שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
וייר-סור-מר
קומונה בצרפת מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
וִיֶיר-סוּר-מֶר (בצרפתית: Villers-sur-Mer) היא קומונה במחוז קלבדוס בנורמנדי, צפון מערב צרפת, שעיקר פרנסתה מתיירות. בשנת 2021 היו בה 9,679 מקומות לינה.[1]
Remove ads
מיקום וגאוגרפיה
הקומונה ממוקמת על החוף הצרפתי של תעלת למאנש, על רצועת החוף קוט פלורי (צר') בין דוביל להולגט (צר'), כ-210 קילומטרים צפונית מערבית מפריז, כ-100 קילומטרים מערבית לרואן, כ-35 קילומטרים מקן.
שטח היישוב הוא 9,000 דונם (מתוכם 8,400 בשטח האורבני) וקו החוף נמשך לאורך כ-2 קילומטרים.[1]
קו גריניץ'
בקומונה עובר קו גריניץ' המסומן על טיילת חוף הים עם סימן כחול על הקרקע ועל המעקה.[2]
Remove ads
טופונימיה
השם ויארי (Villaris) מתועד כבר בשנת 1282 ומקורו בשפה הלטינית, וילה רוסטיקה (villa rustica), כלומר "אחוזה כפרית".[3]
פירוש המונח סור-מר (sur-Mer) הוא "על הים". השם מתועד החל משנת 1801, אך נעדר ממפת קאסיני (אנ') שצוירה ב-1758. במפה יש רק ציון של כנסייה, שתי חוות חקלאיות וטירה.[4]
היסטוריה
סכם
פרספקטיבה
פלאונטולוגיה
על מצוקי ואש נואר (צר') שבקומונה נמצאו מאובנים רבים של בעלי חוליות, השרידים כוללים זוחלים ימיים, כמו: טלאוזאורידים, מטריורינכויסים, צלקנתאים, קיפודי ים, תניני מים מלוחים ודינוזאורים וכן אמוניטים.[5][6] בעבר, נהגו תושבים ומבקרים לאסוף מאובנים, ואז השטח הוכרז כשמורת טבע ונאסר לקחת "מזכרות" מהמקום.[7] בקומונה הוקם מוזיאון - Paléospace, בו נחקרים, נשמרים ומוצגים מאובנים מתקופת היורה, שנאספו חוף הקומונה ובסביבתה.[7]
התיישבות קדומה
במהלך בניית בתים רבים במאה ה-19 נמצאו כלי חרס שמהם הסיקו ארכאולוגים שבאתר וייר-סור-מר הייתה התיישבות, מאז המאה ה-1 לפני הספירה. ההתיישבות באזור נמשכה בתקופה הרומית, שכן נמצאו שרידי דרך רומית, בנתיב של דרך גאלית קדומה יותר שעברה ביישוב.[5] בעקבות נסיגת קו החוף, היישוב מהתקופה הגאלו-רומית נעלם מתחת לפני הים.
ימי הביניים
בימי הביניים היישוב נקרא בשם: סנקטוס מרטינוס דה ויאריבו (Sanctus Martinus de Villaribus).[5]
העידן המודרני
כאמור, שם המקום נעדר ממפת קאסיני שצוירה ב-1758, אך יש במפה ציון של כנסייה, שתי חוות חקלאיות וטירה.[4] עם התפתחות הנוהג לנפוש בחופי הים, בסוף המאה ה-19 היישוב החל לשגשג, נסלל קו הרכבת ונבנו בו עשרות וילות ראוותניות.[5]
ב-1882, נבנה קזינו ובשנת 1883 כלל היישוב מעל 190 מבנים. בית העירייה הוקם בשנת 1887.
מלחמת העולם השנייה
ביוני 1940 נכבשה וייר-סור-מר על ידי חיילים גרמנים, שבנו ביצורים על החוף כאמצעי הגנה נגד פלישה מהים (חלקם נשאר).[5]
ביולי 1944 החלו הגרמנים לפעול נגד ספינות בעלות הברית מול חופי הקומונה, באמצעות טורפדו מאויש והביאו להרס של לפחות שתי ספינות של בעלות הברית.[5] ב- 22 באוגוסט 1944, יותר מחודשיים לאחר הפלישה לנורמנדי (D-Day) לאחר השתלטות על הולגט, כבשו בעלות הברית את וייר סור-מר, על אף המספר הרב של מכשולים, מוקשים ומלכודות שהותירו הגרמנים.[8]
דמוגרפיה
בשנת 2017 הקומונה מנתה 2,644 תושבים. גידול של 50 איש מאז שנת 2007.[9]
היישוב בסרטים
על החוף של וייר סור-מר צולמה בשנת 1959 הסצנה האחרונה המפורסמת של סרטו הראשון של פרנסואה טריפו, 400 המלקות. הסרט מסתיים בתמונתו של "אנטואן" (ז'אן-פייר לאו) בורח ורץ אל חוף הים, שם הוא עוצר, מסתובב ומביט אל תוך המצלמה והסרט מסתיים בתמונה קפואה של פניו.[10]
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של וייר-סור-מר
וייר-סור-מר, ברשת החברתית פייסבוק
וייר-סור-מר, ברשת החברתית אינסטגרם
הערות שוליים
ראו גם
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads