השבתת הממשל בארצות הברית

בפוליטיקה האמריקנית, השבתת הממשל (באנגלית: Government shutdown) היא מצב שבו הקונגרס נכשל בהעברת אשרור תקציב לפעולות הממשלה. אם ההקצבות הזמניות או השנתיות אינן מעוגנות בחוק, מתרחש "פער מימון", ולכן הממשל הפדרלי של ארצות הברית מתחיל כתוצאה מכך בהשבתת פעילויות ממשל, לרבות שחרור כוח אדם ממשלתי לחופשה ללא תשלום וקיצוץ פעילויות ושירותים של סוכנויות פדרליות שאינם בגדר פעילויות חירום. תוכניות שתוקצבו על פי חוקים שאינם נסמכים על חוקים מנדטוריים (כמו ביטוח לאומי) עשויות לסבול אף הן "פער במימון", בהיעדר אשרור לתקציב כולל.

סקירת השבתות שבמסגרתן אולצו לשחרר עובדי ממשל לחופשות כפויות

השבתה	ימים	עובדים ששוחררו	עלות לממשלה	נשיא	הערות
1980	1	1,600	$700,000	קרטר
1981	1	241,000	$80–90 מיליון	רייגן
1984	1	500,000	$65 מיליון
1986	1	500,000	$62 מיליון
1990	3	2,800	$2.57 מיליון	ג'ורג' וו. בוש
1995	7	800,000	$400 מיליון	קלינטון	[1]
1995–1996	21	284,000
2013	16	800,000	$24 מיליארד	אובמה
2018	3	692,900		טראמפ
2018–2019	35	800,000	$11 מיליארד		[2]

היסטוריה

לאורך ההיסטוריה של ארצות הברית אירעה פעמים ספורות בלבד השבתת ממשל: בתקופת ממשלי פורד וקרטר בוצעו שש השבתות ממשל חלקיות, שהביאו רק לסגירת מחלקות במשרדי ממשל כמו מחלקת העבודה, מחלקת הבריאות, מחלקת החינוך, ומחלקת הרווחה. ההשבתות החלקיות נמשכו בין 8 ל־18 יום, והסיבה העיקרית הייתה מחלוקת בנושא המימון הפדרלי. בתקופת ממשל רייגן בוצעו שמונה השבתות ממשל מלאות שנמשכו בין יום אחד ל־3 ימים, כל אחת. ההשבתות בוצעו עקב גידול בגירעון התקציבי. בתקופת ממשל בוש האב בוצעו השבתות שנמשכו ארבעה ימים.

השבתות ממשל ממושכות יותר אירעו בתקופת ממשלו של ביל קלינטון, לאחר שהרפובליקנים הגיעו להישג מרשים בבחירות 1994 וזכו ב-54 מושבים בבית הנבחרים ושמונה מושבים נוספים בסנאט, וכך סיימו 40 שנה של שליטה דמוקרטית בקונגרס. בוצעו שתי השבתות ממשל (ב-1995 וב-1996) שנמשכו 5 ו־21 ימים בהתאמה; ההשבתה השנייה הייתה השבתת הממשל הארוכה ביותר עד אז, כשהנושא העיקרי היה שוב החוב הלאומי של ארצות הברית. ההשבתה הייתה תוצאה של סכסוכים בין הדמוקרטים והנשיא ביל קלינטון לבין הרפובליקנים בקונגרס בנושא המימון לתוכניות הבריאות הציבורית, חינוך, ואיכות הסביבה בתקציב הפדרלי לשנת 1996. השבתת הממשל באה לאחר שקלינטון הטיל וטו על הצעת החוק של הרפובליקנים שנשלחה אליו. ההשבתה הביאה את הממשל הפדרלי לשחרר באותה עת עובדים ממשלתיים לחופשה ללא תשלום ולבטל שירותי ממשל לא חיוניים, החל מ־14 בנובמבר 1995 ועד 19 בנובמבר 1995 כשהממשל חזר לעבוד ולאחר מכן שוב הושבת, הפעם ל-5 ימים, מ־16 בדצמבר 1995 ועד 6 בינואר 1996. בספירה הכללית נמשכה ההשבתה 28 ימים.

נאום הנשיא ברק אובמה במהלך השבתת הממשל באוקטובר 2013 - וידאו

באוקטובר 2013, בתקופת ממשלו של ברק אובמה, בוצעה השבתה ב־1 באוקטובר לאחר שהסנאט הנשלט על ידי רוב דמוקרטי ביקש להצביע על התקציב הפדרלי לשנת 2014, אולם בית הנבחרים שבו רוב רפובליקני היתנה את אישור התקציב בהקפאת התחלת הרפורמה בשירותי הבריאות ובדחיית יישום חוק הגנת החולה וטיפול בר השגה לשנת 2015.^[3][4] ההשבתה נמשכה 16 יום וחדלת הפירעון נמנעה משהושג הסכם להעלאת תקרת החוב.

