חאן א-לובאן

חאן א-לובאן (או חָ'ן אֶ-לֻבָּן, לפי מפת ישראל) הוא מבנה חאן בדרך ההר העתיקה ('דרך האבות') מירושלים לשכם (כביש 60), בסמוך ליישוב הערבי לובאן א-שרקיה וצפונית להתנחלות מעלה לבונה. החאן נמצא בתחתית מעלה תלול ומפותל בכביש הישן המכונה 'מעלה לבונה' (כיום הכביש הראשי עוקף מעלה זה, והמעלה משמש רק ככביש גישה ליישוב מעלה לבונה).

חאן א-לובאן

היסטוריה
תקופות	התקופה הממלוכית בארץ ישראל, התקופה העות'מאנית בארץ ישראל
סוג	חאן
מיקום
קואורדינטות	32°03′33″N 35°14′59″E
(למפת דרום השומרון מוגדלת)   חאן א־לובאן (למפת דרום השומרון רגילה)   חאן א־לובאן (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום חאן א־לובאן (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום חאן א־לובאן

החאן שימש כנקודת מנוחה להולכים בדרך, בעיקר בתקופה הממלוכית והעות'מאנית, בה היה החאן תחנה בדרך השיירות ירושלים - דמשק, במרחק של כ־45 ק"מ מצפון לירושלים (מרחק הליכה יומי ממוצע)^[1]. החאן, היה התחנה האחרונה לפני יום המסע האחרון לירושלים, ובו נהגו ללון בטרם העלייה הקשה ב'מעלה לבונה', ולפני אזור ואדי חרמיה - אזור בו שוטטו שודדי דרכים.

בחאן מעיין נובע, בריכת מים, אורווה גדולה, חצר ומבנה בכניסה.

היסטוריה

פיתולי מעלה לבונה, החאן מימין למטה, 1912

ישנם המזהים את אזור החאן עם בית מיכה, המוזכר בספר שופטים כאתר אכסניה על הדרך הראשית מירושלים צפונה, לפי דברי הגמרא במסכת סנהדרין המזהה אותו כ-3 ק"מ משילה, מרחק המתאים לאזור לובאן בו ממוקם החאן.

תניא: רבי נתן אומר: מגרב לשילה ג' מילין, והיה עשן המערכה ועשן פסל מיכה מתערבין זה בזה. ביקשו מלאכי השרת לדוחפו, אמר להן הקב"ה הניחו לו, שפיתו מצויה לעוברי דרכים.

— תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ק"ג, עמוד ב'

על האתר המקראי "גרב", המוזכר כמקומו של מיכה, מובאת השערה על ידי החוקר שמואל קליין^[2] שהכוונה לגבעה באזור הנקראת ג'בל ע'רבה (קרי: רורבה), בה נמצאו שרידי יישוב מתקופת בית ראשון ושני. שם הקרוב לשם המקראי גרב.

זאב וילנאי בערך "לובאן שרקיה" באנציקלופדיה "אריאל" מצטט שני תאורים על האתר מהעת החדשה: בראשון מדווח נוסע טורקי בשם אוליה שלאבי בן המאה ה-17 שעבר במקום ב-1616 ומציין כי החאן מרווח מאוד. התיאור השני הוא של 230 אסירים ושבויים יהודים שהובאו למקום מירושלים ב-1917, בעת נסיגת הכוחות הטורקיים מפני הצבא הבריטי בזמן מלחמת העולם הראשונה. גם טל קלאר בספר "לפני אפרים בנימין ומנשה" מביא את הדברים בתמציתיות^[3].

גלריה תמונות

• 
  בכניסה לחאן
• 
  האורווה היום
• 
  הבריכה אליה זורמים מי המעין
• 
  תקרה במבנה החאן

ראו גם

• גבעת גרב

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חאן א-לובאן בוויקישיתוף

• טל קלאר, לבונה. אתר דעת, מתוך הספר: 'לפני אפרים בנימין ומנשה..." - קובץ מחקרים ותגליות בגאוגרפיה-היסטורית, ירושלים תשמ"ה. (הקישור אינו פעיל, 23 בדצמבר 2020)
• תמונות מחאן א-לובאן(הקישור אינו פעיל) - אתר 'חלקת השדה'.
• תמונות מחָא'ן אָ-לֻובָּאן - אתר webshots
• דיגיטל 14, המנהל האזרחי אכף בנייה בלתי חוקית באתר הארכיאולוגי חאן א-לובן, באתר עכשיו 14, 3 בנובמבר 2020