de l'Armée de terre בקיצור: CEMAT) כפופים הפיקודים הבאים:

הצי

ערך מורחב – הצי הצרפתי
Thumb
נושאת המטוסים הצרפתית "שארל דה גול" מפליגה בים התיכון

הצי הצרפתי (בצרפתית: Marine nationale, 'הצי הלאומי'), באופן לא רשמי "לה רויאל", הוא הזרוע הימית של כוחות הצבא הצרפתיים. הוא מפעיל מגוון רחב של ספינות מלחמה הכוללות את נושאת המטוסים הגרעינית שארל דה גול, כוחות תעופה שונים, צוללות תקיפה וצוללות טילים בליסטיים, פריגטות, כוחות אוויר, סירות סיור וספינות תמיכה. נכון ליוני 2014, הצי הצרפתי העסיק 36,776 עובדים יחד עם 2,800 אזרחים. מרכיב המילואים כלל 4,827 אנשי המילואים המבצעיים.[8]

הצי מאורגן בארבעה כוחות:

  • כוח הפעולה הימי – צי השטח
  • כוחות הצוללות – כולל צוללות מונעות גרעין הנושאות טילים בליסטיים וצוללות קונבנציונליות
  • חיל האוויר הימי – בסיסי אוויר קרקעיים וימיים
  • נחתים – כוח הגנה וחי"ר כולל הכוחות המיוחדים של חיל הים (Commandos Marine)
  • משמר החופים – הז'נדרמריה הימית

חיל האוויר

ערך מורחב – חיל האוויר הצרפתי
Thumb
מטוס קרב משימתי דאסו ראפאל

חיל האוויר הצרפתי (בצרפתית: Armée de l'Air 'צבא האוויר' או בקיצור ALA) הוא הזרוע האווירית של הכוחות המזוינים של צרפת. החיל נוסד בשנת 1909 והוא הוותיק מבין חילות האוויר בעולם. ראש מטה חיל האוויר (CEMAA) קובע את יישום הדוקטרינות של חיל האוויר והחלל הצרפתי ומייעץ לראש מטה הכוחות המזוינים (CEMA) לגבי פריסתו ואופן השימוש בו.

החיל פועל לפי חלוקה גאוגרפית (הפיקוד הצפוני, הפיקוד הדרומי והפיקוד מעבר לים) ובנוי בשלוש רמות פיקוד:

  • הפיקוד המרכזי – כולל את נשיא צרפת כמפקד העליון, ראש מטה הכוחות המזוינים ומפקד חיל האוויר.
  • הפיקודים התפעוליים המורחבים:
    • פיקוד האווירי האסטרטגי – אחראי בין היתר על הנשק הגרעיני המצוי בחיל
    • פיקוד ההגנה האווירית ומבצעים אוויריים
    • פיקוד האוויר המשותף – אחראי לתפקוד הענפים השונים של החיל
    • פיקוד מעקב אווירי ומערכות מידע ותקשורת
    • פיקוד האימונים
    • פיקוד התמיכה המבצעית
  • פיקוד בסיסי החיל

פיקוד המבצעים המיוחדים של צרפת

ערך מורחב – פיקוד המבצעים המיוחדים של צרפת
Thumb
לוחמי רגימנט הדרגונים המוצנחים ה-13 – הכוחות המיוחדים הצרפתיים

פיקוד המבצעים המיוחדים של צרפת הוא גוף במשרד הכוחות המזוינים המופקד על מערך הכוחות המיוחדים מכל זרועות הכוחות המזוינים של צרפת. בראשו עומד "המפקד הכללי של הכוחות המיוחדים" (GCOS), קצין בדרגת בריגדיר גנרל, הכפוף לראש מטה הכוחות המזוינים ונתון לסמכותו הישירה של נשיא הרפובליקה. תפקידו לספק לכוחות המיוחדים יכולת מלאה להגן על צרפת ועל האינטרסים שלה, לתכנן ולתאם פעולות כנגד רשתות טרור ולהפעיל את הכוחות המיוחדים למשימות כוחות משולבים, בין-משרדיים ובעלי ברית.