עם זאת השבתה ממושכת יותר אירעה בתקופת ממשלו של דונלד טראמפ: תחילה ב-20 בינואר 2018, בוצעה השבתה לאחר שהסנאט נכשל יום קודם לכן בהעברת חוק התקציב עקב הצבעת הדמוקרטים נגד ההצעה, לאחר שתבעו שעניין המהגרים יוכנס לסעיף החקיקה ודרישתם להצמיד סעיף לחוק התקציב, שיגן על קבוצה גדולה של מהגרים צעירים בלתי חוקיים. הרפובליקנים סירבו, עד שבית הנבחרים העביר את ההצעה והממשל חזר לבסוף לפעילות ב-23 בינואר. במהלך ההשבתה הממשל נאלץ לשחרר לחופשה ללא תשלום 692,900 עובדים. ב-9 בפברואר שוב בוצעה השבתה, אך היא הסתיימה כבר יום לאחר מכן.

נאום הנשיא דונלד טראמפ במהלך השבתת הממשל בינואר 2019 - וידאו

ההשבתה הארוכה אי פעם החלה ב-22 בדצמבר 2018, בפעם השנייה בתקופת טראמפ, הפעם לאחר שהרפובליקנים לא השיגו רוב להצעת החוק על התקציב, עקב לחץ הממשל להשיג מימון לבניית החומה לאורך הגבול עם מקסיקו, כפי שהבטיח טראמפ בקמפיין הבחירות שלו. המפלגה הדמוקרטית בבית הנבחרים לא הסכימה לממן את החומה לאשר את התקציב והממשל נאלץ לבטל שירותים חיוניים, לסגור פארקים לאומיים ולשחרר לחופשה כפויה ללא תשלום למעלה מ-800,000 עובדי ממשלה (אלה שאולצו להמשיך לעבוד עקב תפקידם הביטחוני הרגיש עשו זאת ללא תשלום). בעקבות זאת, תשעה מתוך 15 משרדי ממשלה סגורים בכללם משרדים חיוניים כמו המחלקה לביטחון המולדת, מחלקת המדינה, מחלקת החקלאות, מחלקת המשפטים, מחלקת האוצר מחלקת התחבורה, משרד הבית הלבן וסוכנויות פדרליות שונות כמו המינהל לביטחון סוציאלי, הוועדה לרגולציה גרעינית, הוועדה למונומנטים, המועצה הלאומית ליחסי עבודה, מועצת הריפוי הלאומית, עבודת עובדי מחוז קולומביה, אנשי FBI והלשכה הלאומית לבטיחות בתחבורה.^[5][6]

ההשבתה הסתיימה ב-26 בינואר 2019 ההשבתה מנתה 36 יום והיא ההשבתה הארוכה ביותר בתולדות המדינה.^[7][8]

סקירה

19 השבתות של הממשל הפדרלי בשנים 1977—2018 הסתיימו בפשרות שהביאו לסיום ההשבתות וחידוש פעילות הממשלה.^{[9][10][11][12]}

     שליטת המפלגה הדמוקרטית      שליטת המפלגה הרפובליקנית

שנה פיננסית	התחלה	סיום	מספר ימים	נשיא	סנאט	בית הנבחרים	נסיבות ההשבתה
1977	30 בספטמבר 1976	11 באוקטובר 1976	10	פורד	הדמוקרטים	הדמוקרטים	הנשיא ג'רלד פורד הטיל וטו על הצעת החוק למימון מחלקת העבודה ומחלקת הבריאות, הרווחה והחינוך מה שהוביל להשבתה חלקית של הממשל. ב-1 באוקטובר הדמוקרטים הצביעו בהצבעה שעקפה את הווטו של פורד, אך החוק נכנס לתוקף רק 11 ימים לאחר מכן.
1978	30 בספטמבר 1977	13 באוקטובר 1977	12	קרטר	הדמוקרטים	הדמוקרטים	בית הנבחרים שנשלט על ידי הדמוקרטים המשיך להחזיק באיסור על השימוש בכספים שיועדו עבור תוכנית Medicaid של מערכת הבריאות כדי לשלם על הפלות, למעט במקרים שבהם חיי האם עמדו על כף המאזניים. בינתיים, הסנאט שבשליטה הדמוקרטים לחץ לבטל את האיסור כדי לאפשר מימון הפלות במקרה של או גילוי עריות. נוצר פער מימון כאשר מחלוקת על הנושא בין הבתים נקשרה למימון פעילות מחלקות העבודה והבריאות, מה שהוביל להשבתה חלקית של הממשלה. הושג הסכם זמני להחזרת המימון עד 31 באוקטובר 1977, שאיפשר זמן רב יותר לקונגרס לפתור את המחלוקת.
1978	31 באוקטובר 1977	9 בנובמבר 1977	8	קרטר	הדמוקרטים	הדמוקרטים	הסתיימה תקופת המשא ומתן על פי ההסכם הזמני. ג'ימי קרטר חותם על הסכם זמני נוסף.
1978	30 בנובמבר 1977	9 בדצמבר 1977	8	קרטר	דמוקרטים	דמוקרטים
1979	30 בספטמבר 1978	18 באוקטובר 1978	17	קרטר	הדמוקרטים	הדמוקרטים	בהתייחסו אליהם כאל בזבזניים, הטיל הנשיא קרטר וטו על חוק ההקצאות של עבודות ציבוריות ועל הצעת חוק הגנה הכוללת מימון לנושאת מטוסים גרעינית. המימון עבור מחלקת הבריאות התעכב גם בשל סכסוכים נוספים בנוגע למימון Medicaid עבור הפלות.
1980	30 בספטמבר 1979	10 בדצמבר 1979	11	קרטר	הדמוקרטים	הדמוקרטים
1982	20 בנובמבר 1981	23 בנובמבר 1981	2	רייגן	הרפובליקנים	הדמוקרטים	הנשיא רונלד רייגן התחייב להטיל וטו על כל שטר הוצאות שלא יכלול לפחות חצי מהתקציב של 8.4 מיליארד דולר שהוא הציע. אף על פי שהסנאט הנשלט על ידי הרפובליקנים הצעת החוק עברה בהתאם לדרישותיו, עם זאת בית הנבחרים שנשלט על ידי הדמוקרטים התעקש על קיצוצים גדולים יותר בתחום ההגנה תוך העלאת שכר חברי הקונגרס ועובדי המדינה. הצעת חוק בסך 2 מיליארד דולר נפלה, אז רייגן הטיל וטו והשבית את הממשלה הפדרלית. הצעת חוק זמנית החזירה את המימון עד ל-15 בדצמבר ונתנה לקונגרס את הזמן לעבוד על עסקה מתמשכת יותר.
1983	30 בספטמבר 1982	2 באוקטובר 1982	1	רייגן	הרפובליקנים	הדמוקרטים	הקונגרס אישר את חוק התקציב באיחור של יום.
1983	17 בדצמבר 1982	21 בדצמבר 1982	3	רייגן	הרפובליקנים	הדמוקרטים	בית הנבחרים הדמוקרטי והסנאט הרפובליקני ביקשו להעביר חקיקה למימון השנה הבאה אך רייגן דחק לממן גם את תוכניות טילי MX ולכן הטיל וטו על הצעות התקציב. ההשבתה הסתיימה רק לאחר שהקונגרס זנח את כוונתו לממן את שכר גבוה יותר. הפשרה שהתקבלה הייתה מימון לשירותים מקומיים ומתן סיוע חיצוני גבוה יותר לישראל.
1984	10 בנובמבר 1983	14 בנובמבר 1983	3	רייגן	הרפובליקנים	הדמוקרטים	בית הנבחרים שנשלט על ידי הדמוקרטים דרש להגדיל את מימון החינוך, אך קיצץ בהוצאות סיוע ובסיוע החוץ, שהובילו למחלוקת עם הנשיא רייגן. בסופו של דבר, הוקטן המימון המוצע לחינוך ואושר מימון עבור טילי MX. עם זאת, הקיצוץ בסיוע החוץ ותקציבי ההגנה והביטחון נותר על כנו וכן נאסר על שאיבת נפט וגז מאזורי המחיה של חיות בר בשמורות הפדרליות. לא אושר גם מימון להפלות במסגרת תוכנית ביטוח הבריאות הממשלתית.