  • פיקוד הכוחות המיוחדים של הצבא COM FST.
  • חיל הנחתים והקומנדו של הצי.(Force Maritime des Fusiliers Marins et Commandos).
  • הקומנדו הימי (Commandos marine).
  • הקומנדו האווירי המוצנח (Portraits de commandos parachutistes de l’air).
  • חטיבת מבצעים מיוחדים (DOS)

המשמר הלאומי הצרפתי.

ערך מורחב – המשמר הלאומי של צרפת

המשמר הלאומי (בצרפתית: Garde nationale) נוסד במהלך המהפכה הצרפתית. הוא הוקם מחדש במתכונתו הנוכחית ב־2016 כשירות מילואים צבאי ומשטרתי לאומי, לאחר סדרת פיגועים בצרפת. המשמר המתחדש הוקם כזרוע החמישית של הכוחות המזוינים במטרה לחזק את גורמי הז'נדרמריה הלאומית והמשטרה הלאומית בהבטחת אירועים מרכזיים בפריסה ארצית.

תקציב הקמת המשמר עמד על 311 מיליון יורו ובשנת 2018 הוא תוכנן לכלול 86,000 עובדים.

הז'נדרמריה הצרפתית

ערך מורחב – הז'נדרמריה הצרפתית

הז'נדרמריה לאומית היא כוח משטרה צבאי השייך לכוחות המזוינים אך בסמכות משרד הפנים. יש לו גם תפקידים נוספים במשרד הביטחון ומשרד המשפטים[1]

Remove ads

ציוד

Thumb
מנת קרב של הכוחות המזוינים של צרפת

מלאי הצבא הצרפתי מורכב כמעט כולו ממערכות נשק מייצור מקומי. חלקן מיוצר במשותף עם מדינות אירופאיות אחרות עם שילוב מוגבל של חימוש ממדינות מערביות אחרות, במיוחד מארצות הברית. מאז 2010, ארצות הברית היא הספקית הזרה המובילה. התעשיות הביטחוניות בצרפת מסוגלת לייצר את כל אמצעי הלחימה הדרושים לצבא, לחיל האוויר ולצי.[1]

מבצעים

סכם
פרספקטיבה
Thumb
חיילים צרפתים פורקים ציוד בבמקו בירת מאלי, מבצע סרוואל

לצרפת כ-36,000 חיילים צרפתיים המשרתים מעבר לים, בפעולות חיצוניות המכונות "OPEX". צרפת מספקת חיילים לכוח האו"ם בעקבות המרד בהאיטי משנת 2004, שלחה כוחות מיוחדים לאפגניסטן כדי לתמוך בנאט"ו במאבק בשרידי הטליבאן ואל קאעידה, וב"מבצע ליקורן" שלחה אלפי חיילים אל חוף השנהב, תחת הסכם הגנה הדדי, שהצטרפו בהמשך אל מסגרת משימת שמירת השלום של האו"ם. בנוסף, צרפת משחקת תפקיד מרכזי בכוח יוניפ"ל לאורך גבול לבנון-ישראל. בשנת 2011, צרפת השתתפה במבצע הרמטן במלחמת האזרחים בלוב, לצורך אכיפת אזור אסור לטיסה מעל צפון לוב, כחלק מקואליציה בראשות נאט"ו.

ב-2013 החלה צרפת במבצע סרוואל במאלי כנגד מורדים איסלמיסטים שהכריזו על מדינת אזוואד בצפון מאלי. ב-2014 פתחה במבצע ברקאן, שמטרתו הייתה מלחמה בטרור בסאהל, מבצע שנמשך עד 2022.

מפקדת הכוח המשותף והאימונים הצרפתי בבסיס 110 ליד קריל (près de Crillon) שומרת על כשירות לפקד על מבצע בינלאומי בקנה מידה בינוני או גדול.

Thumb
שני מטוסי קרב רפאל של חיל האוויר הצרפתי פועלים מעל מאלי

פריסות פעילות (2020):[1]

כוחות בקולקטיבים שמעבר לים

צרפת מפעילה כוחות ריבוניים קבועים במספר אזורים שמעבר לים (DOM–COM), במטרה להבטיח את ריבונותה, להגן על שטחים ואזרחים, ולהפעיל נוכחות צבאית באזורים גאו־אסטרטגיים. הכוחות הללו משתייכים לפיקוד הכללי של הצבא, אך מתואמים גם עם הממשל האזרחי המקומי.

קלדוניה החדשה

Thumb
חיילי כוחות המזוינים בקלדוניה החדשה (FANC)

הכוחות המזוינים בקלדוניה החדשה (FANC) אמונים על הגנת הריבונות הצרפתית באזור ותורמים לשיתופי פעולה ביטחוניים בתיאטרון הפסיפי, תוך שיתוף פעולה עם הכוחות בפולינזיה הצרפתית (FAPF). הם מהווים את נקודת המשען האווירית-יבשתית העיקרית של צרפת בזירה זו, ומשולבים במשימות ריבוניות כמו פיקוח ימי, אכיפת חוק בים וסיוע אזרחי, לרבות תגובה לאסונות טבע.[9]

כוח האדם כולל כ-1,450 חיילים סדירים, 200 אזרחים ועשרות מילואימניקים, הפועלים באתרים כמו נומאה, פלום וטונטוטה. המבנה הצבאי כולל:[9]

  • צבא יבשתי: רגימנט חיל הרגלים הימי (RIMaP-NC) ומרכז הדרכה ימי בנומאה.
  • צי: פריגטה (Vendémiaire), ספינות סיור וכלי טיס ימי מדגם Falcon 200.
  • חיל האוויר: טייסת תובלה עם מטוסי CASA CN 235 ומסוקי Puma SA330 בבסיס האווירי 186.

לצד הכוחות הפעילים פועל גם שירות צבאי מותאם (RSMA–NC) להכשרה מקצועית לצעירים מקומיים. הכוחות כפופים ל־COMSUP FANC, המהווה נציג המטה הכללי של הצבא (CEMA) באזור, ובעל אחריות גם לבסיס ההגנה ולייעוץ לנציב העליון בניו קלדוניה. בנוסף, FANC שותפים בפורומים אזוריים כמו ה-QUAD, ומקדמים שיתוף פעולה עם אוסטרליה, ניו זילנד וארה"ב.[9]

פולינזיה הצרפתית

Thumb
הספינה Vendemiaire של הצי הצרפתי, הפועלת כחלק מכוח ה-FAPF בפולינזיה הצרפתית

הכוחות המזוינים בפולינזיה הצרפתית (Forces armées en Polynésie française – FAPF) מהווים את הנוכחות הצבאית הקבועה של צרפת בשטחי פולינזיה הצרפתית. תפקידם המרכזי הוא שמירה על הריבונות הצרפתית באזור, הגנה על המרחב הימי, והשתתפות בשיתופי פעולה ביטחוניים בתיאטרון האסטרטגי של אסיה–פסיפיק.[10]

הכוחות בפולינזיה כוללים כ־950 חיילים משלוש הזרועות:

  • כוח יבשתי – רגימנט חיל הרגלים הימי של האוקיינוס השקט (RIMaP-P).
  • כוח ימי – הכולל פריגטה (Prairial), ספינות סיור, כלי עזר ימי ומסוקים.
  • כוח אווירי – עם מטוסי תובלה מדגם CASA CN-235 ומטוסי סיור מדגם Falcon

גיאנה הצרפתית

הכוחות המזוינים בגיאנה הצרפתית (FAG) פועלים בשטח טרופי קשה הכולל גבולות יבשתיים נרחבים, יערות גשם ומרחב ימי מאתגר. הם אמונים על שמירה על הריבונות, הגנת מרכז החלל האירופי בקורו (מבצע Titan), ומובילים את המאבק באורפיה בלתי חוקית ובדיג פיראטי (מבצע Harpie ו־Polpêche). הכוחות פועלים גם בזירה הבינלאומית ומשתתפים בתרגילים רב־לאומיים.[11]