1985	30 בספטמבר 1984	3 באוקטובר 1984	3	רייגן	הרפובליקנים	הדמוקרטים	בית הנבחרים והנשיא דרשו להוסיף לתקציב מימון ללחימה בפשע, אך הסנאט מנגד ביקש להוסיף לתקציב גם מימון לסעיפי זכויות אזרח. רייגן הציע פשרה שבה הוא זנח את מימון הלחימה בפשע בתמורה לכך שהקונגרס יזנח את תוכניות המימון שלו. ההשבתה נמשכה שלושה ימים בלבד.
1985	3 באוקטובר 1984	5 באוקטובר 1984	2	רייגן	הרפובליקנים	הדמוקרטים	הקונגרס לא העביר את התקציבים לפרויקטים על המים ועל סעיפי זכויות האזרח שלהם, בעוד הנשיא רייגן דרש מימון ללחימה בפשיעה. כמו כן הועבר מימון לסיוע לניקרגואה.
1987	16 באוקטובר 1986	18 באוקטובר 1986	1	רייגן	הרפובליקנים	הדמוקרטים	חילוקי דעות בין בית הנבחרים הדמוקרטי לסנאט הרפובליקני והנשיא רייגן הביאו להשבתה למשך יום אחד ורק אחרי שבית הנבחרים הסכים לסגת מעמדתו התאפשרה חידוש עבודת הממשל.
1988	18 בדצמבר 1987	20 בדצמבר 1987	1	רייגן	הדמוקרטים	הדמוקרטים	הדמוקרטים שהשיגו רוב בקונגרס מנעו את מימון קונטראס ודרשו מוועדת התקשורת הפדרלית להכפיף את דוקטרינת Fairness שחייבה את מגישי החדשות לדווח על נושאים בעלי עניין לציבור.
1991	5 באוקטובר 1990	9 באוקטובר 1990	3	בוש האב	הדמוקרטים	הדמוקרטים	הנשיא ג'ורג' וו. בוש הטיל וטו על הצעת חוק שדרשה קיצוץ בתקציב. בית הנבחרים לא הצליח לעקוף את הווטו וההשבתה יצאה לדרך. הקונגרס העביר לבסוף החלטה שהתקבלה על ידי בוש וההשבתה הסתיימה תוך 3 ימים.
1996	13 בנובמבר 1995	19 בנובמבר 1995	5	קלינטון	הרפובליקנים	הרפובליקנים	הנשיא ביל קלינטון הטיל וטו על החלטות הקונגרס הרפובליקני באישור תקציב לתקופת זמן של שבע שנים ורק לאחר הסכם שאיפשר מימון של 75% מפעילות הממשלה למשך ארבעה שבועות, הועבר תקציב מאוזן.
1996	15 בדצמבר 1995	6 בינואר 1996	21	קלינטון	הרפובליקנים	הרפובליקנים	הרפובליקנים שבו לדרוש מהנשיא ביל קלינטון לאשר תקציב, זאת תוך שימוש במספרים שהציג משרד התקציב של הקונגרס ולא נתוני משרד המימון והתקציב של הבית הלבן. קלינטון סירב ולבסוף הקונגרס הגיע לפשרה עם הנשיא רק כעבור 21 יום.
2014	1 באוקטובר 2013	17 באוקטובר 2013	16	אובמה	הדמוקרטים	הרפובליקנים	חוסר הסכמות בין הסנאט לבית הנבחרים באשר לתחילת מימון תוכנית הבריאות של הנשיא ברק אובמה (אובמה-קר, Affordable Care Act)[13] בשל כך התקציב לא אושר בזמן ופשרה הושגה רק כעבור שלושה שבועות של השבתה.[14]
2018	20 בינואר 2018	22 בינואר 2018	2	טראמפ	הרפובליקנים	הרפובליקנים	מחלוקות בנוגע למדיניות ההגירה באשר לגירושי ילדי מהגרים (Deferred Action for Childhood Arrivals), והקצאת מימון לבניית חומת גבול בין ארצות הברית למקסיקו.
2018	22 בדצמבר 2018	25 בינואר 2019	35	טראמפ	הרפובליקנים	הדמוקרטים	חילוקי דעות בין בית הנבחרים הנשלט על ידי הדמוקרטים לנשיא באשר להעברת 5.7 מיליארד דולרים מהתקציב הפדרלי לצורך מימון חומה שתחליף את גדר ההפרדה בין ארצות הברית למקסיקו. ההשבתה הופסקה זמנית בהסכמה משותפת בין הנשיא לקונגרס.[15]

לקריאה נוספת

• , CRS Report for Congress, September 20, 2004

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא השבתת הממשל בארצות הברית בוויקישיתוף

• חמי שלו, השבתת הממשל: תורת המשחקים המסוכנים של וושינגטון, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2013
• אשר שכטר, אימפריה בהפסקת תה, באתר TheMarker‏, 4 באוקטובר 2013
• ארה"ב: השבתת הממשל הפכה לארוכה ביותר בהיסטוריה, באתר ynet, 12 בינואר 2019