הכוח מונה כ־2,100 חיילים סדירים וכ־200 אזרחים, וכולל רגימנט של לגיון הזרים (3e REI), רגימנט רגלים ימי (9e RIMa), בסיס צי ימי בדגרה דה קאן, ובסיס אווירי בקאיין עם מסוקי Puma, Fennec ומטוסי Casa. בנוסף פועל במקום מרכז אימונים מתקדם ללחימה ביערות גשם (CEFE), הנחשב לאחת מארבע "בתי הספר לג'ונגל" המובילים בעולם.[12]

אזור דרום האוקיינוס ההודי

Thumb
חיילי רגימנט השירות הצבאי המותאם של מיוט (FAZSOI) במצעד הצבאי ביום הבסטיליה בשדרות האליזה

הכוחות המזוינים באזור דרום האוקיינוס ההודי (FAZSOI) מוצבים באיים ראוניון ומיוט, והם אמונים על הגנה אזורית, שמירת ריבונות צרפתית, וסיוע במצבי חירום. הכוחות אחראים גם לשמירה על נוכחות צבאית קבועה באיים המפוזרים (îles Éparses), לאכיפת חוקי הדיג, לפיקוח ימי ולמאבק בפיראטיות, ומקיימים שיתופי פעולה ביטחוניים עם מדינות האזור.[13]

הכוח מונה כ־1,600 חיילים סדירים וכ־300 אזרחים, וכולל בין השאר:[13]

  • 2e RPIMa (רגימנט צנחנים ימי) בראוניון,
  • DLEM (לגיון הזרים של מיוט),
  • פריגטות, ספינות סיור, ומטוסי תובלה מבסיס אווירי בראוניון,
  • יחידות הדרכה טרופיות ללחימה וימאות (CATR, CIAN).

מפקד הכוחות (COMSUP FAZSOI) מייצג את המטכ"ל באזור ואחראי על ההיערכות בכל זירת האוקיינוס ההודי הדרומי, לרבות שטחי ה-TAAF (השטחים הדרומיים והאנטארקטיים של צרפת), ועוסק גם בקידום שיתופי פעולה ביטחוניים עם מדינות אפריקה הדרומית והאיים הסמוכים.

אנטילים

הכוחות המזוינים באנטילים (FAA) מוצבים בגוואדלופ, מרטיניק, סן מרטן וסן ברתלמי, ומופקדים על הגנה טריטוריאלית, ניהול משברים אזוריים, ושמירה על אינטרסים צרפתיים באזור הקריביים. הם פועלים בזיקה הדוקה לכוחות בגיאנה הצרפתית (FAG), ויחד חולקים את האחריות על אזור האחריות הקבוע (ZRP) של אמריקה הלטינית–הקריביים, שכולל מרחב ימי עצום.[14]

הכוח מונה כ־1,100 חיילים ומבוסס על מבנה אינטרארמי הכולל:[15]

  • כוח יבשתי: רגימנט חיל רגלים ימי (33e RIMa) הכולל גם מרכז לאימון ימי ויערני (CNEF).
  • כוח ימי: שתי פריגטות, ספינות סיור, כלי תמיכה והצלה הפועלים מנמל פור-דה-פראנס.
  • כוח אווירי: מסוקי פנתר ודופין, הפועלים מפלטפורמה לוגיסטית אווירית בלמאנטין.

הכוחות עוסקים במבצעים הומניטריים בעת אסונות טבע, ובמאבק רב־לאומי בסחר סמים (במסגרת שיתוף פעולה עם JIATF–South האמריקנית). בנוסף, פועל במקום שירות צבאי מותאם (RSMA) לצורכי הכשרה מקצועית של צעירים מקומיים.

Remove ads

קישורים חיצוניים

מידע נוסף מיזמי קרן ויקימדיה ...

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads
Remove ads